אום א-ריחאן

**אום א-ריחאן** (כפר)
**أم الريحان,**
	בית השומר ביער ריחאן מתקופת המנדט הבריטי
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	שכם
תאריך ייסוד	1922
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	460 (2016)
קואורדינטות	32°29′01″N 35°08′31″E / 32.483480555556°N 35.141994444444°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הכרמל רגילה) אום א-ריחאן

אום א-ריחאן (בערבית: أمّ الريحان) הוא כפר פלסטיני השוכן מצפון ובצמוד לשמורת טבע יער ריחן ושייך לנפת ג'נין ברשות הפלסטינית. אום א-ריחן שוכנת כקילומטר ממזרח לקו הירוק, ממערב להתנחלויות ריחן, שקד, חיננית וטל מנשה, בצידה הישראלי של גדר ההפרדה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 460 תושבים בשנת 2016^[1].

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות שם היישוב "אם הריחן" - צמח התבלין ריחן בערבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הנוכחי הוקם בסוף המאה ה-19 על ידי תושבי יעבד כיישוב חקלאי עונתי והפך יישוב קבע בשנת 1922^[2]. במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 26 מוסלמים^[3]. מאחר שהאזור היה מאוכלס בדלילות שרד בו שטח בן 20,000 דונם ובו יער טבעי, וממשלת המנדט הכריזה עליו בתור שמורת יער. השמירה על היער נאכפה בצורה קפדנית, הוקם בית שומר בלב היער ונאסרה רעיית צאן וכריתת עצים (איסור שנאכף גם בתקופת השלטון הירדני)^[4].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, גדוד 25 בפיקוד סא"ל לוי מן מחטיבת ברק נע בציר ערערה - עין אל סחלה - יעבד, כבש את הכפר והוא עבר משליטה ירדנית לישראלית^[5].

מאחר שהקרקעות באזור יער ריחן הוכרזו כשמורת טבע עוד בימי המנדט הבריטי הן הוכרזו בידי צה"ל כאדמות מדינה והוקצו להקמת התנחלויות. בספטמבר 1977, החלה הקמתה של היאחזות נח"ל "ריחן" מדרום לכפר על ידי גרעין של השומר הצעיר^[6] ביוני 1979 אוזרחה ההיאחזות והפכה למושב שיתופי ריחן. התנועה המיישבת בו הייתה תנועת העובד הציוני^[7]. אחר כך הוחלט על הקמת שני יישובים נוספים שנקראו תחילה "ריחן ב'" ו"ריחן ג'"^[8]. הממשלה אישרה את התוכנית למרות התנגדותו של סגן ראש הממשלה יגאל ידין לתוכנית^[9]. ראשוני המתיישבים, עולים מהקווקז, נכנסו ל"ריחן ב'" בינואר 1981^[10], לאחר כשנה של עבודת הקמה שכללו פריצת דרכים וישור השטח הטרשי שבלב יער ריחן^[11]. בהמשך הוקמו גם ההתנחלויות הסמוכות שקד, חיננית וטל מנשה בחלקים אחרים של היער.

בעקבות הסכמי אוסלו הוגדר הכפר כשטח C. מאז 1967 רשויות התכנון במנהל האזרחי סירבו לתת ליישוב היתרי בנייה, בטענה שבנייה במקום סותרת את ייעוד הקרקע כשמורת יער (אותה שמורת יער שבה נבנו ההתנחלויות הסמוכות), אך רק 1991 הוכרז שטח של 2,673 דונם כשמורה. מאז צווי הריסה הוצאו לכל הבתים שנבנו בכפר, אף על פי שנבנו על אדמה פרטית בבעלות התושבים^[12]. במרץ 2010 נחתם הסכם חכירה ל-50 דונם לצורכי נטיעה, תמורת שקל אחד לשנה, לתקופה של 25 שנה, בין החטיבה להתיישבות לבין קצין במינהל האזרחי ותושב התנחלות ריחן. 50 הדונם שכלולים בשטח של 3,500 דונם שמסר הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי במינהל האזרחי לחטיבה להתיישבות בשנת 1994. ב-1995 החטיבה להתיישבות העניקה לאגודת מתיישבי ריחן רשות שימוש בשטח. תושב הכפר, עבד אל קאדר קבהא, שטען לבעלות על חלק מהקרקע, הגיש עתירה מנהלית לבג"ץולא ו זכה בעתירה^[13].

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ח'רבת אום א-ריחאן

הכפר שוכן על שרידי יישוב מהתקופה ההלניסטית והתקופה הרומית בארץ ישראל שהשתמרו במצב טוב עד המאה ה-20. האתר נסקר לראשונה בידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1882 ונמצאו בו שרידי מבנים בנויים אבני גזית מהוקצעות ומסותתות ומגדל שמירה^[14]. בשנת 1968 נסקר שוב במסגרת סקר הר מנשה. בסקר זה מתוארת חירבת אום א-ריחן כאתר שגודלו שלושים דונם, אשר השתמרו בו שרידי מבנים, מודגשת הבניה המסיבית ומבני מאוזוליאום הרוסים בקרבת האתר שבאחד מהם נראים שני סרקופגים^[15]. בשנת 1969 ערך הארכאולוג זאב ייבין חפירת הצלה בשני מבנים בשולי האתר. במסגרת זו נחפרו המאוזוליאום וכן מבנה קבורה גדול ומפואר. באתרים אלו נמצאה קרמיקה מהמאות השלישית הרביעית לספירה^[16].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון דר, יגאל טפר וזאב ספראי "אום ריחן": רעננה, הוצאת החברה להגנת הטבע והקיבוץ המאוחד - 1986. הספר "אום א-ריחאן", באתר "סימניה"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אום א-ריחאן בוויקישיתוף

