יזכור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יזכור היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת האשכנזיים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם. התפילה היא למען יזכור אלוהים את נשמת הנפטר ולמען מנוחת הנשמה בגן עדן. בנוסח התפילה אף נודבים צדקה כזכות לנפטרים.

בעקבות הטקסט של תפילת "יזכור", שאותו אומר המתפלל לזכרו של נפטר מסוים, חוברו גם טקסטים לזכרן של שתי קבוצות של נספים:

תפילת יזכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזכור ממחזור שהודפס בוילנה בשנת 1876
סדר יזכור ממחזור רעדעלהיים ליום כיפור 1807

נוסח יזכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:

יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני)
שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.

בקהילות איטליה נהוג לאמר יזכור בנוסח: "יזכור אלוהים לטובה את נפש כל שכבי עמו ישראל עם נפש אברהם יצחק ויעקב אבותינו אשר הניחו לנפשותם זכירה בהקדש ינוחו על משכבותם בגן עדן ונאמר אמן".

זמן אמירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת היזכור נאמרת בימינו ברב מוחלט של קהילות האשכנזים ארבע פעמים בשנה: ביום כיפור, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח (בחו"ל בשמיני של פסח) ובשבועות (בחו"ל ביום השני) אחרי קריאת התורה לפני שמכניסים את ספר התורה לארון הקודש. בבתי הכנסת הספרדיים לא נאמרת תפילת יזכור, ואין תפילה מיוחדת להזכרת נשמות בחגים, אך נהוג שאדם העולה לתורה יכול לבקש שתיאמר תפילת ה"השכבה" לזכר קרוביו שנפטרו כמו בכל יום בשנה. עם זאת, יש נוהגים שביום כיפור אומרים תפילת "השכבה" לכל חברי הקהילה שנפטרו בשנה האחרונה ו/או לחכמי הקהילה, לאחר אמירת כל נדרי.

מנהגי אמירת יזכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לתפילות אחרות של הזכרת נשמות הנאמרות על ידי החזן או הגבאי, תפילת יזכור נאמרת על ידי הקרוב של הנפטר. לאור זאת התפתח המנהג של אלו שיש להם אב ואם לצאת מבית הכנסת בעת אמירת יזכור.

היציאה מבית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיצור שולחן ערוך כתוב:

ונוהגין כי מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות. גם נוהגים שבתוך שנה ראשונה למיתת האב או האם, יוצא גם כן מבית הכנסת.

בספר כרם שלמה ניתן טעם ליציאה: כדי למנוע טעות אצל מי שיש לו הורים ויאמר את נוסח יזכור בטעות.‏[1][2] אולם ישנן קהילות בהן לא נהגו מי שהוריהם חיים לצאת מבית הכנסת. יש מקומות בהם מקובל שמי שיש לו הורים נשאר יושב במקומו בעת אמירת יזכור שעה ששאר המתפללים עומדים.‏[3]

תולדות תפילת יזכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח של "יזכור אלוקים נשמת ..." שימש בקהילות היהודיות בגרמניה כבר במאה ה-14 וככל הנראה החל השימוש בו בתקופה כלשהי לאחר גזירות תתנ"ו. הקהילות היהודיות נהגו לנהל ספרים שנקראו מארמארביכער בהם נרשמו תפילות יזכור תוך ציון שמות הנפטרים ומעשיהם הטובים. לשם הקיצור היו רושמים בספרים אלו את תחילת התפילה בראשי תיבות: יא"נ. בתקופות קדומות נאמרו תפילות יזכור להרוגי תתנ"ו בשבת שלפני תשעה באב ובשבת שלפני יום השנה לפרעות.‏[4] תפילות היזכור הזכירו את אנשי הקהילה שנפטרו וכן את ההרוגים על קידוש השם.‏[5]

