אליעזר מלמד

תבנית:רב הרב אליעזר מלמד (נולד ב-1961, בירושלים) הוא רב היישוב הר ברכה, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה, בעל טור בחינמון בשבע ובעלון פרשת השבוע מעייני הישועה, מחבר סדרת ספרים הלכתיים-פופולריים בשם פניני הלכה ומרבני הציונות הדתית.

ביוגרפיה

הרב מלמד הוא בנו של הרב זלמן מלמד, מראשי רבני הציונות הדתית. למד בבית ספר חורב, בישיבת ירושלים לצעירים, ואחר כך בישיבת מרכז הרב. שירת ברבנות הצבאית במסגרת שלב ב', הוסמך לרבנות בגיל 26.

אביו של הרב מלמד, הרב זלמן, היה מתלמידיו החשובים של הרב צבי יהודה קוק, ושמו הפרטי, אליעזר, נקשר באחרון. הרב מלמד היה קשור לרב צבי יהודה קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, מגיל צעיר.

בצעירותו היה מראשי הקבוצה שהקימה את תנועת אריאל, תנועת נוער בה יש הפרדה מלאה בין בנים לבנות. הוא הקים את סניף הרובע היהודי בירושלים והדריך בו. בתקופת הסכמי אוסלו, שימש כמזכיר ועורך העלון של ועד רבני יש"ע.

הרב מלמד פעיל במוסדות ערוץ שבע, ומעביר את פינת ההלכה היומית ברדיו ערוץ שבע. חלק מפינות ההלכה ששודרו ברדיו עובדו וראו אור בכרכים הראשונים של ספרי 'פניני הלכה'. הרב משמש כרב העיתון בשבע^{[דרוש מקור]} וכותב שם טור קבוע בשם 'רביבים' בענייני אקטואליים והלכתיים. הוא מרבה להתייחס בטורים אלו לנושאים חברתיים, משפחתיים, קהילתיים ולאומיים. חלק מטורי רביבים קובצו לפי נושאים ויצאו עד כה בשלושה כרכים.

שיטתו בלימוד ופסיקת הלכה

כללים ופרטים בהלכה

על פי שיטת ההוראה של הרב מלמד יש לחשוף ראשית את העיקרון או העקרונות שביסוד הסוגיה ולהגדירו במדויק, מתוך עיון בגמרא ובדברי הראשונים והאחרונים. יסוד הסוגיה הוא הכלל העומד בתשתית הפרטים ההלכתיים והוא תנאי הכרחי להבנת הנושא. על פרטי ההלכה להיבחן לאור אותו כלל, וממנו נגזרת גם פסיקה בנושאים חדשים שעל הפרק.

שיטת הניתוח הזו מקבלת ביטוי מובהק בסדרת ספריו: 'פניני הלכה'. הספרים המיועדים ללימוד הלכה למעשה מתייחדים בהצגת האורגניות של ההלכה, וחיבור פרטי ההלכה המרובים אל כללי היסוד שלהם.

יסודות האמונה בתוך ההלכה

הרב מלמד רואה בהלכה היהודית מקור מחד וביטוי מאידך לערכי המוסר היהודי ולקשר בין האדם לבוראו. הן בשיעוריו והן בספריו מדגיש את הקשר שבין טעמיה הרוחניים של ההלכה לבין הפרטים ההלכתיים. חשיפת הקשרים הללו מסתייעת בהגדרת כלל היסוד של הסוגיה.

בהצגת טעמי ההלכה הוא עושה שימוש במקורות מגוונים מן ההגות היהודית. בספרי פניני הלכה מובאים טעמים מספרות המדרש, הקבלה והחסידות, המהר"ל וכתבי הראי"ה קוק.

ספרי 'פניני הלכה'

סדרת הספרים 'פניני הלכה' שהוציא הרב מלמד מבטאת את שיטתו ההלכתית, הבאה לידי ביטוי גם במאמריו בטור 'רביבים' בעיתון 'בשבע' וגם בשיעורים בעל פה.

