השפעת מגפת הקורונה על ילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציורים אופטימיים של ילדים בקוויבק במהלך הגל הראשון, עם הסלוגן "Ça va bien aller", שמתורגם ל-"הכל יהיה בסדר"[1]

מגפת הקורונה השפיעה על הילדים ועל הנוער בשלל היבטים, בין אם בהיבטים בריאותיים[2], פיזיים[2][3], נפשיים,[3] חברתיים[4], חומריים, חינוכיים,[5] כלכליים[6][7] ועוד. חלק מההשלכות שהביעה עמה המגפה, היו מיידיות, ודבר זה בא על ידי ביטוי במדיניות הקורונה ומדיניות הסגרים. אך חלק מהשלכותיה של המגפה, היו ארוכות טווח ולא את כולן היה ניתן לזהות בין רגע. לדוגמה, השפעותיה הכלכליות והחינוכיות של מגפת הקורונה, באו לידי ביטוי רק לאחר זמן רב אחרי שהקורונה הגיעה לראשונה למדינות בהן השפיעה.

ילד בקרלה שבהודו, לומד בלמידה מקוונת

השפעה בריאותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת הקורונה התגלתה לראשונה בדצמבר 2019 בווהאן שבסין, והחלה להתפשט במהרה למדינות שונות ברחבי העולם, ותקופת הדגירה של המחלה נעה בין 2 לבין 14 ימים, כאשר תקופת הדגירה השכיחה ביותר היא בין 3 ל-7 ימים.

השפעות המחלה היו לא שונות אצל ילדים. אף על פי שתסמיני המחלה חלשים יותר בקרב צעירים וילדים, היא משאירה תופעות לוואי קצרות וארוכות לאחר היעלמותה.

PIMS[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת פימס (PIMS) לדוגמה (קיצור ל-paediatric inflammatory multisystem syndrome), היא מחלה דלקתית שהתגלתה לראשונה בבריטניה ובארצות הברית, והיא מתחילה להופיע בין 2 ל-4 שבועות לאחר ההדבקה בקורונה. התסמינים של המחלה כוללים בדרך כלל חום, כאבי בטן, הקאות, שלשולים, פריחה, דלקת של שריר הלב והלם.[2][8]

עם זאת, התסמונת נחשבת ליחסית נדירה, התגלו כ-720 מקרים של PIMS בלבד בסוף פברואר 2021 באנגליה, בעוד שהיו למעלה מ-7,000 מקרי קורונה בכל יום בחודש זה באנגליה, וילד אחד בלבד מת מתסמונת PIMS בדצמבר 2021.[9][10]

Long COVID[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בלי תסמונת PIMS, עלולים להופיע לצעירים תופעות לוואי עקב הדבקתם בקורונה, 10 עד 20 אחוז מהאנשים שנמצאו חיוביים לקורונה, חוו השפעות ארוכות טווח של הקורונה (או בקיצור: Long COVID), אשר נמשכו יותר מחודש, ו־2.3 אחוז[11] (1 מכל 44 אנשים) חוו תסמינים שנמשכים יותר מ־12 שבועות. התסמינים של "Long COVID" כוללים עייפות קיצונית, שיעול לאורך זמן, חולשת שרירים, חום נמוך, ערפל מוחי (חוסר היכולת להתרכז) ועוד.[12]

ילדים אשר חווים תסמיני Long COVID, עלולים להתקשות לעשות ספורט, להיות עייפים ועוד. אך התמותה חלשה, מתוך 5,210 מקרים של Long COVID, רק 46 ילדים ונערים מתו.[13]

השפעה נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות נגיף הקורונה, הביאה עימה גורמי לחץ ואי-דאות לילדים ולנערים בגילאי העשרה. לעיתים הקורונה הביאה עימה השפעות משמעותית על מצבם הרגשי של הילדים, על בריאותם הנפשי והתנהגותם. גורמים אלו נבעו עקב מדיניות הקורונה שננקטו במדינות רבות, הכוללות סגרים, ריחוק חברתי והגבלת תנועה, ולעיתים, המצב הנפשי החמור אצל הילדים נבע מלחץ מהמגפה עצמה ומהשפעותיה על אנשים אחרים.[14]

מחקרים שערכו סביב הנגיף והשפעותיו הנפשיות על צעירים, גילו כי צעדים שננקטו על מנת לשלוט בהתפרצות נגיף הקורונה, ובמיוחד מדיניות הסגרים וסגירת מוסדות החינוך לתקופות ממושכות, עשויות להשפיע לרעה על מצבם של ילדים ונערים כאחד. הסימנים עלולים להראות עלייה בחרדה, דיכאון, הפרעת דק פוסט-טראומטית, בכלל באוכלוסייה ובקרב ילדים בפרט.[14]