במהלך השנים נוספו תפילות יזכור שונות לזיכרון ההרוגים על קידוש השם. במחזורים של המאה ה-18 מופיע לצד תפילת היזכור להורים גם נוסח יזכור ל-"נשמת כל קרובי וקרובותי ... הן שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו על קידוש השם". בארץ ישראל נאמרו תפילות יזכור לזכר "אחינו ואחיותינו שנפלו על אדמת המולדת" ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאמרו תפילות יזכור לזכר ההרוגים בכיבוש פולין בידי הנאצים.‏[6]

לאחר השואה תוקנו נוסחים שונים של תפילת היזכור לזכר הנרצחים בשואה,‏[7][8] ולאחר הקמת צה"ל הופיעו נוסחי יזכור לזכר חיילי צה"ל.‏[9]

תפילת יזכור זכתה להתקדש בקדושה עממית מיוחדת. ישנם יהודים שהקשר היחיד שלהם למנהגי היהדות הוא אמירת יזכור.‏[10] תיאור מעמד תפילת היזכור מופיע בספרות העברית החדשה, למשל אצל דוד פרישמן בסיפור "הזכרת נשמות".‏[11]

יזכור עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימים ספורים לאחר מאורעות תל חי חיבר ברל כצנלסון, מראשי הציונות הסוציאליסטית, הספד להרוגי המאורעות. ההספד הודפס בכתב העת "קונטרס".‏[12] הנוסח הופץ ברחבי היישוב היהודי בארץ ישראל, והוקרא על ידי אנשי תנועת העבודה בטקסים שנערכו כל שנה בי"א באדר. בהספדו של ברל נכתב "יזכור עם ישראל".

יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו
שניאור שפושניק
אהרון שֶר
דבורה דראכלר
בנימין מונטר
(זאב) שַרף
שרה צ'יז'יק
(יעקב) טוקר
יוסף טרומפלדור
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו-העלומים וחמדת-הגבורה וקדושת-הרצון ומסירות-הנפש אשר נספו במערכה הכבדה.
אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.

וריאציה של טקסט זה שימשה גם בטקסים לזכרם של חללים אחרים ביישוב,‏[13] ובטקס לזכרם של קורבנות ההעפלה.‏[14]

בחוגים דתיים המשיכו להשתמש בנוסח המסורתי של "יזכור אלוהים" גם לחללי ההתיישבות וההעפלה בארץ ישראל ואף התפלמסו עם הנוסח של "יזכור עם ישראל". בחוברת "נרות שבת" שיצאה לקראת ראש השנה תש"ח (1947) מופיעה רשימה ארוכה של תפילות יזכור אלוקים לזכר מעפילים שנהרגו ואליהם מצורפים דברים המדגישים את חשיבות הזכירה של אלוקים‏[15]:

יזכור אלוקים!
   אנו, ריבונו של עולם ... אין בנו, אויה, לא כח ולא מח לזכור, גם להזכיר עד מה.
   הראש סחרחר, הלב מתפקע - וכיצד נזכור?
(...)
יזכור אלוקים!
    אָניות סוערות, מטורפות בלבב ימים,
    משברי ים גועשים סביבותיהן,
    ובתוכן ובקרבן נשברי-לב דכי-רוח.
    אחד מעיר ושניים ממשפחה, שרידי פליטי חרץ,
    נכספו לערות ים-דמעותיהם על הררי ציון.
(...)
יזכור אלוקים!
    אנו - הלא אין זיכרון לראשונים, וגם לאחרונים לא יהיה להם זיכרון עִם שיהיו באחרונה - ומה ערך לזכירה שלנו?
אבל - יזכור עם ישראל!
    ומה יזכור?
    זכור את יום השבת לקדשו!

"יזכור" לחללי מערכות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן עם כיתוב של יזכור לחללי מערכות ישראל בבית הקברות הצבאי קריית שאול
יזכור בעברית ובערבית באנדרטת הלוחם הבדואי

נוסח "יזכור" לחללי מלחמות ישראל הוא:‏[16]

יִזְכֹּר עָם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,
חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,
וְאַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר,
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֶּרוֹר.

יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַ‏רְכוֹת‏‏‏ יִשְׂרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

הנוסח המקורי של "יזכור" נכתב בזמן מלחמת העצמאות על ידי אהוביה מלכין, והתבסס על ההספד של ברל כצנלסון להרוגי תל-חי. נוסח זה הודפס בספר יזכור הראשון שהוציאה היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון. עם השנים נוספו ל"יזכור" חללי צה"ל שנפלו אחרי מלחמת העצמאות, וכן חללים מארגונים צבאיים לפני קום המדינה, ארגוני מודיעין צבאי במערכת הביטחון הישראלית, משטרת ישראל, ונפגעי פעולות טרור.

נוסח זה, הנפתח במילים "יזכור עם ישראל", הודפס בספרי יזכור השונים עד שנת 1995‏.[17] לאחר מלחמת ששת הימים הפיצה הרבנות הצבאית הראשית נוסח שונה, הנפתח במילים "יזכור אלוהים".‏[18] נוסח זה הוקרא בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון ברחבת הכותל, אף על פי שבטקס הדלקת המשואות הוקרא נוסח ה'יזכור' עם הפתיחה המקורית, על ידי הקריין עמיקם גורביץ'. גירסת "יזכור עם ישראל" הייתה הגרסה הרשמית גם בפקודות מטכ"ל.‏[19]

בשנת 2011, בעת כהונת הרמטכ"ל בני גנץ, התעורר דיון ציבורי באשר לנוסח הראוי. בעקבות הדיון מינה הרמטכ"ל ועדה בראשות האלוף ישי בר לבחינת נוסח תפילת "יזכור".‏[20] באוגוסט 2011 המליצה הוועדה לפתוח את התפילה בנוסח "יזכור עם ישראל".‏[21] הרמטכ"ל בני גנץ אימץ את החלטת הוועדה.[22]

"יזכור" לקורבנות השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנא ה' מלא רחמים‬ ‫אשר בידך נפש כל חי ורוח כל בשר איש, יהי נא לרצון לפניך תורתינו ותפילתנו בעבור‬ ‫נשמותיהם של מאות ריבוא מישראל זקן ונער, אנשים, ונשים וטף, שנהרגו על קידוש‬ ‫השם, נשחטו, ונחנקו, ונשרפו לאפר על ידי הצוררים הגרמנים ימ"ש, ביניהם ארזי‬ ‫הלבנון, אדירי התורה, קדושים וטהורים, ראשי ישיבות ותלמידיהן, תינוקות ישראל שלא‬ ‫טעמו טעם חטא, וצדיקי עולם, רבני ישראל עם קהילתם, קהילות הקודש שמסרו נפשם על‬ ‫קדושת השם וכן בעד קרובינו שנספו בתוכם.‬‫יזכרם אלהינו לטובה‬ ‫עם שאר צדיקי עולם, וינקום נקמת דם עבדיו השפוך. ככתוב בתורת משה איש האלוהים:‬ ‫הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו. ועל ידי עבדיך‬ ‫הנביאים כתוב לאמור: ונקיתי דמם לא נקיתי וד' שוכן בציון. ובכתבי הקודש נאמר: למה‬ ‫יאמרו הגויים איה אלהיהם, יודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך.‬‫תהי נפשם צרורה בצרור החיים‬ ‫להחיותם בתחית המתים עם כל מתי עמך ישראל ברחמים, ושלח לנו את משיח צדקנו‬ ‫לפדות אותנו מגלותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו ונזכה לגאולה שלמה‬ ‫במהרה, אמן.‬

