לדלג לתוכן

הידקי יוקאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הידקי יוקאווה
湯川 秀樹
לידה 23 בינואר 1907
אזאבו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בספטמבר 1981 (בגיל 74)
קיוטו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים יפן
מקום קבורה Chion-in עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט צ'ושירו הייאשי, Shoichi Sakata, Donald R. Yennie עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר התרבות (1943)
  • פרס ההצטיינות בתרבות (1951)
  • עמית החברה המלכותית של אדינבורו
  • חבר זר של החברה המלכותית (25 באפריל 1963)
  • פרס האימפריה של האקדמיה היפנית (30 במאי 1940)
  • פרס נובל לפיזיקה (1949)
  • מדליית הזהב של לומונוסוב (1963)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sumi Yukawa (1932–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הידקי יוקאווהיפנית: 湯川 秀樹;‏ 23 בינואר 19078 בספטמבר 1981) היה פיזיקאי יפני חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1949 על ניבוי קיום מזונים, והראשון ממדינה זו שזכה בפרס נובל.

יוקאווה נולד בטוקיו וגדל בקיוטו. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת קיוטו ב-1929, נשאר יוקאווה בפקולטה ושימש מרצה למשך ארבע שנים. באוניברסיטה החל לפתח עניין בפיזיקה תאורטית, ובעיקר בנושא חלקיקי יסוד. הוא נשא לאישה את סומי ב-1932, ונולדו להם שני ילדים, הרומי וטאקאַָקי. הוא התמנה לעוזר פרופסור באוניברסיטת אוסקה ב-1933, בגיל 26.

ב-1935 פרסם יוקאווה את התאוריה שלו לגבי המזון, שהסבירה את היחס בין פרוטונים לנייטרונים, ובכך הייתה לו השפעה רבה על הרחבת המחקר בנושא חלקיקים יסודיים. הוא הפך לפרופסור באוניברסיטת קיוטו ב-1940, וב-1943 קיבל את עיטור מסדר התרבות מטעם ממשלת יפן. ב-1949 התמנה יוקאווה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה, ובאותה שנה קיבל את פרס נובל לפיזיקה, לאחר שב-1947 התגלו בניסוי שערך ססיל פאוול פאיונים שאת קיומם צפה יוקאווה ב-1935. יוקאווה אף חקר את תאוריית לכידת אלקטרונים.

יוקאווה התמנה ליושב ראש מכון יוקאווה לפיזיקה תאורטית ב-1953, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהסורבון, חברות לשם כבוד בחברה המלכותית של אדינבורו ובאקדמיה ההודית למדעים.

ב-1955 הוא הצטרף לעשרה מדענים אחרים וחתם על מניפסט ראסל-איינשטיין, שקרא לפירוק נשק גרעיני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]