גבעת קוזלובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גבעת קוזלובסקי בגבעתיים, גובהה 87 מטר מעל פני הים ונשקף ממנה נוף מרשים, שנייה בגובהה בגוש דן רק לתל בתחום היישוב גת רימון, 94 מטרים גובהו. זו אחת משתי הגבעות, יחד עם גבעת בורוכוב, שעליהן הייתה בנויה גבעתיים בעת הכרזתה.

לאורך הגבעה סלול רחוב המרי ובנקודה הגבוהה ביותר בה יש תצפית לתל אביב ולים התיכון הנקראת "מצפור שלום", על שם שלום קופטש, מראשוני המתיישבים בגבעתיים. על חלק אחר של הגבעה נטוע גן העלייה השנייה ובו מצפה הכוכבים בגבעתיים, הפועל משנת 1969 והוא המצפה הפעיל הוותיק ביותר בישראל, ומהווה המצפה הראשי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. בשטח הגבעה ממוקם מאגר מים של חברת "מי אביבים". עבודות תשתית שנעשו במקום (גידור בגדר בטון בצו רשות המים) גרמו לנזקים למקום.

בדצמבר 2016 גידרה עיריית תל אביב (בעלת המקום) את כל הגבעה ובכך מנעה את הגישה אליה. תוך כדי בניית הגדר נפגעו בעלי חיים[1].

ערכי טבע בגבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה היא שטח כורכר טבעי, הגדול ביותר שנותר בגוש דן בין הרצליה לראשון לציון, שריד לרכסי הכורכר הפנימיים שהיו נפוצים פעם באזור, ובשל הפיתוח המואץ בעשרות השנים האחרונות נפגעו ונעלמו מהנוף. באתר עשרות רבות של מיני צמחים המאפיינים את רכסי הכורכר הפנימיים והוא מהווה אתר טבע עירוני ממדרגה ראשונה בשל ערכי הטבע הרבים והייחודיים בו, ובהם צמחים מוגנים בישראל. בין הצמחים: החבצלת (הפורחת בו מספטמבר ועד לשלהי נובמבר), הסחלב הקדוש, שום האבקנים, בן חצב סתווי וכלניות. בנוסף בגבעה אוכלוסייה של צבי יבשה, הנמצאים בשנים האחרונות בסכנת הכחדה בישראל, ושל שרקרקים. ערך הטבע הנדיר ביותר על הגבעה היו שבלולים אנדמיים מסוג פיקארד שנכחדו כליל בעקבות עבודות תשתית שפגעו באתר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת קוזלובסקי הייתה מיושבת כבר בתקופה הכלקוליתית. למסקנה זו הגיעו החוקרים בעקבות שרידי מערכת קברים הכוללת גלוסקמאות וממצאים נוספים שנמצאו בגבעה בשנת 1958.[2]

בדצמבר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, התחולל על גבעת קוזלובסקי אחד הקרבות האחרונים בין חיילי האימפריה העות'מאנית וחיל המשלוח האוסטרלי, אנזא"ק[3].

לגבעה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והמורשת של העיר גבעתיים. במקום התיישבו בשנת 1933 והקימו את ביתם ומשקם החקלאי לפרנסה, מאיר קוזלובסקי, איש העלייה השנייה, מראשוני ארגון השומר ופעיל בהגנה על הארץ עד יומו האחרון, עם משפחתו, אשתו, אסתר לבית בקר, אחותן הצעירה של נשות השומר קיילה גלעדי וציפורה זייד וילדיהם (הזמרת מירי אלוני היא נכדתם, בת בתם הדסה).

לפני קום המדינה, הוקם על ידי "ההגנה" סליק ועדי ברחוב ז'בוטינסקי ובהמשך הוקם בניין ארכיון ההגנה וצה"ל.

מצב סטטוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הגבעה מוגדר בתוכנית המתאר של גבעתיים כשטח חום - שטח המיועד למבני ציבור. חלקה הדרומי של הגבעה מוגדר כאזור בייעוד למגורים.

כל שטח הגבעה מצוי בתחום השיפוט של העיר גבעתיים, יחד עם זאת בגבעה מספר בעלויות- חלקה הדרומי של הגבעה בבעלות עיריית תל אביב, ואילו מתחם בזק נמצא כיום בבעלות פרטית (לאחר שהועבר לידי ידיים פרטיות עם הפרטת חברת בזק).

