רשת ג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רשת ג)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רשת ג'
לוגו רשת ג'.png
פרטי התחנה
סוג רדיו ממלכתי
שפה עברית
מדינה ישראל ישראלישראל
תקופת פעילות 17 ביוני 1976 - 11 במאי 2017
אזורי קליטה ותדרים
אזור קליטה מרכז הארץ, ירושלים והסביבה, דרום הערבה, צפת, הגליל
נקלט בתדר 97.8FM
אזור קליטה חיפה, אילת, צפת והגליל, צפון בקעת הירדן, באר שבע וצפון הנגב
נקלט בתדר 105.5FM
אזור קליטה אצבע הגליל, תל אביב והסביבה, צפון בקעת הירדן, צפון הערבה, מרכז הנגב
נקלט בתדר 89.7FM
אזור קליטה אפרת, ירושלים, נצרת והסביבה
נקלט בתדר 97.5FM
אולפן על שם אהוד מנור בתל אביב, בו הונצחו גם שדרניות התחנה בעבר שוש עטרי ואורנה יקיר. אולפן זה שימש את רשת ג' במסגרת רשות השידור עד אמצע 2017
חלון עם לוגו של רשת ג', בבניין קול ישראל בירושלים

רשת ג' הייתה תחנת רדיו ישראלית, השייכת לרשות השידור. רשת ג' נוסדה ב-17 ביוני 1976 כתחנה ישראלית המשדרת מוזיקה פופולרית מכל הסוגים ולכל הגילאים, כשהיא מנהלת תחרות עם קול השלום של אייבי נתן ועם גלי צה"ל, בעיקר על לבם ואוזנם של הקהל הצעיר. התחנה שידרה החל מה-2 בנובמבר 1997 מוזיקה ישראלית בלבד וב-11 במאי 2017 נסגרה לצמיתות. ב-15 במאי 2017 קמה במקומה התחנה כאן גימל במסגרת תאגיד השידור הישראלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השישים פעלה תחנה של קול ישראל אשר כונתה רשת ג', אשר עסקה בשידורים בשפות ושידורים לגולה[1].

ב-1960 החלו שידורי "הגל הקל" (שלאחר מכן נקרא רשת ב'). כל ערב החל מ-21:05 בראשית דרכה, ובשלב מסוים מ-20:05, שידרה התחנה תוכניות מוזיקה קלה, כמו פופ, מוזיקה ישראלית, מצעדי פזמונים, ותוכניות אחרות מסוג זה שעד כה המעיטה בהן רשת א' ה"כבדה" יותר. בתחילת שנות השבעים הגיעה לחופי ישראל ספינת השלום של אייבי נתן והחלה בשידוריה בשם "קול השלום" ב"קול ישראל" הבינו שהמצב ששרר עד אז - היעדר רשת מוזיקה פופולורית -לא יכול להמשך והוחלט על הקמת ערוץ רדו חדש שישדר מוזיקה קלה ישראלית ובינלאומית. בגלל היעדר משאבי שידור הוקצה בשלב ראשון תדר בודד במרכז הארץ בגלים בינוניים. תדר זה שימש עד אז את רשת ה', ששידרה באמצעות משדר ששמש בעבר ( עד מלחמת ששת הימים וקודם לכן את הרדיו המנדטורי קול פלסטין ) של רדיו רמאללה. ביתר שעות היממה שימש התדר להעברת תוכניות בשפות זרות לעולים. שידורי רשת ה', החלו בחורף 1972 ונמשכו מדי ערב בין השעות 20:00 ו 22:00. אות התחנה היה הפתיח של השיר "בשמלה אדומה". תחנת קול השלום של אייבי נתן הפכה מדבר חולף כפי שקיוו אנשי קול ישראל לעובדה קיימת והפופולריות של התחנה הלכה וגברה אחרי חידוש השידורים בתום מלחמת יום הכיפורים. בקול ישראל הבינו שיש להציע מוצר מתחרה ורשת ה' הפכה לרשת גימל וקבלה סוף סוף גם תדר משלה בקצה הסקלה של התדרים בAMx בדיוק בצד השני של הסקלה לעומת קול השלום ששדר בתדר 1540 קילוהרץ . ב-20 ביוני 1976 נחנכה רשת ג' באופן רשמי, ושידרה 19 שעות ביממה, מ-6 בבוקר עד 1 אחר חצות, בתדר 529 קילוהרץ AM[2]. שמה של התחנה היה רדיו ג' והיא שידרה מוזיקה פופולרית מכל הסוגים ומכאן הייתה גם הצלחתה הגדולה. הוספת שידורי STEREO FM בקול שלום של אייבי נתן בסוף שנות השמונים דירבנה שוב את קול ישראל להשיק שידורים דומים גם ברשת ג' (וברשתות אחרות), אחרי ששנים בוצעו השידורים אמנם ב FM אבל רק במונו. בשנות ה-90, עקב פתיחת ערוצי מוזיקה פופולריים (MTV, לדוגמה) בכבלים והתחרות מצד הרדיו האזורי והרדיו הפיראטי, מדרוג התחנה ירד באופן ניכר עד שבשנת 1997 נועצו לסגור אותה. ב-2 בנובמבר 1997, במטרה להציל את הרשת הגוססת, שונתה לגמרי מתכונת השידורים, והיא הפכה לתחנה המשדרת מוזיקה ישראלית. תחילה בעברית בלבד ומאוחר יותר שולבו גם יוצרים ישראליים השרים באנגלית. את הלוגו שליווה את המיתוג החדש של הרשת עיצב האמן והמעצב הגרפי דורון עזורי. השינוי עשה את שלו שיפר מאוד את אחוזי ההאזנה וכיום היא נחשבת לרשת מצליחה.[דרוש מקור]

