לדלג לתוכן

אורן פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורן פישר
לידה 9 בפברואר 1984 (בן 42)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, פיסול, רישום עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

״בחירת השופטים״ בפסטיבל קאן לסרטי מחול

פרס הפטיש לשנת 2019 ביריד צבע טרי
https://www.orenfischer.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורן פישר (נולד ב־9 בפברואר 1984 בלוס אנג'לס, ארצות הברית) הוא אמן רב תחומי ישראלי ואוטודידקט הפועל בעיקר בתחומי ציור, פיסול, רישום, וידאו ואינסטליישן. יצירותיו מתאפיינות בשילוב בין חומרים טבעיים לטכנולוגיה עכשווית, ובחקר נושאים של זהות, קהילה, מיתולוגיה מקומית וזיכרון אישי וקולקטיבי. פישר מציג במוזיאונים, גלריות מרכזיות ובתערוכות בין־לאומיות, וזכה להכרה רחבה בשדה האמנות הישראלי והבין־לאומי.

בשנת 2021 הציג תערוכת יחיד רטרוספקטיבית שהתפרשה על פני שלוש קומות בבית סותביס בתל אביב, בעקבות זכייתו בפרס הפטיש לשנת 2019. בשנת 2023 זכה בפרס ״בחירת השופטים״ בפסטיבל קאן לסרטי מחול. בשנת 2024 הציג שתי תערוכות יחיד משמעותיות האחת תערוכה מוזיאלית במוזיאון העיר דיסלדורף שבגרמניה והשניה בגלריית חזי כהן בתל אביב.

אורן פישר נולד בשנת 1984 בלוס אנג'לס, ארצות הברית, לעופר ולאמי. כשהיה בן שנה עלתה משפחתו לישראל והשתקעה ברעננה. בשנת 1991 עברה המשפחה להתגורר בלאס וגאס, ולאחר כשנה שבה לרעננה. פישר למד בתיכון אוסטרובסקי בעיר, ואת שירותו הצבאי עשה בנח"ל, בגדוד 932, בתפקיד קשר. לאחר שחרורו מצה"ל טייל במשך כשנתיים בהודו, אוסטרליה, מקסיקו ומדינות נוספות. בשנת 2012 עבר להתגורר בקיבוץ שניר והחל בלימודי כלכלה במכללת תל־חי. באותה תקופה החל לעסוק בפיסול וליצור עבודות אמנות מחומרים שמצא בסביבת מגוריו, ובהדרגה גיבש שפה חזותית ייחודית.

פישר הוא אמן אוטודידקט שהחל את דרכו מחוץ למוסדות האמנותיים, דרך ניסוי, חקירה ועבודה בשטח. עבודותיו המוקדמות הוצגו לראשונה בפאבים ויישובים בגליל העליון, ביניהם הנרייטה פאב בכפר סאלד, ראש פינה, קיבוץ איילת השחר ומחניים. בספטמבר 2012 יזם את פרויקט "צבעי בסיס", במסגרתו הפכו אמנים בסיסים צבאיים נטושים לאתרי תערוכה פתוחים.

בשנת 2014 עבר פישר להתגורר בתל אביב, והיה ממקימי גלריית "משונע" ושימש כאוצר ומנהל פרויקטים של "הבית האדום" — חללים עצמאיים שפעלו כמרכזים לאמנות עכשווית ניסיונית ותרמו לעיצוב סצנת האמנות האלטרנטיבית בעיר.

בהמשך ביסס את מקומו כאמן פעיל בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם, תוך שמירה על גישה חומרית, ישירה ובלתי מתווכת. בשנים האחרונות התחתן פישר והעתיק את מגוריו לערבה הדרומית שם הקים סטודיו פעיל בלב מטע תמרים בקיבוץ סמר.

פרסים ורכישות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

״מקלות ואבנים״ גלריה חזי כהן, תל אביב 2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת יחיד באוצרותו של ד"ר אלעד ירון, שהוצגה כמיצב טוטאלי רב־שכבתי. התערוכה שילבה פסלי עץ ואבן, עבודות וידאו, ציורים ועיתון מקומי שיצר האמן בשיתוף עם הקהילה בקיבוץ סמר. במרכז החלל הוצב גזע דקל מגולף, ולצדו עשרות פסלים קטנים מאבן מדברית ועץ אקליפטוס, חלקם נשאו מסכים זעירים שהקרינו תנועה בתוך נוף מדברי. בחללים הנלווים הוצגו ציורים סמי־מופשטים ופסל שיתופי עם האמן עפר שמואלפלד. התערוכה עסקה במתח שבין הרס לתקומה, ובין שורשיות לקִדמה, תוך התכתבות עם מיתוסים מקומיים והקשרים פוליטיים עכשוויים.

״מקלות ואבנים״ תערוכת יחיד בגלריית חזי כהן, תל אביב 2024
״מקלות ואבנים״ תערוכת יחיד בגלריית חזי כהן, תל אביב 2024

״עבודות אבודות״ (״Missing Works״) מוזיאון העיר דיסלדורף, גרמניה 2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת היחיד "Missing Works" במוזיאון העיר דיסלדורף, בשיתוף פעולה עם מוזיאון ינקו־דאדא בעין הוד. התערוכה עסקה בזיכרון ההיסטורי של הקהילה היהודית בעיר, והוקדשה לסיפורו של ד"ר מקס שטרןסוחר אמנות יהודי שפעל בדיסלדורף בשנות ה־30, ונאלץ לעזוב את גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון. פישר יצר במיוחד עבור התערוכה סדרה חדשה של 70 ציורים בצבעי שמן, מים, דיו ואקריליק, אשר שיקפו באופן אינטימי את התחושה של אובדן, שבר וזיכרון, בעקבות היעלמותן של יצירות מהאוסף של שטרן. לצד הצגת העבודות התקיימה שיחה פתוחה עם האמן, שעסקה בתהליכי היצירה, באובדן אישי וקולקטיבי, ובמקומה של האמנות כגשר בין עבר להווה. התערוכה עוררה עניין ציבורי ותקשורתי רחב, והדגישה את יכולתו של פישר לשלב בין היסטוריה פרטית וקולקטיבית לבין נושאים פוליטיים וחברתיים עכשוויים, דרך שפה אמנותית אישית ומורכבת.

״נשמות״ בבית סותבי'ס, תל אביב 2021

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת יחיד רחבת היקף שנפרשה על פני שלוש קומות בגלריית סותביס, בעקבות זכייתו של פישר בפרס "הפטיש" של חממת האמנים הצעירים ביריד צבע טרי (2019). התערוכה שילבה ציורי ענק על קנבס, פסלי דמויות מוארכות מעץ ובד, תחריטים ממוסגרים, עבודות פרפורמנס ווידאו. בחלל המרכזי הוצגו עבודות גדולות־ממדים, ובקומה נוספת הוצגו ציורים מתוך הפרפורמנס "אורנה מגדת עתידות", שהתקיים לראשונה במוזיאון תל אביב. בקומה העליונה הוקרנה עבודת הווידאו "יום סידורים", עליה זכה בפרס בפסטיבל קאן לסרטי מחול. אוצרות החלל יצרה חוויה טוטאלית המדמה מקדש עכשווי, תוך שילוב בין גוף, רוח וחומר.

נשמות, סותביס, 2021
נשמות, סותביס, 2021

דיוקן עצמי כדיוקן עצמי, 2017

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוקן עצמי, 2017
דיוקן עצמי, 2017

במאי 2017 הציג אורן פישר את תערוכת היחיד "דיוקן עצמי כדיוקן עצמי" בחלל הפרויקטים של גלריה רוזנפלד. התערוכה, שאצרה עדי גולדנר, הוצגה כמיצב המשלב דיוקנאות עצמיים מצולמים, עבודות וידאו ודימויים נוספים, שבאמצעותם בחן פישר את זהותו האישית והאמנותית. בין הדימויים הופיע גם "ממי", מטען הטלפון שלו, כסמל להתמכרות לטכנולוגיה ולרשתות החברתיות. פישר תיאר את התערוכה כ"מפה של האטומים שבי", המשקפת את השפעות הסביבה על זהותו. העבודות בתערוכה נגעו בנושאים של חיי היומיום, זוגיות, והתמכרות לטכנולוגיה, והציעו התבוננות ביקורתית על האופן שבו האדם המודרני מגדיר את עצמו דרך קשריו עם העולם הסובב אותו.




עבודות מוכרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

״תל אביב אהובתי״

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תל אביב אהובתי, פארק המסילה, 2025
תל אביב אהובתי, פארק המסילה, 2025

בשנת 2025 יצר פישר את עבודת הפסיפס הציבורית הראשונה שלו, "תל אביב אהובתי", על קיר מסעדת "השחף" בפינת רחוב הרצל ופארק המסילה בתל אביב. את היצירה יצר במשך כחודשיים וחצי, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים כמו ברזל ועץ מהגאנקיה בקיבוץ סמר, לצד תרומות של מטבעות, פסיפסים ישנים ושעונים. הפסיפס כולל עשרות דימויים תל אביביים, בהם מחוות לאמנים ישראלים מרכזיים כמו דודו גבע, מנשה קדישמן ויגאל תומרקין, וכן התייחסויות לאירועים בולטים בהיסטוריה של העיר, ביניהם רצח רבין ואצטדיון בלומפילד. השילוב בין חומרי גלם יומיומיים, זיכרון אישי, ואיקונוגרפיה מקומית הפך את העבודה לחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי של פארק המסילה ולנקודת ציון תרבותית בולטת בתל אביב.

״יום סידורים״

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת וידאו העוסקת במפגש בין האדם ובין מרחבים ציבוריים מוסדיים ופוליטיים בישראל. בה נראה פישר פורץ לחללים ציבוריים ומוסדיים בישראל – בהם משרד הפנים, הכנסת, מוקדי מחאה והכותל המערבי – ורוקד בתוכם ריקוד פראי, חד ומשוחרר, בניגוד לנורמות ההתנהלות המצופות במרחבים אלה. תנועתו משמשת כמעין טקס טיהור, המחצין את המתח הסמוי במרחבים ומבקש לעורר רגש, תודעה ושחרור. העבודה מהדהדת שאלות של שליטה, נוכחות וביטוי גופני במרחב הציבורי, ומשלבת בין פעולה פוליטית לאקט טיפולי-רוחני. "יום סידורים" זכתה בפרס בחירת השופטים בפסטיבל קאן לסרטי מחול בשנת 2023, ובשנת 2025 נרכשה לאוסף הקבע של מוזיאון ישראל, ירושלים.

יום סידורים, 2019
יום סידורים, 2019

״צפון, דרום, מזרח, מערב״

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה הוצגה בירושלים 2022 במרכז תרבות בשכונת קטמון. היצירה מציגה את צפון, דרום, מזרח ומערב בישראל דרך דיאלוג בין קודש לחול, בין שגרה חומרית לטבע פורח. הדימויים משקפים מרחבים אורבניים מול נופים פראיים, קדושה מול חיי היומיום. המרכז שואב פנימה קרני אור אדומות, מסמלות אנרגיה ומתח בין כיוונים שונים. במערב מתנשא עץ שחור במדבר מוזהב, ובמזרח ירושלים. הציור יוצר מארג של תרבות, אמונה, טבע ושגרה, המחברים את כל חלקי הארץ לתמונה אחת.

צפון דרום מזרח מערב, ירושלים, 2022
צפון דרום מזרח מערב, ירושלים, 2022

״זה בידיים שלנו״

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זה בידיים שלנו, 2021
זה בידיים שלנו, 2021

בשנת 2021 יצר אורן פישר את ציור הקיר "זה בידיים שלנו" בקריית המלאכה בתל אביב, במסגרת פרויקט האמנות הבינלאומי Hope Through Action, לציון 50 שנות פעילות של ארגון גרינפיס. היצירה, בשטח של כ־320 מ"ר, שנמשכה כעשרה ימי עבודה, מציגה את כדור הארץ בדמות אנושית המזילה דמעות אך גם מצמיחה פריחה – סמל לרגישות, כאב ותקווה. השמש והכוכבים מייצגים אור והתחדשות, בעוד הידיים המושטות מן התחתית מסמלות את כוחה של קהילה לפעול ולשנות.





״מקדש העין״, פסטיבל ישראל, ירושלים, 2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 יצר אורן פישר את "מקדש העין", פרויקט אמנותי־טקסי רחב־היקף בשיתוף עם הסופר והמוזיקאי גון בן ארי, במסגרת פסטיבל ישראל בירושלים. הפרויקט כלל הצבה של 14 קנבסים מונומנטליים (בגודל 210×500 ס"מ כל אחד), שיצרו מרחב טקסי חזותי יוצא דופן. הציורים שילבו דימויים חייתיים, סמלים מיסטיים, אלמנטים אדריכליים ורקעים כוכביים, שהוזמנו את הצופה לעולם שבו גבולות הזמן והמרחב מיטשטשים. משתתפי המופע הופיעו בתלבושות טקסיות שעוצבו בקפידה בעבודת יד ע״י פישר, ונטמעו בתוך הקנבסים עצמם, ביצירת חוויה סינסתזית של תערוכה־חיה. לצד ההצבה נערך מופע מוזיקלי בתיאטרון ירושלים, בהשתתפות מקהלת "זולת" ואמנים אורחים ובהם יעל אבקסיס, ליאור דיין ודב אלבוים. "מקדש העין" עסק בזהות קולקטיבית, מיתולוגיה מקומית, תודעה ושפה טקסית, והיווה אחד מרגעי השיא של הפסטיבל, תוך שילוב בין תערוכה, פרפורמנס וטקס ציבורי־רוחני.

מקדש העין פסטיבל ישראל, 2022
מקדש העין פסטיבל ישראל, 2022

״אורנה מגדת העתידות״

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרפורמנס שבו דמותה של אורנה – מגדת עתידות מיסטיקנית בעלת "העין השלישית" לבושה כולה בלבן, מכף רגל ועד ראש – נפגשת עם הקהל למפגשים אישיים ואינטימיים. כל מפגש כולל חיזוי עתידות ייחודי שמתבטא בציור אינטואיטיבי הנוצר בזמן אמת, תוך כדי תקשור עם כוחות עליונים המשתלטים על תודעתה של אורנה. הציורים, המבטאים מסרים מהתת-מודע, נתלים סביב המאהל בזמן המופע, וכך נוצר מרחב אמנותי משתנה. אורנה מופיעה בתוך אוהל בעבודת יד, רקום ותפור המכניס לאווירה טקסית וייחודית.

אורנה מגדת העתידות
אורנה מגדת העתידות

תערוכות בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירה, מוזיאון העירוני דיסלדורף, גרמניה 2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 השתתף האמן אורן פישר בתערוכה הקבוצתית "Migration", שהתקיימה במוזיאון העיר דיסלדורף (Stadtmuseum Düsseldorf) בגרמניה. התערוכה עסקה בנושאים של הגירה, זהות ותרבות, והציגה יצירות של אמנים בינלאומיים שהתמודדו עם חוויות של נדידה, עקירה ושייכות. פישר הציג בתערוכה עבודה גדולה על קאנבס, לצד מאות דמויות פיסוליות קטנות של נשים וגברים נושאי מזוודות. הדמויות, עשויות ביד אמן מחומרים פשוטים, עמדו בשורה ארוכה ויצרו מיצב רגיש ועוצמתי שעסק בחוויית המעבר, התלישות והכמיהה לבית.

״היהודי הנודד״, דיסלדורף, 2022
״היהודי הנודד״, דיסלדורף, 2022

הגירה, מוזיאון העירוני קסטלבואונו, איטליה 2019

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 השתתף האמן אורן פישר בתערוכה הקבוצתית "Migration" (הגירה), שהתקיימה במוזיאון העירוני קסטלבואונו (Civic Museum of Castelbuono) בסיציליה, איטליה. התערוכה עסקה בנושאים של הגירה ופליטות, והציגה מגוון פרספקטיבות אמנותיות על תנועה, שייכות וזהות. פישר הציג בתערוכה את עבודתו "Boat of Hope" (סירת התקווה), מיצב המשלב ציור, פיסול וטקסט, המתאר סירה עמוסת דמויות אנושיות בדרכן אל עתיד לא נודע. היצירה, בסגנונו הנאיבי והאקספרסיבי, מבטאת את התקווה והפחד הכרוכים במסע ההגירה, ומשקפת את המחויבות החברתית של האמן לעיסוק בנושאים אקטואליים וביקורתיים. העבודה נוצרה במיוחד עבור תערוכת "Migration", שהופקה בשיתוף פעולה בין מוזיאון קסטלבואונו באיטליה, מוזיאון העיר דיסלדורף בגרמניה, ומוזיאון ינקו-דאדא בעין הוד, ישראל.

סירת התקווה, איטליה, 2019
סירת התקווה, איטליה, 2019

הסיפור של אהובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 השיק פישר את פרויקט האמנות "הסיפור של אהובה" בבית האדום שבשכונת שפירא בתל אביב, מרכז תרבות ואמנות שהקים יחד עם אמנים נוספים. הפרויקט כלל ספר איורים ותערוכת יחיד שעסקו בהתמודדות עם מחלת הסרטן, והוקדשו לשיח תרבותי ויצירתי סביב הנושא. הספר, שנוצר כמתנה לחברתו אהובה לקראת ניתוח להסרת גידול בשם "גושון", מציג את מסעה דרך עיני אוהביה. האיורים, בסגנונו הייחודי של פישר, משקפים כאב, הומור ואהבה, ומאפשרים לקוראים לחוות את סיפורה מקרוב. בהשראת הספר, נבנתה בגלריה התקנה גדולה מבדים, שנתפרה במהלך החודשים שקדמו לתערוכה, קנבסים גדולים ופסלי בד. במפגשים אלו התקיימו שיחות ושיתופים על החששות והסכנות שנשים חוות בנוגע לסרטן השד. כל בד בתערוכה תיאר מאבק אחר של אהובה בהתמודדות עם המחלה וסדרת הטיפולים האינטנסיביים.

הסיפור של אהובה, 2018
הסיפור של אהובה, 2018

בשנת 2015 פרסם האמן אורן פישר את ספר האמן "חיים בספר", אשר הושק במסגרת תערוכת יחיד בגלריה משונע בתל אביב. הספר, שיצא לאור על ידי מוזיאון ינקו דאדא, כולל 50 עמודים של איורים וטקסטים המשלבים הומור, מלנכוליה והתבוננות אישית, ומציגים את סגנונו הייחודי של פישר. "חיים בספר" מהווה ביטוי נוסף לשפתו החזותית העשירה של פישר, המאופיינת בקווים גסים, צבעוניות עזה וטקסטים המשלבים הומור וביקורת חברתית. הספר מצטרף לגוף עבודותיו של פישר, הכולל ציורי קיר, פסלים ומיצבים, המוצגים במרחבים ציבוריים ובחללי תצוגה, וממשיכים לעסוק בנושאים חברתיים ואישיים כאחד.

חיים בספר, 2015
חיים בספר, 2015

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2014 - 'אנטרופיה, גלריית תל אביב/איילת השחר, קיבוץ איילת השחר, אוצר: מוטי גולן
  • 2015 - 'סולם ציפור', בית האמנים, תל אביב, אוצרת: ורה פילפול
  • 2015 - 'אי שם', גלריית בזל, תל אביב, אוצרת: מרי שק
  • 2016 - 'המרכולת של אורן', גלריה משונע, תל אביב, אוצר: גידי גילעם
  • 2017 - 'דיוקן עצמי כדיוקן עצמי', גלריה רוזנפלד, תל אביב, אוצרת: עדי גולדנר
  • 2018 - 'הסיפור של אהובה', הבית האדום, תל אביב
  • 2021 - 'נשמות', בית סותבי'ס, תל אביב, אוצרת: רז שפירא, אוצרת המשנה של יריד צבע טרי.
  • 2024 - 'מקלות ואבנים' גלריית חזי כהן, תל אביב, אוצרות : ד״ר אלעד ירון.
  • 2024 - 'עבודות אבודות' מוזיאון העיר דיסלדורף, גרמניה.
  • 2025 - 'דרך טלאים' אוסף סרג׳ תירוש.

תערוכות קבוצתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2011 - 'יחסים', גלריה תל אביב/איילת השחר, איילת השחר, אוצר: מוטי גולן
  • 2012 - 'צבעי בסיס 1', פרויקט אמנות שהתקיים בבסיס צבאי נטוש ברמת הגולן
  • 2012 - 'פעם הייתי בית', תערוכה בווילה נטושה, קיסריה
  • 2013 - 'טקסט אקט', פסטיבל עכו, עכו, אוצרת: מיכל קלסובסקי
  • 2013 - 'צבעי בסיס 2', פרויקט אמנות שהתקיים בבסיס צבאי נטוש בגבול לבנון
  • 2014 - 'נוף מופרע', גלריה בנימין, תל אביב, אוצר: שחר מרקוס
  • 2014 - 'פופא', גלריה משונע, תל אביב, אוצרת : טלי גרגיר
  • 2014 - 'היבריד', גלריה מחניים, קיבוץ מחניים, שחר מרקוס אורן פישר ויונתן גל
  • 2015 - 'EXCESS', שת"פ ישראלי גרמני, גלריה גבירול, תל אביב, אוצרת: נטעלי פלדסמן
  • 2015 - 'זרים בתוכנו', בית מיכל, רחובות, אוצרות: מעיין נבו וכרמית בלומנזון
  • 2015 - 'ע', תערוכת בחירות, גלריה משונע, תל אביב, אוצרים: ליאב מזרחי ואורן פישר
  • 2015 - 'שדים ורוחות', הגלריה החדשה, ירושלים, אוצרים: חדווה שמש ומקס אפשטיין
  • 2015 - 'יצא מפרופורציות', האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, אוצרת כרמית בלומנזון
  • 2015 - 'תעיה', בית הנסן, ירושלים, אוצר: מקס אפשטיין
  • 2015 - 'בוייס בוייס בוייס', גלריה אגריפס, ירושלים, אוצר: ליאב מזרחי
  • 2016 - 'Nord Art', הביתן הישראלי, בודלסדורף, גרמניה, אוצרת: כרמית בלומנזון
  • 2017 - 'מעון ראש הממשלה', הבית האדום, תל אביב, אוצר: דניאל כהנא
  • 2018 - 'Artbnb', המפעל, ירושלים
  • 2018 - 'Shop It', מוזיאון חיפה, אוצרת: סבטלנה ריינגולד
  • 2019 - יריד צבע טרי, חממת האמנים, תל אביב
  • 2019 - 'ספיריטואליזם - לילה רוחני במוזיאון', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2019 - ‘Migration’, מוזיאון העיר קסטלבונו, פלרמו, איטליה
  • 2021 - 'זמן שקיעה', בית אריאלה, תל אביב. אוצר: אור מגל.
  • 2022 - 'נגע', מוזיאון על התפר, ירושלים. אוצר: אלון רזגור.
  • 2023 - 'נעים מאוד', מוזיאון תל אביב, אוצרת שוע בן ארי
  • 2024 - '7 באוקטובר', אנו מוזיאון העם היהודי, תל אביב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורן פישר בוויקישיתוף