וילארד בויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילארד בויל
Willard Boyle
לידה 19 באוגוסט 1924
אמהרסט, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 2011 (בגיל 86)
ולאס, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה, מחקר בחלל, עיבוד תמונה, רכיב אלקטרוני, היסטוריה של הטכנולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות מעבדות נוקיה בל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לפיזיקה (2009)
  • פרס צ'ארלס סטארק דרייפר (2006)
  • פרס לזכר מוריס ליבמן (1974)
  • מדליית אדווין ה. לנד (2001)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (2006)
  • מדליית סטיוארט באלנטין (1973)
  • Great Immigrants Award (2010)
  • שותף במסדר קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילארד שטרלינג בוילאנגלית: Willard Sterling Boyle;‏ 19 באוגוסט 1924 - 7 במאי 2011) היה פיזיקאי קנדי-אמריקאי. בויל זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2009 יחד עם עמיתו ג'ורג' סמית' על המצאת מעגל מוליך למחצה לדימוי-חיישן הCCD.[1] בנוסף הוענק לו אות מסדר קנדה. הוא אף היה חלוץ בתחום טכנולוגיית הלייזר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילארד נולד באמהרסט, נובה סקוטיה שבקנדה לברניס דיואר ולארנסט בויל. כשהיה בן שלוש עברה משפחתו לקהילה מרוחקת בצפון קוויבק שהייתה במרחק כ-50 קילומטר מבית ספר הקרוב ביותר לכן למד בבית עם אמו עד שנת 1939 תחילת מלחמת העולם השנייה.[2] אחרי שירותו בצבא במהלך מלחמת העולם השנייה סיים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת מקגיל בשנת 1947, תואר שני בשנת 1948 ודוקטורט בשנת 1950. ושלוש שנים לאחר מכן הצטרף למעבדות בל. התחתן עם בטי ג'וסי בשנת 1947 ונולדו לו 4 ילדים.[3]

קריירה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהצטרף למעבדות בל עבד בחברת AT&T שהיא אחת מחברות הבת של בל. שם חקר על מוליכים למחצה. ב-1962 הוא המציא ביחד עם הפיזיקאי האמריקאי דונלד נלסון את הלייזר הראשון שהיה מסוגל להיות מופעל ברציפות לעומת לייזרים קודמים שיכלו להיות מופעלים רק בצרורות קצרות.[4] בין השנים 1962–1964 בויל היה מנהל של מחלקת המדע חלל בחברת בלקום חברת בת של AT&T, שם עזר לבחור מקומות נחיתה על הירח לפרויקט אפולו. בשנת 1964 חזר לעבוד במעבדות בל. בשנת 1969 בויל וג'ורג' סמית שגם עבד במעבדות בל נתבקשו להמציא קונספט חדש לזיכרון מחשב. לאחר כשעה של דיון הגיעו לרעיון הכללי של חיישן הCCD. בגלל רגישות חיישן הCCD לאור השימוש העיקרי בו הוא הצילום בו הוא מחליף את הפיליים כאמצעי הקלטה. בנוסף הCCD משמש לשילוח תמונות טובות לכדור הארץ מהחלל. בויל זכה בפרס נובל בשנת 2009 ביחד עם ג'ורג' סמית על המצאת החיישן הCCD.[5]

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליארד בויל זכה בפרסים ואותות רבים להלן רשימה מפורטת.[6]

שם הפרס בעברית שם הפרס באנגלית שנת קבלת הפרס
מדליית סטיוארט בלנטיין מאוניברסיטת פרנקלין Franklin Institute Stuart Ballantine Medal 1973
פרס לזכר מוריס ליבמן Morris N. Liebmann Memorial Award 1974
מדליית התקדמות מטעם אגודת הצלמים של אמריקה Photographic Society of America Progress Medal 1986
פרס מחשבים ותקשורת Computer and Communications Prize 1999
היכל התהילה הבינלאומי למדענים National Inventors Hall of Fame 2006
פרס צ'ארלס סטארק דרייפר Draper Prize 2006
פרס נובל לפיזיקה Nobel Prize in Physics 2009
אות מסדר קנדה Order of Canada 2011

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילארד בויל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה באתר פרס נובל, באתר האינטרנט הרשמי של פרס נובל.
  2. ^ ביוגרפית חייו של וילארד בויל, באתר חדשות בנושא פיזיקה, ‏9.5.2011
  3. ^ ביוגרפיה על חייו של וילארד בויל, באתר המדע הקנדי SCIENCE.CA
  4. ^ ביוגרפיה על חייו של וילארד בויל, באתר אינציקלופדית בריטניקה
  5. ^ ביוגרפיה על חייו ועבודתו של וילארד בויל, באתר החדשות הקנדי CBC, ‏6.10.2009
  6. ^ ביוגרפיה על חייו של ויליארד בויל, באתר הNNDB