מאז פרוץ מגפת הקורונה, מנסים חוקרים ואנשים רבים להבין את השפעותיה של מגפת הקורונה בהיבטים נפשיים על האוכלוסיות הצעירות. יש עדויות חלקיות, אך ממצאי סקר שנערך בספרד ובאיטליה, שפורסמו באוגוסט 2020, ניתן לראות כי 85% מכלל ההורים המשתתפים, הבחינו בשינויים במצבם הרגשי וההתנהגות של ילדיהם במהלך הסגרים בפרט ובמשך הקורונה בכלל. התופעות השכיחות ביותר שההורים העידו על ילדיהם, היו: קשיי ריכוז, עצבנות, שעמום, חוסר מנוחה, תחושת בדידות ודאגות.[15]

בישראל, יש עלייה חדה ברמת החרדה, בהפרעות במצב הרוח והפרעות אכילה בקרב ילדים עד גיל 18. על פי הערכות שביצעו כתוצאה מסקר בישראל, עלה כי 80% ממנהלים של מרפאות, דיווחו על עלייה משמעותית בפניות לקבל שירות במרפאות בריאות נפש לילדים, ואף יותר ממה שקיבלו בגל הראשון של הקורונה.

במוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, התקבלו 1,406 פניות בשנת 2020 על "איום בהתאבדות", לעומת 780 פניות בשנת 2019.[16][3]

השפעה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הסגר של הקורונה, חלה עלייה משמעותית בזמן שמקדישים ילדים ובני נוער ברשתות החברתיות, בצפייה, במשחק ובשימוש באמצעים טכנולוגיים.

למידה מרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שנערך על ידי מכון חרוב וכלל מדגם של 654 ילדים בטווח הגילאים 10 עד 16, התגלה כי המעבר ללמידה מרחוק, השפיעה על תעסוקתם העיקרית של בני הנוער. 87.9% מהילדים, הרגישו מוגנים במידה רבה בביתם, בעת הלמידה מרחוק, רק 2.8% ענו שהם לא מסכימים.

רגשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, שהשווה בין ביטויים של רגשות חיוביים ושליליים בקרב נערים ונערות בטווח הגילאים של 12 עד 18 ביחס לשנים קודמות, עלה כי הנוער מרגיש עלייה חדה ברגשות השליליים בזמן משבר הקורונה. הרגשות השליליים שבאו לידי ביטוי כוללים: חוסר שקט, טרדה, לחץ ורגזנות, וגם עצב במידה פחותה.[17]

מיעוט מהמתבגרים דיווח על פחד, בהלה, עוינות, אשמה או בושה.[18] שמצא גם הוא ירידה במדדים של אושר. תוצאות המחקר דומות מאוד לתוצאות המחקר של מכון חרוב. והן מעידות על ירידה בשביעות הרצון של בני הנוער מסביבתם הקרובה.[4]

אלימות במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב חלק מהמשפחות, לחציי הסגר וסגירת בתי הספר, הובילה לאלימות בתוך המשפחה, בין אם מדובר באלימות פיזית, נפשית, מינית, פסיכולוגית או כלכלית. על פי דו"ח של שירותי הרשויות המקומיות בתקופת משבר הקורונה, חלה עלייה משמעותית בדיווחים על מקרי אלימות במשפחה (26%).[19]

במדינות כמו אוסטרליה, נראתה גם כן עלייה באלימות במשפחה. המנכ"לית של ארגון השירותים החברתיים Wayss, טענה כי חלה עלייה משמעותית בשיחות לשירות המשטרה שלה, וכמות השיחות והבקשות לשירותים שלה עלו מ-120 בשבוע ל-209 שיחות בשבוע בעקבות הקורונה.

נשים רבות שהיו מנוצלות על ידי בני זוגותיהן, אמרו לבני הזוג שלהן כי הן חלו בנגיף הקורונה, בתור עילה לא ליצור איתם מגע.[20][4]

השפעה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה השפיעה כלכלית על רבים מן האנשים בעולם בכלל, אך היא השפיעה גם על הנוער. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2020, התמ"ג ירד ב-3% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019.[7]

למידה מרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמידה המקוונת שהתלמידים היו צריכים ללמוד דרכה, הקשתה על השכבות העניות. כיום ישנם יותר מרבע מיליארד תלמידים ברחבי העולם ללא גישה ללמידה.[21]

