פורמולה 1 עונת 1981

פורמולה 1 עונת 1981
1981 Formula One season
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	15 בינואר 1981
תאריך סיום	17 באוקטובר 1981
מספר עונה	32
מספר מרוצים בעונה	15
זוכה באליפות הנהגים	נלסון פיקה
נקודות הנהג הזוכה	50
זוכה באליפות היצרנים	ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה	95
	→ פורמולה 1 עונת 1980 פורמולה 1 עונת 1982 ←

עונת 1981 הייתה העונה השלושים ושתיים של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). העונה הייתה הראשונה שנקראה בשם "אליפות העולם בפורמולה 1" שהחליפה את "אליפות העולם לנהגים" ו"אליפות העולם ליצרנים". הקבוצות נדרשו לרשום נהגים לעונה כולה ולא לכל מרוץ בנפרד, נקבעו סדרה של כללים אחידים לכל המרוצים ו-FIA קבעה מתן פרסים כספיים בכל המרוצים בעונה^[1].

נלסון פיקה זכה באליפות בפעם הראשונה. קבוצתו, ויליאמס, זכתה באליפות בפעם השנייה ברציפות.

המרוצים בעונה

	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח	יצרן
1	ארצות הברית גרנד פרי מערב ארצות הברית	לונג ביץ'	15 במרץ	איטליה ריקארדו פטרזה	אוסטרליה אלן ג'ונס	אוסטרליה אלן ג'ונס	בריטניה ויליאמס-פורד
2	ברזיל גרנד פרי ברזיל	אינטרלאגוס	29 במרץ	ברזיל נלסון פיקה	שווייץ מארק סורר	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	בריטניה ויליאמס-פורד
3	ארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה	אוסקר אלפרדו גולבז	12 April	ברזיל נלסון פיקה	ברזיל נלסון פיקה	ברזיל נלסון פיקה	בריטניה ברבהאם-פורד
4	איטליה גרנד פרי סן מרינו	אימולה	3 במאי	קנדה ז'יל וילנב	קנדה ז'יל וילנב	ברזיל נלסון פיקה	בריטניה ברבהאם-פורד
5	בלגיה גרנד פרי בלגיה	זולדר	17 במאי	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	בריטניה ויליאמס-פורד
6	מונקו גרנד פרי מונקו	מונקו	31 במאי	ברזיל נלסון פיקה	אוסטרליה אלן ג'ונס	קנדה ז'יל וילנב	איטליה פרארי
7	ספרד גרנד פרי ספרד	חארמה	21 ביוני	צרפת ז'אק לאפיט	אוסטרליה אלן ג'ונס	קנדה ז'יל וילנב	איטליה פרארי
8	צרפת גרנד פרי צרפת	דיז'ון-פרנואה	5 ביולי	צרפת רנה ארנו	צרפת אלן פרוסט	צרפת אלן פרוסט	צרפת רנו
9	בריטניה גרנד פרי בריטניה	סילברסטון	18 ביולי	צרפת רנה ארנו	צרפת רנה ארנו	בריטניה ג'ון וטסון	בריטניה מקלארן-פורד
10	גרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה	הוקנהיימרינג	2 באוגוסט	צרפת אלן פרוסט	אוסטרליה אלן ג'ונס	ברזיל נלסון פיקה	בריטניה ברבהאם-פורד
11	אוסטריה גרנד פרי אוסטריה	אוסטרייכרינג	16 באוגוסט	צרפת רנה ארנו	צרפת ז'אק לאפיט	צרפת ז'אק לאפיט	צרפת ליז'ייה-מאטרה
12	הולנד גרנד פרי הולנד	זנדוורט	30 באוגוסט	צרפת אלן פרוסט	אוסטרליה אלן ג'ונס	צרפת אלן פרוסט	צרפת רנו
13	איטליה גרנד פרי איטליה	מונזה	13 בספטמבר	צרפת רנה ארנו	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	צרפת אלן פרוסט	צרפת רנו
14	קנדה גרנד פרי קנדה	נוטר-דאם	27 בספטמבר	ברזיל נלסון פיקה	בריטניה ג'ון וטסון	צרפת ז'אק לאפיט	צרפת ליז'ייה-מאטרה
15	ארצות הברית גרנד פרי סיזר פאלאס	סיזר פאלאס	17 באוקטובר	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	צרפת דידייה פירוני	אוסטרליה אלן ג'ונס	בריטניה ויליאמס-פורד

