קספר ויינברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קספר וילארד ויינברגר
קספר ויינברגר
תאריך לידה: 18 באוגוסט 1917
תאריך פטירה: 28 במרץ 2006
מקום לידה: סן פרנסיסקו
מפלגה: המפלגה הרפובליקנית

קספר וילארד ויינברגראנגלית:Caspar Willard Weinberger ‏;18 באוגוסט 1917 - 28 במרץ 2006), פוליטיקאי אמריקאי רפובליקני, ממוצא יהודי, שכיהן כמזכיר ההגנה במשך שבע השנים הראשונות של ממשל רונלד רייגן. ויינברגר נודע בעיקר כמי שהיה אחראי על יוזמת ההגנה האסטרטגית ובשל מעורבותו בפרשת איראן-קונטראס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינברגר נולד ב-18 באוגוסט 1917 בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, לאביו, הרמן ויינברגר, מהגר צ'כי יהודי, ולאם נוצרייה בשם קריס האמפסון. הוא קיבל תואר ראשון בשנת 1938 ותואר במשפטים בשנת 1941, שניהם מאוניברסיטת הרווארד. בזמן מלחמת העולם השנייה, לאחר סיום לימודיו, הוא התגייס לצבא ארצות הברית כטוראי בשנת 1941, קודם בתפקידו, ושירת בדיביזה ה-41 באוקיינוס השקט. בסוף המלחמה הוא היה סרן תחת דאגלס מקארתור, מי שלימים היה למושלה הצבאי של יפן. כבר אז הוא החל לגלות התעניינות רבה בפוליטיקה והיסטוריה, ובהמשך חייו הערצה מיוחדת לווינסטון צ'רצ'יל, שלו הייתה לדעת רבים השפעה מכרעת על התקדמותו הפוליטית בעתיד.

בשנת 1945 פרש ויינברגר מהצבא, ובין שנה זו לשנת 1947 הוא עבד כפקיד למשפט, לפני הצטרפותו לחברת עורכי דין בסן פרנסיסקו.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952, נבחר ווינברגר למועצה המחוקקת של קליפורניה מטעם מפלגת הרפובליקנים, ונבחר מחדש גם ב1954 ו-1956. למרות שלאחר שנתיים, בשנת 1958, הוא נבחר ברוב גדול יחסית למשרת התובע הכללי של קליפורניה, הוא המשיך להיות פעיל בפוליטיקה ונהיה ליושב ראש המפלגה הרפובליקנית של קליפורניה בשנת 1962.

בשנת 1967, מינה אותו נשיא ארצות הברית דאז, לינדון ג'ונסון, לתפקיד האחראי על העמלות במחלקת הכלכלה והמיסים של קליפורניה, ובתחילת 1968 הוא קודם על ידי ג'ונסון לתפקיד האחראי הפיננסי הכללי על קליפורניה. בשנת 1970, עבר ויינברגר עבר לוושינגטון ונעשה ל אחראי הפדרלי על העמלות והמסחר. לאחר מכן, הוא כיהן תחת הנשיא ריצ'רד ניקסון כסגן (בין 1970 ל-1972) וכמנהל (בין 1972 ל-1973) של המשרד למנהל ותקציבים וכן כמזכיר מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית בין השנים 1973 ל-1975. בחמש השנים הבאות, עד 1980, שנת היבחרו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, היה ויינברגר סגן הנשיא והיועץ הראשי של תאגיד בצ'טל, חברה שעסקה באדריכלות והנדסה.

למרות שלא היה בעל וותק ונסיון רבים, ולא כיהן בתפקידים חשובים מאוד, לויינברגר היה קיים בוושינגטון מוניטין של מנהל טוב, מסור ואחראי. יכולתו להוציא את המיטב מעבודתו הביאה לו את הכינוי "הסכין". לאחר היבחרו של רייגן בשנת 1980, ויינברגר היה שותף לדעתו כי ברית המועצות הקומוניסטית מהווה איום ממשי על ארצות הברית והעולם המערבי בכלל, ושארצות הברית צריכה להיות מוגנת ובטוחה מכל צרה שלא תבוא. ויינברגר תמך בפנטגון בתוכניתו של הנשיא רייגן להגדלת כוחו, תקציבו ועוצמתו של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. כוננות, עמידה על המשמר והתקדמות טכנולוגית נעשו הסיסמאות של מחלקת ההגנה. בשנותיו בפנטגון, תמך ויינברגר רבות בהצעות לשיפור כוחה הצבאי והביטחוני של ארצות הברית.

ב-21 בינואר 1981 מונה ויינברגר על ידי הנשיא רייגן לתפקיד מזכיר ההגנה של ארצות הברית (תפקיד מקביל לשר הביטחון). בתפקיד זה כיהן ויינברגר כמעט שבע שנים, עד 1987, תקופת הכהונה הארוכה ביותר של מזכיר ההגנה.

