לדלג לתוכן

אלוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלוף (דרגה))
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 17.05.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 17.05.2026).
אלוף
אלוף מזרוע היבשה
אלוף מזרוע היבשה
מדינה ישראלישראל ישראל
צבא צה"ל
מערכת הדרגות דרגות צה"ל
היררכיה קצינים
בתוקף 1948–הווה (כ־78 שנים)
דרגה זוטרה תת-אלוף
דרגה בכירה רב-אלוף
מקבילת נאט"ו OF-7
מקבילת חיל האוויר אלוף
מקבילת חיל הים אלוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל (סימול נאט"ו: OF-7) הנהוגה ברוב צבאות העולם. המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב-אלוף (רא"ל).

כינון דרגת האלוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל הוקם בעיקר על בסיס ארגון ההגנה. בהגנה לא היו דרגות מסודרות והמפקדים נשאו בתארים המבטאים את תפקידם (כלומר, "מ"פ", "מח"ט" וכו'). האלוף הראשון בצה"ל הוא דוד מרכוס (מיקי סטון), קולונל בצבא ארצות הברית אשר שירת בצה"ל במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מרכוס קיבל ראשון דרגת "אלוף" בעת שמונה על ידי דוד בן-גוריון למפקד חזית ירושלים ב־28 במאי 1948, יום נפילת הרובע היהודי. מרכוס עתיד היה להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל לאחר הקרבות, אך נורה בשוגג על ידי חייל צה"ל ביוני 1948.

במהלך ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות (יולי 1948) נקבעו לראשונה שמות הדרגות בצה"ל, ובהן שש דרגות קצונה. דרגות אלו נשארו בשימוש עד היום ועם הזמן נוספו אליהן שלוש דרגות נוספות. שלוש הדרגות הבכירות ביותר היו סגן־אלוף, אלוף ורב־אלוף – הוא רמטכ"ל צה"ל. הדרגות נכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט 1948.[1] בעת הנהגתה הייתה הדרגה מקבילה לקולונל, ועיצובה היה העיצוב המקובל כיום לדרגת אלוף־משנה (שלושה "פלאפלים").[2] בנובמבר 1948 הונהגו דרגות בחיל האוויר, כשהבכירה שבהם היא דרגת אלוף אוויר, כמקבילה לדרגת אלוף היבשתית[3]

דרגת אלוף־משנה הונהגה בינואר 1950 כמקבילת דרגת קולונל וקיבלה תחתיה את עיצוב הדרגה ששימש את דרגת אלוף עד אז.[4] דרגת אלוף הועלתה למקבילה לבריגדיר גנרל, ועוצבה מחדש. במקביל הונהגה בחיל הים דרגת אלוף-ים כמקבילה לדרגת אלוף, כדרגה מעל לדרגת קברניט שנותרה כדרגת קפטן.[5] בסוף 1950 אוחדה מערכת הדרגות הצה"לית ודרגות אלוף ים ואלוף אוויר היו לאלוף בלבד.[6][7]

עם הנהגת דרגת תת־אלוף לאחר מלחמת ששת הימים (1968) הפכה הדרגה למקבילת מייג'ור גנרל.

כמו דרגות הקצונה האחרות, גם מקור המונח "אלוף" הוא מן התנ"ך – "אלופי אדום": ”...אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף קְנַז. אַלּוּף קֹרַח, אַלּוּף גַּעְתָּם, אַלּוּף עֲמָלֵק... אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם.” (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוקים ט"וי"ט)

תפקידי אלוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2025 יש 23 תפקידים שהמשרתים בהם נושאים בדרגת אלוף:

ראשי אגפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי זרועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי פיקודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים נוספים במטה הכללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי אלוף מחוץ למטה הכללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד פיקוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחד ממפקדי ארבעת הפיקודים המרחביים בצה"ל – פיקוד הצפון, פיקוד המרכז, פיקוד הדרום ופיקוד העורף – נקראו מאז הקמת הפיקודים בערבוביה "מפקד פיקוד" או "אלוף פיקוד".[8]

בתקופתו של דן חלוץ כרמטכ"ל, במסגרת מהלכים ארגוניים, תוקנה תקנה ולפיה יהיה התואר הבלעדי "מפקד פיקוד". צעד זה הוסבר בכך שהתואר "אלוף פיקוד" מתאים "לתאר את אלוף הפיקוד בריצת מאה מטרים". מאז כל מפקדי הפיקודים חותמים את שם תפקידם כך: מפקד פיקוד הצפון, מפקד פיקוד המרכז, מפקד פיקוד הדרום, מפקד פיקוד העורף.[9]

