חורבת כרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת כרך (או חרבת כרך; מערבית: ח'רבת אלכַּרַך) היא שרידי יישוב יהודי מהמאה השנייה עד השישית לספירה (התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית) ברכס הכרמל, בסמוך לקרן הכרמל.

בתקופה זו ישבו במקום יהודים אשר גורשו במרד הגדול על ידי הרומאים מאזור יהודה ושומרון[דרוש מקור], שהיה אזור ההתיישבות העיקרי של יהודים באותה עת. התושבים במקום התבססו על חקלאות ומרעה. למרות שלא נמצא בחורבת כרך בית כנסת ידוע כי האנשים אשר חיו ביישוב זה היו יהודים, וזאת בשל כך שקיימים יישובים דומים באזור אשר בהם נמצא בית כנסת[דרוש מקור]. בחורבת כרך בורות מים רבים שנחפרו כדי לפצות על מחסור במעיינות באזור הכרמל, מחסור במשקעים ובשל סוג הקרקע הסדוק.
באתר מערכת חקלאותית מפותחת (שימוש בטרסות) בשל הטופוגרפיה המחייבת זאת וכן שוכנים בה בית בד, מערות קבורה, גת, מספר מאגרי מים מטויחים ומחצבה מקומית.
באתר אשר מעולם לא נחפר ניתן למצוא שברי חרסים, זכוכיות עתיקות ואפילו פסיפסים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  • מנחם מרקוס, הר הכרמל, סקר נוף ומסלולי טיול, ערך "חורבת כרך" עמ' 93-94

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורבת כרך בוויקישיתוף
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.