שינויים בלוח המרוצים

גרנד פרי דרום אפריקה תוכנן להתקיים ב-7 בפברואר כחלק מהאליפות. בשל המאבקים בין הפדרציה לספורט (FISA) להתאחדות היצרנים (FOCA) המרוץ התקיים כמרוץ שלא נכלל בסבב בו השתתפו רק מכוניות עם מנועים מתוצרת חברת פורד.
גרנד פרי ארצות הברית תוכנן להתקיים במסלול גלן וטקינס ב-4 באוקטובר. קשיים פיננסיים של הנהלת המסלול הובילו לביטולו.

דירוג האליפות

שיטת הניקוד

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו תוצאות כל המרוצים בעונה.

מיקום	1	2	3	4	5	6
נקודות	9	6	4	3	2	1

אליפות הנהגים

מיקום	נהג	ארצות הברית	ברזיל	ארגנטינה	איטליה	בלגיה	מונקו	ספרד	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	אוסטריה	הולנד	איטליה	קנדה	ארצות הברית	נקודות
1	ברזיל נלסון פיקה	3	12	1	1	פרש	פרש	פרש	3	פרש	1	3	2	6	5	5	50
2	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	2	1	2	3	1	פרש	4	10	2	פרש	5	פרש	3	10	8	49
3	אוסטרליה אלן ג'ונס	1	2	4	12	פרש	2	7	17	פרש	11	4	3	2	פרש	1	46
4	צרפת ז'אק לאפיט	פרש	6	פרש	פרש	2	3	2	פרש	3	3	1	פרש	פרש	1	6	44
5	צרפת אלן פרוסט	פרש	פרש	3	פרש	פרש	פרש	פרש	1	פרש	2	פרש	1	1	פרש	2	43
6	בריטניה ג'ון וטסון	פרש	8	פרש	10	7	פרש	3	2	1	6	6	פרש	פרש	2	7	27
7	קנדה ז'יל וילנב	פרש	פרש	פרש	7	4	1	1	פרש	פרש	10	פרש	פרש	פרש	3	נפסל	25
8	איטליה אליו דה אנגליס	פרש	5	6	WD	5	פרש	5	6	נפסל	7	7	5	4	6	פרש	14
9	צרפת רנה ארנו	8	פרש	5	8	DNQ	פרש	9	4	9	13	2	פרש	פרש	פרש	פרש	11
10	מקסיקו הקטור רבאקה	פרש	פרש	פרש	4	פרש	DNQ	פרש	9	5	4	פרש	4	פרש	פרש	פרש	11
11	איטליה ריקארדו פטרזה	פרש	3	7	2	פרש	פרש	פרש	14	10	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	11	10
12	ארצות הברית אדי שבר	5	NC	פרש	פרש	6	5	NC	13	4	5	DNQ	פרש	פרש	12	פרש	10
13	צרפת דידייה פירוני	פרש	פרש	פרש	5	8	4	15	5	פרש	פרש	9	פרש	5	פרש	9	9
14	בריטניה נייג'ל מנסל	פרש	11	פרש	WD	3	פרש	6	7	DNQ	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	4	8
15	איטליה ברונו ג'אקומלי	פרש	NC	10	פרש	9	פרש	10	15	פרש	15	פרש	פרש	8	4	3	7
