לדלג לתוכן

השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מגפת הקורונה משפיעה על הכלכלה במגוון היבטים. המגפה מובילה למיתון עולמי קשה ולשינוי בתחומים כלכליים שונים. המצב הכלכלי הושפע ממצב ההתמודדות עם המגפה ובמקביל השפיע על אופן ההתמודדות עימה.[1]

השפעה בולטת הייתה תחילתו של המשבר הכלכלי העולמי של 2020 (נקרא גם מיתון הקורונה[2] או הקורונה הכלכלית[3]). סימן ראשון למשבר כלכלי היה ההתרסקות בשוק המניות ב-20 בפברואר 2020.[4][5][6][7] קרן המטבע הבינלאומית דיווחה ב-14 באפריל שכל מדינות G7 כבר נכנסו או עמדו להיכנס ל"מיתון עמוק" וחלה האטה משמעותית בצמיחה בכלכלות המתפתחות. נציגיה טענו שהמיתון צפוי להיות הקשה ביותר מאז השפל הגדול, והעריכו שהוא יהיה "גרוע בהרבה" מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים 20082009.[8] ברבעון הראשון של שנת 2021 נחזתה צמיחה אך ההתאוששות נותרה הדרגתית.[9] מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות במגוון דרכים.[10]

מסעדה שאפשרה רק לקיחת מזון בשל ההתמודדות עם המגפה.

בועת חובות עסקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, חלה עלייה גדולה בחובות התאגידים, מ-84% מהתוצר העולמי ברוטו בשנת 2009 ל-92% בשנת 2019, או בערך 72 טריליון דולר.[11] בשמונת הכלכלות הגדולות בעולם - הרפובליקה העממית של סין, ארצות הברית, יפן, הממלכה המאוחדת, צרפת, ספרד, איטליה וגרמניה - החוב התאגידי היה בסך הכל כ־51 טריליון דולר בשנת 2019, לעומת 34 טריליון דולר בשנת 2009.[12] אם האקלים הכלכלי מדרדר, חברות עם חובות גבוהים מסתכנות בכך שאינן מסוגלות לשלם את תשלומי הריבית שלהן למלווים או לממן מחדש את חובן.[13] מכון מקינזי ושות' הזהיר בשנת 2018 כי הסיכונים הגדולים ביותר יהיו לשוק מתעורר כמו סין, הודו וברזיל, שם הונפקו 25-30% מאיגרות חוב על ידי חברות בסיכון גבוה.[14]

מלחמת סחר בין סין לארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין

מלחמת הסחר התרחשה מ-2018 עד 2020, והשפיעה על כלכלות בעולם.[15] בשנת 2018, הנשיא דונלד טראמפ החל לקבוע מכס ומחסומי סחר על סין במטרה לאלץ אותה לבצע שינויים בנוהגי סחר. בין אותם נוהלי סחר והשפעותיהם הם הגירעון המסחרי ההולך וגובר, גנבה לכאורה של קניין רוחני והעברה כפויה לכאורה של טכנולוגיה אמריקאית לסין.[16] בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות.

בארצות הברית, מלחמת הסחר יצרה מאבקים של חקלאים ויצרנים ומחירים גבוהים יותר לצרכנים, מה שהביא לכך שהתעשייה האמריקאית נכנסה ל"מיתון קל" במהלך 2019.[17] במדינות אחרות זה גם גרם לנזק כלכלי, כולל הפגנות אלימות בצ'ילה ובאקוודור בגלל עליות תעבורה ומחירי אנרגיה, אם כי מדינות מסוימות נהנו מגידול בייצור כדי למלא את הפערים. זה גם הוביל לחוסר יציבות בשוק המניות. ממשלות של כמה מדינות, כולל סין וארצות הברית, נקטו צעדים כדי להתמודד עם חלק מהנזק שנגרם כתוצאה מהידרדרות ביחסי ארצות הברית–סין.

ערך מורחב – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי

באירופה, כלכלות הושפעו מפרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי, הידוע יותר בשם ברקזיט. הצמיחה בבריטניה ובאיחוד האירופי קפאה על שמריה במהלך שנת 2019, לקראת הברקזיט, בעיקר בגלל אי ודאות סביב המשבר.[18] בריטניה חוותה 'כמעט מיתון' בשנת 2019, שהחליש את הכלכלה הבריטית עם כניסתה לשנת 2020. עסקים רבים עזבו את הממלכה המאוחדת לאיחוד האירופי, מה שהביא לאובדן סחר ולירידה כלכלית הן עבור חברי האיחוד והן עבור בריטניה.[19]

האטה כלכלית עולמית בשנת 2019

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2019 דיווחה קרן המטבע הבינלאומית כי הכלכלה העולמית עוברת "האטה מתואמת", שנכנסה לקצב האיטי ביותר שלה מאז המשבר הכלכלי העולמי (2008).[20] "סדקים" הופיעו בשוק כאשר השווקים העולמיים החלו לסבול בגלל "הידרדרות חדה" של פעילות התעשייה.[21] על פי ההערכות, הצמיחה העולמית הגיעה לשיאה בשנת 2017, ואז התפוקה התעשייתית הכוללת בעולם החלה בירידה מתמשכת בתחילת 2018.[22] קרן המטבע הבינלאומית האשימה את "עניין הסחר והמתחים הגאו-פוליטיים" כסיבה העיקרית להאטה, תוך שהיא מציינת את פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי ומלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין כסיבות העיקריות להאטה בשנת 2019, בעוד כלכלנים אחרים האשימו את סוגיות הנזילות.[23]

באפריל 2019 חל היפוך בעקום התשואה בארצות הברית, מה שהצית חששות ממיתון עולמי.[24] עקומת התשואה ההפוכה ופחדי מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הובילו למכירה בשוקי המניות העולמיים במהלך מרץ 2019, מה שהביא לחשש רב יותר שמיתון מתקרב.[25] עליית רמות החוב במדינות האיחוד האירופי ובארצות הברית הייתה תמיד דאגה לכלכלנים. עם זאת, ב-2019 גברה הדאגה במהלך ההאטה הכלכלית, וכלכלנים החלו להתריע על 'פצצת חובות' שתתרחש במהלך המשבר הכלכלי הבא.[26]

מגפת הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מגפת הקורונה
פאניקת קניות באינדונזיה

מגפת הקורונה היא המגפה המשפיעה ביותר מאז השפעת הספרדית.[27] פרצה לראשונה בסוף 2019 בסין והתפשטה לשאר העולם בשנת 2020. היא הוכרזה כמצב חירום לבריאות הציבור בדרגה בינלאומית ב-30 בינואר 2020, והוכרה כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב־11 במרץ 2020.

