לדלג לתוכן

התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההצהרה של ראש המודיעין הלאומי על הערכת קהילת המודיעין בנוגע לפעילות רוסיה וכוונותיה בבחירות בארצות הברית 2016

התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 נוגעת להתערבות ממשלת רוסיה בבחירות בארצות הברית 2016. הממשל הרוסי קיים קמפיין לוחמה אלקטרונית, ותעמולה במטרה לפגוע בקמפיין של הילרי קלינטון, לסייע למועמדותו של דונלד טראמפ ולהגביר את הקיטוב הפוליטי והחברתי בארצות הברית. לפי קהילת המודיעין האמריקאית, המבצע - שכונה בשם-קוד Project Lakhta - הוזמן ישירות על ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הדו"ח של היועץ המיוחד, שפורסם באפריל 2019, בחן מגעים רבים בין מסע הפרסום של טראמפ לבין גורמים רשמיים ברוסיה, אך הגיע למסקנה שאין מספיק ראיות כדי להגיש כתב אישום נגד טראמפ או מקורביו.

קהילת המודיעין האמריקאית הגיעה למסקנה רשמית כי ממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ב-2016[1]. הערכת קהילת המודיעין קבעה כי "נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על ביצוע קמפיין השפעה בשנת 2016 המכוון לבחירות לנשיאות בארצות הברית. מטרותיה של רוסיה היו לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי בארצות הברית, להשמיץ את מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ולפגוע בסיכוי הבחירה שלה לנשיאות"[2]. קהילת המודיעין ציינה גם כי "פוטין וממשלת רוסיה פיתחו העדפה ברורה לנשיא הנבחר דונלד טראמפ"[3].

ההערכה המודיעינית נעשתה ברמת סבירות גבוהה. משרד ראש המודיעין הלאומי (DNI), המייצג 17 סוכנויות המודיעין, והמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית (DHS) הצהירו במשותף כי רוסיה פרצה למחשבי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) ולחשבון המייל של יושב-ראש הקמפיין של קלינטון, ג'ון פודסטה, והדליפה את המסמכים לוויקיליקס. ראש המודיעין הלאומי, ג'יימס קלפר העיד בתחילת ינואר 2017 בפני ועדת הסנאט כי רוסיה התערבה בבחירות 2016 על מנת להשפיע עליהן לטובתו של טראמפ ולפגוע בקלינטון; וכי כאשר העריכה מוסקבה כי קלינטון הייתה צפויה לזכות בבחירות, עברה מטרת הקמפיין לערער ולפגוע בנשיאות העתידית שלה. הוא ציין גם שמעבר לפריצה ומתקפות סייבר, כלל קמפיין ההשפעה של רוסיה גם הפצת מידע מוטעה של חדשות מזויפות שהופץ לעיתים קרובות באמצעות הרשתות החברתיות, לצד שימוש בטרולים באינטרנט[4][5].

סוכנויות המודיעין האמריקאיות העריכו כי פוטין "הוביל באופן אישי" את המבצע החשאי והורה עליו. ראש ה-CIA ג'ון ברנן, ראש ה-FBI ג'יימס קומי וראש המודיעין הלאומי ג'יימס קלפר הסכימו על "היקף, טבע והכוונה" של התערבות רוסיה כדי לסייע לטראמפ. חברות אבטחת מידע ציינו כי מתקפות הסייבר בוצעו על ידי קבוצות המודיעין הרוסי Fancy Bear ו-Cozy Bear. הקרמלין ממשיך להכחיש את מעורבותו במבצע זה.

ב-2018 פרסמה קבוצת חוקרים דו"ח על ההתערבות של "הסוכנות לחקר האינטרנט" של רוסיה (IRA) בשנים 2012-2018. לפי החוקרים הסוכנות קיימה מתקפת מידע ממושכת על ארצות הברית תוך שימוש בתעמולה כדי לקדם דיסאינפורמציה וקיטוב פוליטי בקרב הבוחרים במדינה. הדו"ח הוכן על בסיס ניתוח נתונים של חברות הרשתות החברתיות לוועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית (SSCI). הדוח מתאר כיצד ה-IRA ניצל את הכלים והפלטפורמה של פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ויוטיוב כדי להשפיע על משתמשים בארצות הברית. ואת האמצעים למיקוד של מסרים מסוימים מותאמים למשתמש במטרה להטות את הבחירות. [6]

אירועים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בחודש אוקטובר 2016, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, יצר קשר עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על מנת להדגיש את השלכותם של ההתקפות הקיברנטיות שנעשו והזהיר מפני התקפות נוספות שכוונו ליום הבחירות בארצות הברית[7].
  • בחודש דצמבר 2016, הורה נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על כתיבת דו"ח בנושא התערבות זרה בבחירות לנשיאות.
  • בסוף חודש דצמבר 2016, גירשה ארצות הברית כ-35 דיפלומטים רוסים, שנחשדו כמרגלים ובנוסף סגרה שתי אחוזות בבעלות רוסית במדינת מרילנד וברובע הברונקס ששימשו לאיסוף מודיעין[8].
  • בחודש מרץ 2017, הודיע ראש הלשכה לחקירות פדרלית, ג'יימס קומי, כי לשכתו חוקרת את המעורבות הרוסית בבחירות והוסיף שהדבר נעשה בתיאום מלא בין ממשלת רוסיה לראשי קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ[9].
  • בחודש פברואר 2018, הגיש רוברט מולר, תביעה כנגד 12 קצינים רוסים. על פי כתב התביעה הקצינים הואשמו בניהול והפעלת מערך תקיפה קיברנטי שמטרתו לחדור למחשבי הוועידה של המפלגה הדמוקרטית, לגנוב ולהפיץ הודעות דואר אלקטרוני, לבצע התקפות דיוג וגנבת זהות[10][11] וכל זאת תוך שימוש בתשתית VPN שאפשרה להם להתחזות להאקרים שפועלים על דעת עצמם וממקומות שונים בעולם.
  • בחודש מרץ 2019, הגיש רוברט מולר לתובע הכללי של ארצות הברית את דו"ח החקירה שלו בעניין מעורבות רוסיה בבחירות. הדו"ח שלל כל קשר בין טראמפ לבין התערבותה של רוסיה. הדו"ח קבע כי לא נמצאו די ראיות לקנוניה בין טראמפ לרוסים, אך שהמהלכים הרוסיים לטובת טראמפ התקבלו על ידי הקמפיין, שציפה להרוויח מהם. כמו כן הוא הצביע על קשרים בין מקורבי הקמפיין לגורמים המקורבים לממשלה הרוסית, עליהם מספר אישים הורשעו במתן עדות שקר ושיבוש הליכי משפט. בנוגע לחשד לשיבוש הליכי משפט על ידי הנשיא, קובע הדו"ח כי "על אף שאין קביעה כי הנשיא ביצע עבירה והוא גם לא מזכה אותו".



רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי פוטין-קלינטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הילרי קלינטון שכיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית בין השנים 2013-2009, התערבה בענייניה הפנימיים של רוסיה[12] ועל כן היחסים ביניהם היו מלאים בכעסים וטינה אישית[13].

  • בינואר 2016, קהילת המודיעין האמריקאית הצהירה שכוונתו של נשיא רוסיה הייתה להכפיש את שמה של מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, לאחר שעודדה הפגנות נגד משטרו בסוף שנת 2011[14].
  • ביולי 2016, חברת החדשות NBC News דיווחה שמספר פקידים בכירים שכיהנו בזמן ממשל אובמה טענו שהיא הייתה הגורם הכי אגרסיבי נגד מדיניותו של ולדימיר פוטין. היא נהגה לבקר באופן פומבי את הפוליטיקה הרוסית[15].
  • במרץ 2017, ראש ה-FBI ג'יימס קומי העיד כי "פוטין שנא את קלינטון כל כך עד שפיתח העדפה ברורה כלפי כל מי שהתמודד מולה בבחירות".
מפגינים רוסים במחאה נגד בחירתו של פוטין ב-2012. פוטין האשים את מזכירת המדינה קלינטון בעידוד מחאות המוניות נגד משטרו בסוף 2011 ובתחילת 2012[16].

הדלפות המיילים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2016, הגישה הוועדה הדמוקרטית הלאומית תלונה על כך שקבוצות האקרים הרוסיות "Cozy Bear" ו-"Fancy Bear" חדרו לשרתים של הוועדה והקמפיין שלהם והדליפו את המידע דרך פרסונת האינטרנט הקוראת לעצמה "Guccifer 2.0". ב-22 ביולי 2016, ויקיליקס פרסמו קרוב לכ-20,000 הודעות דואר אלקטרוניות אשר נשלחו או התקבלו על ידי אנשי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC)[17]. מספר ימים לאחר מכן, במסיבת עיתונאים משודרת בטלוויזיה, הזמין המועמד לנשיאות דונלד טראמפ את רוסיה לפרוץ ולשחרר מיילים מחוקים מהשרת הפרטי של קלינטון בעת כהונתה כמזכירת המדינה, כשאמר: "רוסיה, אם את מקשיבה, אני מקווה שתוכלי למצוא את 30,000 המיילים המחוקים שחסרים". הערותיו של טראמפ גונו באופן נרחב בזירה הפוליטית, ולאחר מכן טען כי רק התלוצץ באופן סרקסטי[18].

ב-7 באוקטובר 2016, ויקיליקס החלה לשחרר סדרה של הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו או התקבלו על ידי יושב-ראש הקמפיין של הילרי קלינטון, ג'ון פודסטה, מה שהמשיך להתרחש באופן יומי עד יום הבחירות[19].

הסוכנות למחקר אינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016, כתב "הניו יורקר" אדריאן צ'ן כתב כי יכול להיות שקבוצה רוסית הנקראת הסוכנות למחקר אינטרנט עושה שימוש בחשבונות מדיה חברתית מזויפים על מנת לקדם את המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ[20]. צ'ן, כתב כי החיבור בין טראמפ לרוסיה אינו ישיר, עם ראיות בעד ונגד.

זניחת הרעיון לצוות נגד דיסאינפורמציה לפני הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-International Business Times דיווח כי מחלקת המדינה של ארצות הברית תכננה להשתמש ביחידה הנוצרה מתוך כוונה להילחם בדיסאינפורמציה המגיע מממשלת רוסיה, והרעיון נזנח בספטמבר 2015 אחרי שראשי המחלקה לא זיהו את היקף התעמולה לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016[21]. היחידה פותחה במשך 8 חודשים לפני שנגנזה. העבודה על הקמת היחידה החלה ב-2014 מתוך כוונה לתת מענה כנגד התעמולה ממקורות רוסים כמו Russia Today. אתר בגרסת בטא היה מוכן, והועסק כוח אדם על ידי מחלקת המדינה קודם לביטול היחידה. גורמים רשמיים בקהילת המודיעין האמריקאית הסבירו לאנליסט הסוכנות לביטחון לאומי וקצין סיכול ריגול לשעבר ג'ון שינדלר כי ממשל אובמה החליט לבטל את היחידה, מכיוון שהיה חשש שהדבר יכעיס את הרוסים. אחרי שמזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי כינה את Russia Today זרוע תעמולה של הקרמלין[22], RT התעקשו כי מחלקת המדינה תגיב[23]. תת-המזכיר ריצ'רד סטנגל כתב כי RT עסקו בקמפיין דיסאינפורמציה.

תמיכת טרולים רוסים בטראמפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2015 אדריאן צ'ן הבחין כי חשבונות טוויטר פרו-רוסיים הפכו לפתע לתומכים בטראמפ

עמית ועמית בכיר במרכז לסייבר וביטחון המולדת באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כתבו עבור הדיילי ביסט באוגוסט 2016 כי מאמרים מפוברקים של התעמולה הרוסית הפכו לפופולריים באמצעות המדיה החברתית[24]. וייסבורד וואטס תיעדו כיצד דיסאינפורמציה הופצה ממקורות בשליטה ממשלתית כדוגמת RT וספוטניק לחשבונות פרו-רוסים בטוויטר. הם ציטטו את התחקיר שערך צ'ן, והשוו בין הטקטיקה הרוסית בבחירות 2016 בארצות הברית לאסטרטגיות ברית המועצות במלחמה הקרה. הם הפנו לדוח לקונגרס משנת 1992 של הסוכנות למידע של ארצות הברית, אשר הזהיר מפני תעמולה רוסית הנקראת צעדים פעילים. הם כתבו כי צעדים פעילים נעשו קלים יותר עם מדיה חברתית. מארק גליאוטי מהמכון ליחסים בינלאומיים בפראג, עמית בכיר וחוקר בנושא המודיעין הרוסי, הסכים כי פעולות הקרמלין היו סוג של צעדים פעילים[25]. בנובמבר 2016 דיווחו הגרדיאן כי חלק מהתומכים הרעשניים ביותר של טראמפ באינטרנט הם תעמולנים רוסים בתשלום, וכי ההערכה היא כי כמה אלפי טרולים מעורבים[26].

וייסבורד וואטס שיתפו פעולה עם הקולגה ג'יי. ברגר ב-6 בנובמבר 2016 פרסמו מאמר עדכון על המאמר שפרסמו בדיילי ביסט במגזין המקוון War on the Rocks, שכותרתו "טרולים עבור טראמפ: איך רוסיה מנסה להרוס את הדמוקרטיה שלנו"[27][28][29]. הם חקרו 7,000 חשבונות פרו-טראמפ במדיה חברתית על פני תקופה של שנתיים וחצי. המחקר שלהם מפורט כי הטרולים משמיצים את המבקרים על פעילויות רוסיה בסוריה, ומפיצים שקרים על מצבה הבריאותי של קלינטון. ואטס אמר שהתעמולה ממוקדת כלפי הימין האלטרנטיבי, ימניים, וקבוצות פשיסטיות. BuzzFeed דיווחו כי הקרמלין מימן את קבוצת הטרולים "הסוכנות לחקר האינטרנט" אשר הפיצה דיסאינפורמציה רוסית[30].

ב-24 בנובמבר 2016, דיווח הוושינגטון פוסט כי מכון המחקר למדיניות חוץ ציין שהתעמולה הרוסית החריפה ביקרה את קלינטון ותמכה בטראמפ[31][32][33]. האסטרטגיה כללה מעורבות במדיה חברתית, תשלום לטרולים, בוטנטים, ואתרי אינטרנט המשמיצים את קלינטון. ואטס ציין כי המטרה של רוסיה הייתה לפגוע באמון בארצות הברית. המסקנות אושרו על ידי חוקרים מבית הספר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ועל ידי תאגיד ראנד.

סקירת מודיעין במרחב הקיברנטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי 2016, מספר חברות מודיעין סייבר וביניהן: Fidelis Cybersecurity, Mandiant, SecureWorks,ThreatConnect, CrowdStrike פרסמו כי הדלפות הדואר האלקטרוני (DCLeaks), בזמן הבחירות לנשיאות ארצות הברית, נעשו על ידי ארגוני לוחמת סייבר רוסי המזוהים בשם Fancy Bear ו-Cozy Bear[34].

חברת SecureWorks פרסמה הצהרה נוספת בה נכתב שלוחמי הסייבר פעלו בחסות המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי[35][36].

