בארי בריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בארי באריש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בארי בריש, 2005

בארי ברישאנגלית: Barry Clark Barish, נולד ב-27 בינואר 1936) הוא פיזיקאי יהודי אמריקאי, פרופסור אמריטוס לפיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH), חוקר גלי כבידה ואחד משלושת זוכי פרס נובל לפיזיקה ל-2017.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריש נולד ב-1936, לזוג יהודי, הרולד ולי (לבית שיימס) בריש, באומהה, נברסקה. יש לו אח אחד צעיר יותר. הוריו, גם הם ילידי ארצות הברית (הרולד - איווה, לי - מיזורי)[1], אך הוריהם, היימן ואסתר בריש ומקס ובלה שיימס היגרו לארצות הברית בראשית המאה העשרים, מרוסיה הצארית, בלארוס ופולין[2][3][4].

אמו של בריש, לי הרייט שיימס הייתה תלמידה מבריקה בשעתה וקיבלה בהיותה בת 15 בערך, מלגת לימודים לאוניברסיטת נברסקה. אביה מנע ממנה את מימוש המלגה משום שבשנות השלושים לא היו הלימודים באוניברסיטה דבר מקובל אצל נשים, ועוד צעירות כל כך. בתגובה, היא ברחה מהבית ונישאה לאביו של בריש. בריש נולד כשאמו הייתה בת 16 בלבד והאם הייתה בהמשך לכוח המניע מאחורי תאוותו של בנה ללימודים[5].

ב-1945, כשהיה בריש בן תשע עברה משפחתו מאומהה ללוס אנג'לס ושם הוא גדל וסיים בית ספר תיכון. למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וסיים תואר ראשון בפיזיקה ב-1957 ודוקטורט ב-1962. לקראת סיום הדוקטורט נישא לסמואן (רוברטס) בריש, שהייתה אף היא, אותה עת, סטודנטית בברקלי ובהמשך נולדו לזוג שני ילדים. בריש נשאר בברקלי עוד שנה, לפוסט דוקטורט ולסיום לימודיה של אשתו וב-1963 התקבל כחוקר ב"קלטק". במשך שלוש שנים היה עמית מחקר בקלטק ואז התקבל ב-1966 כפרופסור עוזר (Assistant Professor), ב-1969 כפרופסור חבר (Associate Professor) וב-1972 כפרופסור מן המניין לפיזיקה (Professor of Physics) [6].

מחקר ופרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריש עוסק מתחילת דרכו במחקר, בפיזיקת חלקיקים, הקרויה לעתים גם "פיזיקה של אנרגיות גבוהות". את הניסויים הראשונים שלו בתחום הוא ביצע בפרמילאב. בראשית שנות השמונים עמד בראש MACRO - Monopole, Astrophysics and Cosmic Ray Observatory, מחקר בינלאומי ענק שבוצע במעמקיה של מערה באיטליה ונועד לגילוי חלקיקים בעלי קוטב מגנטי אחד - מונופול מגנטי. נכון ל-2017 חלקיקים כאלה טרם התגלו, אף שהתאוריה מנבאת שהם אכן קיימים.

אל צוות המחקר LIGO, שבגינו קיבל את פרס נובל הצטרף בריש ב-1994, כשנתיים לאחר שהוקם. LIGO או Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory הוא ניסוי שהחלו בו שני שותפיו של בריש לפרס נובל, ריינר וייס וקיפ תורן, ב-1992 ובריש הפך ב-1997, שלוש שנים אחרי הצטרפותו, למוביל הניסוי.

LIGO הוקם במטרה לגלות בפועל ובאופן ישיר את גלי הכבידה, אשר את קיומם ניבא אלברט איינשטיין עוד ב-1916. ב-1974 הוכח בעקיפין עצם קיומם של גלי הכבידה והמגלים זכו בפרס נובל לפיזיקה ב-1993, אך רק ב-2016, 24 שנה לאחר הקמת LIGO ומאה שנים בדיוק לאחר נבואתו של איינשטיין, התגלו גלי הכבידה בפועל ובאופן ישיר על ידי צוות LIGO בראשות בריש. כשנה וחצי אחרי הגילוי זכו בריש, וייס ותורן בפרס נובל.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בארי בריש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]