העוקץ (סרט)
![]() | |
בימוי | ג'ורג' רוי היל |
---|---|
הופק בידי |
טוני ביל, ג'וליה פיליפס, מייקל פיליפס ![]() |
תסריט | דייוויד וורד |
עריכה |
ויליאם ה' ריינולדס ![]() |
שחקנים ראשיים |
פול ניומן רוברט רדפורד רוברט שו |
מוזיקה | מרווין האמליש, עיבודים לנעימות רגטיים של סקוט ג'ופלין |
צילום |
רוברט סורטיס ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
חברת הפקה |
סרטי יוניברסל ![]() |
חברה מפיצה | סרטי יוניברסל |
שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה ![]() |
הקרנת בכורה | 25 בדצמבר 1973 |
משך הקרנה | 129 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה |
סרט שוד, סרט קומדיה, סרט חבר'ה, סרט דרמה ![]() |
הכנסות באתר מוג'ו | sting |
פרסים | שבעה פרסי אוסקר |
סרט הבא | העוקץ 2 |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
העוקץ (באנגלית: The Sting) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1973 אשר עלילתו מתרחשת בספטמבר 1936 ומתמקדת בשני נוכלים מקצועיים (פול ניומן ורוברט רדפורד) המנסים "לעקוץ" איש מאפיה (רוברט שו) שהרג את חברם המשותף על רקע המשבר הכלכלי בארצות הברית. הסרט בוים על ידי ג'ורג' רוי היל, אשר גם ביים לפני כן את ניומן ורדפורד בסרט "קיד וקסידי" (1969).
הסרט זכה בשבעה פרסי אוסקר, בין השאר על הבימוי ועל הפסקול, המבוסס על נעימות הרגטיים של סקוט ג'ופלין שעובדו בידי מרווין האמליש.
בישראל הקרנת הבכורה הייתה ב-1 ביוני 1974 בקולנוע אלנבי בתל אביב.[1]
הסרט הכניס למעלה מ-160 מיליון דולר, והוא נחשב אחת מאבני הדרך בתעשיית הקולנוע האמריקאי. לעומת זאת, סרט ההמשך שלו, "העוקץ 2" משנת 1983, זכה לפחות הצלחה ונכשל בקופות.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה היא 1936, ימי השפל הגדול. בג'ולייט שבאילינוי, הנוכלים ג'וני הוקר (רוברט רדפורד) ושותפיו לות'ר וגו' אירי מפילים בפח עובר אורח תמים וגונבים ממנו את כספו. בדיעבד מתברר שאותו אדם הוא בלדר של איש העולם התחתון דויל לונגן (שו),שבתור נקמה הורג את לות'ר ושולח שכירי חרב שיהרגו את הוקר. הוקר בורח לביתו של הנרי גונדורף (פול ניומן) בשיקגו, בעקבות המלצתו של לות'ר לפני מותו, בשל ניסיונו של גונדורף כנוכל ובקיאותו ב"עקיצות". מכאן מתכננים הוקר וגונדורף את העקיצה שתתנקם בלונגן.
פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסקול הסרט מבוסס בעיקרו על נעימות רגטיים של סקוט ג'ופלין, שעובדו לסרט בידי מרווין האמליש. מבין הנעימות של ג'ופלין שנעשה בהם שימוש בסרט, ידועה במיוחד הנעימה "The Entertainer" (בתרגום חופשי - "הבדרן"). המוזיקה בסרט זיכתה את האמליש בפרס האוסקר למוזיקה המעובדת הטובה ביותר. האלבום של הפסקול הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 בארצות הברית. הצלחת המוזיקה של הסרט תרמה תרומה משמעותית לפופולריות המחודשת של ג'ופלין בשנות השבעים.
שחקנים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פול ניומן - הנרי גונדורף
- רוברט רדפורד - ג'וני הוקר
- רוברט שו - דויל לונגן
- צ'ארלס דרנינג - לוטננט ויליאם סניידר
- ריי וולסטון (אנ') - ג'יי. ג'יי. סינגלטון
- איילין ברנן - בילי
- הרולד גולד (אנ') - קיד טוויסט
- ג'ון הפרנאן (אנ') - אדי ניילס
- דאנה אלקאר (אנ') - סוכן FBI פולק
- ג'ק קיהו (אנ') - אירי קיד
- דימיטרה ארליס (אנ') - לורטה
- רוברט ארל ג'ונס (אנ') - לות'ר קולמן
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט זכה להצלחה גדולה בטקס פרסי אוסקר ה-46, כשהוא זוכה ב-7 פרסים:
- הסרט הטוב ביותר - טוני ביל, ג'וליה פיליפס ומייקל פיליפס (אנ')
- הבימוי הטוב ביותר - ג'ורג' רוי היל
- התסריט המקורי הטוב ביותר - דייוויד וורד (אנ')
- הניהול האמנותי הטוב ביותר - הנרי במסטד (אנ') וג'יימס פיין (אנ')
- עיצוב התלבושות הטוב ביותר - אדית הד
- העריכה הטובה ביותר - ויליאם ריינולדס (אנ')
- המוזיקה המעובדת הטובה ביותר - מרווין האמליש
בנוסף היה מועמד ל-3 פרסים נוספים, לשחקן הטוב ביותר (רוברט רדפורד), הצילום הטוב ביותר, ולסאונד הטוב ביותר.
ב-2005 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- העוקץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
"העוקץ", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"העוקץ", באתר נטפליקס
"העוקץ", באתר AllMovie (באנגלית)
"העוקץ", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"העוקץ", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "העוקץ", באתר Metacritic (באנגלית)
- "העוקץ", באתר אידיבי
"העוקץ", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ השבוע בבתי הקולנוע, מעריב, 31 במאי 1974