המגפה הביאה לשיבוש כלכלי עולמי קשה. העולם עבר קיפאון כלכלי וירידה משמעותית בצריכה. כתוצאה מההתפשטות המהירה של המגפה, כלכלות ברחבי העולם נאלצו ליזום הסגרים, ריחוק חברתי והגבלות, במטרה לרסן את התפשטות המגפה. הצעדים הובילו לירידה מהירה בפעילות התעשיות שונות וצריכה בבת אחת. הירידה השפיעה על הכלכלה ובפרט על הבנקים והתעסוקה. נדחו או בוטלו של אירועי ספורט, דתיים, פוליטיים ותרבותיים. היו תופעות כמו פאניקת קניות.[28] בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות נסגרו על בסיס ארצי או מקומי במדינות רבות, והשפיעו על כ-98.6 אחוז מאוכלוסיית התלמידים בעולם. ממשלות רבות הגבילו או התריעו לגבי נסיעה לא חיונית למדינות ואזורים שנפגעו מההתפרצות ומחוצה לה. המצב הכלכלי השתנה בהתאם לשינוי בהנחיות ולהתנהלות הציבור.

הוראות ההסגר והריחוק החברתי השפיעו בבירור על סוגים רבים של עסקים, בעיקר על אלה המספקים שירותים פרטיים (כולל חנויות קמעונאיות, מסעדות ובתי מלון, מקומות בילוי ומוזיאונים, מרפאות פרטיות ומכוני יופי וספא), הנחיות ממשלתיות אינן ההשפעה היחידה על אותם עסקים. בארצות הברית אנשים החלו לשנות את התנהגותם הכלכלית 10–20 יום לפני שהורו להישאר בבית,[29] ועד מאי, שינויים בשיעורי התנועה של אנשים (על פי נתוני הטלפון הנייד) לא תמיד תאמו לחוקים המקומיים בארצות הברית.[30][31]

מלחמת מחירי הנפט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)
תזוזת מחיר WTI משנת 2019. ההתרסקות החלה באמצע פברואר 2020. ב־20 באפריל 2020, המחירים ירדו מתחת לאפס בפעם הראשונה בהיסטוריה הרשומה.[32]

במרץ 2020, ערב הסעודית פתחה במלחמת מחירים עם רוסיה, מה שהוביל לירידה משמעותית במחיר הנפט. מחירי הנפט האמריקניים נפלו ב-34%, הנפט הגולמי נפל ב-26%, ונפט ברנט ירד ב-24%. היא נוצרה בעקבות אי ההתקדמות במשא ומתן בין ארגון המדינות המייצאות נפט ורוסיה על קיצוצים בייצור נפט בעיצומה של מגפת הקורונה. ב-10 במרץ, מחירי הנפט ירדו ב-30% מתחילת אותה שנה עקב ירידה בביקוש. במהלך אפריל, בשל מגבלות התנועה שהוטלו לאור מגפת הקורונה בארצות הברית, מחיר הנפט ירד מתחת לאפס דולרים ויצרני נפט אמריקאים החלו לשלם לרוכשי נפט לטובת אחסונו. ב-12 באפריל, נחתם הסכם שסיים את המלחמה.

במדינות העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעה הכלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגפה הובילה לכך שבחלק מחודשי המגפה יותר משליש מאוכלוסיית העולם הושבתה עקב סגר שנועד לעצור את התפשטות הנגיף. מדינות שונות סגרו את הגבולות ויזמו מגבלות ריחוק חברתי. צעדים אלה הובילו להשלכות קשות על כלכלות ברחבי העולם.[33]

חלה עלייה גבוהה ומהירה במיוחד באבטלה במדינות רבות.[34] האומות המאוחדות חזה באפריל 2020 כי האבטלה העולמית תחסל 6.7 אחוז משעות העבודה ברחבי העולם ברבעון השני של 2020 - שווה ערך ל-195 מיליון עובדים במשרה מלאה.[35] במדינות המערב צפויה האבטלה להיות בסביבות 10%, כאשר מדינות שנפגעו קשה יותר מהמגפה עם שיעורי אבטלה גבוהים יותר.[36][37][38] העולם המתפתח הושפע גם מהמיתון.[39]

במיתון התרחשה התמוטטות מחיר הנפט, התמוטטות התיירות, תעשיית האירוח, ענף האנרגיה וירידה משמעותית בפעילות הצרכנים בהשוואה לעשור הקודם.[40][41]

הענף הראשון להיפגע ממשבר הקורונה היה ענף התיירות. שנת 2019 הייתה השנה המתוירת ביותר בעולם, השילוב בין טיסות מוזלות ועלייתו של מעמד בינוני בארצות מרובות אוכלוסין כמו סין והודו גרמו לכך בין היתר. מגוון יעדים ברחבי העולם התרוקנו מתיירים.[42]

טיסה כמעט ריקה מבייג'ינג ללוס אנג'לס במהלך המגפה

למגפה הייתה השפעה משמעותית על ענף התעופה בגלל מגבלות הנסיעות שהתקבלו, כמו גם ירידה בביקוש בקרב המטיילים. מדינות סגרו את גבולותיהן או חייבו את הבאים בבידוד לתקופה. בינואר, חברות תעופה רבות ביטלו את טיסותיהן לסין. עם התפשטות המגפה בעולם בוטלו טיסות רבות ליעדים שבהם נמצאו חולים במגפה. איגוד חברות התעופה יאט"א העריך שבעקבות התפשטות הנגיף חברות התעופה בעולם יפסידו הכנסות של בין 314 מיליארד דולר.[43] חברות ביטוח הודיעו על הפסקה של מכירת פוליסות שונות לביטול נסיעות בינלאומיות.[44] היו חברות התעופה שפשטו רגל או עברו לממשל ((Administration (law): חברות כמו מצפן איירליינס[45], Flybe, טראנס סטייטס איירליינס, וירג'ין אוסטרליה, אייר מאוריציוס ואווינקה. במאי 2020, עקב ירידה בתחלואה, מדינות דנו או חתמו על הסכמים לפיהם יהיה מעבר כמעט חופשי בין אותן מדינות. המטרה הייתה החזרת התיירות והטיסות.[46]

הנחיות במסעדה בקרופטון, אנגליה.

מגזרי שירותים נפגעו בגלל המיתון.[47] לדוגמה, מכירות הרכב החדשות בארצות הברית ירדו ב-40% במרץ 2020.[48] שלוש התעשיות האמריקניות הגדולות ביותר סגרו זמנית את המפעלים שלהן.[49] תעשיית הרכב הגרמנית נכנסה למשבר לאחר שכבר סבלה מדיזלגייט, כמו גם מתחרות מצד מכוניות חשמליות.[50] בבריטניה הייתה צניחה חדה באפריל.[51] מחיר החוזים העתידיים על נפט אמריקאי הפך לשלילי, שכן סוחרים החלו לשלם עבור הקונים שייקחו את המוצר לפני שיגמר כושר האחסון.[52] זאת למרות עסקה קודמת עם אופ"ק שקיצצה את הייצור העולמי ב-10% וסיימה את מלחמת מחירי הנפט.

