וולטר בראטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולטר האוזר בראטיין
Walter Houser Brattain
1902 –‏ 1987
Brattain.jpg
בראטיין, 1956
תרומות עיקריות
המצאת הטרנזיסטור
נתונים נוספים
ענף מדעי פיזיקה, הנדסת חשמל
נולד 10 בפברואר 1902
נפטר 13 באוקטובר 1987 (בגיל 85)
ארצות מגורים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פרסים והנצחה

פרס נובל לפיזיקה (1956)

וולטר האוזר בראטייןאנגלית:Walter Houser Brattain;‏ 10 בפברואר 1902, שיאמן, פוג'יין[1] - 13 באוקטובר 1987, סיאטל, וושינגטון[2]) היה פיזיקאי יישומי[3] אשר עבד במעבדות בל, שם המציא יחד עם ג'ון ברדין את טרנזיסטור המגע הנקודתי (אנ'), הטרנזיסטור הראשון, בדצמבר 1947[1][3][4].

בשנת 1956 זכה בראטיין יחד עם ג'ון ברדין וויליאם שוקלי בפרס נובל לפיזיקה על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור[5].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראטיין נולד ב-10 בפברואר 1902 באמוי (כיום שיאמן), פוג'יין להורים אמריקנים, רוס בראטיין ואוטילי בראטיין[1][2]. בשנת 1903 חזרו לוושינגטון ובשנת 1911 עברו לגור בחווה, ועבדו בה[2].

ב-1924 קיבל תואר ראשון דו-חוגי בפיזיקה ובמתמטיקה מקולג' ויטמן (אנ') בוואלה וואלה (אנ'), וושינגטון[6].

ב-1926 קיבל תואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת אורגון ביוג'ין, אורגון[1][2][6]. בשנת 1929 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת מינסוטה, שם למד בין השאר מכניקת קוואנטים, והתזה שלו הייתה "יעילות של עירור באמצעות פגיעת אלקטרון ופיזור אנומלי של אדי כספית"[2].

ב-1929 החל לעבוד במעבדות בל כפיזיקאי חוקר, ובתפקיד זה עבד עד יציאתו לגמלאות ב-1976[6], ועיקר מחקרו התעסק בתכונות שטח פנים של מוצקים[1].

במהלך מלחמת העולם השנייה, סייע באוניברסיטת קולומביה למחקר על זיהוי מגנטי של צוללות[6].

ב-1945, מעבדות בל פתחה קבוצה שהתמקדה במחקר בנושא הפיזיקה של המוצקים, בדגש על טכנולוגיות למטרות תקשורת, שנוהלה בידי ויליאם שוקלי ואליה הצטרף בראטיין[2]. אליהם הצטרף גם ג'ון ברדין[2].

לפי התאוריות שרווחו באותו הזמן, תוכניתו של שוקלי לטרנזיסטור, אשר היה מורכב מצילינדר מכוסה בשכבת סיליקון דקה שהורכב על צלחת מתכתית, הייתה אמורה לעבוד[7]. הוא מינה את בראטיין וברדין לברר מדוע לא עבדה[7].

בנובמבר 1947 גילו בראטיין וברדין שהתעבות של מים על הסיליקון קרתה פעם אחר פעם, ובעקבות זאת ניסו להפעיל את המכשיר מתחת למים, דבר שהביא ליצירת ההגברה הגדולה ביותר שהייתה להם עד אותו רגע[7]. ברדין התעודד בעקבות הגילוי, והחליט לנסות להוסיף חתיכת זהב שתהיה בתוך הסיליקון ותוקף במים מזוקקים, דבר שהביא לשיפור קל[7].

בראטיין וברדין דורבנו לשפר את ההמצאה בעקבות התוצאות, ובמהלך השבועות שלאחר מכן ניסו להחליף את הסיליקון במספר מתכות שונות. לבסוף, הם החליפו את הסיליקון בגרמניום, דבר שיצר הגברה גדולה פי 330, אך ההגברה תפקדה רק בתדרים נמוכים[7]. לאחר מכן, הם החליפו את הנוזל בשכבה של גרמניום דו-חמצני, אך לאחר ששכבת החמצן נשטפה בטעות, דחף בראטיין את הזהב אל תוך הגרמניום והצליח ליצור הגברה שתפקדה בכל התדרים[7].

חודש לאחר מכן, ב-16 בדצמבר[3][5], הצליחו בראטיין וברדין להפעיל את המגבר שלהם בפעם הראשונה.

ב-23 בדצמבר הציגו בראטיין, ברדין ושוקלי (על אף שלשוקלי לא הייתה למעשה יד בהמצאה[8]) בפני עמיתיהם במעבדות בל[3][4][5][8].

שוקלי האמין שהוא זה שאמור לקבל קרדיט על המצאת הטרנזיסטור, והוא הדיר את בראטיין וברדין מהמשך המחקר[5][8], ובדגש מהמחקר על הטרנזיסטור הביפולרי, אותו שוקלי המציא לבדו[9].

לאחר המצאת הטרנזיסטור, המשיך בראטיין לחקור את תכונות שטח הפנים של מוצקים ואת "אפקט הטרנזיסטור", היכולת של מוליך למחצה להגביר אות[10].

בשנת 1956 זכו בראטיין, ברדין ושוקלי בפרס נובל לפיזיקה על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור[2][8].

בראטיין נפטר ב-13 באוקטובר 1987 בבית אבות בסיאטל, וושינגטון לאחר שסבל ממחלת האלצהיימר[11]. הוא נקבר בבית הקברות פומרוי סיטי בפומרוי, וושינגטון[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטר בראטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 וולטר בראטיין באתר פרס נובל (באנגלית).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 ג'ון ברדיןWalter houser Brattain, באתר האקדמיה הלאומית למדעים (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 רויטל חליף, ‏הרְכיב ששינה הכול, באתר "הידען", 5 בדצמבר 2014
  4. ^ 4.0 4.1 מעבדות בל, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 רן לוי, משה של עמק הסיליקון - על וויליאם שוקלי, וההיסטוריה של הטרנזיסטור, באתר "עושים היסטוריה", 6 בספטמבר 2012 (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Walter Brattain Family Papers, 1860-1990, באתר Archives West (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 אלאינה ג. לוין, John Bardeen, William Shockley, Walter Brattain - Invention of the Transistor - Bell Laboratories, באתר APS (באנגלית)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 איתמר שאלתיאל, גיק בשבוע: וויליאם שוקלי, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2008
  9. ^ רונלד קסלר, Absent at the Creation; How one scientist made off with the biggest invention since the light bulb, באתר וושינגטון פוסט (באנגלית)
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר, שם, מו"ל ] חסרים
    צ'ארלס ו. קרי, American Scientists‏, 2005, עמ' 39–41, ISBN 978-0816054992
  11. ^ Susan Heller Anderson, ‏Walter Brattain, Inventor, is dead, ניו יורק טיימס, ‏14 באוקטובר 1987
  12. ^ Walter H. Brattain, באתר NNDB (באנגלית)