ארנסט וולטון

ארנסט וולטון
Ernest Walton
	ארנסט וולטון
לידה	6 באוקטובר 1903; אביסייד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	25 ביוני 1995 (בגיל 91); בלפסט, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Ernest Thomas Sinton Walton
ענף מדעי	פיזיקה, פיזיקה גרעינית, פיזיקת חלקיקים
מקום קבורה	בית הקברות דינס גריינג'
מקום לימודים	Methodist College Belfast (1922); טריניטי קולג' (1927); טריניטי קולג' (1931); תיכון קוקסטאון ;
מנחה לדוקטורט	ארנסט רתרפורד
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג' (1931–1934); טריניטי קולג' (1934–1974) ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (1951); מדליית יוז (1938) ;
בן או בת זוג	ויניפרד וולטון
תרומות עיקריות
	ביקוע גרעיני
חתימה

ארנסט תומאס סינטון וולטון (באנגלית: Ernest Thomas Sinton Walton;‏ 6 באוקטובר 1903 – 25 ביוני 1995) היה פיזיקאי אירי וחתן פרס נובל לפיזיקה על עבודתו עם ג'ון קוקרופט בביקוע גרעין האטום באוניברסיטת קיימברידג' בשנות ה-30 המוקדמות.

תחילת דרכו

ארנסט וולטון נולד במחוז ווטרפורד, בדרום אירלנד. אביו ג'ון וולטון, היה כומר מתודיסטי. באותם ימים היו הכמרים נוהגים להעתיק את מקום עבודתם פעם שלוש שנים, לכן שנות ילדותו של וולטון עברו בנדודים עם משפחתו במחוזות שונים באירלנד. אימו, אנה אליזבת, נפטרה כשהיה בן שלוש שנים. אביו נישא בשנית ומנישואים אלה היה לוולטון אח למחצה. בשנת 1915 החל לימודיו בפנימייה מתודיסטית בבלפסט שם הצטיין במדעים ומתמטיקה.

בשנת 1922 וולטון זכה במלגת לימודים בטריניטי קולג', דבלין. הוא למד מתמטיקה ומדעים וסיים בטריניטי לימודי תואר ראשון בשנת 1926, ותואר שני בתחום הידרודינמיקה, בשנת 1927.^[1] במהלך שנותיו בקולג' קיבל בפרסים רבים על מצוינות בפיזיקה ומתמטיקה בהם מלגת לימודים ב-1924. הוא התקבל כתלמיד מחקר בטריניטי קולג', קיימברידג', תחת פיקוחו של סר ארנסט רתרפורד, מנהל מעבדת קבנדיש בקיימברידג'. באותה עת עבדו במעבדה ארבעה חתני פרס נובל, חמישה נוספים מן העובדים במקום, בהם וולטון וג'ון קוקרופט, קיבלו פרס נובל בשנים מאז. בשנת 1931 הוענק לוולטון תואר דוקטור והוא נשאר כחוקר במעבדה עד 1934.^[2]

בתחילת שנות 1930 וולטון וקוקרופט שיתפו פעולה כדי לבנות מתקן אשר יבקע גרעיני ליתיום על ידי הפגזתם בזרם של פרוטונים אשר הואצו בשפופרת מתח גבוה. ביקוע גרעין ליתיום יצר גרעיני הליום. זה היה אישוש ניסיוני של תאוריות על מבנה האטום. תאוריות אשר נוסחו על ידי רתרפורד, ג'ורג' גאמוב, ואחרים. המתקן – סוג של מאיץ החלקיקים המכונה "מאיץ קוקרופט-וולטון" – בישר עידן של ניסויים בעזרת מאיצי חלקיקים בפיזיקה גרעינית. הישגם של וולטון וקוקרופט הביא לפרסומם המיידי בעולם המדעי ואף להזמנה לכנס סולווה בשנת 1933. בזכות מחקר זה בקיימברידג', בתחילת שנות ה -1930, הוענק לוולטון וקוקרופט פרס נובל בפיזיקה בשנת 1951, בכך היה למדען האירי הראשון שלו מוענק פרס נובל.^[2] המכשיר שאיפשר את פריצת הדרך המדעית נמצא באוסף מוזיאון המדע בלונדון.

עבודתו בדבלין

עם סיום עבודתו בקיימברידג', בזכות הפרסום לו זכה, יכול היה וולטון להשתלב במספר רב של אוניברסיטאות מובילות בעולם. למרות זאת, בחר לשוב לאירלנד ולהמשיך במחקריו במכון דבלין למחקר מתקדם במשך יותר מ-40 שנה, כולל תקופות בהן כיהן בחבר הנאמנים של בית הספר לפיזיקה קוסמית ובמועצת המכון. בשנת 1952, בעקבות מותו של ג'ון נולן, ראש המכון, התמנה וולטון לתפקיד וכיהן בו עד 1960.

הוא קיבל מעמד של עמית במחלקה לפיזיקה של טריניטי קולג ' בדבלין ובשנת 1946 התמנה לפרופסור.^[2] וולטון נחשב למרצה מעולה בזכות יכולתו להציג נושאים מורכבים במונחים פשוטים וקלים להבנה. למרות תקציבי מחקר מוגבלים שעמדו לרשותו הוא הצליח בשלהי שנות ה-50 את האפקט הזרחני במשקפיים, פליטה משנית של אלקטרונים ממשטחים תחת הפגזת יונים חיוביים ונושאים נוספים.

שנותיו האחרונות ומותו

אף שפרש מטריניטי קולג' בשנת 1974, הוא שמר על קשריו עם המחלקה לפיזיקה שבה לימד עד שחלה בפעם האחרונה. זמן קצר לפני מותו הוא תרם את התעודה ומדליית נובל שהוענקה לו למכללה.^[1] ארנסט וולטון מת בבלפסט ב-25 ביוני 1995, בגיל 91. בשנת 2003, מאה שנים לאחר הולדתו, הנפיק שירות הדואר האירי בול לזכרו. טריניטי קולג' פרסם באותה שנה אוטוביוגרפיה של וולטון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארנסט וולטון בוויקישיתוף

ארנסט וולטון, באתר פרס נובל (באנגלית)
ארנסט וולטון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ארנסט וולטון, באתר MacTutor (באנגלית)
ארנסט וולטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארנסט וולטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Vincent McBrierty, Ernest Thomas Sinton Walton: Nobel Laureate
^ ¹ ² ³ Boylan, Henry (1998). A Dictionary of Irish Biography, 3rd Edition. Dublin: Gill and MacMillan. p. 262. ISBN 0-7171-2945-4.

[VM-1] ¹ ² Vincent McBrierty, Ernest Thomas Sinton Walton: Nobel Laureate

[walt-2] ¹ ² ³ Boylan, Henry (1998). A Dictionary of Irish Biography, 3rd Edition. Dublin: Gill and MacMillan. p. 262. ISBN 0-7171-2945-4.

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)