הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1808

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
1804 Star-Spangled Banner flag.svg 1812
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1808

  CharlesCPinckney.png James Madison.jpg
מועמד צ'ארלס פינקני ג'יימס מדיסון
מפלגה המפלגה הפדרליסטית המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית (מזכיר המדינה)
מדינת מוצא דרום קרוליינה וירג'יניה
סגן רופוס קינג ג'ורג' קלינטון (סגן נשיא)
אלקטורים 47 122
בוחרים 62,431 124,732
אחוז מכלל הבוחרים 32.4% 64.7%
ElectoralCollege1808-HE.svg
חלוקת האלקטורים לפי מדינה

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1808 היו הבחירות השישיות בארצות הברית, שנערכו מיום שישי, ה-4 בנובמבר, עד יום רביעי, 7 בדצמבר 1808. המועמד הדמוקרטי-רפובליקני ג'יימס מדיסון ניצח את המועמד הפדרליסטי צ'ארלס קוטסוורת' פינקני. מדיסון שירת כמזכיר המדינה של ארצות הברית תחת הנשיא היוצא תומאס ג'פרסון, ופינקני היה המועמד הפדרליסטי, שנכשל כבר בבחירות הקודמות לנשיאות בשנת 1804.

האתגר הגדול שעמד בפני מדיסון הייתה המפלגה שלו. סגן הנשיא ג'ורג' קלינטון והשגריר לשעבר ג'יימס מונרו ניסו לזכות במועמדות. קלינטון זכה לשישה אלקטורים בבחירות, כולם מניו יורק.


הבחירות היו אחד משני מקרים בהיסטוריה האמריקנית שנשיא חדש נבחר, אך סגן הנשיא ממשיך לשרת (בחירתו מחדש של ג'ון קלהון ב-1828 הייתה המקרה האחרון).

אלו היו הבחירות האחרונות בהן וירג'יניה שלטה בחבר האלקטורים; אחרי ההקצאה מחדש של הקונגרס לאחר מפקד האוכלוסין של 1810, לניו יורק יהיו בפעם הראשונה הכי הרבה הצבעות אלקטורליות, מצב שימשיך עד 1972.

המועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמדים הדמוקרטים-רפובליקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמדויות נעשו בוועידה מפלגתית. כשתומאס ג'פרסון מוכן לפרוש, הועידה הדמוקרטית-רפובליקנית העמידה את מזכיר המדינה ג'יימס מדיסון מוירג'יניה כדי להחליף אותו. יריביו המרכזיים היו השגריר לשעבר ג'יימס מונרו, וסגן הנשיא גורג' קלינטון. מונרו נתמך בידי אנשים שתמכו בממשל מרכזי חלש יותר ושהתנגדו לרכישת לואיזיאנה והרכישה של אלבמה ומיסיסיפי ב-1802. תמיכתו של קלינטון הייתה מצד הדמוקרטים-רפובליקנים הצפונים, שהתנגדו לחרם מ-1807, שטענו שיוביל למלחמה מול בריטניה, ושרצו להפסיק את השליטה של וירג'יניה במוסד הנשיאות. האסיפה בחרה במדיסון כמועמד ואת קלינטון כמועמד לסגן הנשיא.

תומכים רבים של מונרו ושל קלינטון סירבו לקבל זאת. מונרו זכה לתמיכה מצד דמוקרטים-רפובליקנים בוירג'יניה, ולמרות שלא ניסה להתמודד מול מדיסון, הוא גם לא פרש. קלינטון נתמך בידי הדמוקרטים-רפובליקנים מניו יורק, שרצו שיהיה נשיא אפילו שהיה המועמד לסגנות.

המועמדים הפדרליסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועידה הפדרליסטית העמידה מחדש את הגנרל צ'ארלס קוטסוורת' פינקני מדרום קרולינה ואת הסנאטור לשעבר רופוס קינג מניו יורק.

הבחירות הכלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות סומלו על ידי התנגדות לחרם 1807 של ג'פרסון, איסור סחר עם אירופה, שפגע בסוחרים מניו אינגלנד ונאמר שמעדיף את צרפת על פני בריטניה. למרות זאת, ג'פרסון היה עדיין מאוד פופולרי בקרב האמריקנים ופינקני נוצח בקלות, למרות שלא כמו ב-1804. פינקני קיבל רק קומץ הצבעות מחוץ לניו אינגלנד.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינקני קיבל את כל ההצבעות האלקטורליות שהוא קיבל ב-1804, והוא גם קיבל את ניו המפשייר, מסצ'וסטס, רוד איילנד ו-3 מחוזות אלקטורליים בצפון קרולינה.

האלקטורים הלא מחויבים שהצביעו לג'ורג' קלינטון כולם באו מניו יורק, ושאר האלקטורים מהמדינה תמכו במדיסון.

האלקטורים הצביעו כמפורט להלן בטבלה:

המועמד ממדינת... מהמפלגה ה-... שותפו מספר קולות האלקטורים שקיבל מספר קולות האלקטורים שקיבל שותפו
ג'יימס מדיסון וירג'יניה דמוקרטית-רפובליקנית גורג' קלינטון 122

113

צ'ארלס קוטסוורת' פינקני דרום קרולינה פדרליסטית רופוס קינג 47 47
ג'ורג' קלינטון ניו יורק דמוקרטית-רפובליקנית ג'יימס מונרו 6 0

בחירת האלקטורים לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן בחירת האלקטורים המדינות שבהן התקיים
כל מדינה מחולקת למחוזות, ונבחר אלקטור אחד לכל מחוז על ידי בוחרי המחוז קנטקי, מרילנד, צפון קרולינה, טנסי
כל אלקטור נבחר על ידי בחירות כלליות ניו המפשיר, ניו ג'רזי, אוהיו, פנסילבניה, רוד איילנד, וירג'יניה
האלקטורים ממונים על ידי בית המחוקקים של המדינה קונטיקט, דלאוור, ג'ורג'יה, מסצ'וסטס, ניו יורק, דרום קרולינה, ורמונט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]