פייק ניוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חדשות מזויפות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: שגיאות תרגום, מבנה פרקים בעייתי, בעיות ניסוח, חוסר התאמה לסטנדרטים של ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פייק ניוז או חדשות כזבאנגלית: Fake news; בעברית ביחיד נאמר יְדִיעַת כָּזָב),[1] הידועות גם בכינוי ברווז עיתונאי, הן ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט באופן דומה לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. בחדשות כזב הכנסת המידע השגוי נעשית בכוונה תחילה, לשם הטעיית הקורא, או על ידי תיעדוף חדשותי שמציג חדשות סלקטיביות וחוטא לחשיבות הציבורית האמיתית של הידיעות.

סוג זה של חדשות המצוי באמצעי תקשורת מסורתיים, מדיה חברתית ובאתרי אינטרנט מראה כי לתוכן אין אחיזה במציאות אבל הוא מוצג כמדויק עובדתית.[2]

מיכאל רודוצקי, מפיק התוכנית "60 דקות" ברשת CBS, אמר שהתוכנית שלו מתייחסת לחדשות כזב "כסיפורים שהוכחו כשקרים שיש להם משיכה גדולה מאוד בתרבות והם נצרכים על ידי מיליונים של אנשים". רודוצקי לא כלל בדבריו חדשות כזב שהופצו על ידי פוליטיקאים נגד התקשורת, בתגובה לסיפורים או הערות שהם לא אהבו. גיא קמפאניל, מפיק נוסף בתוכנית "60 דקות", אמר כי "מה שאנחנו מדברים עליו הוא סיפורים שהומצאו מהאוויר, על פי רוב הקריטריונים בכוונה ועל פי כל הגדרה הם שקר".[3] הכוונה והמטרה מאחורי חדשות כזב היא חשובה בכמה מקרים, מה שנראה כמו חדשות כזב עשוי להיות למעשה סאטירה על חדשות אשר משתמשת בהגזמות ומציגה אלמנטים לא עובדתיים ואשר משמשת לשעשע או להביע דעה יותר מאשר להטעות, גם תעמולה יכולה להיות פייק ניוז.[4][5]

Claire Wardle מזהה 7 סוגים של פייק ניוז[6]:

  1. סאטירה או פרודיה (אין פה הכוונה לגרום לנזק אבל יש "קורבן פוטנציאלי").
  2. קישוריות שקרית – כאשר הכותרת או התמונות לא תומכות בתוכן.
  3. תוכן מטעה – שימוש מטעה באינפורמציה כדי להפליל מישהו או משהו.
  4. קונטקסט שקרי – כאשר מידע מקורי מקבל שיתוף עם מידע שהקשרו שקרי.
  5. תוכן מתחזה – כאשר מקורות מהימנים הם מזויפים על ידי מקורות שקריים.
  6. תוכן שעבר מניפולציה – כאשר מידע מהימן או תמונות עוברות עיבוד במטרה להוליך שולל.
  7. תוכן מפוברק – תוכן שהוא 100% שקר אשר תוכנן במטרה להוליך שולל ולהסב נזק

בהקשר לבחירות לנשיאות בארצות הברית בעשור השני של המאה ה-21, פייק ניוז חוללו מחלוקת ויכוח עם כמה טיעונים והגדירו את הדאגה של הציבור כ"פאניקה מורלית" או "היסטריה של ההמונים" ואחרים הביעו דאגה על הנזק באמון הציבור.[7][8][9][10] בינואר 2017 בית הנבחרים הבריטי, ניהל מחקר פרלמנטרי על התופעה המתרחבת של פייק ניוז.[11]

דוגמאות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-13 לפני הספירה, רעמסס השני צייר את קרב קדש כניצחון סוחף ומרשים לטובת העם המצרי. הוא הציג סצנות שבהם הוא נראה מביס את אויביו במהלך הקרב. כל זאת על אף שבכתובים מצוין שהקרב הוכרע בתיקו.[12]

בתקופה מאוחרת יותר, אוגוסטוס קיסר רומא, החל בהפצת שקרים כנגד יריבו מרקוס אנטוניוס, תוך שהוא מצייר אותו כשיכור, רודף נשים וכמריונטה של קלאופטרה מלכת מצרים, מה שהביא על אנטוניוס יריבים רבים ושונאים.[13]

