מצוק מגדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצוק מגדים מבט לכוון צפון
רודיסטים בוני שונית
מאובן בשונית
מאובן שלם
מימין: מאובן רודיסט שלם, משמאל: מאובן רודיסט בשונית
מצוק מגדים, מבט לכוון מזרח מהמדרון. במרכז "מערת מיסליה"
מערה עם עץ חרוב בפתחה במצוק מגדים

מצוק מגדים הוא חלק ממצוק הכרמל המשתרע בצידו המערבי של הכרמל הגבוה. המצוק משתרע בקטע שבין שפך נחל מגדים מצפונו ושפך נחל ספונים מדרומו, מול מושב מגדים. גובה המצוק נע בין 5 ל-25 מטר והוא רצוף כמעט לכל אורכו.

המצוק – המתנשא מעל מישור חוף הכרמל – מהווה חלק מפארק הכרמל.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצוק בנוי מגיר שוניות שנוצרו ממושבות רודיסטים – קבוצה של צדפות הבנויות מקונכייה בעלת שני קשוות. הרודיסטים יצרו את השוניות במהלך הקרטיקון, בטרם נכחדו.

לכל אורך המצוק פזורות מערות וכוכי המסה קארסטיים. חלק מהמערות ודרגשי הסלע התמוטטו עם השנים. למרגלות המצוק משתרע מדרון משופע המגיע עד כביש 4. בחלק מהמערות נמצאו שרידי התיישבות קדומה ושרידי נטיפים וזקיפים.

במצוק מצוי צניר שאורכו 5 מטר, עומקו המרבי 1 מטר וגובהו 1 מטר.

צמחיית המצוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה במצוק היא צמחייה אופיינית לאזור וכוללת עצים כמו אלה ארצישראלית, אלת המסטיק וחרוב. הצמחייה הנמוכה יותר כוללת צמחים כמו מציץ סורי, זוטה לבנה, אשבל ארצישראלי, טבורית, נרקיס שרכרך סלעים ועוד.

המדרון רובו חשוף מצמחייה. צומחים בו עצים בודדים של חרוב, אלת המסטיק, אלון מצוי ובר זית. יש בו מעט צמחייה עשבונית.

שרידים ארכאולגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצוק ובמדרון נמצאו שרידים ארכאולוגים מתקופות שונות.

  • מערה בחלקו הדרומי של המצוק בגודל 9X7X4 מטר. במערה שבפיתחה צומח עץ חרוב נמצאו נתזי צור, עצמות בעלי חיים, וחרסים מהתקופה הביזנטית והתקופה הערבית. על קירות המערה יש מעט נטיפים.
  • למרגלות המצוק ועל המדרון נמצאו שרידי בית בד מרובע חצוב בסלע במרכזו חצוב "ים" בקוטר 1.7 מטר. בסמוך לו נמצאים שרידי מכבש לסחיטת זיתים. מדרומו נמצאים שרידי גת ממנו יורדות מדרגות חצובות בסלע למשטח נוסף.

מערת מיסליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת מיסליה

מערת מיסליה - שרידי מערה שהתקרה בה נהרסה. זהו אתר ארכאולוגי פרהיסטורי הכולל שכבות הכוללות ממצאים לאורך 250,000 שנים, לפני 400,000 עד 150,000 שנים, מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה והתקופה הפלאוליתית התיכונה. המערה ממוקמת בגובה 90 מטר מעל פני הים.

המערה נחפרת זה מספר שנים על ידי החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה על ידי מינה עברון. במערה ובטרסת הברקציה שלפני המערה, נמצאו עצמות בעלי חיים וכלים מהתרבות המוסטרית והתרבות האשלו-יברודית. הכלים שנמצאו כוללים סכינים, מקרצפים, חודים וכלים לעיבוד בשר. עצמות בעלי חיים שימשו למזונם של יושבי המערות וכוללים עצמות של צבאים, יחמורים, עזי הבר, חזירי בר, בקר בר ועוד.

השרידים במערה זו כמו השרידים של ההתיישבות ליד נחל מערות מעידים על מגורים אנושיים במשך תקופה ארוכה מאד, הכוללת את התרבות האשלית, התרבות האשלית-יברודית, התרבות המוסטרית, התרבות האוריניאקית, התרבות הנטופית והתקופה הנאוליתית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצוק מגדים בוויקישיתוף

קואורדינטות: 32°43′56.45″N 34°58′21.88″E / 32.7323472°N 34.9727444°E / 32.7323472; 34.9727444