עספיא

עספיא
נוף אופייני בכפר
שם בערבית عسفيا
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה בהיג' מנסור
גובה ממוצע[1] ‎472 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 12,891 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 156
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,524 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 146
תחום שיפוט[4] 8,460 דונם
    - דירוג ארצי[2] 161
32°43′02″N 35°03′54″E / 32.7171722632737°N 35.0651377350915°E / 32.7171722632737; 35.0651377350915
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 155
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4097
    - דירוג ארצי[2] 112
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 7.2%
גילאי 10 - 14 8.0%
גילאי 15 - 19 8.0%
גילאי 20 - 29 15.7%
גילאי 30 - 44 21.7%
גילאי 45 - 59 18.2%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 9.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,528
 –  יסודי 1,309
 –  על-יסודי 1,219
מספר כיתות 107
ממוצע תלמידים לכיתה 24.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל עספיא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.isifya.co.il
עספיא, מרכז הכפר, ספטמבר 2009
תצלום הנוף סביב הכפר

עִסְפִיַאערבית: عسفيا, הגייה שגויה נפוצה: עוספיה) היא מועצה מקומית ערבית-דרוזית במחוז חיפה. שוכנת על הכרמל וגובלת בפארק הכרמל. רוב תושבי עספיא (כ-75% נכון לסוף 2021) הם דרוזים, אם כי לצד מיעוט משמעותי של ערבים-נוצרים וערבים-מוסלמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שרידים ארכאולוגיים, המקום מיושב מאז תקופת הברונזה[6]. ההתיישבות הדרוזית הנוכחית החלה בעספיא לפני כ-400 שנה בתקופתו של הנסיך הדרוזי-לבנוני, פח'ר א-דין השני. הנסיך, שמרכז שלטונו היה בהר הלבנון, מרד באימפריה העות'מאנית והקים נסיכות. עספיא היה אחד מתוך 17 כפרים שהוקמו בתקופתו בהרי הכרמל לביצור גבולה הדרומי של הנסיכות. רק שני כפרים שרדו ברבות השנים והם עספיא ודלית אל-כרמל השכנה. בשנת 1960 נמצא במקום מטמון מטבעות כסף גדול, הוא מטמון עספיא, שמתוארך למאה הראשונה לספירה. בין השאר מצויים במקום שרידי כפר יהודי בשם חוסיפה שהתקיים בתקופה הביזנטית, בהם פסיפס גלגל מזלות בשרידי בית הכנסת שנמצא במקום ועליו השם "חוסיפה"[7]. ייתכן שמקור השם בעובדה שהיישוב חשוף לאיתני הטבע מחמת מיקומו ברכס הכרמל, ועקב כך הוא נראה לעין מעמק יזרעאל. ייתכן ששם הכפר בשפה הערבית מקורו דומה ונגזר מהשורש הערבי "עסף", ופירושו "סוער" ומתאר את מזג האוויר בחורף במקום.

הכפר חוסיפה מוזכר יחד עם חיפה בקינות על חורבן כפרים יהודיים באזור, שאירע כנראה בשלהי התקופה הביזנטית בארץ ישראל.

בשנת 1940 תואר הכפר על ידי מבקר יהודי[8]:

”הכפר כולו וסביבתו עוטים כרמי זיתים, טבק ועצי פרי למיניהם, ובראשם התאנה והשקד. חלקות האדמה מסוקלות אחת אחת לפי בעלותן הפרטית. בולט לעין שידי הדרוזי החרוץ מעבדות את האדמת החומה־האדמדמת הזו כראוי. ... מה רב הניקיון והסדר (בבתים וברחובות). הבתים רובם ככולם אבן. הילדים חסונים ועיניהם בריאות (לא כן הדבר ברוב הכפרים הערביים). כולם מבקרים בבית הספר המקומי המצטיין בסידוריו.”

בתקופת המרד הערבי הגדול סבלו תושבי הכפר מידי כנופיות ערביות ופנו לשכניהם בקיבוץ יגור לקבלת עזרה. דרך אנשי יגור הגיעו הדרוזים בכרמל לפוליטיקאי הישראלי אבא חושי שהיה אז מזכיר מועצת פועלי חיפה לבקשת עזרה. בעקבות כך סוכם על שיתוף פעולה עם ארגון "ההגנה" - הדרוזים מסרו מידע מודיעיני וההגנה סיפקה נשק ותחמושת. חושי זכה לכינוי "אל ראיס". כמה שנים מאוחר יותר, הסתתר חושי בזמן מה שכונה "השבת השחורה" במשך כשלושה חודשים אצל השייח' לביב חוסיין אבו רוכן, מוח'תאר הכפר, כאשר נמלט מן הבריטים. לבסוף, הוברח בבגדי אישה לקיבוץ יגור הסמוך.[9]

