השואה: 1944–1945

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ראו שיחה:השואה: 1939–1941.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גם כאשר ברור היה יותר מכל לגרמנים שהם מפסידים במלחמה, גם כאשר הם ראו שהצבא האדום מגיע לפאתי וינה, ורשה ואף ברלין – הם המשיכו והתעקשו לבצע את מדיניות הפתרון הסופי וניסו גם ברגעים האחרונים של המלחמה לרצוח כמה שיותר יהודים, באמצעות צעדות מוות שנועדו להתיש את היהודים שבועות ספורים, ואף ימים ספורים, טרם ישתחררו לחופשי מן המשטר הנאצי.

לקראת הסוף (1944-5.1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

1944[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 19 במרץ – כיבוש הונגריה בידי הגרמנים בעקבות ניסיונם של ההונגרים לפרוש מן המלחמה.
  • 15 במאי – במשך כמעט חודשיים מגורשים 437,000 יהודים מהונגריה. רובם שולחו לאושוויץ ונרצחו מיד עם הגעתם.
  • 7 ביולי – הוראת מיקלוש הורטי, עוצר הונגריה, להפסיק את גירוש היהודים מהונגריה. כעבור יומיים נפסקו הגירושים.
  • 2 באוקטובר – כניעת המורדים הפולנים בורשה. הגרמנים החלו בהריסת ורשה.
  • 8 בנובמבר – חידוש הגירושים של יהודי הונגריה – יותר מ-70,000 יהודים הוצעדו במצעד רגלי לעבר גבול אוסטריה.
  • 16 בדצמבר – 'קרב הבליטה' בארדנים – מתקפתם הגדולה האחרונה של הגרמנים – תחילה זכו בהישגים גדולים, אך כעבור שבוע נבלמו ונותרו מדולדלים לחלוטין.

1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 5 באפריל – הוצאה של יותר מ-28,250 אסירים מבוכנוואלד וממחנות המשנה שלו. 7000-8000 מהם נספו או נרצחו בפינוי.

לאחר המלחמה באירופה (5-9.1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאי 1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 14 במאי – כניעת הגרמנים לסובייטים.

אוגוסט-ספטמבר 1945[עריכת קוד מקור | עריכה]