מרכזי קניות וקמעונאים אחרים ברחבי העולם צמצמו שעות או נסגרו לחלוטין.[53] חנויות כלבו וחנויות בגדים נפגעו במיוחד. היו רשתות מזון במדינות מסוימות ששמרו על ריווחיות.[54] המסחר האלקטרוני הושפע גם הוא, כשמכירת קטגוריות כמו כפפות חד פעמיות עלו ב-670% במרץ 2020 לעומת 2019.[55] עקב המאבק במגפה, חלק מהעסקים נסגרו זמנית. חלק מהמועסקים עברו לעבודה מהבית. היה צפי שיהיו עסקים שיסגרו לקביעות.[56] אירועי ספורט בוטלו ומוסדות תרבות כמו בתי קולנוע[57] נסגרו לתקופות ארוכות. בסוף 2020, הייתה עליה בפתיחת עסקים חדשים באירופה ובארצות הברית במקביל לקריסת אחרים.[58]

קולנוע סגור בסארי, קולומביה הבריטית, קנדה, אפריל 2020

פעמים אחדות עוכבו אוניות תענוגות על אלפי נוסעיהן, לאחר שנתגלו בהן חולים בנגיף או שעלה חשד לכך.[59] אירועים אלה גרמו לביטול הזמנות והפלגות.[60] מחירי המניות של קווי השייט הגדולים ירדו ב-70-80%.[61]

שרשראות האספקה הבינלאומיות הואטו ברחבי העולם.[62] למשל, אספקת רכיבים המיוצרים בסין נפגעה, ושיבשה פעילות במפעלים במדינות אחרות המתבססים על רכיבים אלה.[63] אספקת מוצרים שהוזמנו מסין דרך אתרי אינטרנט סיניים נפגעה.[64] ייצוא מסין נפל בחצי השנה הראשונה של 2020 ב-6.2% והיה ניסיון לעודד צריכה מקומית.[65]

חנויות בסט ביי הגבילו את הכניסה אליהן למספר מצומצם של אנשים. בעיר ניו יורק, 18 במרץ 2020

בתחילת מרץ 2020, כמה ערים מרכזיות בארצות הברית הודיעו כי ברים ומסעדות ייסגרו לסועדים יושבים ומוגבלים להזמנות המשלוח ומסירה.[66] חלק מהעובדים פוטרו, ויותר עובדים היו חסרי חופשת מחלה בענף לעומת ענפים דומים.[67] כך היה במדינות רבות בעולם. שם הוצאו תושבים לחל"ת ומסעדות רבות עשו משלוחים. בהמשך, מסעדות נפתחו תחת מגבלות על תפוסה ומגבלות של ריחוק חברתי. במהלך 2021, עלה השכר המינימלי בעסקים רבים.[68]

המדינה הראשונה שהושפעה גם כלכלית מהמגפה הייתה סין. התיירות בסין ובעולם נפגעה. למשל, חלק מהחומה הגדולה של סין נסגר למבקרים וכך גם חלק מאתרי התיירות. חגיגות השנה החדשה בסין, שהיו אמורות להתקיים בימים אלו, בוטלו. ב-4 בפברואר הודיעה מקאו על סגירת בתי הקזינו בה לשבועיים. רשת הילטון סגרה זמנית קרוב ל-150 מלונות בסין.[69] במהלך המגפה, ספג המשק הסיני מכה כפולה, כשמחד גיסא מגזר הייצור הסיני חווה ירידה חדה בהזמנות מהעולם ומאידך גיסא מגזר השירותים נפגע מהאטה בצריכה המקומית. הראשונים להיפגע מהמיתון הכלכלי היו מהגרי עבודה מהכפרים.[70]

במזרח הרחוק, כתוצאה מהמיתון, כלכלת הרפובליקה העממית של סין התכווצה לראשונה מזה כמעט 50 שנה.[71] התמ"ג הלאומי ברבעון הראשון של 2020 צנח 6.8% משנה לשנה, והתמ"ג בחוביי צנח ב-39.2%.[72] הוא עלה ב-2 הרבעונים העוקבים, אחרי דיכוי ההתפרצות.[73] בהודו היה מיתון בפעם הראשונה מאז עצמאותה, לאחר שכלכלתה, השלישית בגודלה באסיה, התכווצה רבעון שני ברציפות. ב-28 באפריל, הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS) אמרה שהיא תיכנס למיתון בגלל המכה ממגפת הקורונה בסינגפור ובעולם, וכן יהיה איבוד משרות ושכר נמוך יותר, עם אי ודאות באשר למשך זמן ההאטה, התלוי בהתפתחות המגפה ויעילותן של תגובות מדינות העולם.[74]

סניף של מלונות SESC בסאו ז'ואאו דה בארה, ברזיל, נאלץ להיסגר עקב המשבר הכלכלי.[75]

בכלכלת מצרים, התיירות, המעסיקה עשירית מתושבי מצרים ותורמת כ-5% מהתמ"ג, נפסקה ברובה, ואילו גם העברות כספים של מהגרי עבודה בחו"ל (9% מהתמ"ג) היו צפויים לרדת.[76] מחירי הדלק הזולים והביקוש האיטי יותר הובילו גם כמה חברות שילוח להימנע מתעלת סואץ, ולבחור לנסוע בכף התקווה הטובה, מה שהפחית את דמי המעבר לממשלה. באפריקה שמדרום לסהרה הייתה צפויה להיות למיתון הראשון שלה מזה 25 שנה, אך הפעם למשך זמן ארוך יותר.[77] הבנק העולמי צפה כי כלכלת אפריקה שמדרום לסהרה תקטן בין 2.1% ל-5.1% עד סוף השנה.[78] אפריקה הייתה חייבת לסין 152 מיליארד דולר מהלוואות שנלקחו בין 2000 ל-2018; במאי 2020, סין שקלה להאריך את תאריך היעד להחזר.[79]

בנק אנגליה הוריד את הריבית בממלכה לשפל היסטורי של 0.1%.[80] למחרת הודיע שר האוצר של בריטניה שהממשלה תוציא 350 מיליארד ליש"ט לחיזוק הכלכלה.[81] ב-24 במרץ נסגרו בבריטניה רשמית עסקים ונסיעות לא חיוניות כדי להגביל את התפשטות הנגיף.[82] הוצאות משק הבית ירדו באפריל 2020 ב-41.2% בהשוואה לאפריל 2019.[83] רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום ובמאי היו 23 אחוזים מהעובדים בחל"ת.[84]

באוסטרליה, לפני המיתון, סבלה המדינה מגל שרפות קשה במיוחד, שפגע בכלכלה ובנתיבי הסחר המקומיים.[85] לא רק זאת, אלא שאוסטרליה חוותה האטה משמעותית בצמיחתם הכלכלית, כאשר כלכלנים בסוף 2019 אמרו שאוסטרליה "על סף המיתון".[86] כתוצאה מכך והשפעות המיתון, אוסטרליה צפתה מיתון ולפחות נסיגה בתוצר של 6.7% על פי קרן המטבע הבינלאומית.[87] רמת האבטלה של 5.1% צפויה לעלות לשיא של 25 שנים של 10.0%, על פי נתוני האוצר שפורסמו באפריל.[88]

עד מאי, משקיעים ביטלו הוצאות בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים במדינות המתפתחות. לפי תחזית הבנק העולמי במאי, הכלכלה העולמית צפויה להתכווץ בכ-4% בשנת 2020, במקום הצמיחה כ-3.3% שנצפתה, כלומר פער של למעלה מ-7%. כמות העניים בעולם צפויה לגדול בין 0.3% ל-1.7%, כלומר 40 עד 120 מיליונים.[62]

היו חברות שהודיעו על פשיטת רגל. למשל, חברת בגדי היוקרה Brooks Brothers הודיעה על בקשה לפשיטת רגל.[89] כך גם ענקית פצלי הנפט צ'סאפיק אנרג'י.[90]

בסוף אפריל, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.[91][92] נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.[93] במהלך מאי מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים. חלקן התמודדו עם עליה מחודשת.

