אן-מרגרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אן מרגרט)
אן-מרגרט
Ann-Margret
אן-מרגרט, 1988
אן-מרגרט, 1988
לידה 28 באפריל 1941 (בת 83)
סטוקהולם, שוודיה
סוגה מועדפת מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1961
עיסוק שירה
מקום לימודים
בן או בת זוג רוג'ר סמית' (8 במאי 19674 ביוני 2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חמישה פרסי גלובוס הזהב, פרס אמי
http://www.ann-margret.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אן-מרגרט אולסוןאנגלית: Ann-Margret Olsson; נולדה ב-28 באפריל 1941) היא שחקנית וזמרת שוודית-אמריקאית. אן-מרגרט זכתה בחמישה פרסי גלובוס הזהב ובפרס אמי, הייתה מועמדת לשני פרסי גראמי ולשני פרסי אוסקר על הופעותייה בסרטים "טומי" ו"ידע הבשרים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן-מרגרט נולדה בסטוקהולם, שוודיה לאנה ולגוסטב אולסון. כשהייתה ילדה התגוררה מספר שנים במחוז ימטלנד ולאחר מכן עברה להתגורר בארצות הברית שם עבד אביה. היא גדלה בשיקגו ולמדה בבית ספר לריקוד. אן-מרגרט למדה ב"אוניברסיטת נורת'ווסטרן" אך לא סיימה את לימודיה. כחלק מהרכב מוזיקלי חובבני הופיעה אן-מרגרט במועדונים בשיקגו ובלאס וגאס, כשהגיעו ללוס אנג'לס נפגשה עם מרילין מונרו שהתרשמה מיכולותייה של אן-מרגרט. את אן-מרגרט גילה לראשונה שחקן הקולנוע ג'ורג' ברנס ששמע אותה בעת הופעתה בלאס וגאס, סידר לה חוזה מוזיקלי בחברת התקליטים "תקליטי RCA" וחוזה משחק בחברת ההפקה "פוקס המאה ה-20".

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן-מרגרט הוציאה את אלבום הבכורה "And Here She Is...Ann-Margret" שלה בשנת 1961 והייתה מועמדת לפרס גראמי לפריצת השנה. סיפקה בתחילת דרכה כזמרת גרסאות כיסוי נשיים מוצלחות לשיריו של אלביס פרסלי.

את הסינגל שלה "I Just Don't Understand" מאלבומה השני שהגיע לצמרת מצעדי הפזמונים ביצעה להקת הביטלס במספר הופעות. בשנת 1962 ביצעה אן-מרגרט בטקס האוסקר את השיר "Bachelor in Paradise" שהיה מועמד לשיר הטוב ביותר. בשנות ה-70 וה-80 התפרסמה בזכות להיטי הדאנס הקצביים שלה "Love Rush", Midnight Message" ו"Everybody Needs Somebody Sometimes".

בשנת 2001 הייתה אן-מרגרט מועמדת בפעם השנייה לפרס גראמי על אלבומה העשירי בקריירה "God is Love: The Gospel Sessions". בכל הקריירה המוזיקלית שלה הוציאה לאור אן-מרגרט 14 אלבומים.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן-מרגרט החלה את קריירת המשחק שלה ב-1961 בקומדיה הקלאסית של פרנק קפרה "גברת ליום אחד" בתפקיד לואיז בתה של הרוכלת אנני (בטי דייוויס). אחר כך שחקה בסרט "לרקוד עם שחר" (1962) ושנה לאחר מכן פרצה לתודעת הציבור בקומדיה המוזיקלית "ביי ביי בירדי" (1963), בתפקיד הנערה קים מק'פי, שזיכה אותה בפרס גלובוס הזהב.[1]. הסרט הפך את אן-מרגרט לכוכבת על באמצע שנות ה-60 והוביל אותה לתפקיד ראשי לצידו של אלביס פרסלי בסרט "ויוה לאס וגאס".[2] את שיר הנושא של הסרט שרה אן-מרגרט, כמו גם את פסקול הסרט. היא התפרסמה באותן שנים גם לצידם של סטיב מקווין ואדוארד ג'י רובינסון בדרמת ההימורים "הנער מסינסינטי".

