דלת פתוחה (עמותה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלת פתוחה
שמות קודמים האגודה הישראלית לתכנון המשפחה
תקופת הפעילות 1966–הווה (כ־58 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמותת דלת פתוחה (לשעבר האגודה הישראלית לתכנון המשפחה) היא הגורם המוביל בישראל לקידום זכויות הפרט לבריאות מינית "דלת פתוחה" מייצגת בלעדית את ישראל כחברה מלאה בארגון הוולונטרי השני בגודלו בעולם, IPPF, International Planned Parenthood Federation, שבו חברות כ-170 מדינות[1]

רקע על הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הישראלית לתכנון המשפחה החלה לפעול בשנת 1966 אך הוקמה באופן רשמי כעמותה רשומה בשנת 1984. מאז היא פועלת ומשפיעה על חקיקה ומדיניות כמו גם על פיתוח והקמה של שירותים בישראל. לאחר מספר שנים שונה שמו של הארגון ל"א.י.ת.כ.ם" ולאחר מכן לשמו הנוכחי "דלת פתוחה". "דלת פתוחה" היא הגורם המוביל בישראל בתחום מיניות בריאה ואחראית, זאת בזכות פעילות רבת שנים ליצירת ופיתוח מקורות מידע וכן בזכות הפעלת רשת מרכזי הייעוץ והתמיכה "דלת פתוחה", הפרוסה בכל רחבי הארץ.

עמותת "דלת פתוחה" נוסדה במטרה לקדם התנהגות מינית בריאה ואחראית המבוססת על ידע ומודעות בקרב נוער, צעירים, הורים ואנשי מקצוע, וזאת באמצעות חינוך, ייעוץ, שדולה ומידע צוות. האגודה והמתנדבות פועלות בכל יום להעניק מענה מיידי ובלתי אמצעי לבני נוער וצעירים הזקוקים לאוזן קשבת, לייעוץ ולסיוע[1].

האגודה הבינלאומית לתכנון משפחה IPPF[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 התקיים הכנס הבינלאומי השלישי להורות מתוכננת, בו התאגדו שמונה עמותות לתכנון המשפחה. ההתאגדות נוסדה בעקבות הצורך לאגד את הנשים הפעילות שסבלו מעוינות רבה כלפיהן בגין הדרישה שתכנון משפחה יהיה חלק מזכויות אדם. זהו ארגון בין-לאומי וולונטרי שהתארגן סביב הרעיון שקבלת מידע אמין ומהימן על תכנון משפחה היא זכות אדם בסיסית של כל איש ואישה. מטרותיו העיקריות של הארגון הבינלאומי הן פיתוח ותמיכה בשירותי תכנון המשפחה והגברת ההבנה בקרב מדינות וממשלות[2].

האגודה הבינלאומית לתכנון משפחה הפכה לפדרציה עם מאה חמישים ושניים ארגונים חברים, במאה שבעים ושתיים מדינות, וישראל ביניהן. היא פועלת בשישים וחמש אלף נקודות שירות ברחבי העולם. נכון לשנת 2015, עמותות אלו העבירו 175 מיליון שירותים, הרצאות ופעילויות הקשורות בבריאות מינית וחינוך מיני[1]

חָזוֹן זכויות מיניות על פי ארגונים בין לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הבינלאומית לתכנון המשפחה (IPPF) שואפת לעולם שבו לכל הנשים, הגברים והצעירים תהיה גישה למידע ושירותים בנוגע לבריאות מינית וזכויות פריון. עולם בו המיניות תהיה מוכרת כטבעית, כבעלת ערך עליון בחיים וכזכות יסוד. עולם בו הבחירות המיניות של הפרט יתקבלו ויכובדו במלואן נטולי דעות קדומות ו/או אפליה[3].

מיניות בריאה מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO)כמצב פיזי, נפשי וחברתי חיובי ביחס למיניות. לצורך כך נדרשת גישה מכבדת וחיובית למיניות וליחסי מין, כמו גם האפשרות לזכות בהנאה ובחוויית מין בטוח ללא כפייה, אפליה ואלימות[4].

בוועידת בייג'ינג למיגור אפליה ודיכוי נגד נשים (CEDAW) שהתקיימה בשנת 1995, נקבע סעיף בתוך זכויות האדם המבטא את זכותה של האישה להיות בעלת שליטה ויכולת לקבל החלטות בנוגע למיניות שלהן, כולל שליטה במיניות בריאה ופוריות, באופן חופשי וללא כפייה, אלימות או אפליה. סעיף זה אומץ במספר מדינות כהגדרה לזכויות מיניות של נשים[2].

