לדלג לתוכן

אפוסטיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפוסטיל משרד חוץ של ישראל על תעודת נישואין
מסמך המאושר על ידי אפוסטיל מדינת קליפורניה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מדינות העולם החתומות על אמנת האג לביטול הצורך בחקיקה למסמכי חוץ ציבוריים ("אמנת האפוסטיל")

אפוסטיל (Apostille, מצרפתית: אישור) הוא מונח הלקוח מהמשפט הבינלאומי המתאר אישור הניתן על ידי רשות מוסמכת של מדינה, וכן תוארו של בעל התפקיד המאמת את נכונות החתימה על גבי תעודות ציבוריות (כגון תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר שיצא מידי אחת מרשויות המדינה), ומאשר כי התעודה רשמית, מקורית, והונפקה על ידי הרשות המוסמכת לכך. כמו כן מאשר האפוסטיל את סמכות הנוטריון לאשר מסמכים נוטריוניים. האפוסטיל מאמת את חתימת הנוטריון על גבי המסמך ומאשר כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון על פי דיני המדינה שהנפיקה את האפוסטיל.

האפוסטיל נועד לחסוך חלק משרשרת אימותים להם נדרש אדם המבקש להציג תעודה ציבורית ממדינה אחת במדינה אחרת. כך, למשל, לפני שנוצרה אמנת האג משנת 1961 (אמנת האפוסטיל), צריך היה אותו אדם לאמת את התעודה הציבורית ברשות המוסמכת שהנפיקה אותה, לאמת את חתימת אותה רשות במשרד החוץ של אותה מדינה, ולבסוף, לאמת את חתימת משרד החוץ בנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה בה הוא מבקש להציג את המסמך. הליך זה נדרש גם כיום במקרים בהם אדם מבקש להציג תעודה ציבורית של מדינה אחת במדינה אחרת, כאשר אחת מאותן מדינות אינה חתומה על אמנת האפוסטיל. כך למשל, אדם המבקש להציג תעודת לידה ישראלית בקנדה (שאינה חתומה על אמנת האפוסטיל), צריך להנפיק את התעודה במשרד הפנים, לאמת את חתימת פקיד הרישום של משרד הפנים במשרד החוץ, ולאחר מכן, לאמת את חתימת משרד החוץ בשגרירות קנדה בישראל. הדבר נהיה מורכב עוד יותר כאשר אדם מבקש להציג תעודה ציבורית ממדינה אחת במדינה אחרת, לה אין נציגות רשמית במדינה שהנפיקה את התעודה.

אמנת האפוסטיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנת האג לביטול הצורך בחקיקה למסמכי חוץ ציבורייםאנגלית: Hague Convention Abolishing the Requirement for Legalisation for Foreign Public Documents)[1] היא אמנה בינלאומית שנוסחה בוועידת האג על משפט בינלאומי פרטי לצורך פישוט הליך ההכרה במסמכים ציבוריים בין המדינות החתומות על האמנה. האמנה נקבעה ביום 5 באוקטובר 1961. האמנה מפרטת את הדרכים אשר באמצעותן מסמך שהופק באחת המדינות החתומות יכול להיות מאושר לצורך הכרה משפטית בכל שאר המדינות החתומות. האישור נקרא אפוסטיל והוא דומה במעמדו לחותם נוטריון, אלא שהאחרון בעל תוקף משפטי מקומי בלבד.

את האפוסטיל יכולים לתת אך ורק הרשויות המוסמכות במדינה. כך למשל, על פי הוראות האמנה, הרשויות המוסמכות לתת אפוסטיל במדינת ישראל הם משרד החוץ, רשמים של בתי משפט השלום ועובדי מדינה שמונו לתפקידם על ידי שר המשפטים בהתאם לחוק הנוטריונים, ה'תשל"ו-1976. פקידים מוסמכים לעניין זה יושבים ברבים מבתי המשפט ברחבי הארץ.