סקירת המודיעין האמריקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראש המודיעין הלאומי, המחלקה לביטחון המולדת וה-CIA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הצהרה משותפת באוקטובר 2016

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חקירות בקונגרס וב-FBI

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-4 באוגוסט 2017, דווח כי רוברט מולר, התובע המיוחד, מינה חבר מושבעים אשר החל את עבודתו במטרה לחקור בנוסף גם אם אנשי הנשיא טראמפ קשרו קשר עם הקרמלין כחלק ממאמצם להשפיע על תוצאות הבחירות. במסגרת מינוי חבר המושבעים, יאופשר לתובעים לחייב להציג מסמכים בבית הדין, ולהכריח עדים להעיד בשבועה ולהגיש כתבי אישום אם ישנה ראיה לפשע[37].

ביולי 2018 נעצרה מריה בוטינה, אזרחית רוסית המתגוררת בארצות הברית שחשודה בקשר עם הנושא.

במהלך 2018 הורשעו מספר אנשים על ידי ה-FBI:

ג'ורג' פפדופולוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההודעה עליה חתם פפדופולוס ב-5 באוקטובר 2017
  • ג'ורג' פפדופולוס - יועץ למדיניות החוץ של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשנים 2016–2017. ב-5 באוקטובר 2017 הודה פפדופולוס ששיקר לאנשי ה-FBI בחקירתו הקודמת ולא מסר מידע על מפגשים עם פרופסור ג'וזף מיפסוד, המקורב לקרמלין ששיתף אותו במידע על המידע המפליל לכאורה על אודות קלינטון. הוגש נגדו כתב אישום בגין מסירת תצהיר כוזב[38]. ב-6 ביוני 2018 הודיע התובע המיוחד רוברט מולר כי יגיש נגד פפדופולוס כתב אישום נוסף, על ששירת כלוביסט של ישראל בלי שנרשם כחוק במשרד המשפטי[39]. בספטמבר 2018 התגלה כי פרופסור ג'וזף מיפסוד נעדר חודשים, וייתכן שמת[40].

פול מנפורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדר הטיעון של פול מנפורט - 14 בספטמבר 2018

פול מנפורט - לוביסט, יועץ פוליטי ועורך דין אמריקאי. בשנת 2016 ניהל את הקמפיין לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית.

הקשר הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בספטמבר 2018 החל משפט נוסף של פול מנפורט בבית משפט פדרלי בוושינגטון, שהסתיים באותו יום בעסקת טיעון. מנפורט הודה בשני סעיפי אישום, במסגרת עסקת הטיעון, בסעיף אחד של קשירת קשר נגד ארצות הברית ובסעיף אחד של קשירת קשר לשיבוש מהלכי חקירה. לפי כתב האישום נגד מנפורט, הוא שיתף פעולה ב-2012 עם "פקיד ישראלי בכיר" בניסיון לקדם את האינטרסים של נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור ינוקוביץ' ולפגוע במנהיגת האופוזיציה יוליה טימושנקו. אותו "בכיר ישראלי" עלום דאג לפרסם הודעת גינוי רשמית של משרד החוץ אחרי בחירות 2012 באוקראינה, שבה ישראל מגנה את שיתוף הפעולה של טימושנקו עם גורמים אנטישמיים[43].

ב-17 בספטמבר 2018 טען דני אילון, שהיה סגן שר החוץ ב-2012, כי מעולם לא נתקל בהצהרה נגד מנהיגת האופוזיציה האוקראינית, הוסיף כי הוא לא מבין מדוע פורסמה רק ברוסית, וציין: "במקרים אחרים נזהרנו עם גינויי אנטישמיות ולא הזכרנו שמות"[44].

סנקציות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-2 באוגוסט 2017, חתם הנשיא טראמפ על סנקציות חדשות נגד רוסיה זאת לאחר אישור הסנאט האמריקני. לפי ההחלטה, כל חברה שתהיה מעורבת ביצוא אנרגיה מרוסיה - תסתכן בסנקציות. עוד נקבע כי כל צעד שיעשה טראמפ בעניין הסנקציות - יהיה חייב לעבור לדיון ואישור בקונגרס לפני כניסתו לתוקף. בתגובה קרא טראמפ לקונגרס שלא להשתמש בסנקציות אלה מאחר שלטענתו דבר זה "פוגע במאמצים לפתרון הסכסוך באוקראינה עם בעלות בריתה האירופיות." לאחר חתימת הסנקציות אמר טראמפ כי הסנקציות "פגומות לחלוטין". לדבריו, הוא חתם עליהן למרות הבעייתיות שבהן, "למען האחדות הלאומית".

כתגובה לכך, הוציא ממשלת רוסיה הודעה למחלקת המדינה של ארצות הברית, לצמצם את מספר העובדים בשגרירות ארצות הברית ברוסיה ועובדים אחרים במדינה. בהמשך, מתח משרד החוץ הרוסי ביקורת, לאחר שלטענתו "אישור החוק החדש להטלת סנקציות מראה במלוא הבהירות שמערכת היחסים עם רוסיה הפכה לבת ערובה של הקרב הפוליטי הפנימי בתוך ארצות הברית"[45].

בהתאם לדרישת החוקית בסנקציות, פרסמה מחלקת האוצר של ארצות הברית בינואר 2018 רשימה עם שמות גורמי מפתח וחברות פוליטיות ברוסיה (הקרויה באופן בלתי פורמלי, "רשימת פוטין")[46][47]. על אף פרסום הרשימה, לא הופעלו סנקציות נגד החברות והאנשים המופיעים בה.

התפתחויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר פרסום דו"ח מולר, החל טראמפ בקמפיין לחקור את המקורות של החקירה הרוסית, מתוך רצון "לחקור את החוקרים".[48] באפריל 2019 הודיע התובע הכללי של ארצות הברית, ויליאם בר, כי החל בבדיקה של מקורות החקירה של ה-FBI‏.[49][50] המקורות של החקירה כבר נחקרו על ידי המפקח הכללי של משרד המשפטים ועל ידי ג'ון הובר, תובע פדרלי, שמונה בשנת 2018 על ידי ג'ף סשנס[51]. הוא מינה את ג'ון דורהאם להוביל את הבדיקה.[52]

