פטר גרינברג
פטר גרינברג | |
לידה |
18 במאי 1939 פלזן, הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה |
---|---|
פטירה |
7 באפריל 2018 (בגיל 78) ייליך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
ענף מדעי | פיזיקה, פרס נובל |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | Stefan Hüfner |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
|
מספר צאצאים | 3 |
פטר אנדריאס גרינברג (בגרמנית: Peter Andreas Grünberg; 18 במאי 1939 – 7 באפריל 2018) היה פיזיקאי גרמני אשר תחום מומחיותו הוא סרט מגנטי. גרינברג זכה בשנת 2007 בפרס נובל לפיזיקה יחד עם אלבר פר על גילוי התנגדות מגנטית עצומה, שהביאה לפריצת דרך בכוננים קשיחים בגודל של ג'יגה-בייט.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרינברג נולד בפילזן שבבוהמיה שבאותה העת הייתה בפרוטקטורט של בוהמיה ובמורביה של גרמניה הנאצית (כיום בצ'כיה), בן למשפחה גרמנית קתולית. אביו, היה מהנדס יליד רוסיה, אשר עבד ב-1928 עבור סקודה, הוא נפטר ב-1945 בצ'כיה ונקבר בקבר אחים בפילזן. אמו אנה (שמתה ב-2002, בגיל 100) נאלצה לעבוד בחקלאות ונשארה בבית הוריה "פטרמן" בדולני סקירני, לשם הובאו מאוחר יותר ילדיה (אחות שנולדה בשנת 1937).[2] לאחר מלחמת העולם השנייה משפחתו נכלאה. הוריו הופרדו משאר המשפחה והובאו למחנה עבודה בפולין. שאר בני משפחת גרינברג, כמו כמעט כל הגרמנים, גורשו מצ'כוסלובקיה בגירוש הגרמנים מצ'כוסלובקיה ב-1946. פטר בן השבע הגיע לויטרבך, שם למד בגימנסיה, ושם סיים את התיכון בשנת 1959.[3]
גרינברג קיבל את תעודת הביניים שלו בפיזיקה בשנת 1962 מאוניברסיטת יוהאן וולפגנג בפרנקפורט. בשנת 1966 הוא למד באוניברסיטת דרמשטט, שם קיבל את תעודת הגמר בפיזיקה. את הדוקטורט שלו קיבל בשנת 1969. משנת 1969 עד 1972, הוא עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת קרלטון, קנדה. מאוחר יותר הוא הצטרף למכון פיזיקה במרכז החקר Jülich, שם הוא הפך לחוקר מוביל בתחום של שכבה דקה multilayer מגנטיות עד פרישתו בשנת 2004.
גרינברג זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2007 על גילוי תופעת ההתנגדות המגנטית העצומה. הוא חקר את התופעה במכון המחקר יוליך שבגרמניה. התופעה התגלתה בשנת 1988 על ידי קבוצת חוקרים בראשותו של גרינברג בגרמניה, והפטנט נרשם על שמו של גרינברג. את התופעה גילה בו זמנית אך לחלוטין בנפרד, חוקר צרפתי בשם אלברט פרט יחד עם קבוצתו. הקבוצה של פרט הייתה הראשונה שהסבירה את התופעה והראשונה שזיהתה את השינוי המשמעותי, אך מסיבות מנהליות, הקבוצה של פרט הגישה בקשה לרישום הפטנט מספר ימים לאחר הקבוצה של גרינברג. תגלית זו נחשבת להתחלה של תחום הספינטרוניקה. גרינברג ופרט זכו במספר רב של פרסים כהוקרה על תגליתם ותרומתם לתחום.
גילויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1986 הוא גילה את צימוד החליפין המקביל בין שכבות פרומגנטיות מופרדות על ידי שכבה דקה שאינה פרומגנטית. ב-1988 הוא גילה את האפקט המגנטורסיסטיסטי הענקי (תופעת ההתנגדות המגנטית) שהתגלתה בו-זמנית על ידי אלברט פרט מאוניברסיטת פריז.[1]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרינברג זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2007 ביחד עם אלברט פרט, מלבד פרס נובל, עבודתו של גרינברג זכתה גם בפרסים משותפים ביחד עם פרט. פרס APS הבינלאומי לחומרים חדשים באיגוד הבינלאומי לפילוסופיה פיזיקלית ויישומית. פרס היורוליטי של היולט-פקרד. פרס וולף בפיזיקה. זכה בפרס העתיד הגרמני לטכנולוגיה וחדשנות ב-1998 ונקרא "הממציא האירופי של השנה" בקטגוריה "אוניברסיטאות ומוסדות מחקר" של משרד הפטנטים האירופאי. ב-2007 זכה בפרס יפן.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטר גרינברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פטר גרינברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פטר גרינברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 The Nobel Prize in Physics 2007, www.nobelprize.org
- ^ Cicero – Magazin für politische Kultur, 2007-11-30
- ^ Heimatkreis Mies-Pilsen e.V., Nobelpreisträger Grünberg aus Pilsen, www.mies-pilsen.de (ארכיון)
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) |