במהלך המאות השנייה והשלישית החלו שמועות כזב נרחבות בנוגע לנוצרים על כך שהם עוסקים בפולחן, מקיימים גילוי עריות וקניבליזם.[14]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים נפוצו באירופה עלילות הדם ולחם הקודש. עלילות אלו כוונו נגד היהודים, ונטען בהן כי היהודים משתמשים בדם נוצרים (לרוב ילדים) לצורכי פולחן, וכן שפוגעים ב"לחם הקודש" המהווה למעשה את ישו עצמו (טרנסובסטנציאציה). עלילות אלו הוכחו כשקריות ואנטישמיות.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המצאת הדפוס במאה ה-15,הפרסום נהיה שכיח ולא היו שום אמות מידה בנוגע לאתיקה עיתונאית ופייק ניוז היה כדבר שבשגרה. רק במאה ה-17 החלו להופיע פרסומי המקורות בהערות שוליים.[15]

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי מדיה כמו עיתונים, מאמרים ומגזינים היו בדרישה גבוהה והופצו לכל בעקבות השתפרות הטכנולוגיה. בעקבות כך גם הפייק ניוז שהופיע בהם התפשט והכה גלים. במלחמת העולם הראשונה ניתן למצוא דוגמה מובהקת לפייק ניוז כאשר מדינות ההסכמה טענו שישנו מפעל בגרמניה שאליו נאספות גופות הנופלים בקרבות שנערכו על אדמתה, על מנת לייצר מהן שומנים להפקת ניטרוגליצרין, נרות ומוצרי היגיינה וקוסמטיקה. הטענות על מפעל שכזה החלו לצוץ עוד בשנת 1915 בעיתון הבריטי "צפון סין דיילי ניוז" במטרה לשכנע את ממשלת סין להצטרף למאמץ המלחמתי לצד מדינות ההסכמה. טענות שווא אלה התגלו כשקריות לאחר המלחמה.[16]

כ-18 שנה מאוחר יותר, כאשר הוקם בשנת 1933 משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם על ידי יוזף גבלס, השתמשו הנאצים בעזרתו לפרסום סדר היום שלהם דרך העיתונות המודפסת והמשודרת, על מנת להשפיע על התודעה. רבים מן הפרסומים שהוצאו על ידם היו שקריים ורחוקים מהאמת[17].

פייק ניוז כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21, ההשפעה של פייק ניוז הפכה נפוצה מאוד. פתיחת האינטרנט לכלל הציבור בשנות ה-90 העניקה גישה למידע רב, אך עם הזמן האינטרנט גדל לממדים עצומים עם כמויות מידע גדולות, וככל שהתפשט המידע האמיתי, כך התפשט המידע הלא-אמיתי גם כן.[18][19]

מחקר שנערך בשנת 2019 על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ניו יורק, מצא כי הסבירות שאדם ישתף פייק ניוז קשורה קשר חזק יותר לגיל, מאשר לנתונים כמו חינוך, מגדר או השקפה פוליטית. בנוסף נמצא ש-11% מהמשתמשים מעל גיל 65 שיתפו פייק ניוז לעומת 3% ממשתמשי הקצה שהיו בטווח הגילאים 18-29.[20]

תחום נוסף בהקשר לפייק ניוז הוא השימוש במסנן תוכן או "בועה". כאשר מתפרסמת ידיעה חדשותית כלשהי היא מוצגת תחילה בפרומו לצופה, הצופה נחשף רק לחלק ממנה. התקשורת תחשוף בפרומו רק את החלק ה"עסיסי" ובכך תשכנע את הצופה להישאר ולהמשיך לצפות.[21]

זאת ועוד שמחקרים מצאו כי חדשות מזויפות מצויות ברשתות חברתיות ובתכנים מבוססים אינטרנט בשיעורים גבוהים יותר מאשר בתקשורת המסורתית. סקר שנערך מצא כי ל-58% מהאנשים שנשאלו לא היה אמון בידיעות שמובאות דרך הרשתות החברתית, לעומת 24% בלבד שלא היה להם אמון בתקשורת המסורתית.[22]

