חדשות מזויפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: שגיאות תרגום, מבנה פרקים בעייתי, בעיות ניסוח, חוסר התאמה לסטנדרטים של ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חדשות מזויפותאנגלית: Fake news) הידועות גם בכינוי ברווז עיתונאי הן ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט ונחשבות לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה בחדשות מזויפות הכנסת המידע השגוי נעשית בכוונה תחילה, לשם הטעיית הקורא, או על ידי תיעדוף חדשותי שמציג חדשות סלקטיביות וחוטא לחשיבות הציבורית האמיתית של הידיעות.

Fake News[1] הוא תחדיש (נאולוגיזם), המתאר חדשות מזויפות. סוג זה של חדשות המצוי באמצעי תקשורת מסורתיים, מדיה חברתית ובאתרי Fake News מראה כי לתוכן אין אחיזה במציאות אבל הוא מוצג כמדויק עובדתית.[2]

מיכאל רודוצקי, מפיק התוכנית ‎60 Minutes ברשת CBS, אמר שהתוכנית שלו מתייחסת לחדשות מזויפות "כסיפורים שהוכחו כשקרים שיש להם משיכה גדולה מאוד בתרבות והם נצרכים על ידי מיליונים של אנשים". רודוצקי לא כלל בדבריו חדשות מזויפות שהופעלו על ידי פוליטיקאים נגד התקשורת בתגובה לסיפורים או הערות שהם לא אהבו. גיא קמפאניל, מפיק גם בתוכנית Minutes 60, אמר כי: "מה שאנחנו מדברים עליו הוא סיפורים שהומצאו מהאוויר, על פי רוב הקריטריונים בכוונה ועל פי כל הגדרה הם שקר".[3] הכוונה והמטרה מאחורי חדשות מזויפות היא חשובה בכמה מקרים, מה שנראה כמו חדשות מזויפות עשוי להיות למעשה סאטירה על חדשות אשר משתמשת בהגזמות ומציגה אלמנטים לא עובדתיים ואשר משמשת לשעשע או להביע דעה יותר מאשר להטעות, גם תעמולה יכולה להיות Fake News.[4][5]

Claire Wardle מזהה 7 סוגים של Fake News[6]:

  1. סאטירה או פרודיה (אין פה הכוונה לגרום לנזק אבל יש "קורבן פוטנציאלי")
  2. קישוריות שקרית – כאשר הכותרת או התמונות לא תומכות בתוכן.
  3. תוכן מטעה – שימוש מטעה באינפורמציה כדי להפליל מישהו או משהו.
  4. קונטקסט שקרי – כאשר מידע מקורי מקבל שיתוף עם מידע שהקשרו שקרי.
  5. תוכן מתחזה – כאשר מקורות מהימנים הם מזויפים על ידי מקורות שקריים.
  6. תוכן שעבר מניפולציה – כאשר מידע מהימן או תמונות עוברות עיבוד במטרה להוליך שולל.
  7. תוכן מפוברק – תוכן שהוא 100% שקר אשר תוכנן במטרה להוליך שולל ולהסב נזק

בהקשר לבחירות הנשיאות בארצות הברית ב-2010,‏ Fake News חוללו מחלוקת ויכוח עם כמה טיעונים והגדירו את הדאגה של הציבור כ"פאניקה מורלית" או "היסטריה של ההמונים" ואחרים הביעו דאגה על הנזק באימון הציבור [7] .[8][9][10] בינואר 2017 בית הנבחרים הבריטי, ניהל מחקר פרלמנטרי על התופעה המתרחבת של .[11] Fake News

זיהוי – Identifying[עריכת קוד מקור | עריכה]

[12]Infographic How to spot fake news published by the International Federation of Library Associations and Institutions By IFLA (http://www.ifla.org /publications/node/11174) [CC BY 4.0 (http://creativecommons.org/licenses/by/4.0)], via Wikimedia Commons Description English: IFLA infographic based on FactCheck.org’s 2016 article How to Spot Fake News" in JPG format Date:27January 2017 Source: http://www.ifla.org/publications/node/11174 Author: IFLA

הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות - IFLA (אנ'), פרסמה תקציר בעזרת דיאגרמה כדי לעזור לאנשים להכיר Fake News.[13] הנקודות הללו נבררו על ידי מומחים במדעים קוגניטיביים של עיבוד המידע.[14]

הנקודות העיקריות הן:

  1. בחן את מקור המידע (כדי להבין את ייעודו ומשימתו)
  2.  קרא מעבר לכותרות (כדי להבין את הסיפור המלא)
  3. בדוק את המחברים (כדי לבדוק האם הם אמתיים ואמינים)
  4. הערך את המקורות המצוטטים (כדי להבין לוודא שהם אכן תומכים בטענות)
  5. בדוק את תאריך הפרסום (כדי לבדוק האם הסיפור רלוונטי ועדכני)
  6. שאל האם זו בדיחה (כדי להסיק האם זאת סאטירה)
  7. שקול את נטיותיך האישיות (כדי לראות האם הן משפיעות על שיפוטך)
  8. שאל מומחים (כדי לקבל אישור מאנשים בלתי תלויים בעלי ידע)

רשת בדיקת העובדות הבינלאומיות (IFCN) שהוקמה ב-2015, תומכת במאמצים משותפים בינלאומיים שעניינם בדיקת עובדות, מספקת תרגול ופרסמה קוד של עקרונות.[15] ב-2017 הרשת הזאת הציגה אפליקציה ואלגוריתם של בחינה מדוקדקת עבור ארגונים עיתונאים.[16]

כתב העת עצמאי ושלא למטרת רווח The Conversation אשר קיבל חתימה מאושרת של IFCN, יצר אנימציה קצרה המסבירה את תהליך בדיקת העובדות של כתב העת אשר מערב "בדיקות יתרות ואיזונם" כולל blind peer review עם מומחה אקדמי שני, חקירה נוספת וראייה מערכתית.[17]

החל משנת הלימודים 2017, ילדים בטאיוון לומדים תוכנית לימודים חדשה המלמדת קריאה ביקורתית של תעמולה והערכת המקורות. התוכנית נקראת אוריינות תקשורתית הנקראת "media literacy". הקורס מספק אימון בעיתונאות בחברת האינפורמציה החדשה[18]

הקצב המהיר וממדי התפוצה החריגים של ה-Fake News[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מגלים שחדשות שקר מופצות יותר מחדשות אמת וככל הנראה בגלל נטייתם של בני האדם ולא של רובוטים. מתוך המאמר The spread of true and false news online, שפורסם ב- science[19]. עדיין לא ברור כיצד הטכנולוגיות החדשות תורמות להפצת שקרים על אף שהגישה שלנו לחדשות יותר ויותר מודרכות על ידי הטכנולוגיות החדשות, אנחנו יודעים מעט מאוד על תרומתן של שקרים און ליין[19]. החוקרים במחקר הזה הסבירו מהם ההבדלים באופן שאמת ושקר מופצים, המאפיינים של שיקול הדעת האנושי מסבירים את ההבדלים הללו.

מודל המחקר – כדי להבין את התפוצה של חדשות Fake News נחוץ לבדוק זאת אחרי שמפרידים בין סיפורי אמת וסיפורי שקר וכך אפשר להבחין גם בתוכן וגם בסגנון השונים בתוך הקטגוריות עצמן.

באקלים הפוליטי הנוכחי ובספרות קמה טרמינולוגיה (המשגה) קולחת סביב המושג Fake News. התערבויות בפוליטיקה של ארצות הברית באמצעות המדיה החברתית וההבנה שלנו לגבי מה שמגדיר חדשות, Fake News, False News, שמועות ועוד מושגים קשורים. ההסבר לכך: כיוון שהפוליטיקאים החלו ליישם אסטרטגיה פוליטית של תיוג מקורות חדשותיים אשר אינם תומכים בדעתם כבלתי אמינים או Fake News בעד שמקורות אשר תומכים בעמדותיהם מתיוגים כאמינים ולא שקריים אז המושג Fake News איבד כל הקשר שלו עם האמיתות של האינפורמציה שהוא מייצג, זה אומר שהמושג הפך פשוט למילת גנאי שבה מתייגים יריבים פוליטיים זה את זה וכבר אין בו תועלת לסיווג של ידיעות כאמתיות או שקריות.

  • דפוס ההפצה השונה – במחקר[19] החוקרים משתמשים במילה חדשות בהגדרה של סיפור או טענה שהועלתה בטוויטר ומגדירים שמועה כתופעה חברתית של סיפור חדשותי או טענה המתפשטת באמצעות רשת טוויטר. שמועות באופן אינהרנטי חברתיות ועניינן הוא שיתוף טיעונים בין אנשים.
  • דפוס ההפצה יש לו רוחב ועומק – שמועה A מצויצת על ידי 10 אנשים ואין אף RT retweet (לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה) זהו הדפוס של שמועה שיש לה 10 השתלשלויות בגודל 1, לעומת זאת שמועה B מצויצת באופן בלתי תלוי על ידי 2 אנשים שכל אחד מהציוצים מצייץ בשנית עוד 100 פעמים. השמועה מכילה 2 השתלשלויות בעומק 100.