אלופי צה"ל במלחמות ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות היה צה"ח בשלבי הקמה והתבססות, ודרגות הונהגו בו מאוגוסט 1948. כמה מבכירי המטה במהלך המלחמה היו בדרגת סגן אלוף ומקבילותיה, בהם מפקד שירות האוויר יהושע אשל, מפקד חיל האוויר ישראל עמיר. לאחרים הוענקה דרגת אלוף למפרע: למפקד חזית ירושלים דוד מרקוס שנהרג במהלך ההפוגה הראשונה הוענקה דרגת אלוף באוגוסט 1949; מפקד חיל הים פול שולמן היה בדרגת סגן-אלוף במלחמה, ולאחר פטירתו ב־1994 הוענקו לו דרגות אלוף לשם כבוד[10]; וראש אגף הדרכה אליהו בן חור שפרש מתפקידו לפני הנהגת הדרגות באוגוסט 1948 קיבל לימים דרגת אלוף לשם כבוד.

תפקידמלחמת העצמאות (מאוגוסט 1948)מבצע סינימלחמת ששת הימיםמלחמת ההתשהמלחמת יום הכיפוריםמלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון השנייהמלחמת חרבות ברזל
רמטכ"ל (רב-אלוף) יעקב דורימשה דייןיצחק רביןיצחק רבין
חיים בר-לב
דוד אלעזררפאל איתןדן חלוץ הרצי הלוי

אייל זמיר

סגן ראש המטה הכללי צבי איילון חיים בר-לבחיים בר-לבישראל טלמשה לוימשה קפלינסקיאמיר ברעם, תמיר ידעי
ראש אגף המטה הכללי/
אגף המבצעים
יגאל ידיןמאיר עמיתעזר ויצמןעזר ויצמן
דוד אלעזר
ישראל טלמשה לויגדי איזנקוטעודד בסיוק, איציק כהן
ראש אגף המודיעין לא אלוף (סא"ל איסר בארי)יהושפט הרכביאהרן יריבאהרן יריבאליהו זעיראיהושע שגיאעמוס ידליןאהרון חליוה, שלומי בינדר
ראש אגף כוח האדם משה צדוקגדעון שוקןשמואל אילשמואל איל
שלמה להט
הרצל שפירמשה נתיבאלעזר שטרן[א]יניב עשור, דדו בר כליפא
ראש אגף האפסנאות/
ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
יוסף אבידרמאיר אילןמתתיהו פלדמתתיהו פלד
עמוס חורב
נחמיה קיןיוחנן גור[ב]אבי מזרחי מישל ינקו
ראש אגף התכנון יוחנן רטנר אהוד ברקיצחק הראל אייל הראל
ראש אגף התקשוב אודי שניערן ניב
אביעד דגן
מפקד פיקוד הצפון משה כרמל[ג]יצחק רביןדוד אלעזרדוד אלעזר
מרדכי גור
יצחק חופיאמיר דרוריאודי אדם אורי גורדין
מפקד פיקוד המרכז צבי איילון[ג]צבי צורעוזי נרקיסרחבעם זאבייונה אפרתאורי אור יאיר נוה יהודה פוקס
אבי בלוט
מפקד פיקוד הדרום יגאל אלון[ג]אסף שמחוני[ד]ישעיהו גבישישעיהו גביש
אריאל שרון
שמואל גונןחיים ארזיואב גלנטירון פינקלמן, יניב עשור
מפקד פיקוד העורף יצחק גרשוןרפי מילוא, שי קלפר
מפקד חיל האוויר אהרן רמזדן טולקובסקימרדכי הודמרדכי הודבני פלדדוד עבריאליעזר שקדי תומר בר
מפקד חיל הים שלמה שמירשמואל טנקוסשלמה אראלשלמה אראל
אברהם בוצר
בנימין תלםזאב אלמוגדוד בן בעש"טדוד סער סלמה
מפקד גייסות השריון/זרוע היבשה יצחק שדה (מפקד שירות המשוריינים)חיים לסקובישראל טלישראל טל, אברהם אדןאברהם אדןמשה פלדבני גנץתמיר ידעי, נדב לוטן
מפקד הגיס הצפוני משה בר כוכבא סער צור, דן גולדפוס
מפקד הגיס המטכ"לי אביגדור בן-גל דוד זיני, נדב לוטן
מפקד הגיס הדרומי דן שומרון
ראש מחלקת ההדרכה אליהו בן חור (פרש מראשות אה"ד ביוני 1948) חיים בר-לב[ה]אריאל שרון[ו]אריאל שרון, יצחק חופימנחם מרון[ז]אורי שמחוני
מפקד מערך התמרון סער צור, דן גולדפוס (המערך נסגר במהלך המלחמה)
מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים דוד זיני (הפיקוד נסגר במהלך המלחמה)
מפקד מפקדת העומק נמרוד אלוני, דן גולדפוס
מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלימלך אבנר (מפקד הממשל הצבאי) לא אלוף (אל"ם דן חירם ותא"ל שלמה גזית) שלמה גזית לא אלוף (אל"ם (במילואים) רחביה ורדי) יוסף מישלב רסאן עליאן
מפקד המכללות הצבאיות גרשון הכהן נמרוד אלוני, דן נוימן
נשיא בית הדין לערעורים / נשיא בתי הדין הצבאיים איתן אבישר לא אלוף (אל"ם נחום שדמי) יעקב פרי (פרולוב) יעקב פרי (פרולוב), לא אלוף (תא"ל שמואל גודר) לא אלוף (תא"ל יהודה גביש) חיים נדל ישי בר אורלי מרקמן
הפרקליט הצבאי הראשי לא אלוף (סא"ל אהרן חטר-ישי) לא אלוף (אל"ם מאיר זוהר) לא אלוף (אל"ם מאיר שמגר) לא אלוף (אל"ם מאיר שמגר ואל"ם צבי הדר) לא אלוף (תא"ל צבי ענבר) לא אלוף (תא"ל דב שפי) אביחי מנדלבליט יפעת תומר-ירושלמי, איתי אופיר
המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לא אלוף (סא"ל נחמיה ארגוב) לא אלוף (אל"ם נחמיה ארגוב) לא אלוף (תא"ל ישראל ליאור) לא אלוף (תא"ל ישראל ליאור) לא אלוף (תא"ל ישראל ליאור) לא אלוף (תא"ל עזריאל נבו) גדי שמני אבי גיל, רומן גופמן
נספח צה"ל בארצות הברית לא אלוף (אל"ם כתריאל שלמון) יוסף גבע יוסף גבע, לא אלוף (תא"ל דוד כרמון), אלי זעירא מרדכי גור מנחם מרון דן הראל הדי זילברמן
אלופים נוספים דן אבן (חזית המזרח), מונטי גרין (המחלקה לתפקידי מטה) חיים לסקוב (אוגדה 77) אלעד פלד (אוגדה 36), אברהם יפה (אוגדה 31), שלמה גורן (הרב הצבאי הראשי), חיים הרצוג (מושל הגדה המערבית), משה גורן (מושל רצועת עזה וצפון סיני) שלמה גורן (הרב הצבאי הראשי) רחבעם זאבי, אהרן יריב (עוזרי הרמטכ"ל), דן לנר (אוגדה 210), אריאל שרון (אוגדה 143), ישעיהו גביש (מרחב שלמה) גד נבון (הרב הצבאי הראשי) אליעזר טולדנו (אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי), ערן אופיר (מנהלת גבולות ותפר), ניצן אלון, יואב מרדכי (מפקדת השו"ן)
  1. במלחמה זו כונה אגף משאבי האנוש
  2. במלחמה זו כונה אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים
  3. 1 2 3 במלמת העצמאות היו מפקדי חזית הצפון, המרכז והדרום (בהתאמה)
  4. היה אלוף־משנה במהלך המלחמה והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו בתאונת מטוס בסופה
  5. בלחימה קיבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27
  6. במלחמה מפקד אוגדה 31
  7. במלחמה מפקד אוגדה 440