בקונגרס העולמי ה-14 לסקסולוגיה (הונג קונג, 1999) אומצה ההכרזה לזכויות מיניות, הכוללות 11 היגדים: הזכות לחופש מיני, הזכות לאוטונומיה מינית, יושרה מינית, ובטיחות של הגוף המיני, הזכות לפרטיות מינית, הזכות לקיום הון עצמי ללא תקבול מיני, זכות להנאה מינית, הזכות להבעה מינית רגשית, הזכות המינית להתאגד באופן חופשי, הזכות לבחור, באחריות ובחינם החלטות בנוגע לפוריות, הזכות למידע מיני המבוססת על מחקר מדעי, זכות לחינוך מיני מקיף, הזכות לשירותי בריאות מינית[5].

מטרות הארגון "דלת פתוחה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קידום התנהגות מינית בריאה ואחראית בקרב כל האוכלוסייה בארץ בגילאים השונים, בתרבויות השונות ובמסגרות השונות הקשורות למשפחה ולקהילה.
  2. הרחבה ושיפור של שרותי הייעוץ והטיפול בתחומים אלה למען רווחת הפרט והמשפחה.
  3. עיגון הזכויות המיניות כזכויות אדם בסיסיות.
  4. הכשרת אנשי מקצוע שיקדמו את מטרות הארגון ודאגה להמשך התפתחותם המקצועית.
  5. חינוך מיני והכנת מתבגרים ובוגרים צעירים לחיים זוגיים ואינטימיים התורמים להשתלבות נורמטיבית בחיים בכלל.
  6. הטמעת החינוך המיני במסגרת תוכניות הלימוד השונות באמצעות הסברה ואספקת שירותי חינוך מיני, תוך התחשבות בצרכים התרבותיים והדתיים המגוונים באוכלוסייה.
  7. עידוד מחקר בכל התחומים הנוגעים לתכנון המשפחה ותוצאותיו.
  8. פעילות למען קידום חקיקה בנושאים אלו בצורה ישירה ובאמצעות תיאום בין גופים במדינה האחראים למתן שרותי תכנון המשפחה[1].

פעילויות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסים ארציים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים בה פועלת עמותת "דלת פתוחה" התקיימו כנסים וימי עיון רבים. חלק מהכנסים וימי העיון שהתקיימו החל משנת 2001[9].הם: הכינוס הארצי הדו שנתי ה – 13 "מיניות, פוריות ותכנון משפחה: דרכים להתמודדות באלף השלישי", יום עיון בנושא "אהבה מיוחדת במינה" לרגל פתיחת "רעות" דלת פתוחה[8] יום עיון בנושא "אהבה עיוורת – אהבה רואה: מבט לעולמן האינטימי של עיוורים ולקויי ראייה", יום עיון בשיתוף החברה למתנ"סים, הסוכנות היהודית ופרויקט "אישה" בנושא "אניה לניה" – למען עצמנו: בני הקהילה האתיופית מובילים קליטת עליה מיטבית, יום עיון בנושא "שימוש באמצעי מניעה: אתכם לפני ואחרי", יום עיון בנושא "מיניות נגישה לחברה הערבית", יום עיון משותף עם איט"ם – האגודה הישראלית לטיפול מיני[11] "פורנוגרפיה ובני נוער: האם הדאגה מוצדקת?", יום עיון בנושא "הורות ונכות – האתגר הכפול"[12], יום עיון – "מיניות ויצר הנעורים" – מבט עדכני ושיח על מיניות מתבגרים[13], יום עיון בנושא "זיהוי והתמודדות עם ניצול מיני בקרב בני נוער" והקרנת הסרט "שש פעמים", יום עיון בשיתוף "לדעת לבחור נכון", "שק"ל- שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים"[14], "נשים לגופן" ומכון ליברמן[15]בנושא "מעורב ירושלמי: חינוך למיניות בריאה במבט רב תרבותי"

יושבי ראש ומנכ"לים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יושבי ראש הוועד המנהל לדורותיהם:
  • פרופ' הלברכט (מייסד)
  • פרופ' דוד סר
  • פרופ' אנסלר וצלב
  • פרופ' צבי פלטי
  • ד"ר יוסף פקטור
  • ד"ר איתן סבטלו
  • ד"ר רוני שטרקלר
  • פרופ' פרי קרייצר
  • פרופ' שמואל סגל
  • עו"ד אברהם פורז
  • ד"ר מירית שילוח
  • יעל אפרון
  • עירית כהן
  • עו"ד דליה טל
  • רותי גילת
  • עירית ליבנה (החל משנת 2020)
  • מנכ"לים:
  • ד"ר ג'ני צפריר
  • פרופ' רות לנדאו
  • ד"ר יהודית אברהמי עינת
  • אלה בר גיא
  • ד"ר אילנה ציגלר
  • גב' שרון צ'רקסקי (החל משנת 2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]