חורשת הארבעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורשת הארבעים
עץ האלון הקיצוני מצד מזרח בחורשה, ברקע רכס הכרמל וכביש 7212 היורד לכוון נשר
הבאר באחו ממזרח לחורשת הארבעים. ברקע השביל היורד מהחורשה לאחו

חורשת הארבעיםערבית:סג'רת אלארבעין[1]) היא חורשת עצי אלון מצוי עתיקים הנמצאת בפארק הכרמל, בשטח השיפוט של העיר נשר ממזרח לשטח אוניברסיטת חיפה ליד דרך הדורות. חלק מהעצים בחורשה הם בעלי גזעים מיוחדים שלא ניתן למצוא בכל חורשה.

שם החורשה ניתן לה על שם כארבעים עצים בני מאות שנים הקיימים בחורשה ואשר מייחסים אותם לארבעים נביאים. על פי האגדה מתכנסים בחורשה מדי שנה, באחד מלילות שישי, ארבעים מאבות העולם הבא. בחורשה עשרות עצי אלון עתיקים, חלק מהעצים מתנשאים לגובה של 7 מטר, וקוטר גזעם מטר וחצי. בחורשה גדלים עצים נוספים כגון עצי חרוב. החורשה נמצאת מצפון לאזור ה"ח'רייבה" ובה עובר שביל כחול המשקיף על נופי מפרץ חיפה. ממזרח לחורשה נמצאת "באר הארבעים", עומקה 5 מטר, פתח הבאר בולט מעל פני השטח לגובה של 0.5 מטר, והוא בנוי מאבני גוויל. הבאר מדופנת בחלקה באבנים.

החורשה מקודשת לעדה הדרוזית. בזכות קדושתה נשמרה החורשה ועציה לא נכרתו. שטח החורשה היה מקודש עוד בימי קדם. בשולי החורשה הפתוחה בצדה הדרום-מזרחי, נמצאו שרידי מזבח שנעקר בתקופה העות'מאנית ממקומו לצורכי בנייה על ידי משפחת ח'ורי מחיפה.[2] החורשה ניצלה משריפה שכילתה חלק מהיער הסמוך באפריל 2005.

לפי אחת האגדות, אומרים שהחורשה נקראה ככה בגלל שמדי שנה ושנה, באחד הלילות, מגיעים למקום ארבעים מאבות העולם ומחליטים על גורל העולם בשנה הקרובה.

שטח אדמת החורשה נרכש על יהושע חנקין ממשפחת חורי כחלק מרכישת אדמות אזור יאג'ור-ח'רייבה (לימים כונה "פסגת הכרמל") עבור החברות הכשרת היישוב, אפריקה-א"י והסינדיקט לצמנט פורטלנד בארץ ישראל, עסקה שנחתמה סופית בשנת 1937. חלק מהאדמות יועדו להקמת שכונה עירונית.[3] לאחר חתימת העסקה נלמד השטח ונמדד. בחורשת הארבעים מופה כל עץ במקומו המדויק.[4]

במרכז האחו נמצאת באר הארבעים, שהיא באר מים מגודרת בעומק של כ- 5 מ'. השביל שליד הבאר ממשיך ויורד דרך החורש לעבר מצוקי הארבעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורשת הארבעים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמוד 2269
  2. ^ מ' זהרוני, א' וגר, למטייל בכרמל, חוברת יובל ה 15 של המועצה המקומית נשר, 1967
  3. ^ יוסי בן ארצי, להפוך מדבר לכרמל, הוצאת מגנס, 2004, עמודים 233-232
  4. ^ יוסי בן ארצי, להפוך מדבר לכרמל, עמוד 236


קואורדינטות: 32°45′16″N 35°01′44″E / 32.7545°N 35.029°E / 32.7545; 35.029