מסטושי קושיבה
![]() | |
מסטושי, 2002 | |
לידה |
19 בספטמבר 1926 טויואשי, יפן ![]() |
---|---|
פטירה |
12 בנובמבר 2020 (בגיל 94) טוקיו, יפן ![]() |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | יפן |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט |
שינאיצ'ירו טומונאגה ![]() |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט |
Atsuto Suzuki, טקאקי קג'יטה, Yoji Totsuka ![]() |
פרסים והוקרה |
|
![]() ![]() |
מַסַטוֹשִׁי קוֹשִׁיבָּה (ביפנית: 小柴 昌俊; 19 בספטמבר 1926 – 12 בנובמבר 2020) היה פיזיקאי יפני, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2000, וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2002 ביחד עם ריימונד דייוויס, על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים.
סיים את התואר הראשון באוניברסיטת טוקיו בשנת 1951, ואת הדוקטורט באוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק ב-1955. בשנים 1955–1958 היה חוקר במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן שב ליפן כפרופסור במכון למחקר גרעיני באוניברסיטת טוקיו. חלק מתקופה זו עשה באוניברסיטת שיקגו כפרופסור-עמית, במעבדה לאנרגיות גבוהות וקרינה קוסמית. באוניברסיטת טוקיו נשאר עד שנת 1987 ולאחר מכן לימד באוניברסיטת טוקאי, במשך עשר שנים. עד מותו נשא בתפקיד פרופסור-אמריטוס באוניברסיטת טוקיו.
המחקר שזיכה אותו בפרס נובל התמקד בנייטרינו, חלקיק יסודי תת-אטומי שאיתגר מדענים זמן רב. מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה סברה כי בשמש מתרחשות ריאקציות היתוך גרעיניות שהופכות מימן להליום ומשחררות אנרגיה. חישובים תאורטיים מתקדמים יותר הראו כי מספר רב של נייטרינואים חייבים להשתחרר כחלק מתהליך זה, ולכן כדור הארץ חייב להיות חשוף לשטף מתמיד של נייטרינואים המגיעים מהשמש. אולם, בשל התגובות החלשות יחסית של החלקיק עם חומר, היה קשה מאוד לגלותו ולמדוד אותו.
קושיבה הסתמך על עבודתו של ריימונד דייוויס כדי לבנות בשנות ה-80 גלאי ניטרינו תת-קרקעי במכרה אבץ ביפן, לו קרא "קמיוקנדה 2". הגלאי הורכב ממכל מים ענק המוקף בגלאים אלקטרוניים שתפקידם לאתר הבזקי אור אשר נוצרים כאשר ניטרינו בא במגע עם גרעין אטומי במולקולות המים. קושיבה הצליח לאשש את התאוריה של דייוויס, כי אכן השמש פולטת נייטרינואים, וכי בפועל תמדד על כדור הארץ כמות מעטה יותר מהצפויה להגיע אלינו לאחר שנפלטה מהשמש (כלומר, כי חלקם נאבדים בדרך מהשמש אלינו). ב-1987 הגלאי איתר שטף של ניטרינו מפיצוץ סופרנובה שהתרחש מחוץ לשביל החלב.
לאחר מכן בנה קושיבה גלאי גדול יותר ורגיש יותר, לו קרא "סופר-קמיוקנדה", שנכנס לשימוש ב-1996. בעזרתו הצליח לגלות עדויות מהימנות לכך שניטרונואים, המתחלקים ל-3 סוגים שונים, יכולים לשנות את סוגם מאחד לשני תוך כדי תנועתם.
נפטר בטוקיו ב-12 בנובמבר 2020.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסטושי קושיבה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מסטושי קושיבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מסטושי קושיבה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שאל (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |
- מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- זוכי פרס נובל לפיזיקה
- פיזיקאים יפנים
- זוכי פרס וולף לפיזיקה
- חברי האקדמיה הרוסית למדעים
- זוכי מדליית בנג'מין פרנקלין
- בוגרי אוניברסיטת טוקיו
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת רוצ'סטר
- סגל אוניברסיטת טוקיו
- סגל אוניברסיטת שיקגו
- מקבלי עיטור מסדר התרבות
- ילידי 1926
- יפנים שנפטרו ב-2020