בנוסף להצגת ההלכה מן הכלל אל הפרט ובקישור ההלכה לטעמיה הרוחניים מאופיינים ספרי 'פניני הלכה' בהתייחסות למנהגי כל העדות. דרכו כפוסק הלכה היא שרק באותם המקומות שבהם יש מנהג עדתי מובהק יש להציג את הדבר כמחלוקת. פסיקתו ברוב המקומות (בהם אין מנהג מובהק) תתייחס למנהג האשכנזים והספרדים. הרב דוחה את הטענה שכל עדה צריכה לנהוג על פי פסיקות של רבנים בני העדה בלבד, גם במקומות שאין מנהג עדתי מובהק.

דעותיו

הציבור התורני

הרב מלמד עושה שימוש במונח 'תורני' לתיאור הזרם החרדי לאומי בקרב הציבור הדתי לאומי, זרם לו הוא עצמו משתייך. לטענתו ישנו ניגוד מובהק בין ציבור זה לבין הציבור החרדי, וזרם זה אינו תת-זרם לא של הציבור החרדי ולא של הציונות הדתית הישנה, מאחר שלדעתו הוא נבדל משניהם במאפיינים עיקריים.

לפי הרב מלמד החשיבות המיוחסת ללימודי חול, לשירות הביטחוני והלאומי, ולהימנעות מהתפרנסות מלימוד תורה ובאחריות הלאומית. מעמידה את הזרם התורני בניגוד גדול יותר לחרדיות מזו שבה מצויה הציונות הדתית הישנה.

מנגד, לפי הרב מלמד הזרם התורני אף אינו חלק מהציונות דתית הישנה, היות שבסיס המוטיבציה של הציבור התורני איננו רק הרצון להשתוות לציבוריות הישראלית החילונית או לקבל לגיטימציה בקרב הציבור החילוני, אלא המחויבות ההלכתית למצוות השירות בצבא ולמצוות יישוב הארץ בהקשר הרחב שלה, והשאיפה ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה, וזאת למרות שהמאפיינים המעשיים של זרמים אלו דומים מאוד זה לזה.

אחוזים גבוהים מפעולות ההסברה של הרב מלמד מוקדשים לחידוד ייחודיות הדרך התורנית, והוא כתב מספר פעמים שמדובר בתופעה חברתית משמעותית, שהיקפה גדול יותר מן המצטייר בתקשורת. במדיום הפובליציסטי הרב מלמד מרבה להתייחס לסוגיות אקטואליות ולהציג את עמדות התורנית ביחס אליהן. בדרך זו מנסה הרב מלמד לשקף את השקפת העולם של הציבור התורני, במובדל מן הציבור החרדי ומחלקים בציונות הדתית הישנה.

תורה ומדע

הרב מלמד רואה בשילוב תורה ומדע ערך חשוב, הוא דוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובחינות הבגרות. הוא תולה, בין השאר, את חשיבות לימודי החול בדברי הגר"א: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה"‏‏. שילוב תורה ומדע במשנת הרב מלמד יונק מן השאיפה הכללית להציג את חכמת התורה בכל תחום מתחומי המציאות, ולהפוך אותה ל"תורת חיים" שאיננה מצומצמת בין כותלי בית המדרש בלבד.

הרב מלמד רואה באתגר השילוב הנכון שבין תורה למדע משימה המוטלת על כתפי הציבור התורני, כחלק מחזון הגאולה לתיקון עולם. בכלל זה חשיפת עמדתה הערכית-מוסרית של התורה בסוגיות משפט, כלכלה, ביטחון ויחסים בינלאומיים. יחד עם זאת הרב מלמד נוקט עמדה ביקרותית מאוד כלפי השיח האקדמאי הישראלי. כך לדוגמה מבקר הרב את הכפיפות וההתבטלות של מוסדות חינוך לתכניות לימודים חדשות שמכתיב משרד החינוך בהשפעת האקדמיה, הרב מדגיש את ערכו של הניסיון רב השנים ושל החיבור הבלתי אמצעי לתלמידים, שחסרים לחוקרי חינוך אקדמיים רבים. הדבר בא לידי ביטוי, לטענתו, בכשלונן של תכניות חדשניות להקניית שפה ולהוראת מתמטיקה.