לדורהאם ניתנה הסמכות "לבחון את המידע המודיעיני שברשות הממשל הקשור לאינטראקציות שבין קמפיין טראמפ לבין הרוסים", לבחון מסמכים ולגבות עדויות מרצון.[52] טראמפ הנחה את קהילת המודיעין האמריקאית "לספק סיוע ומידע באופן מיידי" לבר, והאציל לו את "הסמכות המלאה" לסווג את כל המסמכים הקשורים לבדיקתו.[48][53] בספטמבר 2019 דווח כי בר יצר קשר עם ממשלות זרות כדי לבקש עזרה במשימה זו. הוא נסע באופן אישי לבריטניה ולאיטליה כדי לחפש מידע, ולבקשתו של בר טילפן טראמפ לראש ממשלת אוסטרליה בנושא[54]. במהלך שימוע בקונגרס לוויליאם בר, לא הסכים להתחייב שלא לפרסם את הדו"ח של דורהם לפני הבחירות לנשיאות 2020[55].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ryan, Missy; Nakashima, Ellen; DeYoung, Karen (29 בדצמבר 2016). "Obama administration announces measures to punish Russia for 2016 election interference". The Washington Post. נבדק ב-30 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. 6 בינואר 2017. p. 11. נבדק ב-8 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Blake, Aaron. "The 11 most important lines from the new intelligence report on Russia's hacking". The Washington Post. נבדק ב-7 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Russia's Role in Election-Year Hacking Director of National Intelligence James Clapper and the heads of the FBI, CIA, and the National Security Agency testified at a hearing on their collective investigation and findings on Russian influence in the 2016 U.S. presidential election., C-SPAN
  5. ^ "Top U.S. intelligence official: Russia meddled in election by hacking, spreading of propaganda". 5 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Howard, Philip N. ; Ganesh, Bharath ; Liotsiou, Dimitra et al. / The IRA, Social Media and Political Polarization in the United States, 2012-2018. Oxford, UK : Project on Computational Propaganda, 2018. 47 p.
  7. ^ What Obama Said to Putin on the Red Phone About the Election Hack, December 19, 2016, NBC News.
  8. ^ Lee, Carol E.; Sonne, Paul (30 בדצמבר 2016). "U.S. Sanctions Russia Over Election Hacking; Moscow Threatens to Retaliate". {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Comey Confirms FBI Probing If Trump Campaign Colluded With Russia,‏ NBC News, 20 במרץ 2017
  10. ^ Mueller charges 13 Russian nationals with interfering in 2016 election, פוליטיקו, 16 בפברואר 2018
  11. ^ תמה חקירת המעורבות הרוסית בבחירות: הוגש הדוח הסופי למשרד המשפטים האמריקאי, באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2019
  12. ^ "The roots of the hostility between Putin and Clinton".
  13. ^ "The top four reasons Vladimir Putin might have a grudge against Hillary Clinton".
  14. ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. 6 בינואר 2017. p. 11. נבדק ב-8 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "DNC Email Hack: Why Vladimir Putin Hates Hillary Clinton".
  16. ^ "Vladimir Putin accuses Hillary Clinton of encouraging Russian protests".
  17. ^ "The 4 Most Damaging Emails From the DNC WikiLeaks Dump".
  18. ^ "Trump: Russia remarks on Clinton emails were sarcasm". BBC News. 28 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "18 revelations from Wikileaks' hacked Clinton emails".
  20. ^ Chen, Adrian (27 ביולי 2016), "The Real Paranoia-Inducing Purpose of Russian Hacks", The New Yorker, נבדק ב-26 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  21. ^ Porter, Tom (28 בנובמבר 2016), "How US and EU failings allowed Kremlin propaganda and fake news to spread through the West", International Business Times, נבדק ב-29 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  22. ^ LoGiurato, Brett (25 באפריל 2014), "RT Is Very Upset With John Kerry For Blasting Them As Putin's 'Propaganda Bullhorn'", Business Insider, נבדק ב-29 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  23. ^ Stengel, Richard (29 באפריל 2014), "Russia Today's Disinformation Campaign", Dipnote, נבדק ב-28 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  24. ^ Weisburd, Andrew; Watts, Clint (6 באוגוסט 2016), "Trolls for Trump – How Russia Dominates Your Twitter Feed to Promote Lies (And, Trump, Too)", The Daily Beast, נבדק ב-24 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  25. ^ Ali Watkins; Sheera Frenkel (30 בנובמבר 2016), "Intel Officials Believe Russia Spreads Fake News", BuzzFeed News, נבדק ב-1 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  26. ^ Benedictus, Leo (6 בנובמבר 2016), "Invasion of the troll armies: from Russian Trump supporters to Turkish state stooges", The Guardian, נבדק ב-2 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  27. ^ Dougherty, Jill (2 בדצמבר 