המכביה התשע עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף המכביה התשע-עשרה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המכביה התשע עשרה
דגל ישראל בטקס הפתיחה של המכביה

המכביה התשע-עשרה נערכה בין התאריכים 18‏-30 ביולי 2013. זו המכביה הגדולה ביותר שנערכה, והשתתפו בה כ-7,500 ספורטאים מ-77 מדינות, ב-34 ענפי ספורט (42 מקצועות ספורט)[1]. טקס הפתיחה נערך באצטדיון טדי בירושלים ב-18 ביולי 2013 לעיני 35,000 צופים, בהם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו. אלי רייזמן, האלופה האולימפית בהתעמלות מכשירים מארצות הברית, הדליקה את הלפיד בטקס הפתיחה. טקס הסיום נערך אף הוא באצטדיון טדי ב-30 ביולי.

המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת ונצואלה בטקס הפתיחה

המשלחת הגדולה ביותר - הישראלית - מנתה 2,943 ספורטאים. המשלחת השנייה בגודלה, מארצות הברית, מנתה 1,121 ספורטאים. קנדה שלחה 606, בריטניה 444, ברזיל 435, אוסטרליה 418, ארגנטינה 403, דרום אפריקה 359, רוסיה 198, גרמניה 195 ומקסיקו שלחה 187 ספורטאים.[2]

במשחקי המכביה נערכו גם תחרויות לנוער, למסטרס (מבוגרים לפי שכבת גיל) ולנכים.

המתחרים והזוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקה קלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדמינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מישה זילברמן מישראל זכה בשתי מדליות זהב, בטורניר לגברים יחידים ובטורניר לזוגות מעורבים

בייסבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית הזהב אחרי ניצחון 0:9 בגמר על קנדה.

גולף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופת הנשים היא לטיסיה בק ואלוף הגברים הוא בנג'מין סילברמן מקנדה.

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורית בזדסקי מישראל ניצחה את שיי סיגר מארצות הברית בגמר סירת יחיד לנשים.
  • סיגל מרקוביץ' ומיכאלה סטרייספילד מארצות הברית ניצחו בין הנשים.
  • רביעיית הנשים מארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר ניצחון בגמר על הרביעייה הישראלית, שכללה את נורית בזדסקי, אלופת ישראל, רוני יוסטר, לורי טננבאו ויסמין פיינגולד. למקום השלישי הגיעה הרביעייה בה השתתפה השחקנית רזיה ישראלי.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני פרידמן ניצח את גונורובסקי בגמר בסירת יחיד.
  • דני פרידמן ואולג גונורובסקי מישראל זכו בזהב אחרי ניצחון על צמד מארצות הברית.

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחידות נשים - ליבי מש מישראל ניצחה 4-6 2-6 את מעייו סלע מישראל
  • זוגות נשים - אנה ברלין ושרי שטרנבך נישראל ניצחו 6-2 3-6 [5-10] את אסתר מסורי וליבי מש מישראל
  • יחידות נערות - אביטל ווייסבוך מישראל ניצחה 5-7, 3-6 את קטיה קריבושפוב מישראל
  • זוגות נערות - שיר הורנונג וקטיה קריבושפוב מישראל ניצחו 4-6, 5-7 את עמית גבריאלי וליאור איפרגן מישראל

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחידים גברים - מרסל פלדר מאורוגוואי ניצח 1-6 4-6 את דוד סופאר מאוסטרליה
  • זוגות גברים - עמית ענבר וסער סטיל מישראל ניצחו 6-7(3), 3-6 את ג׳רמי לנגר ומירון מאן מקנדה
  • יחידים נערים - מור בוליס מישראל ניצח 3-6, 2-6 את ג׳ושוע פאריס מאנגליה
  • זוגות נערים - יונתן קאופמן ואלון שץ מישראל ניצחו 2-6, 1-6 את דניאל צוקרמן ורם קאפח מישראל

מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוגות מעורבים - ריצ׳רד מוס מאנגליה וג׳קי בויד מדרום אפריקה ניצחו 6-4, 6-7(5), 5-10 את דניאל סקריפניק ושרי שטרנבך מישראל
  • זוגות מעורבים נערים- ג׳ושוע פאריס ורבקה סמלר מאנגליה ניצחו 2-6, 2-6 את רם קאפח ושון לודזקי מישראל

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר שניצחה בגמר את נבחרת ישראל בתוצאה של 1:6.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב אחרי ניצחון על נבחרת ארגנטינה 3:4 בפנדלים, כשהתוצאה בתום הזמן החוקי הייתה 2:2.

