ויליאם שוקלי

ויליאם שוקלי
William Shockley
לידה	13 בפברואר 1910; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	12 באוגוסט 1989 (בגיל 79); סטנפורד, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום קבורה	Alta Mesa Memorial Park
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של קליפורניה (1932); המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1936) ;
מנחה לדוקטורט	ג'ון סלייטר
מוסדות	מעבדות נוקיה בל; אוניברסיטת סטנפורד; Shockley Semiconductor Laboratory ;
פרסים והוקרה	מדליית ה-IEEE (1980); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; היכל התהילה הלאומי לממציאים (1974); מדליית וילהלם אקסנר (1963); מדליית הולי (1963); פרס נובל לפיזיקה (1956); פרס קומסטוק בפיזיקה (1953); פרס אוליבר באקלי (1953); פרס לזכר מוריס ליבמן (1952); איש השנה של המגזין "טיים" ;
בן או בת זוג	Jean Bailey; Emmy Lanning ;
תרומות עיקריות
	המצאת הטרנזיסטור

ויליאם בראדפורד שוקלי (באנגלית: William Bradford Shockley;‏ 13 בפברואר 1910 – 12 באוגוסט 1989) היה פיזיקאי, ממציא, וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1956.

יחד עם עמיתיו, ג'ון ברדין ווולטר בראטיין, פיתח שוקלי את הטרנזיסטור, המצאה ששינתה את פני עולם הטכנולוגיה במחצית השנייה של המאה העשרים. ב-2002, בכנס לזכרו בסטנפורד, נאמר עליו כי "שוקלי הוא האיש שהביא את הסיליקון לעמק הסיליקון".

תחילת דרכו

שוקלי נולד בלונדון להורים אמריקאיים, וגדל בקליפורניה. את התואר הראשון קיבל ב-1932, בתום לימודיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא נישא ב-1933, ועבר ללמוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם קיבל תואר דוקטור ב-1936.^[1] לאחר מכן החל לעבוד בצוות שבראשו עמד הפיזיקאי קלינטון דייוויסון, במעבדות בל שבניו ג'רזי. ב-1938 המציא את הפטנט הראשון שלו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס שוקלי למאמץ המלחמתי. בתחילה היה מעורב במחקר ופיתוח בתחום המכ"ם, ולאחר מכן בפיתוח אמצעי לחימה נגד צוללות, בין היתר בשיפור פצצות עומק. ב-1944 היה מעורב בפיתוח של מערכות להנחיית פצצות באמצעות מכ"ם עבור המפציצים האמריקאיים. באוקטובר 1946 עוטר שוקלי במדליה להוקרת תרומתו למאמץ המלחמתי.

פעילותו בעת מלחמה הייתה כרוכה בפגישות רבות עם גורמים רמי-דרג בפנטגון. ביולי 1945 נתבקש להעריך את מספר הקורבנות מפלישה אמריקאית לאיי יפן, במטרה להכניע את היפנים ולסיים את המלחמה. הוא העריך כי כדי להכניע את היפנים "נצטרך להרוג בין 5 ל-10 מיליון. זה יעלה לנו בין 1.7 ל-4 מיליון נפגעים, ובהם 400 עד 800 אלפי הרוגים".^[2] תחזיתו של שוקלי הייתה בין הגורמים שהשפיעו על ממשלת ארצות הברית להטיל את פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי.

המצאת הטרנזיסטור

לאחר המלחמה חזר שוקלי למעבדות בל והצטרף לצוות שעסק בפיזיקה של מצב מוצק, ובפרט במציאת תחליף הולם לשפופרת הריק, בהשתתפותם של ג'ון ברדין ווולטר בראטיין. שוקלי הגה רעיון לפיו ניתן להשפיע על מוליכותם של מוליכים למחצה באמצעות השראה של שדה חשמלי חיצוני. ברדין מצא פתרון לחדירות של המוליכים למחצה לשדה החשמלי, וב-1946 סיכמו השלושה את ניסוייהם בשורה של מאמרים בעיתונים מקצועיים.

בנובמבר 1947 הגיעו השלושה לתפנית של ממש, כשהצליחו להביא להגברה של זרם חשמלי במוליך למחצה עשוי גרמניום, וב-23 בדצמבר 1947 הציגו טרנזיסטור עובד בפני בכירים בחברה. בסוף 1947 החלו מעבדות בל בהליך של רישום פטנט על ההמצאה החדשה.

בעקבות הניסוי המוצלח, פיתח שוקלי תכנון משופר של הטרנזיסטור - טרנזיסטור ביפולרי. על המצאת הטרנזיסטור הוענק לשוקלי ועמיתיו פרס נובל בפיזיקה לשנת 1956.

שוקלי סמיקונדקטורס

ב-1955 הקים במאונטיין ויו שבקליפורניה את מעבדת שוקלי למוליכים למחצה (Shockley Semiconductor Laboratory).

