פיליפ לנארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיליפ לנארד
Philipp Lenard
Phillipp Lenard in 1900.jpg
לידה 7 ביוני 1862
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במאי 1947 (בגיל 84)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
ארצות מגורים גרמניה
מקום קבורה שטוטגרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת היידלברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט רוברט בונזן, גאורג קווינקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קיל, אוניברסיטת היידלברג, האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט, אוניברסיטת ורוצלב, האוניברסיטה הטכנית של ריין-וסטפאליה באאכן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1905
הערות שימש כיועץ לאדולף היטלר ותחת השלטון הנאצי היה לראש מחלקת "הפיזיקה הארית"
תרומות עיקריות
חקר הקרניים הקתודיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיליפ אדוארד אנטון פון לנארדגרמנית: Philipp Eduard Anton von Lénárd; ‏7 ביוני 1862 - 20 במאי 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1905, על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. היה תומך ופעיל במפלגה הנאצית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנארד נולד בפרסבורג באימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), למשפחה שמקורה בטירול באוסטריה. הוא למד באוניברסיטת היידלברג, אצל הרמן פון הלמהולץ ורוברט בונזן וקיבל את תואר הדוקטור ב-1886. בשנים 1894-1892 עבד כעוזר להיינריך רודולף הרץ באוניברסיטת בון. לאחר מכן עבד שנה באוניברסיטת ברסלאו (כיום ורוצלב) ולאחריה שב להיידלברג, שם מונה לפרופסור לפיזיקה תאורטית ולראש המכון שייקרא לימים על שמו. הוא נשאר באוניברסיטת היידלברג עד פרישתו לגמלאות, אך המשיך בקשריו עם המוסד כפרופסור אמריטוס עד שגורש מעמדה זו על ידי בעלות הברית ב-1945.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו כללה בתחילתה מחקרים בתחום הפוספורסנציה והלומינסנציה. הוא חקר את התפלגות גודלן וצורתן של טיפות גשם, לשם כך בנה מנהרת רוח חדשנית שבה ניתן היה להחזיק את הטיפות במנוחה למשך שניות ספורות. לנארד גילה שצורתן של טיפות גשם גדולות אינה כשל דמעה, כמו טיפות גשם רגילות, אלא כעין "קציצה" פחוסה. ב-1892 גילה את האפקט הקרוי על שמו "אפקט לנארד", הידוע גם כ"אפקט המפל", או (באנגלית)"spray electrification"[1].

כפיזיקאי, תרומתו הגדולה של לנארד הייתה בחקר קרניים קתודיות, בו החל כבר ב-1888. בתחילת מחקרו היו בנמצא שפופרות קתודיות פרימטיביות בלבד, הבנויות משפופרת זכוכית אטומה ובה יצוקות אלקטרודות ביניהן היו הפרשי מתח חשמלי גבוה. הקושי בחקר הקרניים נבע מהימצאותן בתוך שפופרות זכוכית אטומות. לנארד התגבר על הבעיה בקבעו חלונות מתכת קטנים בזכוכית, שהיו עבים מספיק כדי לעמוד בהפרשי הלחצים, אך דקים מספיק כדי לאפשר מעבר הקרניים דרכם; כיום קרויים הללו על שמו: "חלונות לנארד". הוא השתמש בחלונות אלה להעברת הקרניים לתא ריק אחר, מרוקן לחלוטין מאויר, בו מדד את עוצמתן בעזרת דפי נייר מצופים בחומרים זרחניים.

בנוסף לזכייתו בפרס נובל, זכה יחד עם וילהלם רנטגן במדליית רמפורד, ב-1896.

תמיכתו בנאציזם, וסוף חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנארד היה לאומן גרמני שהפגין שנאה למדענים בריטיים מהיותם "גונבי רעיונות גרמניים", והצטרף אל המפלגה הנאצית עוד בתחילת דרכה. הוא היה תומך נלהב בדעה שגרמניה צריכה להסתמך על "פיזיקה גרמנית" ולהתעלם מ"רעיונות שגויים", ואולי אף "מטעים בכוונה תחילה", של פיזיקאים יהודים, כשדבריו כוונו בעיקר כלפי אלברט איינשטיין ותורת היחסות שלו, אשר כונתה בפיו "התרמית היהודית". הוא שימש כיועץ לאדולף היטלר ובתקופת השלטון הנאצי היה ראש מחלקת "הפיזיקה הארית". הוא פרש ממשרתו כמרצה לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת היידלברג ב-1931, אך המשיך לעבוד שם כגימלאי. בשנת 1945 הוא סולק מעבודתו על ידי כוחות הכיבוש של בעלות הברית בהיותו בן 83, ומת שנתיים אחר כך במסלהאוזן, גרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ לנארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]