אנא בכוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנא בכח)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"אָנָּא בְּכֹחַ" הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת[1], ולאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות (המילים) של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, ואת היום השביעי של הספירה מסמלים ראשי התיבות של השורה הנאמרת באותו 'שבוע' כלומר באותן שבעה ימי ספירה.[2]

מנהג החסידים גם לומר את 'אנא בכח' בהקפות של שמחת תורה, כאשר משפט אחד מוקרא על פי הסדר בכל הקפה. חלק ממנהגי הקבלה בשמחת תורה התקבלו והשתמרו למעשה בכל הקהילות, גם אצל האשכנזים ממערב אירופה, והדים מתפילה זו נמצאים במסורת. (פיוט 'אנא ה' הושיעה נא' לשמחת תורה בנוי במבנה דומה). יש הנוהגים לאמרו בעת טקס התשליך (שיש העושים אותו בראש השנה) בעת תקיעת השופר, וכן בפיוטי הושענות, בעת חבטת הערבות בהושענא רבה. אדמו"רים נוהגים לומר כל מילה שלו שבע פעמים בעת הדלקת נרות חנוכה.

לפי מנהג האר"י (על פי רבי חיים ויטאל) נהוג לומר את כל הפיוט לפני השינה ב"קריאת שמע שעל המיטה", בפיוט ישנם שבע שורות ובקריאת שמע כל שורה היא כנגד יום בשבוע. אחרי קריאת הפיוט אומרים את אותו משפט של אותו היום שלש פעמים.[3]

מקור הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הפיוט בימי הביניים, כנראה בחוגי המקובלים של חסידות אשכנז. המחברים תלו את כתיבתו בתנא רבי נחוניא בן הקנה[4]. רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) מביא את התפילה בספרו 'תפלות לפנות המרכבה' ומשלב אותו כחלק מפיוט ארוך יותר שלו עצמו[5], קדמו לו ביותר ממאתיים שנה רבי חיים ויטאל המזכיר את הפיוט מספר פעמים, ורבי אברהם אזולאי.[6][7] רבי שלום שבזי הרב והמשורר התימני כתב פירוש על הפיוט 'אנא בכח' ב'ספר נהר שלום'.[8]

יש גורסים כי במקור מדובר בתפילת אשכבה בעיקר בגלל המילה צרורה, הקשורה בדברי אביגיל לדוד (בספר שמואל) "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ".[9]

הפיוט הוא למעשה תפילה המורכבת משבע שורות, שכל אחת מהן מכילה שש מילים. לפי המסורת הקבלית, ראשי התיבות של מילים אלה (אב"ג ית"צ, קר"ע שט"ן ...) מרכיבים את השם המפורש - שם בן 42 האותיות – אחד משמותיו של אלוהים, המתואר בכלליות במסכת קידושין בתלמוד הבבלי.[10]

משום ששם האל נזכר בפיוט, מוסיפים בסופו את המשפט: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כמו בקריאת שמע כפי שהיה נהוג בבית המקדש בשעת אמירת השם המפורש בפי הכהן הגדול בעת סדר העבודה ביום הכיפורים. מאותה סיבה, יש הנוהגים לעמוד בעת אמירת הפיוט.

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיוט מנגינה מסורתית בנוסח יהודי תימן (בקהילות בהן אין מתנגדים לתורת הקבלה) הקהל עומד ושר את הפיוט יחדיו בעוצמה רבה בקבלת שבת. כן קיימים "נוסחים" מסורתיים ליהודי גיאורגיה וליהודי מרוקו - הנשמעים מעט כקריאת התורה. הפיוט הולחן בשנות השבעים בידי ירחמיאל ביגון והושר על ידי מקהלת פרחי מיאמי.[11]. לחן נוסף משנות השמונים שהיה מוכר והושר בבתי כנסת היה של צבי זלבסקי. לחן זה פורסם בטעות כניגונו של הרב שלמה קרליבך.[12] בשנת 2006 התפרסם עיבוד ולחן של עובדיה חממה לפיוט. העיבוד הושמע רבות בתחנות הרדיו, ותרם לפופולריות של הפיוט גם בציבור החילוני.

נוסח הפיוט ורכיביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:           (אב"ג ית"ץ)
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:           (קר"ע שט"ן)
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:           (נג"ד יכ"ש)
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:           (בט"ר צת"ג)
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:           (חק"ב טנ"ע)
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:           (יג"ל פז"ק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת:           (שק"ו צי"ת)

יש הגורסים "חסין קדוש טובך דרוש" במקום "חסין קדוש ברוב טובך"[13], ויש הגורסים "ברכם, טהרם, רחמם, צדקתך" במקום "ברכם, טהרם, רחמי צדקתך".

לאחר אמירת אנא בכח נוהגים להוסיף: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

משוררים בעקבות "אנא בכוח"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט של הפיוט או התפילה "אנא בכוח" התגלגל גם לשירה העברית החדשה. מספר משוררים ידועים כתבו שירים בשם זה. השירים נבדלים ושונים זה מזה, ושונים לחלוטין גם ממילות התפילה. עם זאת קיימת זיקה בסיסית בין השירים, על פי המקור ובהקשר היהודי. חלק מן השירים הובאו יחד בדף ויקימקור (ויקיטקסט)[14] וביניהם שירי המשוררים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפני הפיוט לכה דודי - במנהגי נוסח אשכנז ונוסח ספרד או לפני תפילת ערבית של ליל-שבת במנהגי נוסח עדות המזרח ובנוסח 'הבלדי' של יהודי תימן)
  2. ^ כך לדוגמה היום הראשון מסומל במילה אנא, היום השני - במילה בכח והיום השביעי של ספירת העומר מסומל בראשי התיבות אב"ג ית"ץ
  3. ^ אנא בכח בקריאת שמע על המיטה אתר דין (בית הספר לדיינוּת)
  4. ^ בשו"ת הרשב"א חלק א סימן רכ כתב ובקשה המקובלת בידנו שעשה רבי נחוניא בן הקנה האותיות (של שם המפורש) כמקובל ביד חכמי ארצנו, ומשערים שכוונת הרשב"א לפיוט אנא בכח
  5. ^ אנא בכח, תפילות לפנות המרכבה אתר גרים-אור הצ'כי לסָפרוּת הקבלה
  6. ^ שער התפלה פרק ה' פרי עץ חיים, וכן דרושי תפלת השחר דרוש ג, בספר שער הכוונות ובפרק 'מעשה של הרוח' בשער הגלגולים, כולם ספרים מֵכִּתבי רבי חיים ויטאל (אתר גרים-אור לספרות הקבלה)
  7. ^ על אנא בכח וספר היצירה בתפילות לפני השינה, נהר כ"ו, בספרו של רבי אברהם אזולאי חסד לאברהם
  8. ^ הקדמת אנא בכח ספר נהר שלום, רבי שלום שבזי (אתר גרים-אור לספרות הקבלה)
  9. ^ אנא בכח, אלישע פורת מוסף 'שבת', מקור ראשון, גיליון 'וארא' תשע"א
  10. ^ פרק עשרה יוחסין (בבלי קידושין)
  11. ^ מיאמי מזרחי שרים את אנא בכח של פרחי מיאמי
  12. ^ יצחק מאיר ואחרים שרים את אנא בכח בלחנו של צבי זלבסקי, בתקליט לנוסח "מנין קרליבך"
  13. ^ ראו בארוכה ב"קובץ בית אהרן וישראל" שנה ו גיליון ו עמ' קלג
  14. ^ שירים בעקבות אנא בכח אתר ויקימקור
  15. ^ על הרצל חקק וספרו אתר אי-מגו