גוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אומות העולם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי. משמעות המילה "נוכרי" היא "זר". המילה "גוי" מופיעה פעמים רבות במקרא בהקשרים שונים. על פי משמעותה המילולית המקורית, היא זהה ל"עם", ומכאן הכוונה לאדם המשתייך לעמי העולם, ולא לעם ישראל.

התפתחות הביטויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפה המקראית משמעות המילה "גוי" היא עם, ולפיכך גם ישראל נקרא "גוי"[1]. בספר בראשית הבטיח ה' לאברהם "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ...", ובהמשך נכתב "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ-בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ."

בדורות מאוחרים יותר, חל שינוי במשמעות המילה והיא קיבלה גוון בדלני המציין אדם שלא יהודי.

היחס אל הגוי במנהגי הדת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות שונים ביהדות מציגים צורות התייחסות שונות לגוי.

בתפילה היהודית האורתודוקסית, בכל בוקר, בברכות השחר, אומר היהודי המתפלל את ההודיה "ברוך שלא עשני גוי". ברכה זו מתתועדת כבר בתוספתא (ברכות ז, יח) והתפרשה בהמשך[2] כהודיה על תרי"ג מצוות שבהם זכה היהודי, בעוד שהנוכרי חייב בשבע מצוות בני נח בלבד.

בסידורי תפילה של הזרמים הלא אורותודוקסיים (כגון: ואני תפילתי: סידור ישראלי, 2009) הומרה ברכה זו בדרך כלל בברכה חיובית "ברוך שעשני ישראל", המתועדת בדפוסים מצונזרים של התלמוד הבבלי ושל ספרות הראשונים.[3] אף בתוך העולם האורתודוקסי ישנם ביטויים של חוסר נחת מברכה זו.[4][5][6] בסידורים אורתודוקסיים מסוימים[7] הומר "גוי" ב"נכרי" מסיבות לשוניות, אך ייתכן שהעדיפו ניסוח זה שנתפס כיותר נייטרלי.

התרחקות מעובדי אלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – חוקות הגויים. הלכות הרחקה מגויים

התורה דרשה מעם ישראל להתרחק משבעת העממים שבארץ כנען, כדי שלא יושפעו מעבודת האלילים שלהם. במשנה ובתלמוד נוספו גזירות רבות[8], שתכליתם להרחיק את ישראל מהשפעת הגויים ואליליהם. כמו כן, נאסר על יהודים להתקרב אליהם בימי חגיהם, ולאכול מפיתם, מיינם, מחלביהם ומבישוליהם. בנוסף, נצטוו לנהוג זהירות כלפי הגויים, בנימוק שהם חשודים על רצח ועל גזל.

גרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גיור, גר תושב

בתורה מוזהרים עם ישראל לנהוג בכבוד ואהבה לכל גוי שהתגייר ונעשה ישראל, או גוי שקיבל עליו שבע מצוות בני נח: "וכי יגור איתך גר בארצכם לא תונו אֹתו: כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים"[9].

דרכי שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרכי שלום

חז"ל ציוו לתת לגויים יחס שווה במספר תחומים, על מנת למנוע שנאה ואיבה, וכך אמרו בתלמוד: "מכלכלים עניי נוכרים עם עניי ישראל, מבקרים חולים נוכרים עם חולי ישראל וקוברים מתיהם עם מתי ישראל[10].

ובתלמוד ירושלמי הוסיפו: :שואלים בשלום גויים מפני דרכי שלום. גזל עכו"ם אסור וכן אין לגנוב את דעתם של הגויים ולרמותם. אבידת גוי מותרת ליהודי, אך חכמים הקפידו לנהוג לפנים משורת הדין ולהשיב לגוי את אבידתו כדי שיברך הגוי את אלוהי ישראל[11].

חסיד אומות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבע מצוות בני נח

נוכרי המקיים בקפדנות שבע מצוות בני נח הוא חסיד אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא[12]. גוי שנימול וטבל לשם גיור וקיבל על עצמו לקיים את המצוות הריהו כישראל גמור.