בספטמבר, דיווחו ארגוני זכויות אדם על בעיות חברתיות שהמצב עורר במזרח הרחוק, שם באזורים רבים המשבר הכלכלי הביא משפחות לסף רעב. חלק מהבעיות הן עלייה בתופעת נישואי הקטינות, או מכירת קטינות למטרות נישואין - תופעות שהיו במגמת ירידה בשנים שלפני הקורונה. נישואין אלו באים לעיתים על חשבון קבלת חינוך וכלים שהיו יכולים לחזק כלכלית את הקטינות, ומשמעותם עלולה להיות איבודה על העצמאות הכלכלית שלהן. בעיות אחרות שדווחו נגעו לסגירת בתי ספר למטרות סגר בכמה מהאזורים העניים ביותר, בו השכלה עשויה להיות ההזדמנות העיקרית של הצעירים לצאת מחיי עוני בעתיד, והזדמנויות אלו נסגרו בפני חלק מהצעירים, מה שהיה עלול למנוע מהם מעשית את האפשרות לצאת מהעוני.[94] בשל הסגירה או ההגבלה של חלק מהעסקים, מעבר לעבודה מרחוק וכדומה, חלה ירידה במחירי שכר הדירה בערים רבות. היה ביקוש גובר לדירות בפרוורים עם מרחב מחיה גדול יותר וירידה בביקוש בקרב סטודנטים.[95] בהמשך המגפה חלה עליה במחירי הדירות[96] ובמחירי השכירות במקומות שונים.[97] מדינות רבות סבלו מירידה בהיקף תיירות החוץ.[98]

בחודשים הראשונים של 2021, בזכות ההתחסנות, בוטלו הסגרים והמגבלות המחמירות שהוטלו בזמן המגפה ברוב העולם המערבי. רוב המדינות לא ביטלו את כל המגבלות, אבל החזירו לפעילות את רוב ענפי הכלכלה, או את כולם. אבל העולם העסקי היה צריך זמן להתאושש מהמכות שספג במשבר, ורמת האבטלה הייתה גבוהה יותר מאשר ב-2019 כמעט בכל מקום.[99] שוק העבודה לא חזר לקדמותו במלואו[100] והיו שעבדו מהבית בחלק מהזמן.[101] לצד זאת, ככל שהמגפה התקדמה הלכה ועלתה תופעת ההתפטרות הגדולה, במסגרתה עובדים רבים עזבו את מקום עבודתם. בנוסף, חל זינוק בביקוש למוצרים מסוימים ופגיעה בשרשראות אספקה,[102][103] וכן עלתה האינפלציה.[104] ניתוחים מתחילת 2022 הצביעו על פערים בשיקום הכלכלה בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות.[105]

בשלהי 2021, ממשלות רבות בכל העולם ניסו להימנע ככל האפשר מסגרים מחמירים שיפגעו בפעילות הכלכלית, אולם בשל עליה בהדבקה, עסקים רבים באירופה ובארצות הברית החליטו בעצמם לבצע סגירה זמנית - אם בשל מיעוט לקוחות, ואם בשל עובדים שנדבקו בקורונה או חשש לבריאותם של עובדים בריאים.[106] גם טיסות רבות בוטלו.[107] המשיכו השיבושים בשרשראות האספקה, אשר גם הושפעו ממזג האוויר.[108] בחלק מהמדינות ניתן סבב נוסף של סיוע לעסקים שנפגעו.[109]

סיוע והתמודדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מדינות הודיעו על תוכניות להתמודדות עם המצב הכלכלי.[10][110] התוכניות כללו השקעה התקציבית גבוהה של המדינות השונות.[111] למשל, ב-25 במרץ 2020, אישר הקונגרס של ארצות הברית חבילת הטבות למשק בסכום של שני טריליון דולר.[112] התכנית מימנה בין היתר העלאת דמי אבטלה, בדיקות חינם לנגיף הקורונה, הטבות מס לעסקים קטנים וסיוע לתוכניות תלושי מזון ומדיקייד,[113] ובשנה לאחר מכן עברו תוכניות נוספות.[114] כחלק מההתמודדות עם המצב, במקרים המתאימים נעשתה התאמה בקנה מידה נרחב לעבודה מהבית.[115][116] במדינות מסוימות, התאפשרה דחייה של תשלום על משכנתות.[117]

בתחילת מרץ 2020 גיבשה קרן המטבע העולמית חבילת סיוע בסכום של 12 מיליארד דולר למדינות עניות, והקונגרס האמריקאי הסכים על תוכנית סיוע של 7.7 מיליארד דולר.[118] הבנקים הגדולים בארצות הברית ביקשו מהממשל הקלות רגולטוריות כדוגמת הורדת דרישת הלימת הון, והעברת הלוואות בריבית נמוכה מהבנק הפדרלי.[119]

במרץ, הודיעה אוסטרליה על חבילה של מיליארד דולר, הראשונה מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.[120] החבילה כללה מספר חלקים, תשלום חד פעמי בתשלום של 750 דולר לסביבות 6.5 מיליון מקבלי רווחה ב-31 במרץ, סיוע בעסק קטן עם 700,000 מענקים עד 25,000 $ וסבסוד שכר של 50% עבור 120,000 חניכים או חניכים עד 9 חודשים, מיליארד דולר לתמיכה במגזרים, אזורים וקהילות שהושפעו כלכלית, ו-700 מיליון דולר להגדלת מחיקת המס ו-3.2 מיליארד דולר לתמיכה בהשקעות עסקיות קטנות ובינוניות לטווח קצר.[121] באפריל דמי האבטלה הוכפלו.[122]

בעת מגפת הקורונה בממלכה המאוחדת, הכריז שר האוצר של בריטניה, רישי סונאק, על חבילת תמריצים בשווי 30 מיליארד יורו (39 מיליארד דולר) להתמודדות עם המשבר - החבילה כללה הורדות מיסים ממוקדות ומתן הלוואות לעסקים קטנים. במרץ בנק אנגליה הוריד את הריבית והגדיל תוכנית רכישות האג"ח של הבנק המרכזי ב-200 מיליארד ליש"ט נוספים להיקף כולל של 645 מיליארד ליש"ט (755 מיליארד דולר). כמו כן, הודיעו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון וסאנוק על חבילת סיוע בשווי 330 מיליון ליש"ט למגזר העסקי, ובמרכזו: קרן הלוואות לכל העסקים, בריבית נמוכה.