לפייק ניוז יש נטייה להתפשט במהרה בקרב הציבור . בפלטפורמות חברתיות כמו טוויטר או פייסבוק קל יותר להפיץ את הבדיות. מחקרים מצאו כי מידע פוליטי כוזב נוטה להתפשט פי 3 יותר מהר, ממידע כוזב שאינו פוליטי.133.נטייה של בני אדם להפיץ מידע כוזב קשורה להתנהגות האנושית. על פי מחקר שפורסם-כאשר אדם נחשף לידיעה חדשה ומפתיעה, נוצרת תגובת שרשרת ביולוגית עד לכדי עוררות גבוהה בחלקים במוח.[23][24]ההשפעה הזאת מובילה את האנשים שלא לעמת את המידע ולשתף אותו באופן מיידי, מה שגורם לפצה נוספת ולהגדלת הפייק ניוז כל פעם מחדש.[22]

פייק ניוז בהקשר היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייק ניוז בהקשר היהודי: פייק ניוז כנגד יהודים, או בשמה המסורתי-"עלילת דם". עלילת דם היא האשמה שקרית כלפי יהודים ,בעלת מאפיינים אנטישמיים. במהלך ההיסטוריה שימשו עלילות הדם כמניע לביצוע פוגרומים, רציחות ,שרפות תלמוד, התעללות והתנכלות ליהודים. העלילות הראשונות צמחו על רקע דתי, עוד בימי הבינים .אולם מלבד הפן הדתי, ביקשו המעלילים להפטר מהיהודים על מנת לזכות ברכושם או בפיצוי כלכלי. בעת החדשה התווספו גם השנאה הגזענית והתחרות הכלכלית כמניעים להפצת פייק ניוז על היהודים.[25]

מיקרה בולט הוא עלילת הדם בדמשק שב-1840, חוללה זעזוע גדול בקרב יהדות העולם. הרקע לעלילה היה היעלמותו של נזיר צרפתי בשם תומאסו יחד עם משרתו המוסלמי.אחרי שתלו מודעה בשוק היהודי. ספר יהודי נחשד והובא לחקירה. בעינויים קשים נאלץ להודות באשמה ונקב בשמות נכבדי הקהילה היהודית בעיר שידם הייתה כביכול במעל. אלו נעצרו מיד, חלקם עונו עד מותם, והאחרים הודו. השמועה הגיעה אל יהדות העולם, אך תחילה ידה הייתה קצרה מלהושיע. רבים, הן מקרב עם ישראל והן מקרב האומות, עשו רבות למען הצלת החטופים: בהשתדלות משה מונטפיורי והסולטן העות'מאני. בסופו של דבר שבעת האסירים שנותרו בחיים שוחררו לבסוף, אחרי חודשים ארוכים של עינויים, ומושל דמשק הוצא להורג.[26]

עוד דוגמה היא הפרוטוקולים של זקני ציון. המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, שהיה גם בעל השפעה עצומה על תולדות המאה ה-20 וגורל היהודים. כתב פלסתר מזויף זה היה אחד מהספרים המרכזיים של הנאצים ושימש כצידוק למעשיהם. עד היום גורמים אנטישמים עושים בו שימוש רב במלחמתם כנגד היהודים ומדינת ישראל. עותקים של הספר מופצים באמצעות מנגנונים ממשלתיים של חלק ממדינות ערב, אף בחינם, ובאמצעות רשת האינטרנט[27].

במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הציף את פולין ואת רוסיה גל של עלילות דם אשר הובילו למעשי אכזריות רבים של התעללות ורצח. הקשות שבעלילות אלו אירעו בפונזן, בזסלב, בז'יטומיר. בעלילת הדם בפוזנן בשנת 1736 עונו והומתו ארבעה מנכבדי הקהילה. בעלילת הדם בזסלב בשנת 1747 ארבעה יהודים הוציאו את נשמתם במיתות עינויים. בעלילת הדם בז'יטומיר בשנת 1753 12יהודים נחרכו באש, בעודם חיים, בעלילת הדם בוליז' בשנת 1823 יהודים רבים נאסרו ועונו במשך שנים בבתי סוהר.[28][29]

קטגוריה נוספת של ידיעות כוזבות היא שמועות או מתיחות על מותו (אנ') של נשוא הידיעה. כך למשל, בראשית המאה ה-20 הופצה שמועה על מותו של חיים נחמן ביאליק שהתפרסמה באופן נרחב בעיתונות[30]. שמועות דומות הופצו גם אודות אמנון רובינשטיין ב-1999[31] ובר רפאלי ב-2017[32].