כדי להיות זכאי לאפוסטיל, המסמך חייב להיות מאושר תחילה על ידי פקיד המוכר על ידי הרשות הנותנת את האפוסטיל. כך למשל, מסמך המאושר בחותם נוטריון, יוכר לצורך מתן אפוסטיל על ידי פקיד בית המשפט המוסמך, לאחר שיוודא כי הנוטריון אכן מופיע ברשימת הנוטריונים המוסמכים על ידי שר המשפטים. תעודת תואר אקדמי מישראל תהיה חייבת תחילה בחותמת משרד החינוך בטרם תאושר באפוסטיל על ידי משרד החוץ.

על האמנה חתומות רוב מדינות אירופה, ארצות הברית, וכן מדינות נוספות באמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה ואוקיאניה. מדינת ישראל חתומה על האמנה, ואף תיקנה בשנת 1977 תקנות לשם יישומה.[2]

מדינות חברות באמנת האפוסטיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2020 על האמנה חתומות 118 מדינות.

מדינה תאריך כניסה לתוקף מדינות בהן האפוסטיל אינו מוכר הערות
אלבניהאלבניה אלבניה 9 במאי 2004 בלגיה (עד 2015), גרמניה (עד 2016), יוון (עד 2018), איטליה, (עד 2011), ספרד (עד 2017)
אנדורהאנדורה אנדורה 31 בדצמבר 1996
אנטיגואה וברבודהאנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה 1 בנובמבר 1981
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 18 בפברואר 1988 קוסובו
ארמניהארמניה ארמניה 14 באוקטובר 1994 קוסובו
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 16 במרץ 1995
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 13 בינואר 1968 בורונדי, הרפובליקה הדומיניקנית, קוסובו, קירגיסטן, מונגוליה, הפיליפינים, טג’יקיסטן, תוניסיה, אוזבקיסטן
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 2 במרץ 2005 גרמניה, הונגריה (עד 2005), קוסובו, הולנד (עד 2010)
איי בהאמהאיי בהאמה איי בהאמה 10 ביולי 1973
בחרייןבחריין בחריין 31 בדצמבר 2013
ברבדוסברבדוס ברבדוס 30 בנובמבר 1966
בלארוסבלארוס בלארוס 31 במאי 1992 קוסובו
בלגיהבלגיה בלגיה 9 בפברואר 1973 אלבניה (עד 2015)הרפובליקה הדומיניקנית, הודו (עד 2008), קירגיסטן, ליבריה, מונגוליה, טג’יקיסטן, תוניסיה, אוקראינה (עד 2004), אוזבקיסטן
בליזבליז בליז 11 באפריל 1993
בוליביהבוליביה בוליביה 7 במאי 2018
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה 6 במרץ 1992
בוטסואנהבוטסואנה בוטסואנה 30 בספטמבר 1966
ברזילברזיל ברזיל 14 באוגוסט 2016
ברונייברוניי ברוניי 3 בדצמבר 1987
בולגריהבולגריה בולגריה 29 באפריל 2001
בורונדיבורונדי בורונדי 13 בפברואר 2015 אוסטריה, צ’כיה, גרמניה, פולין
כף ורדהכף ורדה כף ורדה 13 בפברואר 2010
צ'ילהצ'ילה צ'ילה 30 באוגוסט 2016
קולומביהקולומביה קולומביה 30 בינואר 2001
איי קוקאיי קוק איי קוק 30 באפריל 2005
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה 14 בדצמבר 2011
קרואטיהקרואטיה קרואטיה 8 בדצמבר 1991
קפריסיןקפריסין קפריסין 30 באפריל 1973 קוסובו
צ'כיהצ'כיה צ'כיה 16 במרץ 1990
דנמרקדנמרק דנמרק 26 בדצמבר 2006 אינו רלוונטי לגרינלנד ואיי פארו
דומיניקהדומיניקה דומיניקה 3 בנובמבר 1978
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית 30 באוגוסט 2009 אוסטריה, בלגיה, גרמניה, הולנד (עד 2017)
אקוודוראקוודור אקוודור 2 באפריל 2005
אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור 31 במאי 1996
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 30 בספטמבר 2001
איי פיג'יאיי פיג'י איי פיג'י 10 באוקטובר 1970