במהלך מרץ, כשהתברר כי המשק עשוי להיות מושבת בשל מגפת הקורונה בגרמניה, העבירה הממשלה בברלין בחקיקה מהירה חבילה המאפשרת "יד חופשית" לחברות לפנות לתוכנית Kurzarbeit. ב-2008, כשהיכה המשבר הכלכלי בתעשייה הגרמנית, הפתרון שמצאה הממשלה כדי למנוע אבטלה היה מתן אפשרות לחברות להעביר את עובדיהן לעבודה במשמרות, במקום לפטר אותם. המדינה פיצתה את בעלי העסקים על העלויות העודפות של המשך העסקת העובדים בזמני משבר, ובתמורה הם נמנעו מפיטורים. העובדים אמנם קיבלו פחות כסף, אבל שמרו על מקום עבודתם. המודל הועתק למדינות באירופה.[123] גם נקבעה תוכנית תמריצים בעלת עלות תקציבית גבוהה יחסית.[124][125]

בזמן מגפת הקורונה באזרבייג'ן, דווח כי נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הקצה מיליארד דולר לקבינט מתקציב המדינה למימון הצעדים כנגד השלכות המשבר.[126] ב-1 באפריל דווח שאוזבקיסטן ביקשה מהבנק לפיתוח אסיה הלוואה של מיליארד דולר במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה באוזבקיסטן. בסוף אפריל, דווח שמדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר.[127] בעת מגפת הקורונה בטורקיה, הופסקו כל הליכי פשיטת הרגל והוצאה לפועל עד 30 באפריל, למעט חובות בדמי מזונות ומזונות ילדים. ממשלת טורקיה אפשרה לקרן ההון הממשלתית להשתלט על חברות במצוקה – מהלך שצפוי לעצב מחדש את הכלכלה במדינה.[128]

היה דיון בין מדינות האיחוד האירופי על המתווה לפיו תפעל תוכנית סיוע למדינות השונות. האיחוד האירופי תכנן: קרן בשווי 750 מיליארד אירו למאבק במשבר הקורונה לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן גרמניה וצרפת, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד. הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית. סכום זה מתווסף לקרן בשווי 540 מיליארד אירו עליה הודיעה הנציבות האירופית באפריל.[129][130] בסוף יולי, הוסכם על חלוקת 390 מיליארד אירו במענקים ו-360 מיליארד אירו בהלוואות בריבית נמוכה.[131]

ביולי, מדינות רבות המשיכו לגבש תוכניות חילוץ וסיוע. התוכניות כללו גם תמריצים נקודתיים, במטרה להמריץ את הכלכלה ולהחזיר את האנשים לעבודה.[132] במקביל, קבוצה בשם "מיליונרים למען האנושות", עליה חתומים 83 אנשים מהאלפיות הכלכלי העליון, פרסמה הצהרה שקוראת למדינות העולם להעלות באופן קבוע את המיסוי על העשירים ביותר בחברה, כדי לסייע לכלכלה לצאת מהמשבר.[133] בדצמבר 2020, מגפת הקורונה בארגנטינה גרמה לאישור מס חד פעמי על בעלי הון.[134]

בספטמבר 2021, בריטניה הפכה לאחת הכלכלת הראשונות המציגות תוכנית להעלאת מיסים במטרה לצמצם את הגירעונות שיצרה המגפה.[135] בדצמבר, בשל אינפלציה שגדלה, בריטניה הייתה הראשונה בין כלכלות המערב הגדולות שמעלה את הריבית מאז פרוץ המגפה. צעד דומה בוצע במדינות אחרות.[136] בארצות הברית, הוחלט להחיש את קצב הצמצום הכמותי (רכישת אג"ח מהשוק כדי להגביר נזילות ולעודד את הכלכלה).[137] מדינות באירופה נקטו בכמה צעדים, בעיקר בתחום האנרגיה ומימון חשבונות החימום והחשמל, כדי להקל על הצרכנים.[138] במרץ 2022, ארצות הברית העלתה את הריבית לראשונה מאז 2018.[139]

תוכניות הסיוע בהן נקטו מדינות רבות במהלך מגפת הקורונה, היו בין הגורמים המרכזיים שהביאו לעליית האינפלציה העולמית החל משנת 2021.

הבנק המרכזי של סין פרסם באפריל 2022 רשימה של צעדים והבטחות שנועדו לחזק את כלכלת המדינה בשל התמודדות עם עליה חדה בתחלואה.[140]

חוסר ביטחון תזונתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באפריל 2020 הזהירה תוכנית המזון העולמית שצפוי רעב בכמה אזורים בעולם כתוצאה מהמגפה.[141] פרסום הדו"ח העולמי על משברי מזון בשנת 2020 ציין כי 55 מדינות נמצאו בסיכון,[142] כאשר דייוויד ביזלי העריך כי בתרחיש הגרוע ביותר "כ-36" מדינות ייכנסו לרעב.[143] בלטו מי שנפגעו ממלחמה, כולל מלחמת האזרחים בסוריה ומלחמת האזרחים בתימן, ומי שנפגעו מסופות הארבה של שנת 2019 במזרח אפריקה. נסטלה, פפסיקו, קרן האו"ם ואיגודי החקלאים פנו ל-G20 לתמיכה בשמירה על חלוקות מזון כדי למנוע מחסור במזון.[144]

האו"ם צפה שיהיו אזורים מסוימים ומשמעותיים עם ביטחון תזונתי לקוי המסווגים תחת השלבים 2, 3, 4 ו-5 במדד ה-IPC בשנת 2020.[142]

משבר פיננסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגפה הביאה לירידות שערים בבורסות העולם.[145] בתחילת מרץ 2020 גיבשה קרן המטבע העולמית חבילת סיוע בסכום של 12 מיליארד דולר למדינות עניות, והקונגרס האמריקאי הסכים על תוכנית סיוע של 7.7 מיליארד דולר.[118] הבנקים הגדולים בארצות הברית ביקשו מהממשל הקלות רגולטוריות כדוגמת הורדת דרישת הלימת הון, והעברת הלוואות בריבית נמוכה מהבנק הפדרלי.[119] בסוף אפריל, דווח שמדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר. היו שטענו התשלום מועט או מאוחר.[127]

ההתרסקות בשוק המניות העולמי החלה ב־20 בפברואר 2020.[146] בין ה-24 ל-28 בפברואר, שוקי המניות ברחבי העולם דיווחו על הירידות הגדולות ביותר בשבוע שעבר מאז המשבר הפיננסי ב-2008.[147][148][149] השווקים העולמיים בתחילת מרץ הפכו לתנודתיים ביותר.[150] ב-9 במרץ 2020, מרבית השווקים בעולם דיווחו על התכווצויות קשות, בעיקר בתגובה למגפה הקורונה ומלחמת מחירי נפט בין רוסיה למדינות OPEC בהובלת סעודיה. היום כונה "יום שני השחור הראשון", ובאותה עת היה הנפילה החדה ביותר מאז המיתון ב-2008.[151]