זיהוי פייק ניוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לעברית של התרשים של הפדרציה הבינלאומית של ארגונים ומוסדות, שפורסם לצורך זיהוי פייק ניוז

הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות פרסמה תרשים אשר נועד לעזור לאנשים לזהות חדשות כזב.[33] הנקודות הללו נבררו על ידי מומחים במדעים קוגניטיביים של עיבוד המידע.[34]

הנקודות העיקריות הן:

  1. בחן את מקור המידע (כדי להבין את ייעודו ומטרתו)
  2. קרא מעבר לכותרות (כדי להבין את מלוא הסיפור)
  3. בדוק את המחברים (כדי לבדוק האם הם אמתיים ואמינים)
  4. הערך את המקורות המצוטטים (כדי להבין לוודא שהם אכן תומכים בטענות)
  5. בדוק את תאריך הפרסום (כדי לבדוק האם הסיפור רלוונטי ועדכני)
  6. שאל האם זו בדיחה (כדי לקבוע האם הדברים התפרסמו כסאטירה)
  7. שקול את נטיותיך האישיות (כדי לראות האם הן משפיעות על שיפוטך)
  8. שאל מומחים (כדי לאושש הטענות מאנשים בלתי תלויים בעלי ידע)

רשת בדיקת העובדות הבינלאומית (IFCN) שהוקמה ב-2015, תומכת במאמצים משותפים בינלאומיים שעניינם בדיקת עובדות, מספקת תרגול ומפרסמת קוד של עקרונות.[35] ב-2017 הציגה הרשת אפליקציה ואלגוריתם של בחינה מדוקדקת עבור ארגונים עיתונאים.[36]

כתב העת עצמאי ושלא למטרת רווח, The Conversation, אשר קיבל חתימה מאושרת של IFCN, יצר אנימציה קצרה המסבירה את תהליך בדיקת העובדות של כתב העת אשר מערב "בדיקות יתרות ואיזונם" כולל blind peer review עם מומחה אקדמי שני, חקירה נוספת וראייה מערכתית[37].

החל משנת הלימודים 2017, ילדים בטאיוואן לומדים תוכנית לימודים חדשה המלמדת קריאה ביקורתית של תעמולה והערכת המקורות. התוכנית נקראת אוריינות תקשורתית ("media literacy"). הקורס מספק אימון בעיתונאות בחברת האינפורמציה החדשה.[38]

ישנם תוספים לדפדפנים שמטרתם לסמן אתרים כחשודים בהפצת פייק ניוז.

הקצב המהיר וממדי התפוצה החריגים של פייק ניוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מגלים שחדשות שקר מופצות יותר מחדשות אמת וככל הנראה בגלל נטייתם של בני האדם ולא של רובוטים. מתוך המאמר ב-Science.[39] עדיין לא ברור כיצד הטכנולוגיות החדשות תורמות להפצת שקרים על אף שהגישה שלנו לחדשות יותר ויותר מודרכות על ידי הטכנולוגיות החדשות, אנחנו יודעים מעט מאוד על תרומתן של שקרים און ליין.[39] החוקרים במחקר הזה הסבירו מהם ההבדלים באופן שאמת ושקר מופצים, המאפיינים של שיקול הדעת האנושי מסבירים את ההבדלים הללו.

מודל המחקר – כדי להבין את התפוצה של חדשות פייק ניוז נחוץ לבדוק זאת אחרי שמפרידים בין סיפורי אמת וסיפורי שקר וכך אפשר להבחין גם בתוכן וגם בסגנון השונים בתוך הקטגוריות עצמן.

באקלים הפוליטי הנוכחי ובספרות קמה טרמינולוגיה (המשגה) קולחת סביב המושג פייק ניוז. התערבויות בפוליטיקה של ארצות הברית באמצעות המדיה החברתית וההבנה שלנו לגבי מה שמגדיר חדשות, פייק ניוז, שמועות ועוד מושגים קשורים. ההסבר לכך: כיוון שהפוליטיקאים החלו ליישם אסטרטגיה פוליטית של תיוג מקורות חדשותיים אשר אינם תומכים בדעתם כבלתי אמינים או פייק ניוז בעד שמקורות אשר תומכים בעמדותיהם מתוייגים כאמינים ולא שקריים אז המושג פייק ניוז איבד כל הקשר שלו עם האמיתות של האינפורמציה שהוא מייצג, זה אומר שהמושג הפך פשוט למילת גנאי שבה מתייגים יריבים פוליטיים זה את זה וכבר אין בו תועלת לסיווג של ידיעות כאמתיות או שקריות.