16	שווייץ מארק סורר	פרש	4	פרש	9	11	6		12	11	14	פרש	8	DNQ	9	פרש	4
17	ארצות הברית מריו אנדרטי	4	פרש	8	פרש	10	פרש	8	8	פרש	9	פרש	פרש	פרש	7	פרש	3
18	איטליה אנדרה דה צ'זריס	פרש	פרש	11	6	פרש	פרש	פרש	11	פרש	פרש	8	DNS	7	פרש	12	1
19	צרפת פטריק תאמבי	6	10	פרש	11	DNQ	7	13	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	1
20	שוודיה סלים בוריו				13	DNQ	DNPQ	DNQ	DNQ	6	פרש	פרש	10	פרש	פרש	DNQ	1
21	צ'ילה אליסו סלאזר	DNQ	DNQ	DNQ	פרש	DNQ	DNPQ	14	פרש	DNQ	NC	פרש	6	פרש	פרש	NC	1
—	צרפת ז'אן-פייר ז'רייה	פרש	7							8	8	10	פרש	9	פרש	פרש	0
—	איטליה זיגפריד סטור	DNQ	פרש	9	DNQ	פרש	פרש	פרש	DNQ	פרש	12	פרש	7	DNQ			0
—	אירלנד דרק דאלי	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNPQ	16	פרש	7	פרש	11	פרש	פרש	8	DNQ	0
—	ברזיל צ'יקו סרה	7	פרש	פרש	DNQ	פרש	DNQ	11	DNS	DNQ	DNQ		DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	0
—	פינלנד קקה רוזברג	פרש	9	פרש	פרש	פרש	DNQ	12	פרש	פרש	DNQ		DNQ	DNQ	DNQ	10	0
—	איטליה מישל אלבורטו				פרש	12	פרש	DNQ	16	פרש	DNQ	פרש	9	פרש	11	13	0
—	בריטניה בראין הנטון				DNQ	DNQ	DNPQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	10	DNQ	DNQ	0
—	הולנד יאן למרס	פרש	DNQ	12	DNQ												0
—	ארגנטינה ריקרדו זונינו		13	13													0
—	איטליה פירקרלו גינזני					13	DNQ										0
—	צרפת ז'אן-פייר ז'אוביל			DNQ	NC	פרש	DNQ	פרש									0
—	איטליה בפה גביאני	פרש	DNQ	DNQ	פרש	פרש	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	0
—	בריטניה דרק וורוויק				DNQ	DNQ	DNPQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	פרש	0
—	ארגנטינה מיגל אנחל גררה	DNQ	DNQ	DNQ	פרש												0
—	קנדה ז'ק וילנב														DNQ	DNQ	0
—	ארצות הברית קווין קוגן	DNQ															0
—	איטליה ג'יורג'יו פרנצ'ה							DNQ									0
—	קולומביה ריקארדו לונדונו		DNP														0
—	ספרד אמיליו דה ויולטה							EX									0