גישת הרב מלמד לשילוב תורה ומדע מקבלת ביטוי במספר תוכניות הפועלות במוסדות הר ברכה. כך לדוגמה פועלת בהמשך ללימודים התורניים בישיבה תוכנית 'שילובים'. תוכנית זו נועדה לאפשר לבוגרי ישיבות המשך התפתחות תורנית-רוחנית במהלך לימודיהם המקצועיים-אקדמיים. התוכנית מציעה שיעורים המותאמים בתכנים ובשעות לצורכי הסטודנטים ומסייעת במלגות, חדר מחשבים וחדרי לימוד לסטודנטים. ענף בתוכנית שילובים מוקדש לסיוע לנשים הלומדות לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט). גם תוכנית זו בנויה על לימוד תורה מוגבר ומלגות לסטודנטיות. בישיבת הר ברכה בראשה עומד הרב מלמד מוקדשת התייחסות מיוחדת לשאלת היחס בין תורה למדע. מכון הספרים הר ברכה שליד הישיבה פועל בתחומו בהוצאת ספרים מקצועיים בתחום, כגון: יש מאין, חוק והשגחה.

פמיניזם וקריירה מול ערכי המשפחה

הרב מלמד רואה בתנועה הפמיניסטית תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלטענתו יוצר עיוותים, כדוגמה הוא מביא את התקנה המחייבת במקרים מסוימים מינוי אישה גם כאשר ניתן למנות גבר המתאים יותר מבחינה מקצועית לתפקיד. הוא מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות, וחקיקה תואמת בתחום חופשות לידה.

פמיניזם ופסיקה

יחד עם העמדה הביקורתית העקרונית של הרב מלמד כלפי הפמיניזם המודרני, הוא מתיר לכל אישה המעוניינת ללמוד תורה לשם שמיים ללמוד גמרא בעיון. מנגד הוא ממליץ לנשים שאין להן חשק מיוחד להתעמק בתורה, ללמוד ספרי הלכה מעשיים ולהעמיק ביסודות האמונה והמוסר. לדעתו עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים בזמן המודרני, נשים צריכות ללמוד תורה הרבה יותר מכפי שלמדו בעבר.

הרב מלמד הביא למהפכה בלימוד הלכה בקרב תלמידות האולפנות של הציבור הדתי-לאומי. ספרי 'פניני הלכה' נלמדים בעשרות אולפנות, בהיקפי חומר גדלים והולכים. תלמידות רבות אף נבחנות לבגרות על ספרי 'פניני הלכה'^{[דרוש מקור]}.

דוגמה נוספת לעמדותיו ההלכתיות ניתן לראות בקביעתו שראוי ששלוש נשים שאכלו כאחת יזמנו לפני ברכת המזון אף בנוכחות שני גברים שאינם מבני משפחתן.

מניעת הריון

לגבי מידת ההיתר ההלכתי למניעת הריון, מצדד הרב מלמד בחשיפת המידע ובהשארת רוב מרחב שיקול דעת לבני הזוג. במאמר בנושא נמנע הרב מקביעה מפורשת שיש איסור הלכתי במניעת הריון, ומקפיד להשאיר פתח רחב להתייעצות. בהמשך דבריו הוא כותב שבסיטואציות מיוחדות דחיית היריון היא האפשרות העדיפה לכתחילה.

הפלת עובר חולה

סוגיית הפלות עוברים החולים במחלה קשה מצויה במחלוקת עמוקה בין פוסקי ההלכה. הרב מלמד פוסק כי מותר לבני זוג לבחור לשאול רב המקל במקרים אלה . בטור 'רביבים' כתב כי היו רבנים שהתרעמו על שפרסם את הדעה המקילה בהבלטה והורה שאפשר לסמוך עליה. בעמדתו זו הוא מסתמך על מה ששמע לדבריו מהרב אברהם שפירא. בעמדתו בנושא הפלות נעשה שימוש אף בין כותלי בית המשפט.

שירות צבאי

הרב מלמד עומד בראש ישיבת ההסדר הר ברכה ורואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה ולא רק דרך ברירת מחדל, זאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו, הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום מצוות ישוב הארץ. יחד עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים.

סירוב פקודה

בעת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והורה לתלמידיו ששירתו כחיילים במסגרת ישיבת ההסדר לסרב לפקודה של פינוי יישובים. על פי הנחיות הרב מלמד, אם יש פקודה הנוגדת את ההלכה, חייבים לסרב פקודה.