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. דרגות קבועות בצבא מ־1 באוגוסט, המשקיף, 28 ביולי 1948
  2. נקבעו הדרגות בצבא העברי, מעריב, 30 ביולי 1948
  3. נקבעו 14 דרגות בחיל האויר, המשקיף, 3 בנובמבר 1948
  4. אלוף משנה - דרגא חדשה בצבא, הַבֹּקֶר, 25 בינואר 1950
  5. דרגה חדשה - אלוף ים, דבר, 31 בינואר 1950
  6. השינויים בפיקוד – לא אישיים בלבד, מעריב, 15 בדצמבר 1950
  7. דרגות אחידות בחילות היבשה והאויר, מעריב, 8 בנובמבר 1950
  8. לדוגמה: "מינוי אחר שגרם למחלוקת היה מינוי מפקד פיקוד המרכז, לאחר ההפוגה הראשונה" (משה בן-שאול, "האלופים", הוצאת הדר, 1967); "מפקד פיקוד הצפון" (ראובן אבינעם, "גוילי אש", 1952; כרך 3 עמ' 590); "מפקד פיקוד הדרום החל בעבודה קדחתנית ומרוכזת להכרת השטח" (אפרים תלמי, "מלחמות ישראל 1969-1949", 1969; כרך 2 עמ' 371).
  9. עמוס הראל, אשכנזי מבטל את חלוץ: אגף משאבי אנוש חוזר להיות אכ"א, באתר הארץ, 25 ביולי 2008
  10. גידי וייץ, הוענקו דרגות אלוף כבוד למפקד חיל הים הראשון, במחנה, 15 בפברואר 1995