חיננית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיננית
WikiAir Flight IL-13-01 IMG 4777.JPG
מבט אווירי על חיננית ומדרום לה היישוב טל מנשה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע ‎392‏ מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת המרכז החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 1,164 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎6.9%‏ בשנה עד סוף 2016

חיננית (חִנָּנִית) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי בצפון השומרון, השני בגודלו בגוש יישובי צפון השומרון. אופי היישוב חילוני, אך בסמיכות אליו נמצאת טל מנשה, יישוב דתי הנחשב באופן רשמי שכונה של חיננית. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון. שמו של היישוב הוא כשם הפרח חיננית הנפוץ באזור[2]. זהו היישוב הגדול בגוש יישובי שקד (המונה את שקד, חיננית, ריחן, וטל מנשה).

היישוב שוכן ברום של כ-400 מ' מעל פני הים. במורד שלוחותיו הצפוניות נמצא ואדי א-סקעה, המתחבר לנחל זבדון. כקילומטר וחצי מצפון ליישוב נמצא הכפר עאנין, המשמר את שמה של העיירה התלמודית "עננין" הנזכרת בכתובת רחוב.

החלטה על הקמת היישוב, שנקרא אז באופן זמני ריחן ב', נתקבלה בוועדת השרים להתיישבות בסוף אוגוסט 1979[3] ואושרה בממשלה באמצע ספטמבר[4], לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים[5]. על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה[6], אך ערעורו נדחה בקולות הליכוד, אליהם הצטרפו נציגי מפלגת העבודה, שכן ההחלטה על ההתיישבות באזור התקבלה עוד לפני המהפך[7] והיישוב נועד לעבות את ההתיישבות באזור מי עמי על גבול הקו הירוק[8]. בתי היישוב הוקמו כבר באמצע שנת 1980[9], אולם העלייה על הקרקע נדחתה מסיבות שונות[10] והמתיישבים הראשונים, עולים מהקווקז, עלו על הקרקע בשנת 1981. היישוב הוקם כמושב עובדים על ידי תנועת המושבים, אך מאוחר יותר הפכה ליישוב קהילתי.

אחת השכונות ביישוב היא מרכז קליטה לעולי חבר העמים. סמוך ליישוב נמצא אזור התעשייה שח"ק. יישובים ישראליים נוספים קרובים הם שקד וריחן וטל מנשה הנחשבת שכונה של חיננית.

שטח השיפוט של חיננית 9,401 דונם[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]