בקעת אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בקעת אלון
אלונים בבקעת אלון, מבט לכוון דרום-מערב להר ערקן
עין אלון
בנין אלסת ח'דרה
שרידי טחנת הקמח

בקעת אלון היא בקעה באפיק נחל אורן בהר הכרמל. הבקעה משתרעת מערבית לעספיא ותחילתה באזור בו נשפך מצפון נחל חיק לנחל אורן. חלקה הצפוני מערבי של הבקעה נמצא בתחום פארק הכרמל שמורת "הר אלון". בחלקה הדרומי של הבקעה עובר שביל ישראל בדרכו מנחל חיק מצפונה להר שוקף בדרומה.

גאוגרפיה וגאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוונה הכללי של הבקעה הוא מדרום-מזרח לצפון-מערב עד אזור "חורבת אלון" והר אלון. תוך כדי זרימתו של נחל אורן בבקעה נשפך אליו נחל אלון שתחילתו באזור "צומת דמון" והוא זורם בכוון כללי מצפון-מזרח לדרום-מערב.

לבקעה מבנה כללי של משולש כשקודקודה בכוון דרום. את הבקעה מקיפים מדרום מערב הר ערקן, מצפון הר אלון ומדרום–מזרח הר אלה. גובהה של הבקעה מעל פני הים נע בין 323 מטר בתחילתה ליד שפך נחל חיק ועד 313 מטר לערך ליד חורבת אלון.

בקעת אלון היא אחד המקומות בכרמל בהם נמצאים שרידים של הרי הגעש תת-ימיים. הבקעה נוצרה כתוצאה מהתחתרות נחל אורן בטוף הגעשי. אדמת הבקעה שנוצרה כתוצאה מבליית הטוף, סובלת מבעיית חלחול מועט ואוורור לא מספיק, ולכן היא כמעט אינה מעובדת. במרכז הבקעה יש הצטברות של אדמת סחף משכבות הגיר של ההרים מסביב. אזור זה מעובד על ידי תושבי עספיא.

עין אלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריכה באחת הנביעות של עין אלון

בצפון הבקעה נובע "עין אלון" זהו מעיין שכבה. עין אלון הוא בעצם קבוצת נביעות. שתי הנביעות המרכזיות מכוסות במבני בטון המזרימים את המים לצינורות. ליד אחת הנביעות נמצא בית משאבה נטוש שהוקם בתקופת המנדט הבריטי על ידי משפחת קרמאן מחיפה, לצורך מפעל הטבק שפעל ב"דמון". המערכת סיפקה מים גם לבית הכלא. במורד הנחל יש נביעות קטנות נוספות. סביב מי המעיין נמצא סבך של הרדופים וחורש של עצי אלון.[1] צפון למעיינות נמצאים שרידי טחנת קמח שנבנתה כנראה בתקופה צלבנית. הטחנה נהרסה עם השנים במלחמת העולם הראשונה הטחנה תוקנה ופעלה לתקופה מסוימת.[2]

חורבת אלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל גבעה המתנשאת כ-15 מטר מעל לגדת הנחל, בקצה הצפוני מערבי של הבקעה, נמצאים שרידי יישוב קדום הנקראים "חורבת אלון". במקום נמצאו שרידים ארכאולוגים של כלי אבן וחרסים מהתקופה הנאוליתית, התקופה הכלקוליתית, התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה הממלוכית. במקום נמצאים שרידי חקלאות עתיקה של טרסות חקלאיות, גלי סיקול אבנים, קירות תמך ושרידי קירות מבנים. מהגבעה יורד שביל ל"עין אלון" שבאפיק הנחל אשר שימש כנראה את התושבים הקדומים. בעבר היה במקום יישוב דרוזי המכונה על ידם בשם "ח'ירבת זרעה" (חורבת שדות המזרע) הכפר נהרס במרד הפלאחים בשנת 1840 לאחר שהעות'מאנים כבשו את האזור מחדש מידי מוחמד עלי שליט מצרים. בשנת 2003 נבנה באזור על ידי הדרוזים מבנה קטן המנציח את זכרה של "סית ח'דרה" (הגברת הירוקה) שהתגוררה בכפר זרעא וייעצה לתושבי הכפר בסוגיות מוסריות ודתיות.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בקעת אלון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הר הכרמל סקר נוף ומסלולי טיול, עמ' 74
  2. ^ מדריך ישראל החדש , עמ' 149
  3. ^ קבר סית ח'דרה תיירות דרוזית באתר משרד התיירות
בקעת אלון מבין שרידי השריפה של דצמבר 2010 על הר אלון