מעספיא יצאה במלחמת העצמאות מחלקת המתנדבים הראשונה של מגויסים דרוזים בצה"ל. 8 מבני הכפר נהרגו בקרבות שחרור הגליל. בשנת 1956 הפך הגיוס בצה"ל לחובה על כל בני העדה. שני קצינים מאנשי הכפר, כרם מנצור ומונה אסמעיל קבלאן (שהגיע במסגרת גדוד המתנדבים הדרוזים מסוריה) הם הקצינים הדרוזים הראשונים בצה"ל.

בשנת 2003 אוחדה עספיא עם היישוב השכן דלית אל-כרמל תחת השםכונה "עיר הכרמל". שטח השיפוט שלה היה 5,000 דונם. בנובמבר 2008 אושר בכנסת חוק[10] אשר ביטל את האיחוד בין עספיא לדלית אל-כרמל, והשיב את המצב לקדמותו החל ב-1 בדצמבר 2008. ניהול היישוב המאוחד תחת ועדה קרואה בראשותו של גבי אופיר בוטל.

ב-18 באוגוסט 2009 התקיימו בחירות ביישוב, אולם בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על ביטול התוצאות בשל זיופים שנתגלו ועל עריכת בחירות חדשות, בבחירות החוזרות אשר התקיימו ב-16 בספטמבר 2009 ניצח המועמד וג'יה כיוף בהפרש 898 קולות את המועמד בהיג' מנסור[11].

ב-2 בדצמבר 2010 פונו אלפים מתושבי עספיא עקב השרפה בכרמל.

בינואר 2018 המליצה הוועדה הגאוגרפית חיפה על הרחבת שטח השיפוט של עספיא, שעמד על כ-7000 דונם, בעוד כ-3900 דונם[12]. המלצות הוועדה אומצו על ידי משרד הפנים ביוני 2022[13].

מאז קום מדינת ישראל, היו שישה שעמדו בראש מועצת עספיא: לביב אבו רוכן, נג'יב מנצור, רסלאן אבו רוכן, שריף אבו רוכן, קנג' מנסור ווג'יה כיוף. בתקופת האיחוד עמד בראש עיר הכרמל, אכרם חסון.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו בכפר 742 דרוזים, 187 ערבים-נוצרים ו-176 ערבים-מוסלמים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בעספיא 12,891 תושבים (מקום 156 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 85.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,621 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[14] מהם כ־75% דרוזים, כ-15% נוצרים, כ-10% מוסלמים שרובם המכריע בדואים, וכמה משפחות יהודיות וסטודנטים באוניברסיטת חיפה השוכרים דירות ביישוב. עספיא היא אחד היישובים המגוונים מבחינת אוכלוסייה בישראל.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות של 2018 בעספיא הוקמה לראשונה בחברה הדרוזית-ערבית של ישראל רשימה נשית פמיניסטית, בשם ניו עספיא, שהכניסה בתום הבחירות נציגה למועצה המקומית[15].

בצבא ובמערכת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני עספיא מילאו תפקידים במערכות הביטחון הישראלית מאז מלחמת העצמאות. הקצינים הדרוזים הראשונים בצה"ל היו אנשי הכפר, כרם מנסור ואיסמעיל קבלאן. לדרגה הבכירה ביותר הגיע אלוף כמיל אבו רוקן ראש המנהל האזרחי. מעספיא יצאו גם החובל הדרוזי הראשון בחיל הים, הנווט הדרוזי הראשון בחיל האוויר, אחד ממפקדי יחידת שלדג, מזכירו הצבאי של נשיא המדינה רובי ריבלין, תא"ל ד"ר עלא אבו רוקן, שהיה גם נספח צה"ל בסין, תא"ל אמל אסעד שהיה מפקד חטיבת ג'נין ומפקד מנהלת תיאום וקישור, אל"ם ראאד מנצור ואל"ם וליד מנצור (מפקד חטיבת אילת).

בכפר נמצא בית קברות צבאי גדול.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עספיא

מקורות הפרנסה העיקריים של תושבי הכפר הם עבודות מחוץ לכפר (למעלה מ-50 אחוז מכוח העבודה), שירותי הביטחון, שירותים קהילתיים, עסקים מקומיים ומעט חקלאות (חמישה אחוזים לעומת 90 אחוז שעסקו בחקלאות בשנת 1950). בעספיא שירותי תיירות פנים רבים, ובהם מסעדות וחנויות מסוגים שונים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 672 חוצה את עספיא לאורכה. קטע הכביש שבתוך הכפר הוא צר ואינו בר הרחבה עקב המבנים הנמצאים משני צידיו, מה שמביא להיווצרות פקקי תנועה בשעות הבוקר, בחגי ישראל ובסופ שבוע קייציים וגורם מספר תאונות גבוה.

