וולטר בראטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולטר האוזר בראטיין
Walter Houser Brattain
1902 –‏ 1987
Brattain.jpg
בראטיין, 1956
תרומות עיקריות
המצאת הטרנזיסטור
נתונים נוספים
ענף מדעי פיזיקה, הנדסת חשמל
נולד 10 בפברואר 1902
נפטר 13 באוקטובר 1987 (בגיל 85)
ארצות מגורים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פרסים והנצחה

פרס נובל לפיזיקה (1956)

וולטר האוזר בראטייןאנגלית: Walter Houser Brattain;‏ 10 בפברואר 1902, שיאמן, פוג'יין[1] - 13 באוקטובר 1987, סיאטל, וושינגטון[2]) היה פיזיקאי יישומי[3] אשר עבד במעבדות בל, שם המציא יחד עם ג'ון ברדין את טרנזיסטור המגע הנקודתי (אנ'), הטרנזיסטור הראשון, בדצמבר 1947[1][3][4].

בשנת 1956 זכה בראטיין יחד עם ג'ון ברדין וויליאם שוקלי בפרס נובל לפיזיקה על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור[5].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראטיין נולד ב-10 בפברואר 1902 באמוי (כיום שיאמן), פוג'יין להורים אמריקנים, רוס בראטיין ואוטילי בראטיין[1][2]. בשנת 1903 חזרו לוושינגטון, ובשנת 1911 עברו לגור ולעבוד בחווה[2].

ב-1924 גמר את לימודיו לתואר ראשון דו-חוגי, בפיזיקה ובמתמטיקה, בקולג' ויטמן (אנ') בוואלה וואלה (אנ'), וושינגטון[6]. את התואר השני שלו, גם כן בפיזיקה, קיבל ב-1926 מאוניברסיטת אורגון[1][2][6], ובשנת 1929 קיבל דוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת מינסוטה, עם תזה בנושא "יעילות של עירור באמצעות פגיעת אלקטרון ופיזור אנומלי של אדי כספית"[2].

ב-1929 החל לעבוד במעבדות בל כפיזיקאי חוקר, ובתפקיד זה עבד עד יציאתו לגמלאות ב-1976[6], ועיקר מחקרו התעסק בתכונות שטח פנים של מוצקים[1].

במהלך מלחמת העולם השנייה, סייע באוניברסיטת קולומביה למחקר על זיהוי מגנטי של צוללות[6].

ב-1945, מעבדות בל פתחה קבוצה שהתמקדה במחקר בנושא הפיזיקה של המוצקים, בדגש על טכנולוגיות למטרות תקשורת. את הקבוצה ניהל ויליאם שוקלי, ואליה הצטרפו בראטיין וג'ון ברדין[2].

לאור התאוריות שרווחו באותו הזמן, תיכנן שוקלי לטרנזיסטור, אשר היה מורכב מצילינדר מכוסה בשכבת סיליקון דקה שהורכב על צלחת מתכתית[7]. כאשר מתקן זה לא פעל, הוא מינה את בראטיין וברדין לברר מדוע לא עבדה[7].

בנובמבר 1947, גילו בראטיין וברדין כי במהלך הפעלת המתקן, התעבו מים פעם אחר פעם על הסיליקון, ובעקבות זאת ניסו להפעיל את המכשיר מתחת למים. ניסיון זה הביא להגברה הגדולה ביותר שמדדו עד אז[7]. בעקבות הגילוי, התעודד ברדין, והחליט לנסות להוסיף חתיכת זהב שתהיה בתוך הסיליקון ותוקף במים מזוקקים, דבר שהביא לשיפור קל[7].

בראטיין וברדין דורבנו לשפר את ההמצאה בעקבות התוצאות, ובמהלך השבועות שלאחר מכן ניסו להחליף את הסיליקון במספר מתכות שונות. לבסוף, הם החליפו את הסיליקון בגרמניום, דבר שיצר הגברה גדולה פי 330, אך ההגברה תפקדה רק בתדרים נמוכים[7]. לאחר מכן, הם החליפו את הנוזל בשכבה של גרמניום דו-חמצני, אך לאחר ששכבת החמצן נשטפה בטעות,[דרושה הבהרה] דחף בראטיין את הזהב אל תוך הגרמניום והצליח ליצור הגברה שתפקדה בתחום תדרים רחב[7].

חודש לאחר מכן, ב-16 בדצמבר[3][5], הצליחו בראטיין וברדין להפעיל את המגבר שלהם בפעם הראשונה.

ב-23 בדצמבר הציגו בראטיין, ברדין ושוקלי את המגבר בפני עמיתיהם במעבדות בל[3][4][5][8]. שוקלי הציג עצמו כשותף בהמצאה, על אף שתיאור זה אינו נכון[8]). בעקבות אמונתו של שוקלי שהוא זה שאמור לקבל קרדיט על המצאת הטרנזיסטור, הוא הדיר את בראטיין וברדין מהמשך המחקר[5][8], ובדגש מהמחקר על הטרנזיסטור הביפולרי, אותו שוקלי המציא לבדו[9].

לאחר המצאת הטרנזיסטור, המשיך בראטיין לחקור את תכונות שטח הפנים של מוצקים ואת "אפקט הטרנזיסטור", היכולת של מוליך למחצה להגביר אותות[10].

בשנת 1956 זכו בראטיין, ברדין ושוקלי בפרס נובל לפיזיקה על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור[2][8].

בראטיין נפטר ב-13 באוקטובר 1987 בבית אבות בסיאטל, וושינגטון לאחר שסבל ממחלת האלצהיימר[11]. הוא נקבר בבית הקברות פומרוי סיטי בפומרוי, וושינגטון[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטר בראטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 וולטר בראטיין באתר פרס נובל (באנגלית).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 ג'ון ברדיןWalter houser Brattain, באתר האקדמיה הלאומית למדעים (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 רויטל חליף, ‏הרְכיב ששינה הכול, באתר "הידען", 5 בדצמבר 2014
  4. ^ 4.0 4.1 מעבדות בל, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 רן לוי, משה של עמק הסיליקון - על וויליאם שוקלי, וההיסטוריה של הטרנזיסטור, באתר "עושים היסטוריה", 6 בספטמבר 2012 (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Walter Brattain Family Papers, 1860-1990, באתר Archives West (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 אלאינה ג. לוין, John Bardeen, William Shockley, Walter Brattain - Invention of the Transistor - Bell Laboratories, באתר APS (באנגלית)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 איתמר שאלתיאל, גיק בשבוע: וויליאם שוקלי, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2008
  9. ^ רונלד קסלר, Absent at the Creation; How one scientist made off with the biggest invention since the light bulb, באתר וושינגטון פוסט (באנגלית)
  10. ^ צ'ארלס ו. קרי, American Scientists, Facts on File, 2005, עמ' 39–41, ISBN 978-0816054992
  11. ^ Susan Heller Anderson, ‏Walter Brattain, Inventor, is dead, ניו יורק טיימס, ‏14 באוקטובר 1987
  12. ^ Walter H. Brattain, באתר NNDB (באנגלית)