כדורגל באולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל זכתה במדליית זהב בטורניר כדורגל באולם, אחרי שניצחה בגמר את נבחרת רוסיה, לאחר דו-קרב פנדלים - 4:7. ישראל זכתה במדליית ארד אחרי ניצחון על נבחרת ארגנטינה 3:4.

כדוריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת צרפת זכתה במדליית זהב לאחר שניצחה במשחק הגמר את נבחרת ברזיל בתוצאה, 26:30.

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות הכדורמים התקיימו בבריכה החדשה של מכון וינגייט.

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת ישראל 56:72.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר שניצחה במשחק הגמר את נבחרת ארגנטינה 76:87.

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחייה והכדורמים התקיימו בבריכת השחייה החדשה במכון וינגייט.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדראה מורז מארצות הברית זכתה ב-6 מדליות, מהן 5 מדליות זהב ומדליית כסף אחת. מדליות זהב, במשחה ל-50 מטר חופשי בשיא מכביה חדש (25.71 שניות), במשחה ל-100 מטר חופשי בשיא מכביה חדש (55.09 שניות), במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא מכביה חדש (2:00.63 דקות), במשחה ל-100 מטר גב (1:04.38 דקות) ובמשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בשיא מכביה חדש (8:23.89 דקות) ומדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי (2:20.69 דקות).
  • נסטיה קורוטקוב מישראל זכתה ב-4 מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר חזה (1:10.52 דקות), במשחה ל-200 מטר חזה בשיא מכביה חדש (2:31.93 דקות), במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בשיא מכביה חדש (2:19.97 דקות) ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
  • מרטינה מרקס מישראל זכתה ב-5 מדליות, 3 זהב ו-2 כסף. מדליות זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי (4:20.09 דקות), במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי, ביחד עם אניה גוסטומלסקי, נועה פלדמן וקרן זיבנר בשיא ישראלי חדש ושיא מכביה חדש של 3:50.29 דקות ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. מדליות כסף, במשחה ל-200 מטר חופשי (2:04.50 דקות) ובמשחה שליחות 4x200 מטר ביחד עם טל טהורי, רוני בווה ואפרת רוטשטיין בשיא ישראלי חדש של 8:28.83 דקות.
  • קרן זיבנר מישראל זכתה ב-4 מדליות, 3 מדליות זהב ו-1 ארד. מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר פרפר (1:00.27 שניות), במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. מדליית ארד במשחה ל-50 מטר חופשי (26.38 שניות).
  • מרלי ארליך מארצות הברית זכתה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-800 מטר חופשי (9:02.92 דקות) ובמשחה שליחות 4x200 מטר חופשי

