אלוף
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | ||
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
אלוף מזרוע היבשה | |
| מדינה |
|
|---|---|
| צבא |
|
| מערכת הדרגות | דרגות צה"ל |
| היררכיה | קצינים |
| בתוקף | 1948–הווה (כ־78 שנים) |
| דרגה זוטרה | תת-אלוף |
| דרגה בכירה | רב-אלוף |
| מקבילת נאט"ו | OF-7 |
| מקבילת חיל האוויר |
|
| מקבילת חיל הים |
|
אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל (סימול נאט"ו: OF-7) הנהוגה ברוב צבאות העולם. המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב-אלוף (רא"ל).
כינון דרגת האלוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]צה"ל הוקם בעיקר על בסיס ארגון ההגנה. בהגנה לא היו דרגות מסודרות והמפקדים נשאו בתארים המבטאים את תפקידם (כלומר, "מ"פ", "מח"ט" וכו'). האלוף הראשון בצה"ל הוא דוד מרכוס (מיקי סטון), קולונל בצבא ארצות הברית אשר שירת בצה"ל במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מרכוס קיבל ראשון דרגת "אלוף" בעת שמונה על ידי דוד בן-גוריון למפקד חזית ירושלים ב־28 במאי 1948, יום נפילת הרובע היהודי. מרכוס עתיד היה להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל לאחר הקרבות, אך נורה בשוגג על ידי חייל צה"ל ביוני 1948.
במהלך ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות (יולי 1948) נקבעו לראשונה שמות הדרגות בצה"ל, ובהן שש דרגות קצונה. דרגות אלו נשארו בשימוש עד היום ועם הזמן נוספו אליהן שלוש דרגות נוספות. שלוש הדרגות הבכירות ביותר היו סגן־אלוף, אלוף ורב־אלוף – הוא רמטכ"ל צה"ל. הדרגות נכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט 1948.[1] בעת הנהגתה הייתה הדרגה מקבילה לקולונל, ועיצובה היה העיצוב המקובל כיום לדרגת אלוף־משנה (שלושה "פלאפלים").[2] בנובמבר 1948 הונהגו דרגות בחיל האוויר, כשהבכירה שבהם היא דרגת אלוף אוויר, כמקבילה לדרגת אלוף היבשתית[3]
דרגת אלוף־משנה הונהגה בינואר 1950 כמקבילת דרגת קולונל וקיבלה תחתיה את עיצוב הדרגה ששימש את דרגת אלוף עד אז.[4] דרגת אלוף הועלתה למקבילה לבריגדיר גנרל, ועוצבה מחדש. במקביל הונהגה בחיל הים דרגת אלוף-ים כמקבילה לדרגת אלוף, כדרגה מעל לדרגת קברניט שנותרה כדרגת קפטן.[5] בסוף 1950 אוחדה מערכת הדרגות הצה"לית ודרגות אלוף ים ואלוף אוויר היו לאלוף בלבד.[6][7]
עם הנהגת דרגת תת־אלוף לאחר מלחמת ששת הימים (1968) הפכה הדרגה למקבילת מייג'ור גנרל.