מאבק על דמותה של הגבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות העיר גבעתיים, הפך אזור גבעת קוזלובסקי לאזור יוקרה הממוקם בלב העיר, ולו פוטנציאל השבחה נדל"ני גבוה מאד. עיריית גבעתיים הצהירה על כוונתה לקדם בגבעה תוכנית כוללת, אך גם לעיריית תל אביב וליזמים בעלי מתחם בזק יש תוכניות לפיתוח האזור. עיריית תל אביב המחזיקה בחלק מהקרקעות ויזמים פרטיים נוספים פועלים לשינוי הייעוד של האתר, ולקידום הבנייה למגורים בשטח הפתוח המועט שנותר בגבעה. לכן מתנהל סכסוך מזה מספר שנים בין תל אביב וגבעתיים בעניין גורלו של אתר הטבע גבעת קוזלובסקי. עיריית תל אביב ביצעה באמצעות תאגיד המים שלה "מי אביבים" גידור פוגעני וחישוף של חלק מהשטח הטבעי. כוונותיה של עיריית תל אביב ליזום בשטח פרויקטי נדל"ן, נוגדות את רצונם של עיריית גבעתיים וארגוני הסביבה להפוך אותו לאתר ירוק הפתוח לציבור.

הוועדה המחוזית דחתה בשנת 2012 תוכנית לשינוי ייעוד למגורים לגבי מגרש בן 2.4 דונם בתוך המתחם בייעוד של שטח לצורכי ציבור, ובעבר היה בבעלות חברת בזק, עד שמכרה אותו בשנת 2006 ליזמים פרטיים תמורת 20 מיליון שקל. היזמים, חברת טראס השקעות שבבעלות משפחת שוסטר והיזם משה סאלם. בשנת 2008 הגישו יזמים אלה תוכנית שנדחתה על ידי הוועדה המקומית גבעתיים להקים במקום מגדל מגורים בן 70 יחידות דיור.

ב-13 ביוני 2012 כתב מהנדס עיריית גבעתיים אריאל בלכר, כי העירייה והוועדה המקומית סבורות כי אין לאשר את התוכנית. "דעתנו שגבעת קוזלובסקי, עקב מיקומה המיוחד והשולט, היא נקודת ציון חשובה בעיר, ובשל ערכי טבע ייחודיים חייבת להישמר כאזור נטול ממגורים שישמש למבני ציבור ולריאה ירוקה בעיר גבעתיים, שהיא עיר צפופה". עוד ציין בלכר כי העירייה סבורה שאין לקדם במתחם תוכנית נקודתית על אותו שטח של 2.4 דונם, אלא יש לתכנן את המתחם כולו ולשמור עליו לצורכי ציבור. גם בחברה להגנת הטבע מנהלים מאבק לשמירה על השטח פתוח. יעל זילברשטיין, המתכננת הסביבתית של החברה להגנת הטבע בתל אביב, מסבירה: "החברה להגנת הטבע פועלת בשנים האחרונות כדי להבטיח שהגבעה תוכר כאתר טבע עירוני ושכל תכנון עתידי בה יהיה ציבורי בלבד, ללא מגדלי מגורים, ושיביא בחשבון את ערכי הטבע והנוף הקיימים במקום לטובת התושבים. לאתרי טבע עירוניים יש חשיבות רבה לא רק מבחינת שימור המגוון הביולוגי שבהם, אלא גם כמקום ללימוד, לטיול ולבילוי בשעות הפנאי. אנו סבורים שיש לצמצם את השטח הציבורי הבנוי בגבעה למינימום הנדרש, ולהגדיל למקסימום את השטחים הציבוריים הפתוחים שבה. את אחוזי הבנייה למגורים ניתן לנייד לאזורים אחרים בעיר, ולשמור על הגבעה כאתר טבע עירוני ייחודי לטובת תושבי העיר והמטרופולין".

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעתיים נשקפת מגבעת קוזלובסקי. ברקע מגדלים בתל אביב
תצפית לעבר תל אביב ממצפור שלום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°04′20″N 34°48′58″E / 32.072320°N 34.816189°E / 32.072320; 34.816189