לאחר השואה חובר נוסח מיוחד של תפילת "יזכור" לזכר קורבנות השואה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל-בָּשָׂר. תֵּן מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל-כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת-נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים יְלָדִים וִילָדוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנִּטְבְּחוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ וְשֶׁנִּקְבְּרוּ חַיִּים בִּידֵי מִפְלְצוֹת הַצּוֹרְרִים בְּגָלוּת אֵירוֹפָה. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. בָּהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת-נִשְׁמוֹתַם ה' הוּא נַחֲלָתָם. וּזְכֹר לָנוּ עֲקֵדָתָם וְתַעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶרֶץ אַל-תְּכַסִּי דָמָם וְאַל-יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם וְהַקְּדוֹשִׁים לְזִכָּרוֹן תָּמִיד נֶגֶד עֵינֶיךָ צִדְקָתָם. יָבוֹאוּ שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם. וְנֹאמַר אָמֵן:

כמו כן קיים נוסח נוסף:

יזְכֹּר אֱלוֹהִים אֶת כָּל הַנְשׁמוֹת שׁל כָּל קְהִלּוֹת בֵּית יִשׂרָאֵל
בְּגּוֹלַת אֵירופָה שׁהוּעֲלוּ עַל מוֹקֵד בִּשְׁנוֹת הַשׁוֹאָה תַּ"שׁ-"תַּשְׁ"ה. שׁשָׁה מִלְיוֹן אֲנָשׁים וְנָשׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת, זָקֵן וָטַף, שׁנֶהֶרְגוּ וְשׁנִּטְבְּחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת אֲיוּמָה וְנִרְצְחוּ בְּרֶצַח הֲמוֹנִים בִּמְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם בֶּעָרִים, בַּעֲירוֹת וּבַכְּפָרִים, וְיִתרָם הוּבְלוּ לְמַחֲנוֹת הָרִכּוּז וְנִסְפּוּ בְּמִיתוֹת משֻׁנּוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְנִשְּׂרְפוּ לְאֵפָר בְּכִבְשׁנֵי-הָאֵשׁ שׁל מַחֲנוֹת הַהַשׁמָדָה הָאֲיוּמִּים בְּגֶרְמַנְיָה וּבְפּוֹלִין וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת בִּידֵי עַם הַמְּרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִי יַחַד עִם עוֹזְרָיו הָרוֹצְחִים מִשׁאָר הָעַמִּים, שׁהָיוּ בְּעֵצָה אַחַת לְהַשׁמִיד וְלַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי וְלִמְחוֹת אֶת זֵכֶר הַיַּהֲדוּת וּלְכַלּוֹת כָּל אֲשׁר בְּשֵׁם יִשׂרָאֵל יִקָּרֵא.
אֵל נְקָמוֹת, שׁוֹפֵט הָאָרֶץ זְכוֹר נָא אֶת נַחֲלֵי הַדָּם שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם, דְמֵי אָבוֹת וּבָנִים, אִמָּהוֹת וְעוֹלְלֵיהֶם, רַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהֶם וְהָשׁב גְּמוּל שׁבְעָתַיִם לְצוֹרְרֵי עַמְּךָ. שׁוְעַת "שׁמַע יִשְּרָאֵל" שׁזָּעֲקוּ הַלְּקוּחִים לַמָּוֶת, אַל תִּדּוֹם, וְאֶנְקַת הַמְּעוּנִּים תַּעֲלֶה לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ, לִנְקוֹם, בִּמְהֵרָה בימינו לְעֵינֵינוּ, אֶת נִקְמַת דַּם בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ הַקְּדושׁים וְהַטְּהוֹרִים, שׁלֹּא זָכוּ לְקֶבֶר יִשׂרָאֵל, כַּכָּתוּב: כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשׁיב לְצָרָיו, וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

בשנות החמישים של המאה ה-20 כתב אבא קובנר נוסח של "יזכור ליום הזיכרון לשואה ולמרד":‏[23]

נזכור את אחינו ואחיתינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר ,
את רחובות העיירה שסאנו כנהרות
ואת הפונדק הבודד עלי אורח
את הישיש בקלסתר פניו
את האם בסודרה
את הנערה בצמותיה
את הטף
את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם
את כל עדת היהודים
אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי
את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת .
את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו
את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת .
את הרגליים
את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד .
ואת שקפצו ידיהם לאגרוף
האגרוף שחפן את הברזל
הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד
והם ברי הלבב
והם פקוחי העיניים
והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע .
נזכור את היום .
את היום בצהריו .
את השמש שעלתה על מוקד הדמים
את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים
נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים .
יזכור החי את מתיו
כי הנה הם מנגד לנו
הנה ניבטות עיניים סביב סביב
ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם .
 

