מיכל רובנר

מיכל רובנר
לידה	7 בנובמבר 1957 (בת 67); תל אביב-יפו, ישראל
לאום	ישראלית
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב (1981); בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1985) ;
תחום יצירה	צילום, וידאו ארט, מיצב
זרם באמנות	אמנות עכשווית
פרסים והוקרה	דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית; עיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת; דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב; פרס ישראל לאמנות פלסטית, תשפ"ג, 2023

מיכל רוֹבנר (נולדה ב-7 בנובמבר 1957) היא אמנית ישראלית העוסקת בצילום, וידאו, מיצבים משולבים ועוד. נחשבת לאמנית הישראלית המצליחה ביותר בעולם.^[1] יצירתה "מקום 1" מוערכת כיצירת האמנות היקרה ביותר שנמכרה על ידי אמן ישראלי.^[2] כלת פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית לשנת תשפ"ג (2023).^[3]

ביוגרפיה

רובנר נולדה ברמת חן, רמת גן. בצעירותה עסקה בריקוד אך הפסיקה עקב שירותה הצבאי. אחותו של עודד ז"ל שנפל בעת שרותו הצבאי. בעלת תואר BFA מבצלאל ובוגרת אוניברסיטת תל אביב בקולנוע, טלוויזיה ופילוסופיה.

קריירה

בשנת 1978 הקימה יחד עם בעלה^[4] אריה המר את קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות. בשנת 1988 עברה להתגורר בניו יורק, ומאז היא חולקת את זמנה בין ניו יורק לכפר שמואל אשר במועצה אזורית גזר. הייתה במערכת יחסים עם הבמאי עמית גורן.

עם זכייתה בפרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית לשנת תשפ"ג, ציינה ועדת הפרס כי "מיכל רובנר היא מבכירות האמניות הישראליות. יצירתה האמנותית מתייחדת בשפה מקורית ופורצת דרך בתחום הצילום, הווידאו והמיצב האדריכלי. רובנר זכתה להכרה משמעותית והצלחה בארץ ובעולם על ידי המוזאונים החשובים וקהל שוחרי האמנות".

בצל מלחמת חרבות ברזל, וככל שנמשך מאבק משפחות חטופים להשבתם משבי חמאס, נחנך בכיכר החטופים בתל אביב, מיצב בשם "שביל הברושים", שהוקם על ידי רובנר. במיצב, שנחנך לקראת ציון יום הזיכרון תשפ"ד, בחודש מאי 2024, הוצבו 38 ברושים לזכרם של 38 חטופים-חללים שגופותיהם עדיין מוחזקות בידי ארגון החמאס בעזה.^[5]

גלריה

מיצב "שביל הברושים", כיכר החטופים, תל אביב (סמוך למוזיאון תל אביב לאמנות)
מיצב "שביל הברושים", כיכר החטופים, תל אביב (סמוך למוזיאון תל אביב לאמנות)
מיצב "שביל הברושים", כיכר החטופים, תל אביב (סמוך למוזיאון תל אביב לאמנות)

תערוכות

רובנר הציגה עבודותיה בלמעלה מ-50 תערוכות שונות בעולם, בעיקר בארצות הברית ובממלכה המאוחדת, אך גם באיטליה, צרפת, ישראל וגרמניה:

גלריה PaceWildenstein בניו יורק.
המוזיאון לאמנות מודרנית, 1997
מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, 2002 (תערוכת יחיד) - רובנר היא האומנית הישראלית הראשונה שהציגה במוזיאון זה.
הביאנלה של ונציה, 2003 (נציגת ישראל)
הביאנלה של מוסקבה, 2005
מוזיאון הנגב לאמנות, "רוח דרומית: מבטים על הנגב באמנות ישראלית עכשוית" 2011.
מוזיאון הלובר^[6] בפריז בשנת 2011 ברחבת נפוליאון תערוכת "היסטוריות".^[7]^[8]

בשנת 2006 מכרה את היצירה מקום 1 בסכום של 850 אלף דולר.

ספרה

1989 ani mal, שבו הוצגו 20 צילומים שלה^[4]

פרסים והוקרה

2008 – דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית.
2010 – עיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת, בשל איכות יצירתה והקשר ההדוק שרקמה עם הציבור הצרפתי.^[9]
2015 – דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[10]
2016 – דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.
2023 – פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית.