שוקלי גייס למעבדתו את מיטב החוקרים למחקר ופיתוח, רבים מהם בוגרי אוניברסיטת סטנפורד הסמוכה. החברה פיתחה, ייצרה ומכרה התקני מוליכים למחצה, בעיקר טרנזיסטורים ודיודות. ההתקנים היו מבוססי גרמניום בשלב הראשון, ובהמשך הייתה הראשונה שפיתחה התקנים מבוססי סיליקון.

שוקלי היטיב לבחור את החוקרים שגייס, אך נודע כאחד המנהלים הגרועים ביותר בתולדות התעשייה, ונהג לאכוף על החוקרים את דעותיו, תוך התחשבות מעטה ברעיונותיהם ודעותיהם, והפגין לעיתים התנהגות שנחשבה פרנואידית, עד כדי דרישה מהעובדים לעבור בדיקות בגלאי אמת, במקרה ידוע בו אחת המזכירות נפצעה בעבודה. כיווני חקירה עליהם התעקש שוקלי התבררו במקרים רבים כעקרים, ונוצרה אי שביעות משמעותית רצון מתפקודו כמנהל.

אחרי שדרישה להחליף את שוקלי כראש המעבדה נדחתה, שמונה מאותם חוקרים, המכונים "שמונת הבוגדים" (Traitorous eight), בהנהגת רוברט נויס, פרשו ב-1957, הם הקימו את פיירצ'יילד סמיקונדקטור (Fairchild Semiconductor), חברת בת של חברת פיירצ'יילד, ששכנה בחוף המזרחי של ארצות הברית, שעסקה בציוד צילום.

פיירצ'יילד התרכזה בהתקנים מבוססי סיליקון, והייתה ליצרנית המוליכים למחצה המצליחה הראשונה או אחת הראשונות, ונחשבת בדרך כלל לחברה שפתחה את מה שמכונה עמק הסיליקון. בשלבים ההתחלתיים, קשה היה למצוא בעמק הסיליקון חברה בלי עובדים שפרשו מפיירצ'יילד, רבות מהם נוסדו על ידי פורשי פיירצ'יילד. אחת הבולטות ההן היא אינטל, שנוסדה על ידי נויס שפרש מתפקידו כמנכ"ל פיירצ'יילד, ולצידו בין השאר גורדון מור, חבר כבוד ב"שמונת הבוגדים", ופורשים רבים נוספים. גם בהמשך המשיכה אינטל לגייס פורשים נוספים מפיירצ'יילד.

השקפותיו

שוקלי החזיק בדעות גזעניות לפיהן אנשים כהי עור נחותים מבחינה שכלית מאנשים לבנים. ^[3]^[4] שוקלי חקר את תחום האיאוגניקה והביע תמיכה בסירוס מרצון של אנשים בעלי "נחיתות גנטית".^[5]^[6]

חיים אישיים

ב-1954 התגרש שוקלי מאשתו הראשונה ונשא לאישה את איימי לאנינג, נישואים שנמשכו עד מותו ב-1989.

ב-1961 נפצעו שוקלי ובני משפחתו בתאונת דרכים. לאחר תקופת החלמה ארוכה, הצטרף שוקלי כמרצה לאוניברסיטת סטנפורד.

ויליאם שוקלי מת ב-1989 מסרטן הערמונית.

לקריאה נוספת

Gerard O’Regan, Giants of Computing - A Compendium of Select, Pivotal Pioneers, Springer, 2013, pp. 239–241.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם שוקלי בוויקישיתוף

ויליאם שוקלי, באתר פרס נובל (באנגלית)
ויליאם ברדפורד שוקלי, באתר מוזיאון המדע בירושלים
רן לוי, משה של עמק הסיליקון - על ויליאם שוקלי, וההיסטוריה של הטרנזיסטור, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
ויליאם שוקלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ויליאם שוקלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ על עבודה בנושא הקשרים החשמליים בנתרן כלורי
^ Was Dwindling US Army Manpower a Factor in the Atom Bombing of Hiroshima?
^ מדען מבקש להוכיח שהשחורים נחותים, באתר ⁨⁨מעריב⁩, ‏21 במרץ 1972⁩
^ חתן פרס נובל מציע לחקור אם נחותים הכושים מן הלבנים, באתר ⁨⁨דבר, ‏9 ביולי 1973⁩
^ William B. Shockley, 79, Creator of Transistor and Theory on Race, archive.nytimes.com
^ Mike Moffitt, SFGATE, How a racist genius created Silicon Valley by being a terrible boss, SFGate, ‏2018-08-21

[1] על עבודה בנושא הקשרים החשמליים בנתרן כלורי

[2] Was Dwindling US Army Manpower a Factor in the Atom Bombing of Hiroshima?

[3] מדען מבקש להוכיח שהשחורים נחותים, באתר ⁨⁨מעריב⁩, ‏21 במרץ 1972⁩

[4] חתן פרס נובל מציע לחקור אם נחותים הכושים מן הלבנים, באתר ⁨⁨דבר, ‏9 ביולי 1973⁩

[5] William B. Shockley, 79, Creator of Transistor and Theory on Race, archive.nytimes.com

[6] Mike Moffitt, SFGATE, How a racist genius created Silicon Valley by being a terrible boss, SFGate, ‏2018-08-21

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)