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל גליק, עוד על מנהג ה"יזכור" ולמקומו של מנהג זה בשלוש רגלים אצל עדות אשכנז, סיני, קכ"ב, אב-אלול תשנ"ח, עמ' רכ-רכח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה האאס, ‏כרם שלמה, תר"ג, אורח חיים, תקס"ח, באתר HebrewBooks
  2. ^ ועוד טעמים, ראו: ספר כרם שלמה אורח חיים, סימן תרס"ח; ספר שערי אפרים, פתחי שערים, שער י', אות ל"ב.
  3. ^ ראו: נח וז'ונסקי, האם לצאת ב"יזכור"?, תחומין יז, עמ' 54 (מופיע כאן)
    דוד ספקטור, לצאת ב"יזכור" או להישאר?
    שי פירון, האם נכון לצאת בזמן יזכור, אתר כיפה
  4. ^ יעקב קופל דושינסקי, ‏מזכיר נשמות, פראנקפורט אם מאין, תרפ"ד, עמ' 8, באתר HebrewBooks
  5. ^ אהרן יעלינעק, ‏קונטרס המקונן, וויען, תרמ"א, עמ' 7, באתר HebrewBooks
  6. ^ א.ר., "יזכור", דבר, 16 באוקטובר 1939
  7. ^ תפילת יזכור לקדושי השואה, באתר של חברה קדישא גחש"א ת"א-יפו והמחוז
  8. ^ תפילת יזכור לחללי השואה, באתר "יד ושם"
  9. ^ ראו למשל במחזורי "רינת ישראל"
  10. ^ שמואל גליק, עוד על מנהג ה"יזכור" ולמקומו של מנהג זה בשלוש רגלים אצל עדות אשכנז, סיני, תשנ"ח
  11. ^ דוד פרישמן, הזכרת נשמות, פרויקט בן יהודה
  12. ^ ברל כצנלסון, (יזכור), קונטרס, כ"ט, כ"ב אדר תר"ף, עמ' 1.
  13. ^ רמת הכובש מזכירה חלליה, דבר, 5 בספטמבר 1938
  14. ^ שפי גבאי, זכרם של 2000 קרבנות ההעפלה הועלה בעצרת המונית בנמל יפו, דבר, 31 באוגוסט 1964
  15. ^ הרב מרדכי הכהן, ‏יזכור, נרות שבת, ראש השנה תש"ח, עמ' 1-2, באתר HebrewBooks
  16. ^ הנוסח הרשמי מופיע באתר "יזכור": http://www.izkor.gov.il/Tfilat_Izkor.aspx
  17. ^ אילנה שמיר, שינויים בנוסח ה"יזכור", באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
  18. ^ הרב הראשי לצה"ל ערך תפילה במרומי הר סיני, דבר, 15 ביוני 1967
  19. ^ תשובת מנהל המחלקה להנצחת החייל לרב הצבאי הראשי שלמה גורן ב-1955 הייתה שהנוסח המופיע בפקודות מטכ"ל הוא ללא איזכור שם אלוהים: http://www.izkor.gov.il/Page.aspx?pid=32
  20. ^ עמוס הראלהאלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
  21. ^ האלוף (במיל') ישי בר, ‏המלצת ועדת ה"יזכור" – הנוסח המלא, באתר צה"ל, 4 באוגוסט 2011.
  22. ^ הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל, 4 באוגוסט 2011.
  23. ^ יום הזיכרון לשואה ולגבורה באתר "שיטים" - מכון החגים