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גארט ובר-גייל מארצות הברית זכה בשתי מדליות זהב. במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 22.12 שניות, המהווה שיא מכביה חדש ושיא ישראלי בינלאומי חדש, לפני יהב שחף מישראל שקבע שיא ישראלי חדש של 22.68 שניות ואלמוג אולשטיין מישראל (22.83 שניות) ובמשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 48.99 שניות, לפני מרקוס שלזינגר מארצות הברית (50.48 שניות) ולירן קונובלוב מישראל (50.69 שניות).
  • לירן קונובלוב זכה ב-4 מדליות, 3 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר חופשי (1:51.34 דקות), במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי ביחד עם דוד גמבורג, אלמוג אולשטיין ונמרוד שפירא בר אור בשיא ישראלי חדש של 3:21.44 דקות ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי (7:33.07 דקות). מדליית ארד, במשחה ל-100 מטר חופשי (50.69 שניות).
  • אריק פרידלנד מארצות הברית זכה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר חזה בשיא מכביה חדש (1:02.73 דקות) ובמשחה ל-200 מטר חזה (2:17.41 דקות).
  • איתי גורביץ' מישראל זכה ב-3 מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר פרפר (2:01.03 דקות) ובמשחה ל-400 מטר מעורב אישי (4:25.47 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.
  • גיא ברנע מישראל זכה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר גב (55.00 שניות).
  • יעקב טומרקין מישראל זכה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר גב בשיא מכביה חדש (2:01.33 דקות).
  • עידו הבר מישראל זכה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי (3:56.80 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר, ומדליית כסף במשחה ל-200 מטר חופשי (1:52.47 דקות).
  • טל חנני מישראל זכה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב במשחה ל-200 מטר מעורב אישי (2:04.21 דקות) ומדליית כסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי (4:26.36 דקות).
  • אלעד לנדמן זכה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב במשחה ל-1500 מטר חופשי (16:12.88 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ומדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי (4:01.58 דקות).
  • מרקוס שליזנגר מארצות הברית זכה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב, במשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 54.88 שניות ומדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 50.48 שניות, לפני לירן קונובלוב מישראל (50.69 שניות).

טבלת מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלה המתייחסת לתחרויות לבוגרים ובוגרות בלבד ואינה כוללת את תחרויות הנוער, תחרויות המאסטרס ותחרויות לספורטאים בעלי מוגבלויות[3]:

מקום מדינה   זהב     כסף     ארד     סך הכל  
1 ישראלישראל  ישראל 175 173 148 496
2 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 56 53 61 170
3 רוסיהרוסיה  רוסיה 11 12 15 38
4 קנדהקנדה  קנדה 10 8 13 31
5 דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה 8 4 2 14
6 הונגריההונגריה  הונגריה 8 3 2 13
7 מקסיקומקסיקו  מקסיקו 7 1 2 10
8 אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 6 7 6 19
9 ברזילברזיל  ברזיל 5 5 5 15
10 בריטניהבריטניה  בריטניה 5 1 0 6
11 אוקראינהאוקראינה  אוקראינה 3 7 4 14
12 ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה 3 0 5 8
13 גאורגיהגאורגיה  גאורגיה 3 2 0 5
14 הולנדהולנד  הולנד 2 2 0 4
15 אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן 2 1 0 3
16 בלרוסבלרוס  בלרוס 2 0 0 2
גינאה ביסאוגינאה ביסאו  גינאה ביסאו 2 0 0 2
18 קובהקובה  קובה 1 1 1 3
צ'כיהצ'כיה  צ'כיה 1 1 1 3
20 גרמניהגרמניה  גרמניה 1 0 1 2
לטביהלטביה  לטביה 1 0 1 2
22 הונג קונגהונג קונג  הונג קונג 1 0 0 1
איטליהאיטליה  איטליה 1 0 0 1
מקדוניהמקדוניה  מקדוניה 1 0 0 1
נורווגיהנורווגיה  נורווגיה 1 0 0 1
שוודיהשוודיה  שוודיה 1 0 0 1
אורוגוואיאורוגוואי  אורוגוואי 1 0 0 1
28 צרפתצרפת  צרפת 0 2 2 4
29 צ'ילהצ'ילה  צ'ילה 0 1 0 1
30 ליטאליטא  ליטא 0 0 1 1
ונצואלהונצואלה  ונצואלה 0 0 1 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המכביה התשע עשרה בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Winners and Medals
  2. ^ nrg מעריב, המכביה ה-19 יצאה לדרך בטקס פתיחה נוצץ, באתר nrg‏, 18 ביולי 2013
  3. ^ הנתונים בטבלה זו מופיעים על פי טבלאות המדליות למכביה ה-19, באתר המכביה