דוריס דיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוריס דיי
DorisDay1951-1952.jpg
דוריס דיי בעת ביקורה בספינת חיל הים האמריקני, 1952
תאריך לידה: 3 באפריל 1924 (בת 90)
מקום לידה: סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית

דוריס מרי אן קפלהוף, הידועה יותר בשם הבמה שלה דוריס דייאנגלית: Doris Day; נולדה ב-3 באפריל 1924) היא שחקנית וזמרת אמריקנית. דיי התפרסמה בזכות יופיה ושערה הבלונדיני כמו גם כשרונותיה בזימרה, ריקוד ומשחק דרמטי וקומי. כישוריה הרבים הפכוה לכוכבת קולנוע פופולרית בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20.

חייה הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיי נולדה בסינסינטי לזוג מהגרים גרמנים. הוריה קראוה על שם השחקנית הנערצת על אימה, דוריס קניון.

בילדותה שאפה דיי להיות רקדנית בלט ואף התאמנה לתפקיד בלרינה, אך חלום זה נגדע בעקבות תאונת דרכים אשר גרמה לפציעתה. במקום זאת החלה דיי לשיר בלהקה מקומית ולפתח את כשרון הזימרה, בזכותו תהפוך למפורסמת.

החל מנערותה ועד שנות השבעים חייה של דיי היו רצופים תהפוכות בחייה הפרטיים לצד הצלחה רבה בקולנוע. היא התחתנה לראשונה בגיל 16 עם נער אשר פגשה בעת מסע הופעות עם להקתה. על אף שחלקה ילד עם בעלה זה, הזוג התגרש במהרה והלה התאבד ביום הולדתה ה-17. היא נישאה בשנית ב-1946, מעט לפני עלייתה בתחום הבידור. גם נישואין אלו היו רעועים והחזיקו, לטענת דיי באוטוביוגרפיה שפרסמה, כשמונה חודשים. דיי נישאה בשלישית ב-1951 למרטי מלצ'ר, שהיה לסוכנה ולמפיק רבים מסרטיה. מלצ'ר אימץ את בנה מנישואיה הראשונים ונישואים אלו נראו מאושרים ואכן החזיקו עד מותו ב-1968. למעשה לא כך היו פני הדברים ובספרה חשפה דיי כי מלצ'ר נהג בפזרנות עם כספיה, השאירה עם חובות גדולים עם פטירתו והיה מתעלל בבנה.

קריירת הבידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוריס דיי בסרט "אהוב אותי או עזוב אותי", 1955

בתחילה פנתה דיי להופעות ברדיו, שם הופיעה בשירים וזכתה להצלחה רבה. בעת הופעה מאולתרת במסיבת חברו של אמרגנה גילוה שני מפיקים אשר עבדו עבור אולפני האחים וורנר. המפיקים הציעו ללהק את דיי לתפקיד הראשי בסרטם "Romance on the High Seas", אשר הפכה לכוכבת בן לילה. דיי המשיכה להופיע בסרטים רבים ואף ביצעה את השיר אשר זכה בפרס האוסקר בקטגורית שיר מקורי, בסרט המוזיקלי אודות קורותיה של קלמיטי ג'יין.

דיי המשיכה להופיע בסרטים רבים ושמה הייתה למוקד משיכה בכל מקום בהם סרטיה הציגו. הופעותה הזכורה ביותר הייתה כנראה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "האיש שידע יותר מדי". דיי, אשר הופיעה בגרסתו השנייה של היצ'קוק לסרט, זכורה במיוחד בזכות השיר "קה סרה סרה" (מספרדית בדקדוק לקוי - "מה שיהיה יהיה"), אשר זכה אף הוא באוסקר. אחד מסרטיה המפורסמים היה "משחקי הפיג'מה" בו שיחקה בתפקיד הראשי.

