נוויל מוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוויל פרנסיס מוט
Nevill Francis Mott
Mott,Nevill Francis 1952 London.jpg
מוט, 1952
לידה 30 בספטמבר 1905
לידס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוגוסט 1996 (בגיל 90)
מילטון קיינס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
ארצות מגורים הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
פרסים והנצחה מדליית יוז (1941)
המדליה המלכותית (1953)
מדליית קופלי (1972)
פרס נובל לפיזיקה (1977)

סר נוויל פרנסיס מוטאנגלית: Nevill Francis Mott; ‏30 בספטמבר 1905, לידס, אנגליה[1] - 8 באוגוסט 1996, בקינגהאמשייר, אנגליה[2]) היה פיזיקאי אנגלי, אשר זכה בשנת 1977 בפרס נובל לפיזיקה, יחד עם פיליפ אנדרסון וג'ון ואן ולק, על מחקרו בנושא התכונות החשמליות והמגנטיות של מוליכים למחצה אמורפיים[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוט נולד ב-30 בספטמבר 1905 בלידס, אנגליה לליליאן מרי ריינולדס ולצ'ארלס פרנסיס מוט. את התואר הראשון (1927) והתואר השני (1930) עשה בקולג' סנט ג'ון שבאוניברסיטת קיימברידג'[3], ולמד מתמטיקה ופיזיקה תאורטית[1].

בשנת 1933 קיבל מינוי לתפקיד פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת בריסטול[1][2][3][4].

בשנת 1941 זכה מוט במדליית יוז[4].

בשנת 1948 קיבל מינוי לתפקיד מנהל מעבדת הפיזיקה על שם הנרי אוברטון ווילס (אנ')[4].

בשנת 1953 זכה במדליה המלכותית[4].

בשנת 1954, מונה לתפקיד הפרופסור לפיזיקה יישומית במעבדת קוונדיש, תפקיד בו החזיק עד 1971[1][2][3][4]. בו בזמן, בין השנים 19591966 כיהן כמאסטר של קולג' גונוויל וקאיוס (אנ'), קיימברידג'[4].

עבודתו המוקדמת בקיימברידג' עסקה בניתוח תאורטי של התנגשות גזים, באופן ממוקד בהתנגשות עם ספין מסתובב של אלקטרון כנגד אטום מימן, והובילה למחקרי המשך בנושא אפקטים דומים באלקטרוני הולכה, ובתכונות המגנטיות של מתכות[4].

בשנת 1972 זכה במדליית קופלי[4]. באותה השנה קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הריוט-ואט (אנ')[5].

בשנת 1977 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם פיליפ אנדרסון וג'ון ואן ולק, על מחקרו בנושא התכונות החשמליות והמגנטיות של מוליכים למחצה אמורפיים[1][2][3][4].

בשנת 1983, הוענק למוט תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[6].

לאחר שפרש לגמלאות, המשיך לסייע ביישום המחקר שלו על מנת לפתח יישומים ליצור אנרגיה סולארית זולה[2].

מוט נפטר ב-8 באוגוסט 1996 בבית חולים בכפר מילטון קינס שבבקינגהאמשייר, אנגליה[2].

פרסומיו[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "An Outline of Wave Mechanisms" ‏(1930)
  • "The Theory of the Properties of Metals and Alloys" ‏(1936)
  • "Electronic Processes in Ionic Crystals" ‏(1940)
  • "Wave Mechanics and Its Applications" ‏(1948)
  • "The Theory of Atomic Collisions" ‏(1971)
  • Electronic Processes in Non-Crystalline Materials ‏(1971)
  • "Elementary Quantum Mechanics" ‏(1972)
  • "Metal-Insulator Transitions" ‏(1974)
  • "Conduction in Non-Crystalline Materials" ‏(1986)
  • "Can Scientists Believe?" ‏(1991)
  • "High Yemperature Superconductors and Other Superfluids" ‏(1994)
  • "A Life in Science" ‏(1995, אוטוביוגרפיה)
  • "Sir Nevill Mott: 65 Years in Physics" ‏(1995)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]