הירושי אמאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הירושי אמאנו
天野浩
לידה 11 בספטמבר 1960 (בן 63)
הממאצו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט איסאמו אקאסאקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא אמאנו.

הירושי אמאנו (ביפנית: 天野 浩; נולד ב-11 בספטמבר 1960)[1]  הוא פיזיקאי יפני, חלוץ בחקר מוליכים למחצה, אשר זכה יחד עם קבוצת החקר שלו (שכללה את המדענים איסאמו אקאסאקי ושוג'י נקמורה) בפרס נובל לפיזיקה ב-2014, על גילוי נורות LED כחולות בהירות, שתרמו לפיתוח נורות LED לבנות חסכוניות באנרגיה ביחס לנורות ליבון.[2]

הזכייה לוותה בביקורות קשות, כיוון שהזוכים בפרס, אינם למעשה מפתחי הדיודה הכחולה, אלא רק תרמו להכנסתה לשימוש מסחרי, וכי הרברט פאול מארושקה וואלי רהינס, הם אלו שפיתחו את הדיודה הכחולה הראשונה.[3][4] כמו כן ועדת הפרס התעלמה לחלוטין ממאמצי הפיתוח הנרחבים של ניק חולונייק ואולג לוסב, שהובילו לפיתוח דיודת ה-LED הראשונה.[5]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירושי אמאנו נולד בעיר האמאמאטסו שביפן. בשנת 1982 התקבל לאוניברסיטת נאגויה שביפן ושם החל את לימודיו בהנדסה. באוניברסיטה זו הוא סיים תואר ראשון (בשנת 1983), תואר שני (ב-1985) ותואר שלישי (ב-1989). בין השנים 1988 עד 1992 עסק אמאנו במחקרים באוניברסיטה. לאחר מכן עבר יחד עם עמיתו אקאסאקי לאוניברסיטת מייג'ו, שם התקדם לתפקיד סגן פרופסור, ובשנת 2002 הפך לפרופסור במשרה מלאה. לאחר מכן, בשנת 2010, חזר לאוניברסיטת נאגויה.[6] 

במהלך שנות עבודתו כתב אמאנו 10 ספרים העוסקים בעולם המדע. הראשון מביניהם פורסם בשנת 1997 ועסק בשיטות הבנת מכניזם התפתחות הקריסטלים, והספר האחרון פורסם בשנת 2013 ועסק בפיתוח נורות LED על בסיס גליום ניטריד.[7]

פיתוח נורות LED כחולות על בסיס גליום נטריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המחקר של הירושי אמאנו וצוות המחקר שלו, היו מדענים שהדגימו ואף פיתחו דיודות פולטות אור בצבע כחול. ב-1972, הרברט פאול מארושקה וואלי רהינס מאוניברסיטת סטנפורד, פיתחו את הדיודה פולטת אור הראשונה שפלטה בצבע כחול מסוג גליום ניטריד[8][9]. בשנת 1989, חברת Cree פיתחה דיודות פולטות אור כחולות מסוג צורן קרביד שאפשרו לייצר דיודות RGB שאפשרו ליצור אור לבן באמצעות שילוב שלושת צבעי היסוד[10][11].

המחקר אשר עליו קיבלו אמאנו וצוות מחקרו פרס נובל, התחיל בראשית שנות התשעים של המאה ה-20. את המחקר פיתח אמאנו יחד עם אקאסאקי ונאקאמורה, ומטרתם הייתה לפתח נורות LED כחולות על בסיס גליום ניטריד (GaN), על מנת שיהיו יעילות וחסכוניות יותר באנרגיה מנורות ה-LED הלבנות שקדמו להן, אשר השתמשו באור כחול, אדום וירוק. במקביל למחקר זה הם ניסו לפתח דיודות לייזר כחולות אשר גם הן יעבדו על בסיס גליום נטריד אשר יעילות בתחומי הרפואה ובתחומי עיסוק בלייזר.[6]

כאשר הצליחו אנשי הצוות לייצר דיודות פולטות אור כחולות בתחילת המחקר שלהם, הדבר נחשב לפריצת דרך בטכנולוגיית ה-LED. זאת משום שהדבר איפשר לייצר דיודות פולטות אור לבנות שבנויות מדיודה כחולה בודדת של גליום ניטריד בשילוב ציפוי זרחני צהוב, במקום להשתמש בשלוש דיודות פולטות אור בשלושת צבעי היסוד או בדיודת RGB כדי ליצור אור, וכך נוצרה דיודה לבנה פשוטה, זולה ויעילה יותר.[2]

נורות LED לבנות הן עמידות לפרקי זמן ארוכים וחסכוניות באנרגיה בהשוואה לנורות ליבון. נמצא כי לנורות אלה נצילות של עד 50 לומן לוואט, ועם השנים פותחו גם כאלו עם נצילות של עד 100 לומן לוואט.[7] משערים כי הן יכולות לפעול במשך 100,000 שעות לעומת נורות להט המחזיקות 1,000 שעות ופלואורסצנט המחזיקות 15,000 שעות[7], אולם אין עדיין הוכחות לאריכות חייו של ה-LED הלבן בתאורה הכללית, בשל היותה של הטכנולוגיה צעירה יחסית[12]. כמו כן, אין הוכחות מחקריות באמת לחיסכון באנרגיה בתאורת LED בהשוואה לנורות פלואורסצנטיות ונורות פריקה אחרות.[13][14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הירושי אמאנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hiroshi Amano - Facts
  2. ^ 1 2 The 2014 Nobel Prize in Physics - Press Release
  3. ^ Nobel Shocker: RCA Had the First Blue LED in 1972, IEEE Spectrum: Technology, Engineering, and Science News (באנגלית)
  4. ^ "Oregon tech CEO says Nobel Prize in Physics overlooks the actual inventors". OregonLive.com. נבדק ב-2016-10-11.
  5. ^ "Nobel Prize: Inventor of red LED criticises committee for overlooking". The Independent (באנגלית). 2014-10-08. נבדק ב-2016-10-11.
  6. ^ 1 2 Amano Hiroshi | biography - Japanese materials scientist, Encyclopedia Britannica
  7. ^ 1 2 3 Faculty Member - AMANO, Hiroshi, profs.provost.nagoya-u.ac.jp
  8. ^ Nobel Shocker: RCA Had the First Blue LED in 1972, IEEE Spectrum: Technology, Engineering, and Science News
  9. ^ "Oregon tech CEO says Nobel Prize in Physics overlooks the actual inventors". OregonLive.com. נבדק ב-2016-10-11.
  10. ^ LEDs - Gallium Indium Nitride UV, violet, purple, blue, aqua, turquoise, green, white. Also Gallium Arsenide and others. New LED MUSEUM! GaN, InGaN, SiC, GaAs, GaP, GaAlP, ZnSe, flashlight, flashlights., www.ledmuseum.net
  11. ^ Cree History & Milestones, www.cree.com
  12. ^ "One in four 'long-life' bulbs doesn't last as long as makers claim". Mail Online. נבדק ב-2017-10-04.
  13. ^ Neslen, Arthur (2015-12-17). "Big brands 'cheating' consumers with false lightbulb efficiency claims". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-03-25.
  14. ^ Lights of America Refunds, Federal Trade Commission, ‏2018-08-16 (באנגלית)


זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925 רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950 פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975 קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000 ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הירושי_אמאנו&oldid=35835621"