רשת ג' סיימה את שידורי התוכניות שלה במסגרת רשות השידור ב-11 במאי 2017 בשעה 01:00 בלילה. תחנת הרדיו "כאן גימל" קמה במקומה במסגרת תאגיד השידור הישראלי "כאן" והחלה לשדר ב-15 במאי 2017. לפי החלטת הנהלת התאגיד, בין השאר, בניגוד לנהוג ברשת ג', בתחנה החדשה, "כאן גימל", ממעטים לשדר מוזיקה ישראלית שיצאה לאור לפני 1980.[דרוש מקור]

עורכים ומגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עורכיה הידועים נמנו טוני פיין, מנחם גרנית, בני דודקביץ, דליה הלר, טובה קלינגר, רות כידן, נאוה בודק אחירון, יוסי כסיף ועופרה הלפמן; ובין מגישיה: שוש עטרי, יצחק איתן, דן כנר, בני הנדל, איתן גור, שמירה אימבר, אבי אתגר, יקיר אביב, אורנה יקיר, גבי ינון, אורלי מורג, לאה ליאור, יהודית בן-יעקב, יגאל רביד, כרמל בן-אפרים, מלאכי חזקיה, מנחם פרי, אהרון פררה, אבי משולם, עופר נחשון, דידי הררי, יוסי סיאס, רויטל עמית, ריבי גדות וורד יפתחי גרין.

תוכניות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חדש חדיש ומחודש" עם שוש עטרי (בעריכת טוני פיין); "מה כבר תשע?" עם אבי אתגר; "רק בימי חול" עם מנחם פרי; "לי ולך שיר וברכה" עם רויטל עמית; "חולה רדיו" עם דידי הררי; קופסאת הלהיטים[3]; "קצת אחרת" - רוק ופופ מתקדם; "שוקו חם" - מוזיקה וחידונים; "קולבו" - מגזין המוזיקה של ג' (בעריכת מנחם גרנית); מצעדי הפזמונים - מצעד הפזמונים העברי השנתי, מצעד הפזמונים הלועזי ומצעד לפזמוני העבר, "מקום בצמרת"; "על בטוח" (שודרה בימי שבת); "אהבה יומיומית" עם יוסי סיאס; "זמר שכזה"; "מועדון גימל" - פינת המסיבות של היצירה האלקטרונית ועוד. בימי הקיץ, בעיקר בימי החופש הגדול, הרשת הרבתה לצאת במבצעי שידור מיוחדים ולערוך חידונים ושעשועונים נושאי פרסים בתוכניות כמו "שלושה בגיגית" עם טוני פיין, שוש עטרי ודודו דותן; "יום יום ים" עם מנחם פרי ו-"30 בצל" עם יקיר אביב[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשת ג' בוויקישיתוף

לציון 40 שנה לרשת ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שידורים קבועים, דבר, 30 ביולי 1965
  2. ^ יוסף פריאל, רדיו ג' - רשת קלה חדשה מהיום ברדיו, דבר, 20 ביוני 1976
  3. ^ "קופסת הלהיטים", בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  4. ^ "שלושים בצל", בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית