אכזר מכול המלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אכזר מכל המלך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אכזר מכול המלךכתיב המקורי: אכזר מכֹּל המלך; נכתב לעיתים בתוספת קו מפריד במקום אוגד: אכזר מכל – המלך) הוא מחזה הביכורים של נסים אלוני. זהו מחזה מקראי, המתבסס על סיפור מרידת ירבעם בן נבט ברחבעם, וכתוב בעברית מקראית. הוא הוצג לראשונה בתיאטרון הבימה בדצמבר 1953, וזיכה את אלוני בשנת 1955 בפרס נחום צמח למחזה ישראלי מקורי (מטעם "הבימה").[1]

הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרית פוקס מספרת בביוגרפיה שכתבה על אלוני על הרקע לכתיבת המחזה: "הכול דיכא אותו:

"הנפילה מהזינוק ההרואי של מלחמת ההצלה והעצמאות אל החוויה היומיומית הטפלה של מלחמת קיום כלכלית. מבטו הסוציאליסטי של בן-גוריון המופנה דווקא לעבר אמריקה החומרנית והשטחית, האחראית לתרבות של קונפקציה. הפקידות של בן-גוריון, שניסתה לבלוע לתוכה גם את האמנים."[2]

אלוני כתב את המחזה במקביל ללימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית. לצורך כתיבת המחזה קרא אלוני בתנ"ך ובמחזות מקראיים. אחר-כך עבד ביחד עם הבמאי שרגא פרידמן על סינון משפטים מסורבלים ועיצוב הדמויות. תהליך הכתיבה נמשך כשנתיים. יושב ראש ועדת הרפרטואר של תיאטרון הבימה, יעקב מלכין (שאביו, דב בר מלכין, מרצה לספרות ותיאטרון, היה הקורא הראשון ביצירותיו של אלוני[3]), הכניס את אלוני לתיאטרון עם מחזה זה, שהוצג כשאלוני היה בן 27.[4] המחזה ראה אור לראשונה בכתב העת "מסך" שערכו דב בר ויעקב מלכין.[5]

הבמאי והשחקן שרגא פרידמן, שביים את המחזה, קיצר אותו, מה שהרגיז מאוד את אלוני.[6] אלוני כתב לימים על תגובתו לכך:

"יום אחד הזמינו אותי לבוא ולחזות באחת החזרות... סצינה אחת מתוך המחזה... לא הייתה בכלל.
שאלתי: "איפה הסצנה?"
"הוצאנו"...
עקרתי שורת מושבים – אז אפשר היה – והטלתי אותה על הבמה. הסצנה נשארה."[7]

במסיבה שנערכה בערב הבכורה בתיאטרון הבימה התווכחו אינטלקטואלים מי בפוליטיקה הישראלית הוא רחבעם ומיהו ירבעם, ומהן דעותיו הפוליטיות של אלוני. פנחס לבון, שר הביטחון דאז, התכוון להזמין את אלוני ללשכתו ולשאול אותו מה יש לו נגד דוד בן-גוריון.[8]

הנפשות (לפי סדר הופעתן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירבעם בן נבט שב מגלות בת עשר שנים בארץ מצרים, אחרי ששבט אפרים, שרואה בו את מנהיגו, קורא לו לשוב. העם, שהמלך רחבעם מקשה עליהם במיסים כבדים, מוכנים לצאת למרד ובכיוון זה גם מעודדת אותו אמו, צרועה. ירבעם שוחר השלום הולך לדבר עם רחבעם, מתוך תקווה שבדרכי נועם ייטיב את דרכיו, אולם רחבעם אינו מוכן לשמוע.

ירבעם מנהל רומן עם מעכה, אשת המלך רחבעם, המאוהבת בו עמוקות, בלי ידיעת בעלה ולמול התנגדות אמו. ירבעם מסיים את הקשר עם מעכה. מעכה הפגועה הולכת לבעלה המלך ומבקשת ממנו שיאסור את צרועה באשמת ביצוע כשפים. ירבעם הולך לרחבעם בניסיון לדבר על לבו לשחרר את אמו. רחבעם מסכים לעשות זאת, רק אם ירבעם ישוב למצרים, אחרת יתלה את צרועה. ירבעם אומר "אכזר מכל המלך" ועוזב את הארמון.

שמעי, יועצו של ירבעם, מייעץ לו לקבל את מרותו של רחבעם. מסתבר ששמעי משמש בסתר כיועץ ומרגל לרחבעם, בלי שירבעם יודע. הנביא אחיה השילוני, שתמך עד עתה בירבעם, מחליט להמליך את רחבעם. אמו צרועה, שבינתיים שוחררה, מחליטה לתמוך באחיה, איש האלוהים. לבסוף ירבעם מחליט לצאת למלחמה ברחבעם, אנשיו הורגים את שמעי.

דיון וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון הבימה (1953)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת בכורה: 19 בדצמבר 1953; מספר הצגות: 57.

יוצרים:
שחקנים:

תיאטרון חיפה (1975)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת בכורה: 2 ביולי 1975.

יוצרים:
שחקנים:

פסטיבל עכו (1989)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת בכורה: 1989.

יוצרים:
  • עיבוד ובימוי: יגאל עזרתי.
  • עוזר במאי: יהונדב פרלמן.
  • עיצוב: אריה ברקוביץ.
  • מוזיקה: דורי פרנס.
  • תפאורה: משה הדרי.
  • תאורה: אורי רובינשטיין.
שחקנים:

תיאטרון הבימה (1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת בכורה: 1 בפברואר 1997; מספר הצגות: 41.

יוצרים:
שחקנים:

הפקות בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בספטמבר 1960 הועלה המחזה בפוליןפולנית: Ponad wszystko, najokrutniejszy jest król), בטֶיאַטְר לוּדוֹבִי (Teatr Ludowy)(אנ') שברובע נובה הוטה (אנ') של העיר קרקוב – תיאטרון האוונגרד המוביל של העיר – בתרגומה של אנה דרֶסנֶר ובבימויה של מנהלת התיאטרון קריסטינה סקוּשַנקה (Krystyna Skuszanka).[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל אהרוני, 'רצף ומפנה: על שני מחזות מוקדמים של נסים אלוני', החינוך וסביבו יט (תשנ"ז), 13–27. (נדפס שוב בתוך: נורית יערי (עורכת), על מלכים, שחקנים וצוענים: מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 56–71.)
  • גד קינר, 'האסטרטגיה הרטורית של "אכזר מכל המלך"', בתוך: על מלכים, שחקנים וצוענים (2005), עמ' 166–181.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הבימה", 1953 (ההפקה הראשונה):

תיאטרון חיפה, 1975:

הבימה, 1997:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס לח. רובינא, בוכמן ואלוני, מעריב, 17 במרץ 1955; רובינה בוכמן ואלוני זכו בפרסי "הבימה", דבר, 18 במרץ 1955.
  2. ^ שרית פוקס, נמר בוער: מותו וחייו של נסים אלוני; עריכה: עינת יקיר, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 104.
  3. ^ פוקס, נמר בוער, עמ' 108.
  4. ^ פוקס, נמר בוער, עמ' 152, 155, 204.
  5. ^ פוקס, נמר בוער, 153.
  6. ^ שרית פוקס, נמר בוער, עמ' 105.
  7. ^ נסים אלוני, אכזר מכל המלך, תל אביב: משכל, 1997, עמ' 7.
  8. ^ פוקס, נמר בוער, עמ' 205.
  9. ^ Ponad wszystko, najokrutniejszy jest król באתר e-teatr.pl (בפולנית); Teatr Ludowy Nowa Huta Program Nr 1, Sezon 1960/61; "אכזר מכל המלך" – בתיאטרון פולני, מעריב, טור 1, 19 בפברואר 1960; תיאטרון פולני רוצה לבוא, מעריב, 20 בינואר 1961.