ב-12 במרץ 2020, היה "יום חמישי השחור". באותו יום, הייתה התרסקות בשוק המניות העולמי. שוקי המניות בארצות הברית סבלו מהירידה הגדולה ביותר ליום אחד מאז יום שני השחור (1987).[152] הבורסה בקנדה רשמה את היום הגרוע מאז 1940. בורסות אירופה סגרו את יום המסחר הגרוע מעולם.[153] בעקבות יום שני השחור שלושה ימים קודם לכן, מיוחס יום חמישי השחור למגפה וחוסר אמון המשקיעים בנשיא דונלד טראמפ, לאחר שאסר נסיעה של 30 יום לאזור שנגן.[154] בנוסף, הבנק המרכזי האירופי, בראשות כריסטין לגארד, החליט שהריבית לא תרד למרות ציפיות השוק,[155] מה שגרם לירידה בחוזים עתידיים של S&P 500 ביותר מ-200 נקודות בפחות משעה.[156]

חוזים עתידיים בדאו ג'ונס צנחו ביותר מאלף נקודות ו-500 החוזים העתידיים של Standard & Poor's ירדו ב-5% והפעילו מפסק.[157] הבנק הפדרלי חתך את הריבית ל-0.[158]

ביום שני, 16 במרץ 2020, ננעלו שוקי המניות במזרח אסיה, בישראל ובאירופה בירידות. בלטו מניות מגזר המכוניות והתיירות.[159] באותו היום, המדדים המובילים בוול סטריט רשמו את היום הגרוע מאז יום שני השחור (1987) עם נפילות של סביב ה-13% של מדד דאו ג'ונס, כאשר כל המניות במדד נצבעו באדום בוהק. מדד הנאסד"ק ציין את היום הגרוע מעולם עם נפילה של 12.3%, ומדד S&P 500 צלל בכ-12% לרמה הנמוכה מחודש דצמבר. מחירי הנפט ירדו ב-10%. היום כונה "יום שני השחור השני".[160][161]

בסוף השבוע הקודם הודיעה הרשות המוניטרית בסעודיה על חבילת אשראי בגובה 13 מיליארד דולר לחברות קטנות ובינוניות,[162] בעוד נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, הודיע על חבילת גירוי פיסקלית.[163] הבנק הפדרלי הודיע כי יקטין את יעד שיעורי הכספים הפדרליים ל-0%-0.25%,יתחיל תוכנית הקלה כמותית וכו'.[164]

השפל היה ב-23 במרץ 2020. בשלושת ימי המסחר שהיו אחריו, זינק דאו ג'ונס ב-21.3%. באותם ימים קפץ S&P 500 ב-17.2%. זו הייתה העלייה התלת יומית הגבוהה ביותר בדאו ג'ונס מאז 1931, וב-S&P 500 מאז 1933.[165] במרץ, דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987.[166] בחודשים הבאים, הבורסה עברה תהליך של התאוששות, לעיתים תוך תנודות.[167]

דווח ביולי שסוכנות הדירוג פיץ' רייטינגס הורידה במחצית הראשונה של 2020 את דירוג האשראי של מספר שיא של מדינות - 33.[168]

מדד דאו ג'ונס בתחילת 2020:

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

מבוסס על מדד דאו ג'ונס.

ערכים מורחבים – כלכלת ישראל, השפעת מגפת הקורונה על ישראל

ההשפעה הכלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מגפת הקורונה בישראל, החל מיתון במדינה. חברות רבות נפגעו כלכלית. המגפה פרצה במהלך המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020). התקציב היה המשכי ונפרץ בשל המשבר. חוק יסוד: משק המדינה שונה בהוראת שעה.[169] ראש ממשלת ישראל היה בנימין נתניהו ושר האוצר היה משה כחלון.

קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

אל על ביטלה מספר רב של טיסות, וההערכה כי הפסדיה יעמדו על 200 מיליון דולר. בעקבות כך החלה החברה בהליך פיטורים של 1,000 עובדים, וכן קיצצה את שכר העובדים הבכירים ב-20%. חברות תעופה נוספות ביטלו את טיסותיהן לישראל. ב-8 במרץ 2020 הודיעה רשות שדות התעופה שהיא מוציאה כ-70% מהעובדים הזמניים לחופשה ללא תשלום.[170] ככל שנמשך המשבר נהגו כך מעסיקים נוספים. למחרת, הודיעו חברות התעופה ארקיע וישראייר על הפסקת טיסותיהן מחוץ לישראל. בהמשך רוב פעילות ארקיע ואל הופסקה לחודשים ורבים מקרב עובדיהן הוצאו לחל"ת. הייתה צניחה בתיירות. בתקופה זאת, הענף ניסה להתאים את עצמו למצב.[171][172]

בדומה לחברות בעולם, גם חברות בישראל אפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.[173] ב-16 במרץ הודיע נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת, והנחיית המגזר הפרטי לצמצם אף הוא נוכחות עובדים במקומות העבודה ב-70%, בכפוף ליכולת לשמור על מרווח של שני מטרים בין עובד לעובד. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום.[174]

במהלך המשבר חקלאים ביקרו את התנהלות רשתות השיווק והמדינה על המשך ייבוא פירות וירקות מחוץ לישראל ובפרט מטורקיה, מה שאילץ אותם להשמיד תוצרת רבה. לפי נתוני הוצאת אשראי של בנק ישראל, בתחילת המשבר, היה זינוק בהוצאה ברשתות המזון ובתי המרקחת וצניחה בכל שאר הענפים. בהמשך הייתה התאוששות בחלק מהענפים כמו חשמל ודלק. בתחילת מאי, היו הוצאות נמוכות בתיירות, במסעדות, בחינוך ובפנאי.[175]

מגיפת הקורונה הייתה בעלת השפעה גם על ענפי האירועים והחתונות בישראל, לפי נתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אומדן הנזקים הכספיים לענף אולמות האירועים של ביטול חתונות בתקופת המשבר נעה בין 1.2-1.6 מיליארד שקלים[176]. עשרות אולמות וגני אירועים נסגרו בעקבות המשבר, ורבים אחרים נקלעו לקשיים כלכליים עקב הצורך במימון השקעות אשר בוצעו טרם פרוץ המגיפה[177]. עד לחודש מאי 2020, לא ניתן מענה ממשלתי ספציפי לענף זה, אלא רק במסגרת המענה לכלל ענפי המשק אשר עמדו בתבחינים המוגדרים לתוכניות הסיוע[178]. במהלך המשבר, אולמות ועסקים בענף זה הפסיקו את פעילותם השוטפת, אולם עדיין נדרשו להעביר את דמי השכירות ולשלם לספקים בהתאם להתחייבויותיהם[179], בחודש יוני 2020 הקימה ממשלת ישראל צוות בין משרדי אשר המליץ לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים בענף אולמות האירועים, הוחלט לסייע לאותם בעלי עסקים בתשלום הוצאותיהם בתלות במידת הפגיעה, וכן הוחלט על מסלולי הלוואות בערבות מדינה כצעד לתמיכה בבעלי האולמות הפועלים להחייאת עסקיהם בעת החזרה לשגרה[178].