לקראת שנות ה-60 שינתה דיי את רפטואר התפקידים שלה והחלה להופיע בקומדיות רומנטיות, אשר זכו בהצלחה רבה גם כן. סרטה המצליח ביותר בתקופה זו היה "דו-קרב בחדר המיטות" (1959), שם משחקה לצידו של השחקן רוק הדסון זיכה אותה במועמדות לאוסקר, הפעם כשחקנית הטובה ביותר. הקהל כה אהב את שיתוף הפעולה בין דיי להדסון עד אשר אלו חזרו לשתף פעולה בשני סרטים נוספים. לקראת סוף העשור חלה דעיכה בקריירה של דיי, שתדמיתה כ"הנערה השכנה" התמימה נראה בעיני רבים כמיושן, אך זו נתעוררה מחדש בזכות מספר שירים שזכו להצלחה-מה. אך גם מצב זה היה עתיד להשתנות במהרה, עם מותו של בעלה, אשר השאיר את דיי בחובות כבדים ואילצה, לבסוף, להכריז פשיטת רגל. דיי זכתה להצלחה גדולה כזמרת ובין להיטיה ניתן ל מנות את מה' שיהיה יהיה' ,'חביבה של המורה','בחור הוא בחור','אהבה סודית' ועוד דיי תבעה את שותפו לעסקים של בעלה לאחר שגילתה כי השניים בזבזו ונהגו בפזרנות ברווחיה שלה, ופוצתה ב-20 מיליון דולר בהכרעת בית המשפט. דיי החלה להופיע בתוכניות טלוויזיה, עליהן הוחתמה ללא ידיעתה בידי בעלה, וזכתה להצלחה מחודשת. "המופע של דוריס דיי" שודר במשך 5 שנים, אך דמותה וגילה המתקדם של דיי הפכו את המופע, הלכה למעשה, לקץ קריירת המשחק שלה. במקומה דיי החלה לפעול למען זכויות בעלי חיים והובילה לצד אישי בידור נוספים מספר מסעות יחסי ציבור בנושא.

דיי חזרה לתודעת הציבור בשנות ה-90 עם יציאת אלבום אוסף של להיטיה אשר הפך לפופולרי במיוחד. הוצאה הדרגתית של סרטיה בהוצאות מחודשות הגבירה את העניין בדיי, אשר הגיע לשיאו עם שידורה של תוכנית אירוח בהגשתה. בשידור הראשון של אותה תוכנית התארח שותפה לסרטים רוק הדסון, אשר נראה חלוש וחולני, בשונה לגמרי מתדמיתו בתקופת הזוהר. לאחר שהתגלה כי הדסון חלה באיידס התייצבה לצידו דיי עד למותו.

ב-2004 דיי זכתה במדליית החירות הנשיאותית בזכות פועלה בתחום הבידור אך סירבה להופיע לטקס עקב חרדתה מטיסות.

תדמיתה בעיני הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיי זכתה לתדמית טהורה המשקפת בתולים בעיני קהלה, זאת בעקבות תפקידיה הקולנועיים הרבים אשר תאמו תיאור זה. תדמית זו הייתה בעוכריה כאשר נחשבה למיושנת בעיני הציבור עת עולם הבידור נעשה פתוח יותר למיניות. באותו הזמן כינוה מבקרי הקולנוע "הבתולה הזקנה ביותר בעולם".

לימים הפכה דיי ותדמיתה כצעירה בעלת טוהר מידות וערכים שמרניים למעין אייקון תרבותי. שמה הוזכר בהקשר זה במספר יצירות תרבות אחרות, אולי הזכורה ביותר שבהן היא השיר "Look at Me, I'm Sandra Dee" שהושר בפי סטוקרד צ'אנינג בסרט "גריז", בו לועגת דמותה של צ'נינג למנהגיה השמרנים של הדמות הראשית ומשווה אותה בלעג לדוריס דיי.

שחרור האוטוביוגרפיה שכתבה חשף בעיני רבים פן אותו לא ציפו לראות בדיי. וידויה על נישואיה בגיל 16, אשר הובילו להולדת בנה היחיד באותה השנה, עמדו בסתירה מושלמת לתדמית אשר כה רבים חשבו לה. לאחר שפרשה מעולם הבידור התראיינה דיי בתוכנית האירוח של ברברה וולטרס שם הביעה את סלידתה מתדמית זאת וטענה כי מעולם לא הבינה כיצד זה דבק בה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוריס דיי בוויקישיתוף