  • דפוס ההפצה השונה – במחקר[39] החוקרים משתמשים במילה חדשות בהגדרה של סיפור או טענה שהועלתה בטוויטר ומגדירים שמועה כתופעה חברתית של סיפור חדשותי או טענה המתפשטת באמצעות רשת טוויטר. שמועות באופן אינהרנטי חברתיות ועניינן הוא שיתוף טיעונים בין אנשים.
  • דפוס ההפצה יש לו רוחב ועומק – שמועה A מצויצת על ידי 10 אנשים ואין אף RT retweet (לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה) זהו הדפוס של שמועה שיש לה 10 השתלשלויות בגודל 1, לעומת זאת שמועה B מצויצת באופן בלתי תלוי על ידי 2 אנשים שכל אחד מהציוצים מצייץ בשנית עוד 100 פעמים. השמועה מכילה 2 השתלשלויות בעומק 100.

לקחו מדגם של 126 אלף שמועות שצוייצו וגם עברו את המסננת של 6 מכוני בדיקת עובדות (snopes.com, politifact.com, factcheck.org, truthorfiction.com, hoax-slayer.com, and Urbanlegends about.com), כך שמועות שסווגו על ידם (6 המכונים) באופן מובהק 98%, שימשו למחקר.

  • הפרמטרים להערכת השתלשלות שמועה – יש לה מבנה קבוע

מהמדגם עולה, שלקח ל"אמת" פי 6 יותר זמן להיות מופצת מאשר ל"שקריות" להגיע לתפוצה של 1,500 אנשים וכן פי 20 יותר זמן להגיע לעומק של 10. ( 10 אנשים שונים עשו retweet ויצרו תת-שלוחה משלהם לאותו תוכן ראשוני) והעומק של השקריות הגיע לעומק של 19, פי 10 יותר מהר מאשר האמת. השקריות גם הופצה בתפוצה רחבה יותר וקיבלה retweets מיותר משתמשים יחידים בכל עומק של השתלשלות.

החוקרים[40] בנו מודל הסתברותי של retweeting שבו התגלה שההסתברות לעשות retweet לשקר גדולה ב-70% מההסתברות לעשות retweet לאמת. ההסבר עליו ביססו את המחקר בסופו של דבר נובע מתאוריית האינפורמציה ותאוריית ההחלטה בייס (Bayesian decision theory) חידוש מושך תשומת לב אנושית ותורם לקבלת החלטות פרודוקטיבית, מעודד שיתוף של המידע משום שהחידוש מעדכן את ההבנה שלנו את העולם (שמועות שקר יש בהן בדרך כלל חידוש).[41]

  • מסקנות המחקר

טוויטים שקריים יש להם מאפיין ברור בתוך הפיד[42]של אותו משתמש. משתמש נחשף לכל מיני טוויטים ומגיב להם בדרך שמגיב להם אך כשמגיע טוויט שקרי התוכן שלו שונה מהותית משאר הטוויטים בפיד ולכן גורר את אפקט החדשנות למהר ולעשות retweet לשמועה השונה בנוף השמועות הקודמות מה שלא קיים בשמועות אמת. בשמועות אמת אין בהם חידוש משמעותי משאר השמועות בפיד.

שמועות שקר מאופיינות ב-2 דברים עיקריים:

  1. חדשנות שגוררת תגובות של הפתעה ושאט נפש,[43] וככזאת ידיעה חדשנות שמעוררת הפתעה היא מופצת בגלל נטייתם של אנשים לשתף את החריג וביתר שאת ידיעות שמעוררות שאט נפש.(דיאגרמה Fig. 4D במאמר[39])
  2. שמועות שקר מופצות בקצב מהיר יותר משמועות אמת, על אף שהפרופיל הממוצע של מפיצי שמועות שקר הוא של אנשים עם ותק קצר יחסית במדיה, יש להם מעט עוקבים והם עצמם עוקבים אחר מעט משתמשים אחרים (טבלה Fig. 4A במאמר[39]).