ביישוב תחבורה ציבורית פנימית ולדליית אל כרמל המסופקת על ידי חברת סופרבוס. סופרבוס מבצעת גם שירות לתחנת מרכזית המפרץ בחיפה ולמסוף התחבורה ביקנעם עילית. תחבורה ציבורית לחיפה דרך האוניברסיטה מבוצעת על ידי חברת אגד. בנוסף פועלות ביישוב מוניות שירות.

תרבות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פועל תיאטרון אל-נקאב. התיאטרון הוקם ביוזמה של המחזאי והבמאי סאלח עזאם שיצירותיו זכו בפרסים בפסטיבלים בישראל ובעולם. בתיאטרון מוצגות מחזות ערביים ועבריים ומתקיימת בו פעילות לנוער וילדים.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעספיא יצאו מספר משוררים ומשוררות בשפה הערבית והעברית. המשוררת הבולטת מביניהם היא היאם קבלאן, אחת המשוררות המובילות בארץ בשפה הערבית. עוד משוררים מבני הכפר שספריהם התפרסמו בארץ הם מסעוד חמדאן, רמזי ג'ודיה, רדא מנצור, סאלח עזאם ופהים אבו רוכן.

חינוך ואקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב ישנם גני ילדים, ארבעה בתי ספר יסודיים, בית ספר תיכון שש שנתי אורט רונסון עספיא, מנהלת התיכון ד"ר סועאד אבו רוקן. בית ספר חט"ב ותיכון דתי אלאשראק.מסגרות חינוך מיוחד ומרכז פיסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) של משרד החינוך. חלק מילדי היישוב לומדים במסגרות לימוד שונות בחיפה.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעספיא פעלות קבוצות ספורט בהן מכבי עספיא בכדורגל שהייתה אחת מקבוצות הכדורגל החזקות והמפורסמות בשנות השמונים והתשעים, כמו כן בית ספר לכדורגל ששייך למועדון שכולל מאות ילדים מגיל ילדים עד בוגרים, וקבוצת כדורעף מכבי נוהאד עספיא שהעפילה לליגת הכדורעף הבכירה בארץ כקבוצה הראשונה מהמגזר הערבי בכלל והדרוזי בפרט ללא שום הפסד, וכמו כן מתעמלי קראטה שהגיעו לחגורה שחורה ודן 6.

מקומות קדושים לדרוזים, לערבים-נוצרים ולמוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עספיא היא כפר מגוון ביותר מבחינה דתות. מצויים בו שלושה ח'ילוואת (מקומות תפילה דרוזיים), שתי כנסיות קתוליות (אחת מלכיתית ואחת מרונית), מנזר סטלה כרמל, ואף מסגד אחד.

מנזר אחיות הכרמל של יוסף הקדוש בעספיא נוסד ב-2 באוקטובר 1921, ובאוקטובר 2021 חגג 100 שנה להיווסדו[16].

בכפר שוכן מבנה מקאם לשייח' אבו עבדאללה, שנמנה עם מייסדי הדת הדרוזית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עספיא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ההיסטוריה של עוספיה - Geography tour.
  7. ^ כפרי הדרוזים והצ'רקסים
  8. ^ יהואש, סיור בכפרים ערבים, דבר, 21 במאי 1940
  9. ^ הילה ציאון, בין ידידים: סיור בעוספיא, באתר nrg‏, 13 במאי 2011
  10. ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועספיא), התשס"ט-2008, ס"ח 2190 מיום 16.11.2008
  11. ^ אחיה ראב"ד, בחירות חוזרות בעוספיה: "המצביעים" היו בחו"ל, באתר ynet, 30 באוגוסט 2009
  12. ^ בקשה לשינוי גבולות בין מועצה מקומית עוספיא לשטח חסר מעמד מוניציפלי דוח ועדה מסכם, ינואר 2018
  13. ^ בג"ץ 2932/22 המועצה המקומית עוספיא נ' משרד הפנים, ניתן ב־30 באוגוסט 2022
  14. ^ פרופיל עספיא באתר הלמ"ס
  15. ^ מהפכה פמיניסטית בבחירות בעספיא, באתר הטלוויזיה החברתית
  16. ^ ציוץ של היבא זאהר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 באוקטובר 2021.