מיקה הקינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקה הקינן
Mika4.jpg
לאום Flag of Finland.svg פיני
תאריך לידה 28 בספטמבר 1968
מקום לידה ואנטה שבפינלנד
קריירת פורמולה 1
אליפויות 2 (1998, 1999)
מרוצי גרנד פרי 161
ניצחונות 20
פודיומים 51
נקודות בקריירה 420
זינוקים מפול פוזישן 26
הקפות מהירות 25
קבוצות לוטוס (1991-1992)
מקלארן (1993-2001)

מיקה פאולי הקינן (פינית: Mika Pauli Häkkinen; נולד ב-28 בספטמבר 1968 בעיר ונטה) הוא נהג מרוצים פיני. זכה באליפות העולם בפורמולה 1 בשנים 1998 ו-1999. משנת 2005 מתחרה באליפות ה-DTM.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקינן השתתף בצעירותו במרוצי קארטינג רבים בפינלנד וזכה במספר פרסים. את הקריירה המקצועית שלו החל במסגרת סבב הפורמולה אופל וזכה בסבב זה באליפות אירופה. ב-1990 זכה הקינן באליפות בריטניה בפורמולה 3, אז גם יצר את קשריו הראשונים עם עולם הפורמולה 1. הוא שימש אז כנהג מבחן עבור קבוצת בנטון. הוא התחרה בפורמולה 3 מול יריבו לעתיד בפורמולה 1, מיכאל שומאכר וחתם לבסוף על חוזה עבור קבוצת לוטוס שהתחרתה אז בפורמולה 1.

פורמולה 1 עם לוטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית הלוטוס, הראשונה של הקינן בפורמולה 1

למרות שבתקופה הזו נהוג היה שנהגים לא מבצעים "קפיצה" ישירות מפורמולה 3 לפורמולה 1 אלא מתחרים קודם בפורמולה 3000, הקינן הצליח מעבר למצופה בעונתו הראשונה. עם זאת, לא יכול היה להיות בין המתחרים על האליפות עקב חולשתה של קבוצת לוטוס יחסית לקבוצות האחרות. ב-1992, שיפרה לוטוס את המכונית והקינן סיים את העונה במקום השמיני.

פורמולה 1 עם מקלארן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 24, לאחר שתי עונות בפורמולה 1, עזב הקינן את לוטוס. שמועות נפוצו על מעבר אפשרי לוויליאמס אך לבסוף הוא חתם בקבוצת מקלארן. אולם הסתבר כי המעבר לא היה פשוט כל כך: מקלארן רצו לשמור על הכוכב העולה מיכאל אנדרטי האמריקאי, בו בזמן שאיירטון סנה האגדי המשיך בקבוצה, מה שהפך את הקינן לנהג ניסוי. בספטמבר, נפטרה הקבוצה מאנדרטי שהיה מאכזב ובכך התאפשר שובו של הקינן להתחרות. כבר במרוצו הראשון בגרנד פרי של פורטוגל, הצליח הקינן לתפוס עמדת זינוק טובה יותר מסנה, אולם לא הצליח לסיים את המרוץ עצמו לאחר יציאה מהמסלול. במרוץ שלאחר מכן, ביפן, הצליח הקינן לסיים את המרוץ ואף לעלות לפודיום (כלומר, אחד משלושת המקומות הראשונים).

בעקבות עזיבתו של סנה לקבוצת וויליאמס, הפך הקינן ב-1994 לנהג המוביל של מקלארן. אולם הקינן לא הצליח להגיע לתוצאות טובות, בעיקר בשל קשיים טכניים רבים ברכב עקב השינויים הרבים שעשתה מקלארן בספקי המנועים שלה, מה שהביא לאי יציבות טכנית. בסוף 1995, נפצע הקינן קשה. צמיג שהתפוצץ במהלך מרוץ אוסטרליה גרם לו להתנגשות בקיר בטון. הקינן הובהל לבית חולים חסר הכרה, שם שהה מספר ימים בתרדמת. חזרתו למסלול הייתה רק לקראת תחילת עונת 1996. בעקבות התאונה, נשאר הקינן עם שיתוק קל בפנים.