כמו דרגות הקצונה האחרות, גם מקור המונח "אלוף" הוא מן התנ"ך – "אלופי אדום": ”...אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף קְנַז. אַלּוּף קֹרַח, אַלּוּף גַּעְתָּם, אַלּוּף עֲמָלֵק... אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם.” (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוקים ט"ו–י"ט)
תפקידי אלוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ליולי 2025 יש 23 תפקידים שהמשרתים בהם נושאים בדרגת אלוף:
ראשי אגפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדי זרועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדי פיקודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידים נוספים במטה הכללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידי אלוף מחוץ למטה הכללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נספח צה"ל בארצות הברית
- ראש מנהלת גבולות ותפר (משרד הביטחון)
מפקד פיקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל אחד ממפקדי ארבעת הפיקודים המרחביים בצה"ל – פיקוד הצפון, פיקוד המרכז, פיקוד הדרום ופיקוד העורף – נקראו מאז הקמת הפיקודים בערבוביה "מפקד פיקוד" או "אלוף פיקוד".[8]
בתקופתו של דן חלוץ כרמטכ"ל, במסגרת מהלכים ארגוניים, תוקנה תקנה ולפיה יהיה התואר הבלעדי "מפקד פיקוד". צעד זה הוסבר בכך שהתואר "אלוף פיקוד" מתאים "לתאר את אלוף הפיקוד בריצת מאה מטרים". מאז כל מפקדי הפיקודים חותמים את שם תפקידם כך: מפקד פיקוד הצפון, מפקד פיקוד המרכז, מפקד פיקוד הדרום, מפקד פיקוד העורף.[9]
אלופי צה"ל במלחמות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העצמאות היה צה"ח בשלבי הקמה והתבססות, ודרגות הונהגו בו מאוגוסט 1948. כמה מבכירי המטה במהלך המלחמה היו בדרגת סגן אלוף ומקבילותיה, בהם מפקד שירות האוויר יהושע אשל, מפקד חיל האוויר ישראל עמיר. לאחרים הוענקה דרגת אלוף למפרע: למפקד חזית ירושלים דוד מרקוס שנהרג במהלך ההפוגה הראשונה הוענקה דרגת אלוף באוגוסט 1949; מפקד חיל הים פול שולמן היה בדרגת סגן-אלוף במלחמה, ולאחר פטירתו ב־1994 הוענקו לו דרגות אלוף לשם כבוד[10]; וראש אגף הדרכה אליהו בן חור שפרש מתפקידו לפני הנהגת הדרגות באוגוסט 1948 קיבל לימים דרגת אלוף לשם כבוד.
- ↑ במלחמה זו כונה אגף משאבי האנוש
- ↑ במלחמה זו כונה אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים
- 1 2 3 במלמת העצמאות היו מפקדי חזית הצפון, המרכז והדרום (בהתאמה)
- ↑ היה אלוף־משנה במהלך המלחמה והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו בתאונת מטוס בסופה
- ↑ בלחימה קיבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27
- ↑ במלחמה מפקד אוגדה 31
- ↑ במלחמה מפקד אוגדה 440
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילון גלעד, איך הגיעה המילה אלוף לצה"ל ולספורט, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דרגות קבועות בצבא מ־1 באוגוסט, המשקיף, 28 ביולי 1948
- ↑ נקבעו הדרגות בצבא העברי, מעריב, 30 ביולי 1948
- ↑ נקבעו 14 דרגות בחיל האויר, המשקיף, 3 בנובמבר 1948
- ↑ אלוף משנה - דרגא חדשה בצבא, הַבֹּקֶר, 25 בינואר 1950
- ↑ דרגה חדשה - אלוף ים, דבר, 31 בינואר 1950
- ↑ השינויים בפיקוד – לא אישיים בלבד, מעריב, 15 בדצמבר 1950
- ↑ דרגות אחידות בחילות היבשה והאויר, מעריב, 8 בנובמבר 1950
- ↑ לדוגמה: "מינוי אחר שגרם למחלוקת היה מינוי מפקד פיקוד המרכז, לאחר ההפוגה הראשונה" (משה בן-שאול, "האלופים", הוצאת הדר, 1967); "מפקד פיקוד הצפון" (ראובן אבינעם, "גוילי אש", 1952; כרך 3 עמ' 590); "מפקד פיקוד הדרום החל בעבודה קדחתנית ומרוכזת להכרת השטח" (אפרים תלמי, "מלחמות ישראל 1969-1949", 1969; כרך 2 עמ' 371).
- ↑ עמוס הראל, אשכנזי מבטל את חלוץ: אגף משאבי אנוש חוזר להיות אכ"א, באתר הארץ, 25 ביולי 2008
- ↑ גידי וייץ, הוענקו דרגות אלוף כבוד למפקד חיל הים הראשון, במחנה, 15 בפברואר 1995