בנוסף, המאמר מוכיח שהתערבות רובוטים בהפצה של שמועות לא מעלה ולא מורידה את היקף התפוצה. היקף התפוצה של שקר גדול תמיד מהיקף התפוצה של שמועות אמת, עם רובוטים ובלעדיהם.[39]

פייק ניוז באמצעי תקשורת ממסדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[44] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[45]

באפריל 2017 עלה באתר האינטרנט של זכיינית הטלוויזיה הישראלית "רשת" סרטון המציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק. תוך זמן קצר התברר שהסרטון מבוים, ועקב כך הסרטון הוסר ויוצריו פוטרו.[46]

השפעתן של פייק ניוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שתיארו את התופעה המתרחבת של אתרי פייק ניוז כסוג של לוחמה פסיכולוגית.[47] אנגלה מרקל הזהירה כי תופעת חדשות הכזב מזיקה לדמוקרטיה ומביאה לעליית פופוליזם.[48] הוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט האירופי הזהירה כי ממשלת רוסיה משתמשת ב"סוכנויות פייק ניוז" ובטרולים ברשת כדי להפיץ מידע שגוי ותעמולתי להחלשת הביטחון בערכי הדמוקרטיה.[49]

מחקר שבדק את השפעת כלי התקשורת על מערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 מצא כי 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות מצטטים חדשות כזב.[50] לדוגמה, אתר פייק ניוז צרפתי פרסם ידיעה ארבעה ימים לפני הבחירות ובה "תוצאות מהימנות" לפיהן מארין לה פן מקבלת 28.1% מהקולות וזוכה בסיבוב הראשון של ההצבעה, ואחריה עמנואל מקרון עם 22.83% מהקולות. בידיעה נכתב "זה לא בדיוני".[51]

ישנן צורות רבות של בדיקת עובדות,כמו אתרים המעריכים טענות עובדתיות מדיווחי חדשות,כמו האתרים "PolitiFact" או "Snopes" אך יכולתם לבדוק כל טענה בצורה מקצועית ושקופה מוטלת בספק. פייק ניוז יכול להתייחס גם לשימוש בתמונות או וידאו כדי ליצור מניפולציה שקרית. מאז כניסתם של התמונות הדיגיטליות ,מניפולצית עריכות התמונות וסרטי הווידאו נעשתה שכיחה יותר ויותר. תוכנות עריכה בעלות יכולות מגוונות, תחכום וטכניקה יוצרות פייק תמונות. עריכת התמונות החדשות יכולה לנוע בין 2 מישורים-פשוט ומורכב. ברובד הפשוט ההתאמות החדשות שנעשות לתמונה יכללו שינוי של רווית הצבע, זווית והסרת אלמנטים קטנים. לעומת זאת ברובד המורכב והפולשני יותר, יכולים לכלול הסרה או הוספה של אדם לתוך תמונה. הידע והשימוש בטכניקות אלה, אינן זרות לציבור הרחב אשר משתמש ברשתות החברתיות והאינטרנט. לעומת זאת התקשורת המסורתית מחויבת לכללי אתיקה וזהירות בכל הקשור לעריכה וליטוש תמונות. כך למשל, קוד רויטרס (אתיקה על מניפולציה של תמונות) קובע ששינויים בתמונות יכולים לעשות רק באמצעים של איזון הצבע. אך לא יכולים להתבצע שום תוספות או מחיקות, שינויי צבע דרמטיים או הסוואת אלמנטים בתמונה שמשנים את הדימוי או ההקשר.כך למשל עיתונאי "אנגלס טיימס" הודח על מיזוג של שני צילומים לתוך תמונה אחת ובכך שינה את אופי הנושא המצולם. עם זאת במדיה חברתית איו קודים דומים של אתיקה והגינות על כל אדם אשר מעלה תמונה או סרטון. דוגמה נוספת להשפעת הזיופים במדיה החברתית היא שב-2016,משתמש טוויטר הפיץ תמונה שבא נראים אוטובוסים. על גבי התמונה הוא רשם שהאוטובוסים משנעים מפגינים לעצרת נגד טראמפ. התמונה הועברת באופן ויראלי והגיע לכדי 370,000 ציוצים בטוויטר ופייסבוק. למעשה האוטבוסים היו שייכים להעברת אנשים שהיו נוכחים בכנס מסוים ולא פוליטי. המקרה מתאר מצב שבו גם בלי עריכה,ניתן לבצע מניפולציה על תמונות. תוך שינוי ההקשר בלבד.[52]