למרות תפקידים מרשימים בתחילת דרכה, אן-מרגרט נחשבה לסמל מין מרכזי של שנות ה-60 ולא קיבלה את הערכת המבקרים, שסלדו מהופעתה הזולה מדי לטעמם. ב-1971 הצליחה אן-מרגרט להתגבר על כך, זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בדרמה הקומית-אירוטית של מייק ניקולס "ידע הבשרים", בה שיחקה את בובי, חברתו של ג'ונתן (ג'ק ניקולסון).

ב-1975 נתנה את הופעת הקריירה שלה בקולנוע בדרמה המוזיקלית של קן ראסל "טומי". בסרט גילמה את נורה אמו של הנער החירש והעיוור טומי ווקר (רוג'ר דלטרי). היא זכתה על משחקה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט קומי/מוזיקלי, והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. אן-מרגרט לקחה גם חלק בפסקול הסרט.

אן-מרגרט הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר גם על הופעתה לצידו של פיטר פירת' בעיבוד הקולנועי לספרו של הנרי פילדינג "ג'וזף אנדרוס". הופיעה במותחן האימה "קסם" לצידו של אנתוני הופקינס, במערבון "אוכפים מצחיקים" לצידו של ארנולד שוורצנגר ובמלודרמה "פעמיים במשך החיים", בתור המלצרית אודרי בה מתאהב הארי מקנייז (ג'ין הקמן).

באמצע שנות ה-80 הוסיפה אן-מרגרט למאזנה שני פרסי גלובוס זהב על הופעותיה בעיבוד הטלוויזיוני למחזה "חשמלית ושמה תשוקה" ובסרט הטלוויזיה "מי יאהב את הילדים שלי?".

בשנות ה-90 התפרסמה אן-מרגרט בזכות שיתוף הפעולה שלה עם האגדות ההוליוודיות וולטר מתאו וג'ק למון בקומדיות "זקנים חסרי מנוח" ו"משתגעים על אהבה", בהן שיחקה את אריאל טראוקס, השכנה האלמנה של הפנסיונרים ג'ון ומקס בסרט הראשון ואשתו של ג'ון בסרט השני.

ב-2004 הופיעה בעיבוד האמריקאי של טוני סקוט לסרט הפעולה הצרפתי "טקסי", בתור אמו של הבלש דני וושבום.

ב-2006 שיחקה את וונדי אמה של ברוק מאיירס (ג'ניפר אניסטון) בדרמה הקומית "הצד שלו הצד שלה" ובקומדיית חג המולד "סנטה במשרה חלקית 3".

ב-2010 זכתה אן-מרגרט בפרס אמי היחיד בקריירה שלה על הופעת האורח שעשתה בסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד".

בשנת 2017 שיחקה בסרט פורשים בסטייל. הסרט הוא קומדיה שחורה בבימויו של זאק בראף ובכיכובם של מורגן פרימן, מייקל קיין ואלן ארקין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן-מרגרט הייתה נשואה לרוג'ר סמית', משנת 1967 ועד שנפטר ב-2017, שחקן שהפך גם למנהל האישי שלה. בשנת 2000 עברה אן-מרגרט תאונת אופנוע, פרקה את הכתף ושברה שלוש צלעות. השחקנית רוז מק'גוון גילמה את דמותה של אן-מרגרט במיני סדרה "אלוויס".

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן-מרגרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בישראל יצא הסרט לאור בשם "אליל השכונה" ירושלים, דבר, 25 באוקטובר 1963
  2. ^ בישראל יצא הסרט לאור בשם "אהבה בלאס ווגאס" חדרה, דבר, 3 בספטמבר 1965
  3. ^ בישראל יצא הסרט לאור בשם "בצפורני חתולת המין" כפר-סבא, דבר, 20 במאי 1966
  4. ^ בישראל יצא הסרט לאור בשם "שלוש נערות במדריד" ירושלים, דבר, 25 ביוני 1965
  5. ^ בישראל יצא הסרט לאור בשם "שידול נוסח פריז" קרית-שמונה, דבר, 2 בספטמבר 1966
אן מרגרט – פרסים