אליפות היצרנים

מקום	יצרן	מס'.	ארצות הברית	ברזיל	ארגנטינה	איטליה	בלגיה	מונקו	ספרד	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	אוסטריה	הולנד	איטליה	קנדה	ארצות הברית	נקודות
1	בריטניה ויליאמס-פורד	1	1	2	4	12	פרש	2	7	17	פרש	11	4	3	2	פרש	1	95
		2	2	1	2	3	1	פרש	4	10	2	פרש	5	פרש	3	10	8
		37							EX
2	בריטניה ברבהאם-פורד	5	3	12	1	1	פרש	פרש	פרש	3	פרש	1	3	2	6	5	5	61
2	בריטניה ברבהאם-פורד	6	פרש	פרש	פרש	4	פרש	DNQ	פרש	9	5	4	פרש	4	פרש	פרש	פרש	61
3	צרפת רנו	15	פרש	פרש	3	פרש	פרש	פרש	פרש	1	פרש	2	פרש	1	1	פרש	2	54
3	צרפת רנו	16	8	פרש	5	8	DNQ	פרש	9	4	9	13	2	פרש	פרש	פרש	פרש	54
4	צרפת ליז'ייה-מאטרה	25	פרש	7	DNQ	NC	פרש	DNQ	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	44
4	צרפת ליז'ייה-מאטרה	26	פרש	6	פרש	פרש	2	3	2	פרש	3	3	1	פרש	פרש	1	6	44
5	איטליה פרארי	27	פרש	פרש	פרש	7	4	1	1	פרש	פרש	10	פרש	פרש	פרש	3	נפסל	34
5	איטליה פרארי	28	פרש	פרש	פרש	5	8	4	15	5	פרש	פרש	9	פרש	5	פרש	9	34
6	בריטניה מקלארן-פורד	7	פרש	8	פרש	10	7	פרש	3	2	1	6	6	פרש	פרש	2	7	28
6	בריטניה מקלארן-פורד	8	פרש	פרש	11	6	פרש	פרש	פרש	11	פרש	פרש	8	DNS	7	פרש	12	28
7	בריטניה לוטוס-פורד	11	פרש	5	6	WD	5	פרש	5	6	נפסל	7	7	5	4	6	פרש	22
7	בריטניה לוטוס-פורד	12	פרש	11	פרש	WD	3	פרש	6	7	DNQ	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	4	22
8	בריטניה Arrows-פורד	29	פרש	3	7	2	פרש	פרש	פרש	14	10	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	11	10
8	בריטניה Arrows-פורד	30	DNQ	פרש	9	DNQ	פרש	פרש	פרש	DNQ	פרש	12	פרש	7	DNQ	DNQ	DNQ	10
9	איטליה אלפא רומיאו	22	4	פרש	8	פרש	10	פרש	8	8	פרש	9	פרש	פרש	פרש	7	פרש	10
9	איטליה אלפא רומיאו	23	פרש	NC	10	פרש	9	פרש	10	15	פרש	15	פרש	פרש	8	4	3	10
10	בריטניה טירל-פורד	3	5	NC	פרש	פרש	6	5	NC	13	4	5	DNQ	פרש	פרש	12	פרש	10
10	בריטניה טירל-פורד	4	DNQ	13	13	פרש	12	פרש	DNQ	16	פרש	DNQ	פרש	9	פרש	11	13	10
11	בריטניה Ensign-פורד	14	פרש	4	פרש	9	11	6	14	פרש	DNQ	NC	פרש	6	פרש	פרש	NC	5
12	הונג קונג (1959–1997) תאודור-פורד	33	6	10	פרש	11	DNQ	7	13	12	11	14	פרש	8	DNQ	9	פרש	1
13	גרמניה המערבית ATS-פורד	9	פרש	DNQ	12	DNQ	DNQ		DNQ	DNQ	6	פרש	פרש	10	פרש	פרש	DNQ	1
13	גרמניה המערבית ATS-פורד	10				13		DNPQ										1
—	בריטניה March-פורד	17	DNQ	DNQ	DNQ	פרש	DNQ	DNPQ	16	פרש	7	פרש	11	פרש	פרש	8	DNQ	0
—	בריטניה March-פורד	18	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNPQ										0
—	ברזיל פיטיפלדי-פורד	20	פרש	9	פרש	פרש	פרש	DNQ	12	פרש	פרש	DNQ		DNQ	DNQ	DNQ	10	0
—	ברזיל פיטיפלדי-פורד	21	7	פרש	פרש	DNQ	פרש	DNQ	11	DNS	DNQ	DNQ		DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	0
—	איטליה אוסלה-פורד	31	DNQ	DNQ	DNQ	פרש	13	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	0
—	איטליה אוסלה-פורד	32	פרש	DNQ	DNQ	פרש	פרש	DNQ	DNQ	WD	8	8	10	פרש	9	פרש	פרש	0
—	בריטניה טולמן-Hart	35				DNQ	DNQ	DNPQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	10	DNQ	DNQ	0
—	בריטניה טולמן-Hart	36				DNQ	DNQ	DNPQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	DNQ	פרש	0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1981 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

הערות שוליים

^ Poachers turned gamekeepers: how the FOCA became the new FIA Part 4: 1981 – long live the FIA F1 World Championship.

הקודם: אלן ג'ונס	פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1981 נלסון פיקה	הבא: קקה רוזברג

הקודם: ויליאמס	אלופת העולם ליצרנים 1981 ויליאמס	הבא: פרארי

[1] Poachers turned gamekeepers: how the FOCA became the new FIA Part 4: 1981 – long live the FIA F1 World Championship.

[1]