חדשות מזויפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חדשות מזויפותאנגלית: Fake news) הן ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט ונחשבות לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה בחדשות מזויפות הכנסת המידע השגוי נעשית בכוונה תחילה, לשם הטעיית הקורא, או על ידי תיעדוף חדשותי שמציג חדשות סלקטיביות וחוטא לחשיבות הציבורית האמיתית של הידיעות.

חדשות מזויפות באמצעי תקשורת ממסדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[1] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[2]

באפריל 2017 עלה באתר האינטרנט של זכיינית הטלוויזיה הישראלית "רשת" סרטון המציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק. תוך זמן קצר התברר שהסרטון מבוים, ועקב כך הסרטון הוסר ויוצריו פוטרו.[3]

השפעתן של חדשות מזויפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שתיארו את התופעה המתרחבת של אתרי חדשות מזויפות כסוג של לוחמה פסיכולוגית.[4] אנגלה מרקל הזהירה כי תופעת החדשות המזויפות מזיקה לדמוקרטיה ומביאה לעליית פופוליזם.[5] הוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט האירופי הזהירה כי ממשלת רוסיה משתמשת ב"סוכנויות ידיעות מזויפות" ובטרולים ברשת כדי להפיץ מידע שגוי ותעמולתי להחלשת הביטחון בערכי הדמוקרטיה.[6]

מחקר שבדק את השפעת כלי התקשורת על מערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 מצא כי 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות מצטטים חדשות מזויפות.[7] לדוגמה, אתר חדשות מזויפות צרפתי פרסם ידיעה ארבעה ימים לפני הבחירות ובה "תוצאות מהימנות" לפיהן מארין לה פן מקבלת 28.1% מהקולות וזוכה בסיבוב הראשון של ההצבעה, ואחריה עמנואל מקרון עם 22.83% מהקולות. בידיעה נכתב "זה לא בדיוני".[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חדשות מזויפות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת ובנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.