קספר ויינברגר עולה על מסוק בוושינגטון, 1983

החל משנת 1983 קידם ויינברגר פרויקטים רבים לשיפור מאגר הנשק הגרעיני של ארצות הברית כנגד התחזקותה של ברית המועצות במלחמה הקרה, דבר שעלה בשילוש חובה הלאומי של ארצות הברית. ויינברגר גם היה אחד התומכים הבולטים ביותר ביוזמת ההגנה האסטרטגית, הידועה גם בכינוי מלחמת הכוכבים.

בשנת 1985 היה ויינברגר אחד הגורמים העיקריים לעונש הכבד שהוטל על ג'ונתן פולארד. בשנה זו, נתפס ג'ונתן פולארד באשמת ריגול לטובת ישראל והועמד לדין. הוא הסכים לעסקת טיעון, הודה והרשע בריגול עבור מדינה ידידותית ללא כוונה לגרום נזק לארצות הברית, והתביעה ביקשה להטיל עליו עשרים שנות מאסר. מספר ימים לפני גזר הדין, העביר ויינברגר מזכר בן 46 עמודים לידיו של השופט. במזכר החסוי פורטו הנזקים שגרם, כביכול, פולארד לביטחון הלאומי של ארצות הברית, והובעה דרישה להחמיר בעונשו. בעקבות המזכר, בית המשפט, שאינו מחויב לעסקת הטיעון, גזר על פולארד מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו לעולם. על אשתו אן נגזרו חמש שנות מאסר.

אף על פי שויינבגר טען מאוחר יותר כי התנגד עקרונית לעסקה, הוא היה שותף בשנת 1987 בעסקת המכירה של טילי נ"ט על ידי ארצות הברית לאיראן בשלטון האייטולות, בתיווך ישראלי, פרשה הידועה כפרשת איראן-קונטראס. בשנה זו, בעקבות גילוי הפרשה וגרעונות גדולים במחלקות שהיה אחראי עליהם ויינברגר - בעיקר ביטחון והגנה, ובעקבות לחץ הולך וגדל, הוא הכריז על התפטרותו מתפקידו כמזכיר הגנה ב-23 בנובמבר 1987. נימוקו של ויינברגר לפרישה הייתה "בעיות בריאות". עם סיום תפקידו הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית, וב-1988 הוכתר כאביר במסדר האימפריה הבריטית בזכות פועלו לשיתוף פעולה צבאי בין ארצות הברית-בריטניה, בייחוד בזמן מלחמת פוקלנד.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, הואשם ויינברגר במתן עדות שקר והסתרת פרטים מהקונגרס בעניין פרשת מכירת הנשק, אך לבסוף, בדצמבר 1992, הנשיא בוש האב העניק חנינה נשיאותית לקספר.

ויינברגר כיהן בתפקיד מזכיר ההגנה שש שנים ועשרה חודשים, יותר מכל מזכיר אחר עד היום. לאחר שקספר ויינברגר עזב את וושינגטון והתפטר, הוא הצטרף לתאגיד פורבס (Forbes Inc) בשנת 1989, כמוציא לאור של מגזין פורבס, מגזין העוסק בעיקר בנושאי כלכלה ועסקים, ונעשה ליושב ראש המגזין בשנת 1993. במשך עשור, הוא כתב לעתים קרבות מאמרים בנושאי ביטחון והגנה. בשנת 1996, פרסם ויינברגר ספר על עתידו של הצבא האמריקאי לאחר סיום המלחמה הקרה ופתיחת עידן חדש. הספר עורר כעס רב כלפי ויינברגר בקרב עמיתיו במחלקת ההגנה תחת שלטון רונלד רייגן.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות חי ויינברגר על "אי המדבר" שבמדינת מיין (אחד מהאיים הגדולים ביותר בארצות הברית). ב-28 במרץ 2006, מת ויינברגר כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות, והוא בן 88.

בעקבות מותו אמר נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש:

"קספר ויינברגר היה מדינאי אמריקאי שהקדיש עצמו למען הכלל. הוא לבש מדים במלחמת העולם השנייה ושירת בחזית, היה מנהל מספר משרדים, ושירת תחת שלושה נשיאים. בכהונתו כמזכיר ההגנה תחת שלטונו של הנשיא רונלד רייגן, ויינברגר פעל למען העצמת כוחה של ארצות הברית במלחמה הקרה. בכל שנותיו, איש טוב זה עשה רבות למען עמנו. אמריקה כולה אסירת תודה לשירותו המסור של ויינברגר. לורה (אשתו של ג'ורג' בוש) ואני שולחים את תנחומינו ותפילתנו למשפחת ויינברגר". [1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]