פינלנדפינלנד פינלנד 26 באוגוסט 1986 הפיליפינים
צרפתצרפת צרפת 24 בינואר 1965
גאורגיהגאורגיה גאורגיה 14 במאי 2007 גרמניה (עד 2010), קוסובו, יוון (עד 2015)
גרמניהגרמניה גרמניה 13 בפברואר 1966 אלבניה (עד 2016), אזרבייג’ן, בורונדי, הרפובליקה הדומיניקנית, גאורגיה (עד 2010), הודו, קוסובו, קירגיסטן, ליבריה, מולדובה, מונגוליה, מרוקו, פרגוואי, פרו (עד 2014), הפיליפינים, טג’יקיסטן, תוניסיה, אוקראינה (עד 2010), אוזבקיסטן
יווןיוון יוון 18 במאי 1985 אלבניה (עד 2018), גאורגיה (עד 2015), קוסובו, קירגיסטן, מונגוליה, פרו, הפיליפינים, תוניסיה, אוזבקיסטן
גרנדה (מדינה)גרנדה (מדינה) גרנדה 7 באפריל 2002
גואטמלהגואטמלה גואטמלה 18 בספטמבר 2017
גיאנהגיאנה גיאנה 18 באפריל 2019
הונדורסהונדורס הונדורס 30 בדצמבר 2004
הונג קונגהונג קונג הונג קונג 25 באפריל 1965 האמנה עדיין ישימה באשר להונג קונג למרות העברת הריבונות על הונג קונג לידי סין
הונגריההונגריה הונגריה 18 בינואר 1973 אזרבייג’ן (עד 2005)
איסלנדאיסלנד איסלנד 27 בנובמבר 2004
הודוהודו הודו 14 ביולי 2005 בלגיה (עד 2008, פינלנד (עד 2009), גרמניה, הולנד (עד 2008), ספרד (עד 2008), קוסובו
אירלנדאירלנד אירלנד 9 במרץ 1999
ישראלישראל ישראל 14 באוגוסט 1978 קוסובו
איטליהאיטליה איטליה 11 בפברואר 1978 אלבניה (עד 2011)
יפןיפן יפן 27 ביולי 1970
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 30 בינואר 2001
קוסובוקוסובו קוסובו 14 ביולי 2016 ארגנטינה, ארמניה, אוסטריה, אזרבייג’ן, בלארוס, סין (להוציא את הונג קונג ומקאו), קפריסין, גרמניה, גאורגיה, יוון, הודו, ישראל, מאוריציוס, ניקרגואה, מקסיקו, מולדובה, נמיביה, פרגוואי, פרו, פולין, רוסיה, רומניה, סרביה, סלובקיה, ספרד, אוקראינה, אוזבקיסטן, ונצואלה
קירגיזסטןקירגיזסטן קירגיזסטן 31 ביולי 2011 אוסטריה, בלגיה, גרמניה, יוון
לטביהלטביה לטביה 30 בינואר 1996
לסוטולסוטו לסוטו 4 בדצמבר 1966
ליבריהליבריה ליבריה 8 בפברואר 1996 בלגיה, גרמניה, ארצות הברית (עד 2015)
ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין 17 בספטמבר 1972
ליטאליטא ליטא 19 ביולי 1997
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג 3 ביוני 1979
מקאומקאו מקאו 4 בפברואר 1969 האמנה עדיין מיושמת ביחס למקאו אף על העברת הריבונות על מקאו לידי סין
מלאווימלאווי מלאווי 2 בדצמבר 1967
מלטהמלטה מלטה 3 במרץ 1968
איי מרשלאיי מרשל איי מרשל 14 באוגוסט 1992
מאוריציוסמאוריציוס מאוריציוס 12 במרץ 1968 קוסובו
מקסיקומקסיקו מקסיקו 14 באוגוסט 1995 קוסובו
מולדובהמולדובה מולדובה 16 במרץ 2007 גרמניה, קוסובו
מונקומונקו מונקו 31 בדצמבר 2002
מונגוליהמונגוליה מונגוליה 31 בדצמבר 2009 אוסטריה, בלגיה, פינלנד, גרמניה, יוון
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו 3 ביוני 2006
מרוקומרוקו מרוקו 14 באוגוסט 2016 גרמניה
נמיביהנמיביה נמיביה 30 בינואר 2001 קוסובו
הולנדהולנד הולנד 8 באוקטובר 1965 אזרבייג’ן (עד 2010), הרפובליקה הדומיניקנית (עד 2017), הודו (עד 2008), ארובה, קורסאו, הולנד, סנט מארטן
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 22 בנובמבר 2001
ניקרגואהניקרגואה ניקרגואה 14 במאי 2013 קוסובו
ניואהניואה ניואה 2 במרץ 1999
מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית 17 בנובמבר 1991