מיקה הקינן במכונית המקלארן במרוץ ארצות הברית בשנת 2000

גם בעונת 1996, לא הצליחה הקבוצה להעמיד מכונית ראויה והקינן לא הגיע להישגים מרשימים. בעונת 1997, העמידה חברת מרצדס את מנועיה לרשות הקבוצה. המנועים היו טובים, אך עמידתם הטכנית הייתה מקרית למדי, מה שהכריח את הקינן לפרוש שלוש פעמים במהלך מרוצים בהם הוביל. הקינן זכה לבסוף במרוץ האחרון של העונה, כאשר שותפו לקבוצה דיוויד קולטהרד איפשר לו לעבור למקום הראשון ממש לפי קו הסיום.

בעונת 1998, הקינן סוף סוף זכה למכונית אמינה. במהלך העונה, זכה הקינן בשמונה מרוצים, והפך בסיום העונה לראשונה לאלוף העולם בפורמולה 1. הקרב על האליפות היה קשה אל מול מיכאל שומאכר והקינן הבטיח את האליפות רק במרוץ האחרון בעונה.

בעונת 1999, התפתח שוב קרב על האליפות, אלא ששומאכר נפצע ופרש באמצע העונה. עם זאת, התפתח קרב חדש אל מול אדי אירוויין. אירוויין הוביל על הקינן בארבע נקודות לפני המרוץ האחרון של העונה, אולם הקינן זכה במרוץ ובאליפות שנייה ברציפות.

תחילת עונת 2000 הייתה בעייתית עם כשלים טכניים רבים. מאמצע העונה, הקינן צימצם בהדרגה את הפער ממיכאל שומאכר, אולם הפער הסתבר בסופו של דבר כגדול מדי עבורו והוא נאלץ להסתפק בסגנות.

בעונת 2001, ניצח הקינן רק בשני מרוצים והביע את רצונו לקחת פסק זמן. בסוף העונה, יצא הקינן ל"שנת שבתון" ממנה לא חזר בסופו של דבר לעולם הפורמולה 1.

DTM[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004, החליט הקינן לחזור למסלול. הוא השתתף במספר מרוצים פורשה במסגרת הסבב הסקנדינאבי. תחילה היו דיבורים על חוזה אפשרי עם קבוצות בר-הונדה או אף עם ויליאמס-ב.מ.וו, אולם לבסוף הוא חתם בקבוצת מרצדס למרוצי DTM והפך לנהג רשמי של הקבוצה החל משנת 2005. בעונתו הראשונה, ניצח הקינן במרוץ שנערך בבלגיה וסיים את העונה במקום החמישי. ב-2006 איכזב הקינן עם מקום שישי וללא אף ניצחון במרוץ. בסוף העונה, שוב נפוצו שמועות על חזרתו לפורמולה 1. הקינן הוזמן לנסיעת מבחן בקבוצת מקלארן, אולם תוצאות גרועות במיוחד שיכנעו אותו לא לחזור. נכון לשנת 2007, הקינן ממשיך להתמודד במרוצי ה-DTM וזכה בשנה זו במרוץ נוסף.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה לקידום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקינן התחרה ב-161 מרוצים. במהלכם, זינק 26 פעמים מה"פול פיזושן" (זינוק ראשון), זכה ב-20 מרוצים, ועלה 51 פעמים לפודיום. הוא זכה ב-420 נקודות דירוג וקבע 25 פעמים את זמן ההקפה המהירה ביותר במרוץ.

הקינן זכה פעמיים באליפות העולם בפורמולה 1 - ב-1998 וב-1999.

DTM[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקינן ניצח (נכון לאוגוסט 2007) רק בשני מרוצים במסגרת מרוצי ה-DTM.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אלופי פורמולה 1 בשנים 1990–2009

1990 איירטון סנה1991 איירטון סנה1992 נייג'ל מנסל1993 אלן פרוסט1994 מיכאל שומאכר1995 מיכאל שומאכר1996 דיימון היל1997 ז'אק וילנב1998 מיקה הקינן1999 מיקה הקינן2000 מיכאל שומאכר2001 מיכאל שומאכר2002 מיכאל שומאכר2003 מיכאל שומאכר2004 מיכאל שומאכר2005 פרננדו אלונסו2006 פרננדו אלונסו2007 קימי רייקונן2008 לואיס המילטון2009 ג'נסון באטן


אלופי 1950–1969אלופי 1970–1989אלופי 1990–2009