הכותל הקטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכותל הקטן הינו קטע קטן של הכותל המערבי של הר הבית, שגלוי מבלי בתים שמכסים אותו. הוא מצוי כמאתיים מטרים צפונה מרחבת הכותל המערבי, ובצמוד לשער הברזל. הכותל הקטן נמצא קרוב לאמצע הכותל המערבי, והוא המקום השני מחוץ להר הבית בקרבתו אל מקומו של קודש הקודשים, בו יכולים יהודים להתפלל. במנהרות הכותל נמצא המקום הקרוב ביותר, מול קודש הקודשים בדיוק.
בנוסף לחשיבות הכותל הקטן בקרבתו למקום המקדש, הוא סמוך לשער הברזל המאפשר למתפללים הצצה אל תוך הר הבית. המבקרים במקום חשים את הווי הכותל לפני הגדלת הרחבה, בעודו סימטה צרה. 'רחבת' הכותל הקטן היא סמטה צרה (כ-3 מטר) המצפין מרחוב שער הברזל ומוביל לבתי מגורים פרטיים (אך בעבר שימש כמעבר לרחוב שער המשגיח). תנועת האנשים העוברת בה דלילה ופחותה בהרבה מאשר הייתה בכותל ה'גדול', שהיה מעבר ראשי לעבר שער האשפות.
הכותל הקטן נמוך בהרבה מהכותל הגדול, מאחר ומרבית גובהו מכוסה בעפר. רק שתי שורות מגובהו החשוף הן מבנייה הרודיאנית (בניגוד ל-12 שורות בכותל 'הגדול').
רחבת הכותל הקטן מורכבת משתי חצרות קטנות, שביניהן בנוי מבנה קטן וסתום ששימש בעבר כשירותים של תושבי החצר על הכותל עצמו. המסורת מספרת כי במקומו של המבנה התגלה אליהו הנביא לאחד מרבני ירושלים לפני מספר דורות (גרסה אחרת טוענת שבמקום זה התגלתה השכינה לרבי אברהם הלוי ברוכים, תלמידו של האר"י), ויהודי ירושלים נהגו להתפלל במקום זה. תושבי החצר שמאסו בהטרדה בנו במקום שירותים במטרה למנוע מיהודים להתפלל במקום.
הכותל הקטן שב לתודעה הציבורית בשנת 1972. בתחילת שנה זו הגיעו חפירות מנהרות הכותל אל מתחת הרחבה הקטנה, והתעורר חשש ליציבות הבתים הסמוכים לכותל הקטן. קבלנים מטעם מדינת ישראל התבקשו להציב תומכות לבתים, ובמהלך העבודות, ב-11 בפברואר, ניקבו הפועלים באבני הכותל ארבעה חורים בני 25X35 ס"מ כל אחד. בציבור היהודי התחולל רעש גדול בעקבות חילול אבני הכותל המקודשות ושברי האבנים נאספו במיוחד בידי רב הכותל, הרב יהודה גץ למשמרת. גם אנשי הווקף המוסלמי מחו על חילול הכותל, והקבלן נאלץ לבנות תומכות שלא יישענו על גבי הכותל עצמו.
במהלך השנים היו חיכוכים רבים בין מתפללים בכותל הקטן לבין תושבי החצר המוסלמים. בשנות ה-80 הפקיעה מדינת ישראל דירה בחצר שהייתה שייכת לחבר ארגון טרור פלסטיני במטרה לפתוח במקום נקודת משטרה. בטקס שהתקיים במקום בשנת 1999 בהשתתפות אישי ציבור רבים הצהיר השר לביטחון פנים דאז אביגדור קהלני כי תחנת המשטרה תפתח בהקדם, אך עד היום לא בוצע הדבר והדירה נותרה ריקה.
בסוף שנות ה-90 ובראשית שנות ה-2000 התרחשו עימותים רבים בין מתפללים יהודים ותושבי החצר על רקע השלכת פסולת בחצר ופינויה, על רקע המעבר הצר הנחסם לתנועה בשעת תנועת מתפללים ערה, ועל רקע סדרי התפילה במקום. בשנים האחרונות נשמר הסדר במקום ומתפללים יהודים פוקדים את הכותל הקטן לאורך כל השנה ובעיקר בשבתות ובמועדי ישראל. במקום מתקיימות תפילות של אנשים פרטיים וכן ביקורים מסודרים בידי ארגונים שונים, בהם ארגון "כותלנו" של ישיבת עטרת כהנים וארגון משמר המקדש.
בשל רגישותו הרבה של המקום והמתח הרב השורר בו בין המבקרים היהודים והשכנים המוסלמים, לא מאפשרת משטרת ישראל כל שינוי של הסטטוס-קוו במקום, כגון הכנסת ציוד של קבע, ספסלים, ארונות, וכדומה. לעתים מתירה המשטרה הכנסת ריהוט לזמן קצר בלבד. למרות נסיונות חוזרים ונשנים של גופים שונים, לא הכריזה המדינה על המקום כ"מקום קדוש", והמקום הינו בפיקוח משטרתי ולא של רב הכותל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הכותל הקטן באתר עיריית ירושלים.
- הכותל הקטן באתר הקרן למורשת הכותל.
- לא כתלא קטניה באתר שופר.
- שופר קורא בכותל הקטן, נדב שרגאי, הארץ.