שירות לאומי

הרב קורא לחשיבה מחודשת בנושא ההליכה לשירות הלאומי לבנות, שירות שנפוץ מאוד בקרב בנות דתיות כתחליף התנדבותי לשירות צבאי. לטענת הרב מלמד, מול התרומה הציבורית בשירות הלאומי, ישנם גם חסרונות רבים, כגון: דחיית גיל הנישואין ודחיית הולדת ילדים, הקטנת הסיכויים להשלמת לימודים גבוהים ולמיצוי כשרונות והגשמה עצמית של הבנות, ואף פגיעה באוכלוסיות מוחלשות סוציואקונומית והעמקת פערים כלכליים בין שכבות החברה. לטענת הרב מלמד כתוצאה ממשך הזמן של השירות הלאומי, בנות רבות מוותרות על קריירה משמעותית ומסתפקות במקצועות כמו הוראה^{[דרוש מקור]}, מקצוע הנפוץ מאוד בקרב נשים בציבור הדתי.

ההתנתקות

בעת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והורה לתלמידיו ששירתו כחיילים במסגרת ישיבת ההסדר לסרב לפקודה של פינוי יישובים. מספר תלמידים שנענו לקריאה זו הועמדו לדין צבאי. הרב מלמד מדריך את תלמידיו המשרתים בצבא להקפיד על כל המצוות, קלות כחמורות, וכאשר ישנה פקודה הנוגדת את ההלכה יש לסרב לה, ולא להתפשר על ההלכה.

נוער הגבעות ומדיניות תג מחיר

במאמר באתר "בשבע" הביע הרב מלמד אהדה לנוער הגבעות וטען כי המדיניות המכונה "תג מחיר" יעילה:

"התברר שמדיניות 'תג המחיר' יעילה ביותר, ומערכת 'הביטחון' עושה הכול כדי לשוברה לשם כך הם מפיצים עלילות על המתנחלים... ראשי הצבא שנכשלו בניהול המלחמה נגד האויב הערבי, יחד עם ראשי המשטרה שנכשלו בהשלטת ביטחון ברחבי הארץ, נעשו גיבורים כלפי יהודים יקרים, שמקום מגוריהם לא הוסדר רשמית רק בגלל שיקולים פוליטיים. לכן צריך עתה לדבר בשבחם של נערי הגבעות היקרים, שמוסרים עצמם למען יישוב הארץ והפרחת השממה"‏‏.

כתבים שחיבר וערך

חיבור

• סדרת ספרים בשם 'פניני הלכה' בנושאים הלכתיים שונים.
• כותב טור פופולרי קבוע בעיתון 'בשבע' בו הוא עוסק בעניינים שונים מנקודת מבט תורנית הלכתית. הספר "רביבים" מאגד בתוכו מאמרים רבים שהודפסו במסגרת הטור. חלק אחד עוסק בענייני משפחה והחלק השני בענייני המדינה. מסקר שנערך ב-2009 עולה כי מספר הקוראים כ-270,000 מדי שבוע, שהופכים אותו למדור הנקרא ביותר בציבור הדתי.

עריכה

• ההדיר את המהדורה החדשה של ספר השל"ה, ירושלים: עוז והדר, תשנ"ג (5 כרכים).
• ערך את שני הכרכים הראשונים בסדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין במהדורה החדשה, וסייע בהשלמת הסדרה כולה, הר ברכה: מכון הר ברכה, תשנ"ח-תשס"ט (8 כרכים).

קישורים חיצוניים

• תבנית:אתרישיבה
• תבנית:אתרישיבה
• סקירה על ספר רביבים
• כתבה על ספר רביבים עמוד 5 בעלון השבת של צוהר
• נעם סרי, רחם בשירות האומה, באתר הארץ, אפריל 2008
• שליפות עם הרב אליעזר מלמד אתר nrg.
• רשימת המאמרים של אליעזר מלמד באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של אליעזר מלמד, באתר רמבי"ש
• דבריו של הרב אליעזר מלמד לאחר ההכרזה על הוצאת ישיבתו מההסדר, כ"ח כסלו ה'תש"ע (סרטון וידאו).