עקב הנחיות ההתקהלות, עסקים רבים נאלצו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום או לפטר עובדים. שירות התעסוקה צמצם את הפעילות בסניפיו והפנה אנשים להירשם כדורשים דמי אבטלה דרך האתר, אשר קרס בשל העומס. ב-26 באפריל מספר הנרשמים לשירות התעסוקה עלה על מיליון איש, שיעור אבטלה של 27.4%, 87.9% מתוכם בחל"ת.[180][181] שיעור המפוטרים גדל מ-6.3% מהנרשמים במרץ ל-11.8% מנרשמי אפריל.[182]

החל מסוף אפריל החלו הקלות על המגבלות. עסקים נפתחו בהדרגה בכפוף להנחיות. בתחילת מאי, החל תהליך חזרת עובדי המגזר הציבורי לעבודתם.[183] במהלך מאי, נפתחו מוסדות החינוך. לפי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[184] הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.[185]

אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב 7 במאי

ב-17 במאי, הושבעה ממשלה חדשה וחלו שינויי תפקידים. נתניהו נשאר ראש הממשלה. בני גנץ מונה לראש ממשלת ישראל החלופי. ישראל כ"ץ היה שר האוצר החדש.

ב-12 במאי, רשתות אופנה ומסחר פרשו מלשכת המסחר במטרה להקים גוף בלעדי שייצגם.[186] בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020.[187] היו עסקים שנסגרו.[188][189] ב-31 במאי, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, טענו כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה נתניהו - לא מומשו.[190]

בתחילת יולי, החלו להסגר עסקים מחדש וחזרו מגבלות בשל עליה בתחלואה. דווח שחצי מתוכנית החילוץ הכלכלית לא הגיע למשק.[191] הגירעון המצטבר הגיע ל-6.4% מהתמ"ג.[192] באותו יום, דירקטוריון אל על אישר את המתווה לפיו חברת התעופה תנפיק מניות בהיקף 150 מיליון דולרים - שאותן תרכוש המדינה. נוסף לכך, המדינה תערוב להלוואה בסך 250 מיליון דולרים שהחברה תיקח מהבנקים, ותמנה נאמן שיפעל למכירת החברה.

באמצע אוגוסט נקבע רשמית שישראל נמצאת במיתון.[193] בספטמבר העריך ארגון לקט שהמשבר הביא לתוספת של כ-145 אלף איש שנכנסו למצב של חוסר-ביטחון תזונתי.[194] המגפה הובילה לפיטורין, רבים מהמפוטרים היו בעלי שכר נמוך מהממוצע, מה שגרם לשכר הממוצע במשק לעלות. העלייה יכולה להשפיע על מחירי החשמל, הארנונה שכר נציגי הציבור וכו'. לכן, הוקפא השכר הממוצע במשק.[193] בספטמבר ובדצמבר הוטלו 2 סגרים ארציים וביניהם הקלות. הכנסת פוזרה בשל אי העברת תקציב המדינה וביוני 2021 הושבעה ממשלת ישראל השלושים ושש. ממשלה זו העבירה תקציב לשנים 2021 ו-2022.

בסוף 2020, חזה ה-OECD כי ירידה בתוצר הזהה לממוצע העולמי ב-2020 ושיקום איטי יותר ביחס לממוצע העולמי ב-2021. זאת בגלל חשש מאבטלה רבה והליכי חדלות פירעון כשתסתיים התמיכה הממשלתית. וכן נאמר: "אישור תקציב 2021 בישראל במהירות האפשרית יוריד את חוסר הוודאות וישפר את השקיפות הפיסקלית".[195]

המשבר הכלכלי בישראל הוא אחת הסיבות להתגברות המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש.

בתחילת 2022, היו שיבושים והיעדרויות בשל עליה חדה בהדבקה.[196][197] במרץ 2022, ישראל חזרה לרמת התעסוקה של טרום המגפה.[198]

הקלות וסיוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של צמיחה מהירה.[10] לאחר הגדלת גירעון וצמיחה שלילית בשנת 2020, הכלכלה בשנת 2021 איזנה חלק מהפערים עם צמיחה של 6.5% והפחתת הגירעון ל־4%.[199]

בסקירה של קרן המטבע הבינלאומית מפברואר 2022, הובעה תמיכה במדיניות הכלכלית הישראלית ביחס למגפה ותוארו המלצות כגון השקעה בתחומים מסוימים, התייעלות ממשלתית והעלאת מיסים (בעיקר לעשירים).[199]

תוכניות כלכליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במרץ, הודיע נתניהו שהממשלה תגדיל את היקף הסיוע שיועבר למשק בשל משבר הקורונה, מ-4 ל-10 מיליארד שקל.[200] ב-30 במרץ, שר האוצר כחלון הציג את התכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר.[201] ב-8 במאי, תוכנית הסיוע להתמודדות עם קורונה הורחבה מ-80 ל-100 מיליארד שקל.[202] עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[203] למשל, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, טענו כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.[190] ביולי, דווח שחצי מהתכנית לא הגיע למשק. אחרי ביקורת, ב-9 ביולי, הציגו נתניהו ושר האוצר כ"ץ תוכנית חילוץ חדשה למשק. התכנית כונתה "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021". היקפה 50 מיליארד ש"ח. היא הציגה סיוע לטווח רחוק.[204][205] למשל, התכנית כללה מענק דו-חודשי לעצמאים. נבחרי הציבור קבעו את הקריטריונים.[206] בשל הסגר השני, פורסמה תוכנית כלכלית נוספת אשר כללה בין היתר מענקים לשימור עובדים[193] ומתן תוספת[207] של 67% למענק עבור מס הכנסה שלילי ל-2020 בעבור אפריל-דצמבר. בסגר השלישי הוצגה תוכנית למתן מענקים שיוענקו במהלכו במקום ביוני 2021.[208]

המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחל"ת לתקופה של 30 יום לפחות, יהיו זכאים לדמי אבטלה ותקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה צומצמה ל-6 חודשים.[209] ב-26 במרץ הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי על הקדמת המקדמה לפני הפסח.

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ על צמצום הפעילות במשק, הודיע כי הוחלט לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המשבר ל-6 חודשים במקום שנה,[210] זאת כדי לאפשר לעובדים חדשים יחסית לקבל גם הם את הקצבה.

ב-27 במרץ אושרה הגמשה של כללי הזכאות לדמי אבטלה, ומתן מענק למובטלים שאינם זכאים לדמי אבטלה (אנשים שהגיעו לגיל 67 ועצמאים). אושרו גם דרכי סיוע לעסקים. ב-24 באפריל, אושר שמפוטרים מעל לגיל הפנסיה יקבלו עד 4,000 שקלים במאי, נוסף על 6,000 השקלים שאושרו במרץ-אפריל.[211]

בסוף אפריל, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, בתמיכת נגיד בנק ישראל, החליטו להקצות תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד ש"ח לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק.[212] תהליך קביעת המדדים לקבלת הסיוע נמשך כמה שבועות.[213]

עקב איסור על כפל קצבאות, זכאים שיצאו לחל"ת נאלצו לבחור בין כמה אפשרויות, דבר שעורר קשיים. בסוף מאי, אחרי דיווח תקשורתי על הקשיים, סוכם על פתרון שכלל ההחזר. אושר חוק המסדיר את העניין.[214]

בנובמבר, סיכמו משרד האוצר והביטוח הלאומי על הענקת מענק חד-פעמי למובטלים ומענק יומי לשבים לעבודה.[215]

בתחילת 2021, הותר לעצמאים להוציא כספים מקרן הפנסיה לצורך תשלום "דמי אבטלה".[216]

שר האוצר אביגדור ליברמן הציג מודל ליציאה הדרגתית ממודל החל"ת שסיפק מענקים למי שיצא לחופשה ללא תשלום תחילתו ב-1 ביולי 2021.