Welcome To Kh. Umm al-Rihan
Survey of Western Palestine, Map 8: IAA, Wikimedia commons
Google map

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ עמירה הס, עובד במינהל האזרחי קיבל 50 דונם בגדה - תמורת שקל לשנה בלבד, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2012
^ Barron, 1923, Table V, Sub-district of Jenin, p. 30
^ אפרים תלמי, שמורות טבע חבויות בשומרון, דבר, 8 באפריל 1969
^ סא"ל א' ריינר, ‏קרבות השריון בעמק דותן ובזבאבדה, מערכות 191-192, יוני 1968
אפרים קם, ‏קרבות השריון בשומרון 1967: נקודת מבט ירדנית, מערכות 219, נובמבר 1971
^ יוסף ולטר, היאחזות נח"ל ריחן עלתה על הקרקע, מעריב, 12 בספטמבר 1977
^ ע. פריפז, נחל ריחן - מושב שיתופי, דבר, 28 ביוני 1979
^ יוסף צוריאל, יוקמו 4 ישובים חדשים בשומרון, מעריב, 29 באוגוסט 1979
עמוס לבב, עבודות הכנה מאומצת נעשות להקמת ריחן ב', מעריב, 17 באוקטובר 1979
^ ערעור ידין נדחה - "העבודה" הצביע עם הממשלה, דבר, 20 בספטמבר 1979
צבי לביא, העבודה הצביע עם הממשלה בענין ריחן, מעריב, 20 בספטמבר 1979
^ עמוס לבב, ראשוני ה"גרעין הקוקזי" עלו לחיננית (ריחן ב'), מעריב, 12 בינואר 1981
^ עמוס לבב, בלי פרסום החל בהקמת ריחן ב', מעריב, 5 באוקטובר 1979
^ התחום האסור: מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, במקום יוני 2008
^ בג"ץ 332/11 - עבד אלקאדר עבד אללה יונס קבהא נ' שר הביטחון ואח'
^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 64
^ אדם זרטל וניבי מרקם, סקר הר מנשה, כרך שלישי – מנחל עירון לנחל שכם, הוצאת אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון, 2000
^ שמעון דר, יגאל טפר וזאב ספראי "אום ריחן": רעננה, הוצאת החברה להגנת הטבע והקיבוץ המאוחד - 1986 עמוד: 5

[אוכלוסייה-1] ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] עמירה הס, עובד במינהל האזרחי קיבל 50 דונם בגדה - תמורת שקל לשנה בלבד, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2012

[3] Barron, 1923, Table V, Sub-district of Jenin, p. 30

[4] אפרים תלמי, שמורות טבע חבויות בשומרון, דבר, 8 באפריל 1969

[5] סא"ל א' ריינר, ‏קרבות השריון בעמק דותן ובזבאבדה, מערכות 191-192, יוני 1968
אפרים קם, ‏קרבות השריון בשומרון 1967: נקודת מבט ירדנית, מערכות 219, נובמבר 1971

[6] יוסף ולטר, היאחזות נח"ל ריחן עלתה על הקרקע, מעריב, 12 בספטמבר 1977

[7] ע. פריפז, נחל ריחן - מושב שיתופי, דבר, 28 ביוני 1979

[8] יוסף צוריאל, יוקמו 4 ישובים חדשים בשומרון, מעריב, 29 באוגוסט 1979
עמוס לבב, עבודות הכנה מאומצת נעשות להקמת ריחן ב', מעריב, 17 באוקטובר 1979

[9] ערעור ידין נדחה - "העבודה" הצביע עם הממשלה, דבר, 20 בספטמבר 1979
צבי לביא, העבודה הצביע עם הממשלה בענין ריחן, מעריב, 20 בספטמבר 1979

[10] עמוס לבב, ראשוני ה"גרעין הקוקזי" עלו לחיננית (ריחן ב'), מעריב, 12 בינואר 1981

[11] עמוס לבב, בלי פרסום החל בהקמת ריחן ב', מעריב, 5 באוקטובר 1979

[12] התחום האסור: מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, במקום יוני 2008

[13] בג"ץ 332/11 - עבד אלקאדר עבד אללה יונס קבהא נ' שר הביטחון ואח'

[14] Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 64

[15] אדם זרטל וניבי מרקם, סקר הר מנשה, כרך שלישי – מנחל עירון לנחל שכם, הוצאת אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון, 2000

[16] שמעון דר, יגאל טפר וזאב ספראי "אום ריחן": רעננה, הוצאת החברה להגנת הטבע והקיבוץ המאוחד - 1986 עמוד: 5

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

Flag of Senegal יישובי נפת ג'נין
ערים	ג'נין • קבאטיה
מועצות מקומיות	עג'ה • עראבה • בורקין • דאחיית סבאח אל-ח'ייר • דיר אבו דעיף • ג'בע • כפר דאן • כפר ראעי • מיית'לון • סילת אל-חארית'יה • סילת א-ד'אהר • יעבד • אל-יאמון • א-זבאבדה
כפרים	עאנין • ענזה • ערקה • עראנה • עטארה • ברטעה • בית קאד • ביר אל-באשא • דיר ע'זאלה • פחמה • פנדקומיה • פקועה • ג'למה • ג'לבון • ג'לקמוס • ג'ודידה • כופיראת • מִרְכָּה • מיסיליה • אל-מוע'ייר • נזלת זייד • ראמה • רומאנה • סנור • מת'לת' א-שוהדא • סיר • סיריס • ח'ירבת א-טייבה • תיעניכ • טורה אל-ע'רביה • אום א-ריחאן • אום אל תות • זובובא • יעבד
מחנות פליטים	מחנה הפליטים ג'נין
נפות הרשות הפלסטינית