קישורים חיצוניים

מיכל רובנר, באתר פרס ישראל
דניאל ראוכוורגר, מיכל רובנר כבשה את הלובר, באתר הארץ, 20 במאי 2011
דבי לוזיה, ‏האמנית הישראלית המצליחה בעולם גרה בדירת 40 מ"ר עם 5 כלבים וחמור, באתר גלובס, 10 בפברואר 2016
קובי מידן, חוצה ישראל - ריאיון עם מיכל רובנר, כאן חינוכית באתר יוטיוב, 2015
דנה גילרמן, ארכיאולוגית ההווה, ראיון עם מיכל רובנר, באתר כלכליסט, ‏8 ביוני 2016
נעמה ריבה, "הכי מצליחה בעולם? אני לא אוהבת את זה ולא צריכה את זה", באתר הארץ, 2 ביוני 2021
ריאיון עם רובנר ב-BBC
רשימת תערוכות מפורטת
ארז דיין, עברה את הגבול, באתר "לילה"
יגאל בורשטיין, גבול - הערות על סרטה של מיכל רובנר, תקריב: כתב עת לקולנוע דוקומנטרי גיליון ראשון
נעמה ריבה, "אני חרדה למדינה": מיכל רובנר זכתה בפרס ישראל באמנות פלסטית, באתר הארץ, 6 במרץ 2023
אתי גורדון גינזבורג, גוני בן־ישראל קסוטו, מיכל רובנר בחדר הילדים: קריאה ב"חיבוק" לדויד גרוסמן ומיכל רובנר כיצירת אמנות, מבטים 2, תשפ"ג
מיכל רובנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיכל רובנר, דף שער בספרייה הלאומית
מיכל רובנר, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו

הערות שוליים

^ דבי לוזיה, ‏האמנית הישראלית בדירת 40 מ"ר עם 5 כלבים וחמור, באתר גלובס, 10 בפברואר 2016
^ מיכל רובנר, באתר "פורבס ישראל"
^ נעמה ריבה, מיכל רובנר היא כלת פרס ישראל באמנות פלסטית, באתר הארץ, 6 במרץ 2023
^ ¹ ² סיור סיפור - ראיון עם מיכל רובנר, באתר www.siyur-sipur.com
^ יעל צ'כנובר, משפחות חטופים: "כדי להציל אותם, צריך להציל את המדינה מנתניהו", באתר ynet, 11 במאי 2024
^ דניאל ראוכוורגר, מיכל רובנר כבשה את הלובר, באתר הארץ, 20 במאי 2011
^ דניאל ראוכוורגר, תערוכתה של מיכל רובנר, "היסטוריות", תיפתח הערב במוזיאון הלובר בפאריס, באתר הארץ, 18 במאי 2011
^ נמרוד דביר, אבני המריבה: האמנית מיכל רובנר תציג במוזיאון הלובר, באתר nrg,‏ 17 במאי 2011
^ צרפת: פרס יוקרתי לאתגר קרת ורובנר, באתר ynet, 8 ביולי 2010
^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

[1] דבי לוזיה, ‏האמנית הישראלית בדירת 40 מ"ר עם 5 כלבים וחמור, באתר גלובס, 10 בפברואר 2016

[2] מיכל רובנר, באתר "פורבס ישראל"

[3] נעמה ריבה, מיכל רובנר היא כלת פרס ישראל באמנות פלסטית, באתר הארץ, 6 במרץ 2023

[:0-4] ¹ ² סיור סיפור - ראיון עם מיכל רובנר, באתר www.siyur-sipur.com

[5] יעל צ'כנובר, משפחות חטופים: "כדי להציל אותם, צריך להציל את המדינה מנתניהו", באתר ynet, 11 במאי 2024

[6] דניאל ראוכוורגר, מיכל רובנר כבשה את הלובר, באתר הארץ, 20 במאי 2011

[7] דניאל ראוכוורגר, תערוכתה של מיכל רובנר, "היסטוריות", תיפתח הערב במוזיאון הלובר בפאריס, באתר הארץ, 18 במאי 2011

[8] נמרוד דביר, אבני המריבה: האמנית מיכל רובנר תציג במוזיאון הלובר, באתר nrg,‏ 17 במאי 2011

[9] צרפת: פרס יוקרתי לאתגר קרת ורובנר, באתר ynet, 8 ביולי 2010

[10] אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול	זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור	יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול	זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות	דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב	יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות	בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום	דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית	יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)