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 29 ביולי 1983
עומאןעומאן עומאן 30 בינואר 2012
פלאופלאו פלאו 23 ביוני 2020
פנמהפנמה פנמה 4 באוגוסט 1991
פרגוואיפרגוואי פרגוואי 30 באוגוסט 2014 גרמניה, קוסובו
פרופרו פרו 30 בספטמבר 2010 גרמניה (עד 2014), יוון, קוסובו
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 14 במאי 2019 אוסטריה, פינלנד, גרמניה, יוון
פוליןפולין פולין 14 באוגוסט 2005 קוסובו
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 4 בפברואר 1969
רומניהרומניה רומניה 13 במרץ 2001 קוסובו
רוסיהרוסיה רוסיה 31 במאי 1992
סנט קיטס ונוויססנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס 14 בדצמבר 1994
סנט לוסיהסנט לוסיה סנט לוסיה 31 ביולי 2002
סנט וינסנט והגרנדיניםסנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים 27 באוקטובר 1979
סמואהסמואה סמואה 13 בספטמבר 1999
סן מרינוסן מרינו סן מרינו 13 בפברואר 1995
סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה 13 בספטמבר 2008
סרביהסרביה סרביה 27 באפריל 1992 קוסובו אושרר כ-יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
סיישלסיישל סיישל 31 במרץ 1979
סלובקיהסלובקיה סלובקיה 18 בפברואר 2002 קוסובו
סלובניהסלובניה סלובניה 25 ביוני 1991
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 30 באפריל 1995
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 14 ביולי 2007
ספרדספרד ספרד 25 בספטמבר 1978 אלבניה, הודו (עד 2008), קוסובו
סורינאםסורינאם סורינאם 25 בנובמבר 1975
סווזילנדסווזילנד סווזילנד 6 בספטמבר 1968
שוודיהשוודיה שוודיה 1 במאי 1999
שווייץשווייץ שווייץ 11 במרץ 1973
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן 31 באוקטובר 2015
טונגהטונגה טונגה 4 ביוני 1970
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו 14 ביולי 2000
תוניסיהתוניסיה תוניסיה 30 במרץ 2018 אוסטריה, בלגיה, גרמניה, יוון
טורקיהטורקיה טורקיה 29 בספטמבר 1985
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 22 בדצמבר 2003 בלגיה (עד 2004), יוון (עד 2010), קוסובו
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 24 בינואר 1965 כולל שטחי חסות של הכתר הבריטי והטריטוריות הבריטיות שמעבר לים
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 15 באוקטובר 1981 ליבריה (עד 2015)
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 14 באוקטובר 2012
אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 15 באפריל 2012 אוסטריה, בלגיה, גרמניה, יוון, קוסובו
ונואטוונואטו ונואטו 30 ביולי 1980
ונצואלהונצואלה ונצואלה 16 במרץ 1999 קוסובו

קבלת אישור אפוסטיל בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפוסטיל בישראל ניתן בשני ערוצים (נכון למרץ 2020): למסמכים ציבורים ישראליים, דוגמת תעודות של משרד הפנים (לידה, פטירה, וכדומה), פסקי דין והחלטות של בתי משפט, ניתן לקבל אפוסטיל במשרד החוץ בירושלים. לא ניתן לקבל אפוסטיל על מסמכים ציבוריים ישראלים בערים אחרות, או בשגרירויות ישראל.[3] אפוסטיל למסמכים נוטריוניים, (דוגמת אישור תרגום מסמך, אימות חתימה, תעודת חיים), ניתן לקבל במזכירות בתי המשפט ברחבי ישראל.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפוסטיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]