מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה
סמליל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה.png
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
משרד אחראי צה"ל, משרד הבריאות, המל"ל
תאריך הקמה מרץ 2020
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה הוא גוף שהוקם על ידי אגף המודיעין בצה"ל במסגרת הטיפול הממסדי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל, על מנת לסייע למשרד הבריאות במחקר מערכתי ורפואי על אודות התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בישראל ומחוצה לה. כיום מספק המרכז למשרד הבריאות, למועצה לביטחון לאומי ולשאר משרדי הממשלה מידע, ניתוח נתונים, תובנות וכן המלצות, שנועדו לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה להמשך המאבק בקורונה.

הגוף מורכב מקציני מודיעין ונעזר במומחים מעולמות תוכן רלוונטיים – מדענים מהאקדמיה, רופאים, אפידמיולוגים, חוקרי ביצועים וסטטיסטיקאים. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר באגף המודיעין.

הקמת המרכז וייעודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המידע הוקם בחודש מרץ 2020, עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל, בעקבות פניית משרד הבריאות לאגף המודיעין. עם היווסדו, עסק המרכז במחקר מדיניות המאבק בקורונה בקרב כלל מדינות העולם.

מטרתו העיקרית של המרכז היא לבצע מחקרי עומק על התפשטות מגפת הקורונה לטובת הצפת סיכונים והזדמנויות לגורמים המקצועיים ולמקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, במל"ל ובמערכת הביטחון. המרכז עוסק בין היתר בהצבעה על מוקדי סיכון מרכזיים ומגמות תחלואה בישראל, בשיתוף מכון גרטנר למחקר אפידמיולוגי במשרד הבריאות. כמו כן, המרכז חוקר את התפשטות המגפה במדינות העולם ובמזרח התיכון, מרכז תובנות מתוך מחקרים רפואיים מובילים בעולם כמו גם על שיטות בדיקה, חיסונים ותרופות אשר הוכחו כיעילים במאבק העולמי בנגיף הקורונה.

בעקבות התמשכות התחלואה בישראל, הוחלט בסיכום בין משרדי הבריאות, האוצר וצה"ל שאמ"ן ימשיך את פעילות מרכז המידע למשך כשנה וחצי נוספות (עד תחילת 2022), תחת מעטפת מרכז השליטה שהוקם במשרד הבריאות. לשם כך הוקצו (יוני 2020) תקנים ייעודיים, שיאפשרו את הפעלת המרכז. בפרק זמן זה, יפעלו מרכז המידע והידע ומשרד הבריאות לבסס מסגרת אזרחית חדשה במשרד הבריאות, אשר תמשיך את פעילויות המרכז ותחליף אותו לאחר פירוקו.

הגבלות משפטיות בפעילות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיום הקמתו, וכחלק מהגבלות משפטיות מוגדרות, כלל פעילות המרכז ממוקדת בניתוח מגמות ועיבוד מידע, ולא מתבצעת במסגרתו כל פעילות איסוף מידע הנוגעת למושאי המחקר בישראל. כמו כן, מידע גולמי אשר מקורו בגורמי הרפואה בארץ מוגבל לחומרים סיכומיים וסטטיסטיים ואינו מכיל מידע רפואי אישי או פרטני. בתוך כך, פעילותו של המרכז ממומשת תחת אישור רשמי, בליווי היועץ המשפטי של אמ"ן ובפיקוח של משרד הבריאות.

מבנה המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה עומד אלוף-משנה נ', המשמש בשגרה כראש הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר של אמ"ן.

במסגרת המרכז פועלים עשרות חוקרים ואנשי טכנולוגיה מחטיבת המחקר, יחידה 8200, יחידה 9900, מערך המ"מ ויחידות נוספות באמ"ן.

מבנה המרכז כולל ארבעה מדורי מחקר:

  • מדור מגמות בישראל – אחראי על ניתוח התפשטות תחלואת הקורונה במדינת ישראל לצורך ביסוס המלצות למדיניות משרד הבריאות.
  • מדור מדינות העולם – אחראי על ניתוח מדיניות, פעילויות ושימוש בטכנולוגיות במדינות העולם במערכה נגד הקורונה.
  • מדור טכנולוגיות רפואיות - אחראי על ניתוח ומחקר שיטות בדיקה, תרופות וחיסונים בהם נעשה שימוש ברחבי העולם, ואשר מציגים פוטנציאל גבוה להתמודדות בתחלואה.
  • מדור דאטה – אחראי על כתיבת קודים לניתוח, פיתוח והצגה של נתונים ומאגרי מידע, אשר מהווים בסיס חיוני למחקר מגמות תחלואה בחתכים גאוגרפיים, גילאיים, דמוגרפיים ועוד.

בנפרד ממרכז המידע והידע, הוקמה בתוך חטיבת התקשו"ב של משרד הבריאות, על ידי יחידה 8200 באמ"ן, מסגרת לתמיכה בתשתית המחשוב וניתוח הנתונים של המשרד. בתוך כך, פותחה גם תוכנת שליטה ובקרה לניהול נתונים משותף לכלל גופי הבריאות בישראל.

פרסומים של המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]