השפעה בתעמולה- פייק ניוז בעניין תעמולה מתייחס לסיפורי החדשות שנוצרים על ידי ישות פוליטית,להשפיע על התפיסות הציבוריות.המטרה הגלויה היא להועיל לאנשי ציבור,לארגון או לממשלה. מחקר מסוים חקר את חדשות ערוץ 1 ברוסיה.המחקר העלה שהערוץ העלה תכנים שיכולים להתפרש ככלים אסטרטגים וככלים לשחקנים פוליטיים על מנת לבטא עמדה בנושא מסוים ולעצב תפיסות פעולה של הציבור המקומי והקהילה הבינלואמית.ערוץ 1 נתפס כשהוא משדר כתבות חדשותיות מזויפות על מנת להשפיע על דעת הקהל.ראוי גם לציין שיש אזור אפור בין פרסום לתעמולה,שכן מניעים חופפים עשויים להיות נוכחים.מחקר בדק אנשים שקיבלו כסף על מנת לכתוב טוקבקים באינטרנט,האנשים גויסו על ידי חברת אנטי וירוס ומשחקי מחשב.מטרתם הייתה לשבח את החברות ששלחו אותם ובמקביל לטנף על המתחרים.במקרה הזאת ניתן להבחין בחבל דק שעובר בין תעמולה לפרסום,אך אי אפשר להגדירו כאף אחד מהם במפורש.[53]