בכל הדיבור על גויים יש להבחין בין עכו"ם (=עובדי כוכבים ומזלות), שנגדם נאמרו כל ההגבלות החמורות, לבין גוי. סתם העכו"ם מקולקל בדתו ובמידותיו, ואילו המוסלמים (וכן זרמים נוצריים מעטים, כמעט רק אוניטרים) מאמינים אף הם כיהודים באל אחד. עקב ההאשמות שהטיחו הנוצרים ביהודים כי הביטויים העוינים לגוי שבתלמוד מכוונים נגדם, נהגו היהודים בשתי דרכים:

  1. הסבירו כי הכוונה היא לעובדי אלילים בלבד.
  2. שינו בתלמוד את הכינוי "גוי" ל"נוכרי", "ערל", "עכו"ם" ועוד (אלא שגם כאן נמצאו נוצרים שאמרו שנוטריקון של עכו"ם הוא: עובדי כריסטוס ומרים). יש לציין ששינויי המילים נעשו לעתים בכפייה על היהודים מצד הנוצרים שאיימו לשרוף את ספריהם.

טומאת גויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טומאת זיבה#זבים מדרבנן

מן התורה גוי אינו מקבל טומאה ואינו מטמא כלל בחייו. הדבר נלמד מכך שבפסוקי המקרא על הטומאה נאמר שמצווה זו מופנית ל"בני ישראל"[13]. עם זאת, חכמים גזרו שגויים יחשבו כזבים לכל דבר ועניין[14]. גזירה זו נועד למנוע מגורים משותפים של ישראל וגויים, בגלל נוהגי פריצות שרווחו בקרב גויים[15]. בפרט מסוים הקלו חכמים, שזרע היוצא מגופו של גוי אינו מטמא[16]. הדבר נועד להבליט את העובדה שזוהי גזירת חכמים, וכך ייזהרו שלא לשרוף תרומה וקדשים על טומאה זו.

הגזירה שחלה על גויים זכרים הוא מגיל תשע ועל הנקבות מגיל שלוש[17].

קיום מצוות על ידי גוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהגוי מצווה רק בשבע מצוות בני נח, אין איסור לגוי לקיים את כל תרי"ג המצוות. מלבד שתי מצוות שנינתו לישראל בלבד, וגוי שיקיים אותם מתחייב מיתה:

שמירת שבת לגוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גוי ששבת חייב מיתה

גוי ששובת בשבת ממלאכה חייב מיתה, וכך אמרו בתלמוד במסכת סנהדרין:

ואמר ריש לקיש: גוי ששבת – חייב מיתה, שנאמר "ויום ולילה לא ישבותו". ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. פשיטא. אמר רבינא: אפִלו בשני בשבת.

תלמוד תורה לגוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסור לימוד תורה לנוכרי

מצווה נוספת שקיים איסור על גוי לקיים היא מצוות תלמוד תורה, (מלבד דברים השייכים לשבע מצוות בני נח שחייב בהם), גוי שעבר ולמד תורה חייב מיתה. וכך אמרו בתלמוד במסכת סנהדרין:

אמר רבי יוחנן: עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ד'): "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה" - לנו (עם ישראל) מורשה, ולא להם (הגויים).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (ספר דברים, פרק ד', פסוק ח'); "... וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן" (ספר יהושע, פרק ג', פסוק י"ז)
  2. ^ למשל: רש"י, מנחות מג, ב
  3. ^ ראו דקדוקי סופרים למסכת מנחות מג, ב, עמ' 109-110, הע' ד.
  4. ^ למשל: אברהם ברלינר, "הערות על הסידור" בתוך הנ"ל, כתבים נבחרים, א, ירושלים, תש"ה, עמ' 21 צוריאל אדמנית, בתוך הזרם ונגדו, תל אביב, תשל"ז, עמ' 105.
  5. ^ השאלה עולה לא אחת בשנים האחרונות בספרות השו"ת המקוונת, ראו למשל ב שאלה שהופנתה לרב יובל שרלו.
  6. ^ Joseph Tabory, The benedictions of self-identity and the changing status of women and of Orthodoxy, Kenishta, 1, 2001, עמ' 107-138
  7. ^ למשל: סדר עבודת ישראל (רדלהיים, תרס"א), עמ' 40.
  8. ^ בעיקר במסכת עבודה זרה.
  9. ^ ויקרא טז, לג, לד.
  10. ^ גיטין סא, ע"א
  11. ^ רושלמי בבא מציעא ב', ה'
  12. ^ רמב"ם הלכות תשובה ג', ה' והלכות מלכים ח', י"א.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ג, עמוד ב'
  14. ^ שם ובתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ד, עמוד א'
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א', משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק ב', הלכה י'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.