2016), The reality behind Russia's fake news, CNN, נבדק ב-2 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  28. ^ "U.S. officials defend integrity of vote, despite hacking fears", WITN-TV, 26 בנובמבר 2016, נבדק ב-2 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  29. ^ Andrew Weisburd; Clint Watts; JM Berger (6 בנובמבר 2016), "Trolling for Trump: How Russia is Trying to Destroy Our Democracy", War on the Rocks, נבדק ב-6 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  30. ^ Frenkel, Sheera (4 בנובמבר 2016), "US Officials Are More Worried About The Media Being Hacked Than The Ballot Box", BuzzFeed News, נבדק ב-2 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  31. ^ Timberg, Craig (24 בנובמבר 2016), "Russian propaganda effort helped spread 'fake news' during election, experts say", The Washington Post, נבדק ב-25 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  32. ^ "Russian propaganda effort likely behind flood of fake news that preceded election", PBS NewsHour, Associated Press, 25 בנובמבר 2016, נבדק ב-26 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  33. ^ "Russian propaganda campaign reportedly spread 'fake news' during US election", Nine News, Agence France-Presse, 26 בנובמבר 2016, נבדק ב-26 בנובמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  34. ^ "Bears in the Midst: Intrusion into the Democratic National Committee »" (באנגלית אמריקאית). 2016-06-15. נבדק ב-2017-01-17.
  35. ^ Does a BEAR Leak in the Woods?
  36. ^ "Russian Hackers of DNC Said to Nab Secrets From NATO, Soros". Bloomberg.com. 2016-08-11. נבדק ב-2017-01-17.
  37. ^ וול סטריט ג'ורנל, חקירת טראמפ-רוסיה עולה שלב: מונה חבר מושבעים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2017
  38. ^ רן דגוני, ‏פצצת זמן מתקתקת: יועץ לשעבר לטראמפ מוכן לזמר נגד הבוס, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2017
  39. ^ רן דגוני, ‏"יועץ במטה הבחירות של טראמפ נחקר על קשרים לישראל", באתר גלובס, 6 ביוני 2018
  40. ^ "איש קשר בין הרוסים לטראמפ נעדר - אולי מת", באתר ynet, 9 בספטמבר 2018
  41. ^ אתר למנויים בלבד הניו יורק טיימס, משפטו של מנפורט מתחיל: האם הוא יכול להפיל את טראמפ - ועוד דברים שצריך לדעת, באתר הארץ, 31 ביולי 2018
  42. ^ עמרי נחמיאס‏, מקורב נוסף: מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ הורשע ב-8 אישומים, באתר וואלה, 28 באפריל 2018
  43. ^ נעה לנדאו, אמיר תיבון, ליברמן ביקש לחשוף את זהות הישראלי המעורב בתיק מנפורט; מולר ל"הארץ": מנועים מפרסום שמו, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
  44. ^ "עד שהנושא התפרסם לא ידעתי עליו", רדיו 103fm
  45. ^ שירות כלכליסט, טראמפ חתם על הסקנציות נגד רוסיה שאישר הסנאט: "פגומות לחלוטין", באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2017
  46. ^ Report to Congress Pursuant to Section 241 of CAATS of 2017 Regarding Senior Foreign Political Figures and Oligarchsin the Russian Federation and Russian Parastatal Entities, January 29, 2018
  47. ^ US issues 'Putin list' of 210 top Russians but avoids more sanctions, BBC, January 30, 2018
  48. ^ 1 2 "Trump Steps Up Calls for Investigation Into Origin of Russia Investigation". KTLA. Associated Press. 23 במאי 2019. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Goldman, Adam; Savage, Charlie; Schmidt, Michael S. (13 במאי 2019). "Barr Assigns U.S. Attorney in Connecticut to Review Origins of Russia Inquiry". The New York Times. נבדק ב-14 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Johnson, Kevin (14 במאי 2019). "Attorney General taps top Connecticut federal prosecutor for review of Trump-Russia inquiry". USA TODAY. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ Balsamo, Michael (14 במאי 2019). "AP source: Barr launches new look at origins of Russia probe". Associated Press. נבדק ב-29 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ 1 2 Savage, Charlie; Goldman, Adam; Fandos, Nicholas (14 במאי 2019). "Scrutiny of Russia Investigation Is Said to Be a Review, Not a Criminal Inquiry". The New York Times. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ "Trump orders intel agencies to cooperate with Barr probe into 'spying' on 2016 campaign". נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Prokop, Andrew (30 בספטמבר 2019). "Trump and Barr have been urging foreign governments to help them investigate the Mueller probe's origins". Vox. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Ex-Colleagues See Durham Dropping Bombshells Before Labor Day, www.realclearinvestigations.com
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התערבות_רוסיה_בבחירות_לנשיאות_ארצות_הברית_ב-2016&oldid=39895203"