פיליפ לנארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ לנארד
Philipp Lenard
לידה 7 ביוני 1862
ברטיסלאבה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במאי 1947 (בגיל 84)
מסלהאוזן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה מסלהאוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רוברט בונזן, גאורג קווינקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Paul Hertz, ואלטר קוסל, Wilhelm Georg Weinreich, Karl Wilhelm Hausser, Walther Kossel עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Katharina Lenard עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות שימש כיועץ לאדולף היטלר ותחת השלטון הנאצי היה לראש מחלקת "הפיזיקה הארית"
תרומות עיקריות
חקר הקרניים הקתודיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ אדוארד אנטון פון לנארדגרמנית: Philipp Eduard Anton von Lénárd; ‏7 ביוני 1862 - 20 במאי 1947) היה פיזיקאי גרמני, יליד סלובקיה של היום, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1905, על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. לנארד היה לאומן גרמני שכתב את החיבור האנטישמי "פיזיקה גרמנית". בהמשך היה תומך ופעיל במפלגה הנאצית וייעץ לאדולף היטלר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנארד נולד בפרסבורג באימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), למשפחה שמקורה בטירול באוסטריה. הוא למד באוניברסיטת היידלברג, אצל הרמן פון הלמהולץ ורוברט בונזן וקיבל את תואר הדוקטור ב-1886. בשנים 1894-1892 עבד כעוזר להיינריך רודולף הרץ באוניברסיטת בון. לאחר מכן עבד שנה באוניברסיטת ברסלאו (כיום ורוצלב) ולאחריה שב להיידלברג, שם מונה לפרופסור לפיזיקה תאורטית ולראש המכון שייקרא לימים על שמו. הוא נשאר באוניברסיטת היידלברג עד פרישתו לגמלאות, אך המשיך בקשריו עם המוסד כפרופסור אמריטוס עד שגורש מעמדה זו על ידי בעלות הברית ב-1945.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו כללה בתחילתה מחקרים בתחום הפוספורסנציה והלומינסנציה. הוא חקר את התפלגות גודלן וצורתן של טיפות גשם, לשם כך בנה מנהרת רוח חדשנית שבה ניתן היה להחזיק את הטיפות במנוחה למשך שניות ספורות. לנארד גילה שצורתן של טיפות גשם גדולות אינה כשל דמעה, כמו טיפות גשם רגילות, אלא כעין "קציצה" פחוסה. ב-1892 גילה את האפקט הקרוי על שמו "אפקט לנארד", הידוע גם כ"אפקט המפל", או (באנגלית)"spray electrification"[1].

כפיזיקאי, תרומתו הגדולה של לנארד הייתה בחקר קרניים קתודיות, בו החל כבר ב-1888. בתחילת מחקרו היו בנמצא שפופרות קתודיות פרימיטיביות בלבד, הבנויות משפופרת זכוכית אטומה ובה יצוקות אלקטרודות ביניהן היו הפרשי מתח חשמלי גבוה. הקושי בחקר הקרניים נבע מהימצאותן בתוך שפופרות זכוכית אטומות. לנארד התגבר על הבעיה בקבעו חלונות מתכת קטנים בזכוכית, שהיו עבים מספיק כדי לעמוד בהפרשי הלחצים, אך דקים מספיק כדי לאפשר מעבר הקרניים דרכם; כיום קרויים הללו על שמו: "חלונות לנארד". הוא השתמש בחלונות אלה להעברת הקרניים לתא ריק אחר, מרוקן לחלוטין מאוויר, בו מדד את עוצמתן בעזרת דפי נייר מצופים בחומרים זרחניים.

בנוסף לזכייתו בפרס נובל, זכה יחד עם וילהלם רנטגן במדליית רמפורד, ב-1896.

"פיזיקה גרמנית" ותמיכתו בנאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנארד היה לאומן גרמני שהפגין שנאה למדענים בריטיים מהיותם "גונבי רעיונות גרמניים", והצטרף אל המפלגה הנאצית עוד בתחילת דרכה. הוא היה תומך נלהב בדעה שגרמניה צריכה להסתמך על "פיזיקה גרמנית" ולהתעלם מ"רעיונות שגויים", ואולי אף "מטעים בכוונה תחילה", של פיזיקאים יהודים, כשדבריו כוונו בעיקר כלפי אלברט איינשטיין ותורת היחסות שלו, אשר כונתה בפיו "התרמית היהודית". חיבורו בן ארבעת החלקים "פיזיקה גרמנית" (Deutsche Physik), טען כי יש לדבוק בפיזיקה הקלאסית ללא שימוש בתורות ה"יהודיות", בין היתר באמצעות תורות שהיו ידועות כשגויות בתקופתו כמו האתר.[2]

לנארד שימש כיועץ לאדולף היטלר ובתקופת השלטון הנאצי היה ראש מחלקת "הפיזיקה הארית". הוא פרש ממשרתו כמרצה לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת היידלברג ב-1931, אך המשיך לעבוד שם כגמלאי. בשנת 1945 הוא סולק מעבודתו על ידי כוחות הכיבוש של בעלות הברית בהיותו בן 83, ומת שנתיים אחר כך במסלהאוזן, גרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ לנארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפקט לנארד
  2. ^ "המקפצה היהודית לתורת היחסות של איינשטיין". הארץ. נבדק ב-2021-12-25.