לקחו מדגם של 126 אלף שמועות שצוייצו וגם עברו את המסננת של 6 מכוני בדיקת חקר עובדות (snopes.com, politifact.com, factcheck.org, truthorfiction.com, hoax-slayer.com, and

Urbanlegends about.com), כך שמועות שסווגו על ידם (6 המכונים) באופן מובהק 98%, שימשו למחקר.

  • הפרמטרים להערכת השתלשלות שמועה – יש לה מבנה קבוע

מהמדגם עולה, שלקח ל"אמת" פי 6 יותר זמן להיות מופצת מאשר ל"שקריות" להגיע לתפוצה של 1,500 אנשים וכן פי 20 יותר זמן להגיע לעומק של 10. ( 10 אנשים שונים עשו retweet ויצרו תת-שלוחה משלהם לאותו תוכן ראשוני) והעומק של השקריות הגיע לעומק של 19, פי 10 יותר מהר מאשר האמת. השקריות גם הופצה בתפוצה רחבה יותר וקיבלה retweets מיותר משתמשים יחידים בכל עומק של השתלשלות.

החוקרים[20] בנו מודל הסתברותי של retweeting שבו התגלה שההסתברות לעשות retweet לשקר גדולה ב-70% מההסתברות לעשות retweet לאמת. ההסבר עליו ביססו את המחקר בסופו של דבר נובע מתאוריית האינפורמציה ותאוריית ההחלטה בייס (Bayesian decision theory) חידוש מושך תשומת לב אנושית ותורם לקבלת החלטות פרודוקטיבית, מעודד שיתוף של המידע משום שהחידוש מעדכן את ההבנה שלנו את העולם. (שמועות שקר יש בהן בדרך כלל חידוש)[21]

  • מסקנות המחקר

טוויטים שקריים יש להם מאפיין ברור בתוך הפיד [22]של אותו משתמש. משתמש נחשף לכל מיני טוויטים ומגיב להם בדרך שמגיב להם אך כשמגיע טוויט שיקרי התוכן שלו שונה מהותית משאר הטוויטים בפיד ולכן גורר את אפקט החדשנות למהר ולעשות  retweet לשמועה השונה בנוף השמועות הקודמות מה שלא קיים בשמועות אמת. בשמועות אמת אין בהם חידוש משמעותי משאר השמועות בפיד.

שמועות שקר מאופיינות ב-2 דברים עיקריים:

1.    חדשנות שגוררת תגובות של הפתעה ושאט נפש,[23] וככזאת ידיעה חדשנות שמעוררת הפתעה היא מופצת בגלל נטייתם של אנשים לשתף את החריג וביתר שאת ידיעות שמעוררות שאט נפש.(דיאגרמה Fig. 4D במאמר[19])

2. שמועות שקר מופצות בקצב מהיר יותר משמועות אמת, על אף שהפרופיל הממוצע של מפיצי שמועות שקר הוא של אנשים עם ותק קצר יחסית במדיה, יש להם מעט עוקבים והם עצמם עוקבים אחר מעט משתמשים אחרים (טבלה Fig. 4A במאמר[19]).

בנוסף, המאמר מוכיח שהתערבות רובוטים בהפצה של שמועות לא מעלה ולא מורידה את היקף התפוצה. היקף התפוצה של שקר גדול תמיד מהיקף התפוצה של שמועות אמת עם רובוטים ובלעדיהם.[19]

חדשות מזויפות באמצעי תקשורת ממסדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[24] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[25]

באפריל 2017 עלה באתר האינטרנט של זכיינית הטלוויזיה הישראלית "רשת" סרטון המציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק. תוך זמן קצר התברר שהסרטון מבוים, ועקב כך הסרטון הוסר ויוצריו פוטרו.[26]

השפעתן של חדשות מזויפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שתיארו את התופעה המתרחבת של אתרי חדשות מזויפות כסוג של לוחמה פסיכולוגית.[27] אנגלה מרקל הזהירה כי תופעת החדשות המזויפות מזיקה לדמוקרטיה ומביאה לעליית פופוליזם.[28] הוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט האירופי הזהירה כי ממשלת רוסיה משתמשת ב"סוכנויות ידיעות מזויפות" ובטרולים ברשת כדי להפיץ מידע שגוי ותעמולתי להחלשת הביטחון בערכי הדמוקרטיה.[29]

מחקר שבדק את השפעת כלי התקשורת על מערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 מצא כי 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות מצטטים חדשות מזויפות.[30] לדוגמה, אתר חדשות מזויפות צרפתי פרסם ידיעה ארבעה ימים לפני הבחירות ובה "תוצאות מהימנות" לפיהן מארין לה פן מקבלת 28.1% מהקולות וזוכה בסיבוב הראשון של ההצבעה, ואחריה עמנואל מקרון עם 22.83% מהקולות. בידיעה נכתב "זה לא בדיוני".[31]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חדשות מזויפות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ember, Sydney (3 באפריל 2017). "This Is Not Fake News (but Don’t Go by the Headline)". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  2. ^ H. Allcott; M.Gentzkow (2017), [https://web.stanford.edu/~gentzkow/research/fakenews.pdf Social Media and Fake News in the 2016 Election], 211–236. doi:10.1257/jep.31.2.211, ‏May 3, 2017.
  3. ^ "What's "fake news"? 60 Minutes producers investigate" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  4. ^ אמנפור, כריסטיאן, איך לחפש אמת בעולם של חדשות מזויפות (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2018 
  5. ^ Elle Hunt, What is fake news? How to spot it and what you can do to stop it, the Guardian, ‏2016-12-17 (באנגלית)
  6. ^ Fake news. It's complicated., firstdraftnews.com (באנגלית)
  7. ^ "The Cure for Fake News Is Worse Than the Disease". POLITICO Magazine. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. Politico. Retrieved February 19, 2017.
  8. ^ "The crushing anxiety behind the media's fake news hysteria". Gobry, Pascal-Emmanuel (December 12, 2016). 12 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018.  . Retrieved February 19, 2017
  9. ^ Glenn Greenwald, Russia Hysteria Infects WashPost Again: False Story About Hacking U.S. Electric Grid, The Intercept, ‏2016-12-31 (באנגלית)
  10. ^ "The Snarling Contempt of the Media's Fake News Hysteria | RealClearPolitics". בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018.  Retrieved February 19, 2017.
  11. ^ "Fake news inquiry to be launched by MPs". BBC News (באנגלית). 2017. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, International Federation of Library Associations and Institutions, Wikipedia, 2017-10-02
  13. ^ How to Spot Fake News, באתר הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    "How to Spot Fake News", Psychology Today, November 14, 2017. Retrieved November 16, 2017.
  15. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏September 15, 2016 (באנגלית)
  16. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏December 8, 2016. (באנגלית)
  17. ^ Creagh, Sunanda (17 בפברואר 2017). "How we do FactChecks at The Conversation". The Conversation (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  18. ^ Smith, Nicola, Taiwan Is Leading the Way in Tackling Fake News, Time, ‏April 6, 2017 (באנגלית)
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 19.5 Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and false news online, http://science.sciencemag.org/content/359/6380/1146
  20. ^ L. Itti, P. Baldi, Vision Res. 49, 1295–1306 (2009).
  21. ^ S. Aral, M. Van Alstyne, Am. J. Sociol. 117, 90–171 (2011).
  22. ^ "מה זה פיד RSS?". מה זה פיד RSS? (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  23. ^ Reza Kormi-Nouri, Lars-Göran Nilsson, Nobuo Ohta, The novelty effect: support for the Novelty-Encoding Hypothesis, Scandinavian Journal of Psychology, 46, April 2005, עמ' 133–143 doi: 10.1111/j.1467-9450.2005.00443.x
  24. ^ Yaakov Lappin,‏ Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet,‏ 6 באוגוסט 2006
  25. ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  26. ^ נתי טוקר, רשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2017
  27. ^ Concern over barrage of fake Russian news in Sweden. The Local, July 27, 2016
  28. ^ Merkel warns against fake news driving populist gains. AFP, November 23, 2016
  29. ^ Lewis Sanders IV, 'Divide Europe': European lawmakers warn of Russian propaganda. October 11, 2016
  30. ^ French Presidential Election study, ‏23 באפריל 2017 (באנגלית).
  31. ^ French social media awash with fake news stories from sources ‘exposed to Russian influence’ ahead of presidential election, באתר האינדפנדנט, ‏23 באפריל 2017 (באנגלית).