טראמפ ופייק ניוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האנשים שהפיצו את המושג בצורה רחבה הוא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. טראמפ נוהג להאשים את כלי התקשורת בהפצת פייק ניוז בנוגע אליו, ובנאומיו אף נוהג לכנותם "הפייק ניוז", תוך שהוא מצביע עליהם. הדבר עורר ביקורת, כשיש שהאשימו אותו בניסיון להוריד את אמון העם בתקשורת, ויש אף שהאשימו אותו בהסתה כנגד העיתונאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייק ניוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ember, Sydney (3 באפריל 2017). "This Is Not Fake News (but Don’t Go by the Headline)". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  2. ^ H. Allcott; M.Gentzkow (2017), Social Media and Fake News in the 2016 Election, 211–236. doi:10.1257/jep.31.2.211, ‏May 3, 2017
  3. ^ "What's "fake news"? 60 Minutes producers investigate" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  4. ^ אמנפור, כריסטיאן, איך לחפש אמת בעולם של חדשות כזב (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2018 
  5. ^ Elle Hunt, What is fake news? How to spot it and what you can do to stop it, the Guardian, ‏2016-12-17 (באנגלית)
  6. ^ Fake news. It's complicated, firstdraftnews.com (באנגלית)
  7. ^ "The Cure for Fake News Is Worse Than the Disease". POLITICO Magazine. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. Politico. Retrieved February 19, 2017
  8. ^ "The crushing anxiety behind the media's fake news hysteria". Gobry, Pascal-Emmanuel (December 12, 2016). 12 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. Retrieved February 19, 2017
  9. ^ Glenn Greenwald, Russia Hysteria Infects WashPost Again: False Story About Hacking U.S. Electric Grid, The Intercept, ‏2016-12-31 (באנגלית)
  10. ^ "The Snarling Contempt of the Media's Fake News Hysteria | RealClearPolitics". בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018.  Retrieved February 19, 2017.
  11. ^ "Fake news inquiry to be launched by MPs". BBC News (באנגלית). 2017. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  12. ^ Weir William, History's Greatest Lies
  13. ^ Groups, Biography (בAmerican English)
  14. ^ Ferguson Everett, (Backgrounds of Early Christianity (second ed, 1993
  15. ^ Gillian Clark, E. Gillian Clark, Clark Gillian, Christianity and Roman Society, Cambridge University Press, 2004-12-13. (באנגלית)
  16. ^ Petra S. McGillen, Techniques of 19th-century fake news reporter teach us why we fall for it today, The Conversation (באנגלית)
  17. ^ "The corpse factory and the birth of fake news" (באנגלית). 17 בפברואר 2017. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2019. 
  18. ^ Eugene Kiely, Lori Robertson, How to Spot Fake News, FactCheck.org, ‏2016-11-18 (בAmerican English)
  19. ^ Peters, Jeremy W. (25 בדצמבר 2016). "Wielding Claims of ‘Fake News,’ Conservatives Take Aim at Mainstream Media". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2019. 
  20. ^ Poynter Institute, "Fake news and fact-checking websites both reach about a quarter of the population – but not the same quarter"
  21. ^ Joshua Tucker, Jonathan Nagler, Andrew Guess, Less than you think: Prevalence and predictors of fake news dissemination on Facebook, Science Advances 5, 2019-01-01, עמ' eaau4586 doi: 10.1126/sciadv.aau4586
  22. ^ 22.0 22.1 The World Wide Web's inventor warns it's in peril on 28th anniversary, USA TODAY (באנגלית)
  23. ^ Soroush Vosoughi, Deb Roy, and Sinan Aral, THE SPREAD OF TRUE AND FALSE NEWS ONLINE
  24. ^ Jonah Berger and Katherine L. MiLKMan, What Makes online Content Viral
  25. ^ Joseph Jacobs, St. William of Norwich, The Jewish Quarterly Review 9, 1897, עמ' 748–755 doi: 10.2307/1450801
  26. ^ עלילת הדם בדמשק (1840), lib.cet.ac.il
  27. ^ הפרוטוקולים של זקני ציון, lib.cet.ac.il
  28. ^ עלילות דם, פרעות וגירושים, lib.cet.ac.il
  29. ^ יהודים נפגעי פרעות קישינוב, 1903, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  30. ^ שיחה עם דורית דגני (הקטע על השמועה על פטירתו של חיים נחמן ביאליק מתחיל ב43:20), תוכנית הרדיו "מה שכרוך" - יובל אביבי ומיה סלע, שירי לב וענת שרון בלייס, תאגיד השידור הישראלי "כאן", 4 ביוני 2019
  31. ^ מאת צבי לביא, ‏המשטרה חוקרת מי מסר את ההודעה הכוזבת על מותו של אמנון רובינשטיין, באתר גלובס
  32. ^ עדן יואל, ‏בר רפאלי בחיים, אל תדאגו, באתר ‏mako‏‏, ‏1 בנובמבר 2017‏
  33. ^ How to Spot Fake News, באתר הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות
  34. ^ Sander van der Linden, How to Spot Fake News, Psychology Today, ‏November 14, 2017. Retrieved November 16, 2017
  35. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏September 15, 2016 (באנגלית)
  36. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏December 8, 2016 (באנגלית)
  37. ^ Creagh, Sunanda (17 בפברואר 2017). "How we do FactChecks at The Conversation". The Conversation (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  38. ^ Smith, Nicola, Taiwan Is Leading the Way in Tackling Fake News, Time, ‏April 6, 2017 (באנגלית)
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 39.5 Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and false news online, http://science.sciencemag.org/content/359/6380/1146
  40. ^ L. Itti, P. Baldi, Vision Res. 49, 1295–1306 (2009)
  41. ^ S. Aral, M. Van Alstyne, Am. J. Sociol. 117, 90–171 (2011)
  42. ^ "מה זה פיד RSS?". מה זה פיד RSS? (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2018. 
  43. ^ Reza Kormi-Nouri, Lars-Göran Nilsson, Nobuo Ohta, The novelty effect: support for the Novelty-Encoding Hypothesis, Scandinavian Journal of Psychology 46, April 2005, עמ' 133–143 doi: 10.1111/j.1467-9450.2005.00443.x
  44. ^ Yaakov Lappin,‏ Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet,‏ 6 באוגוסט 2006
  45. ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  46. ^ נתי טוקר, רשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2017
  47. ^ Concern over barrage of fake Russian news in Sweden. The Local, July 27, 2016
  48. ^ Merkel warns against fake news driving populist gains. AFP, November 23, 2016
  49. ^ Lewis Sanders IV, 'Divide Europe': European lawmakers warn of Russian propaganda. October 11, 2016
  50. ^ French Presidential Election study, ‏23 באפריל 2017 (באנגלית).
  51. ^ French social media awash with fake news stories from sources ‘exposed to Russian influence’ ahead of presidential election, באתר האינדפנדנט, ‏23 באפריל 2017 (באנגלית).
  52. ^ (PDF) Defining “Fake News”: A typology of scholarly definitions, ResearchGate (באנגלית)
  53. ^ (PDF) Defining “Fake News”: A typology of scholarly definitions, ResearchGate (באנגלית)