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל בשנת 2018, למרות מיזם מחשב לכל ילד, ב-23.6% ממשקי הבית עם ילדים אין אינטרנט וב-7.15% אין מחשב. ובעוד שב-21.7% ממשקי הבית היהודים בישראל אין חיבור לאינטרנט, נתונים אלו גבוהים בהרבה בחברה הערבית, בה ל-51% אין חיבור לאינטרנט.[22]

במשפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנתון שנערך בסקרים שונים, עולה כי במהלך חודש נובמבר 2020, 71% מכלל ההורים הדרדרו כלכלית במהלך חודש הקורונה, ו-29% מעידים על פגיעה כלכלית קשה או קשה מאוד. 44% מההורים מעידים כי עשו ויתורים כלכליים לטובת ילדיהם, ושיעור הנשים שהפחיתו את שעות עבודתן על מנת להיות עם ילדיהם, גבוה ב-30% משיעור הגברים.[23]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.cbc.ca/news/canada/montreal/quebec-ca-va-bien-aller-covid-19-1.5529750 Meet one of the people behind Quebec's 'Ça va bien aller' posters
  2. ^ 1 2 3 קורונה וילדים – מה חשוב להורים לדעת, www.schneider.org.il
  3. ^ 1 2 3 מריה רבינוביץ', מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  4. ^ 1 2 3 נוי דלי ובר סופר, ההשפעות הרגשיות של הקורונה על ילדים ונוער - נתונים מישראל ומהעולם, לשכת המדען הראשי - משרד החינוך
  5. ^ אתי וייסבלאי ומערכת דברי הכנסת, מערכת החינוך במשבר הקורונה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  6. ^ טל ארזי ויעל סבג, הגברת מצבי הסיכון של ילדים ו בני נוער נוכח משבר הקורונה, התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשיתוף פעולה עם גופי הממשל, מאי 2020
  7. ^ 1 2 השפעת הקורונה על הכלכלה בישראל: מבט-על, מרכז טאוב
  8. ^ קורונה בילדים: התסמינים ותסמונת PIMS (פימס), www.clalit.co.il
  9. ^ What Is PIMS, Long Covid Kids (באנגלית)
  10. ^ UK Summary | Coronavirus (COVID-19) in the UK, coronavirus.data.gov.uk (באנגלית)
  11. ^ Carole H. Sudre, Benjamin Murray, Thomas Varsavsky, Mark S. Graham, Attributes and predictors of Long-COVID: analysis of COVID cases and their symptoms collected by the Covid Symptoms Study App, 2020-10-21, עמ' 2020.10.19.20214494 doi: 10.1101/2020.10.19.20214494v1
  12. ^ COVID-19 (coronavirus): Long-term effects, Mayo Clinic (באנגלית)
  13. ^ What Happens When Kids Get Long COVID?, Yale Medicine (באנגלית)
  14. ^ 1 2 Combatting COVID-19's effect on children, OECD (באנגלית)
  15. ^ Maayan Shorer, Liat Leibovich, Young children’s emotional stress reactions during the COVID-19 outbreak and their associations with parental emotion regulation and parental playfulness, Early Child Development and Care 0, 2020-08-20, עמ' 1–11 doi: 10.1080/03004430.2020.1806830
  16. ^ ריכוז נתוני מוקד 105 לשנת 2020, GOV.IL
  17. ^ ענת אטיה מלכי, ההשפעה של למידה מרחוק על היבטים רגשיים וחברתיים, דרכי פעולה, הוראה ודרכי התמודדות עם אתגרים רגשיים - חברתיים של למידה מרחוק, לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, ינואר 2021
  18. ^ גב' גל נאור וד"ר אלה דניאל, רווחה נפשית של בני נוער בתקופת הקורונה (COVID 19): דו"ח מצב, המעבדה להתפתחות חברתית, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
  19. ^ עלם ישראל, קיץ בצל הקורונה, עמותת עלם, ‏יוני-אוגוסט 2020 (באנגלית)
  20. ^ "Men are telling their partners they have coronavirus 'so they can't leave the house'". ABC News (באנגלית). 28 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2021. 
  21. ^ יו"ר ד"ר הללי פינסון, ד"ר סראב אבו רביעה, ד"ר אירי ס בן-דוד הדר, ד"ר זהורית דדון, עו"ד יעל כפרי, מלכה פוריס, קבוצת חשיבה: פערים ואי שוויון בלמידה מקוונת, לשכת המדען הראשי, 28 ביולי 2020
  22. ^ מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2020 ;הלמ"ס, 2018.
  23. ^ יערה מן, הורים עובדים במשבר הקורונה - ממצאים מסקר הורים, סקירה משווה והמלצות מדיניות, קרן ברל כצנלסון, דצמבר 2020