ב-8 במרץ 2020 הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שתיפתח קרן סיוע לחברות שנפגעו מהשלכות הנגיף, סכום הקרן יעמוד על היקף של 4 מיליארד ש"ח. לאחר מכן הודיע משרד האוצר כי סכום הקרן יעמוד על היקף של 2.5 מיליארד ש"ח ורק במידת הצורך תורחב ל-4 מיליארד, עוד סוכם כי לא תפתח קרן סיוע חדשה, והאוצר ישתמש בקרן להעמדת הלוואת לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.[217] ב-11 במרץ הוגדל היקף הקרן ל-10 מיליארד שקלים.

ב-15 במרץ הודיע נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי הבנק יקים קרן הלוואות ייעודית בריבית מופחתת כדי לסייע לעסקים המתקשים להתמודד, וכן כי הבנק הגדיל את האפשרות להיכנס לאוברדרפט ואת מסגרות האשראי. מעבר לכך, קרא לסיוע ממשלתי ואף קרא לממשלה להרחיב את התקציב כדי להתמודד עם משבר הקורונה, אף מעבר למגבלות הפיסקליות ולתקציב ההמשכי (שחל בשל אי היכולת להעביר תקציב חדש על רקע המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)).[218] נכון למאי, תקרת הערבות הממשלתית בהלוואות לעסקים הייתה 15 אחוזים.[175]

בהמשך להודעת נתניהו ב-16 במרץ הודיע כחלון שמגובש תוכנית תמריצים בשווי 5 מיליארדים לעידוד לעסקים קטנים ובינוניים, וכי עסקים יוכלו להיות מפוצים בעד 6,000 שקלים בגין הפסדים שנגרמו מהמשבר.[174] ב-30 במרץ הוצגה חבילת הסיוע הכלכלית. בתוכה הייתה הבטחה למענק סיוע לעסקים קטנים. ב-2 באפריל, אושרה פעימה ראשונה, שהורחבה בהמשך. ב-24 באפריל, אושרה הפעימה השנייה של המענק לעצמאים. בפעימה הראשונה שולמו מענקים בסכום ממוצע של כ-4,000 שקל ליותר מ-170 אלף איש. סך המענקים בפעימה השנייה מוערך ב-2.8 מיליארד שקל. הקריטריונים נקבעו על ידי שרי הממשלה.[219] היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[203] על רקע הביקורת, מנגנון החלוקה שונה ונוספה פעימה שלישית.[220] ב-26 במאי, הפעימה השלישית בוטלה.[221] בסוף יוני, פורסם שפעימה שלישית תנתן בשל העלייה בתחלואה להחזרת חלק מהמגבלות.

ב-21 באפריל, אושרו תקנות שיאפשרו פטור מארנונה לעסקים מסוימים.[222] ב-31 במאי, אושרה תוכנית הסיוע שנועדה להחזיר את המשק לתפקוד, וכוללת מענק עבור כל עובד שיוחזר מחל"ת.[223] היא תחוקק בכנסת.[224]

במסגרת צעדי האוצר לשמירה על יציבות המשק, העניקה המדינה סובסידיה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז בבניית קו צינור גז למצרים.[225] בתחילת אפריל, אושר מענק 500 שקלים להורים לילדים (עד 4) ולמקבלי קצבאות מסוימות.[226]

בסוף אפריל, הוחלט מתן תגמול כספי לרשויות מקומיות, בשל ירידה חדה בתשלומי הארנונה שהעבירו עסקים. מתוך אותו סכום, יועברו רק קרוב ל-2% לרשויות ערביות: 47 מיליון שקל מתוך 2.8 מיליארד שקל כי אין בשיטחן עסקים רבים. מסיבה זאת ועל רקע המצב הכלכלי, הרשויות הערביות הודיעו על שביתה.[227] ביוני, הנחה השר דרעי להעביר סיוע לרשויות מקומיות בדירוג סוציו אקונומי 1 עד 3, בהן הערביות והדרוזיות. גובהו 160 מיליון ש"ח.[228] בנק ישראל אפשר דחייה בתשלומי משכנתאות.[229]

ביולי, נתניהו וכ"ץ הציגו תוכנית מענקים. אמורה להעניק 2,000 שקלים למשפחה עם ילד אחד, 2,500 למשפחה עם שני ילדים ו-3,000 למשפחה עם שלושה ילדים ומעלה. האזרחים ללא ילדים היו אמורים לקבל 750 שקלים. בעקבות דרישות כחול לבן, העבודה וחברי ועדת הכספים שונתה התכנית. למשל, כל ילד יקבל מענק ולא יועברו מענקים למי שהכנסתו ב-2019 הייתה גבוהה מ-651 אלף שקל בשנה.[230][231] בהמשך, חילים שהשתחררו בשנת 2020 קיבלו מענק מיוחד.[232]

ביולי 2021, אושר סיוע לתיירות,[233] ובנובמבר תוספת למענקי הקורונה.[234] סיוע נוסף בתיירות אושר בדצמבר 2021, כולל סיוע בהסבה מקצועית.[235] סיוע בתחום התרבות קודם בינואר 2022.[236] בהמשך, הוזרמו מקדמות של מס הכנסה ומע"מ.[237] לאחר מכן, סופק סיוע לעצמאים, עסקים קטנים ובינוניים עם מחזור שנתי מסוים, שספגו ירידה של אחוז מוגדר במחזור בינואר-פברואר 2021, בהשוואה לשנת 2019.[238]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "כלכלה בימי קורונה: שוק של רופאים ומעסיקים". TheMarker. ארכיון מ-2020-05-24. נבדק ב-2020-06-02.
  2. ^ World Bank: COVID-19 recession is expected to be twice as bad as the 2009 financial crisis, World Economic Forum (באנגלית) (ארכיון)
  3. ^ אלה לוי-וינריב, מחאת העצמאים מתרחבת: "ישראל תהפוך למדינת סעד", באתר גלובס, ‏2020-04-19 (ארכיון)
  4. ^ Stewart, Emily (21 במרץ 2020). "The coronavirus recession is already here". Vox. ארכיון מ-2020-06-30. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The coronavirus recession has arrived". The Canberra Times. 25 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-05-21. נבדק ב-26 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Elliott, Larry (14 באפריל 2020). "'Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-06-29. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Hawkins, John. "How will the coronavirus recession compare with the worst in Australia's history?". The Conversation. ארכיון מ-2020-06-05. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Larry Elliott. "'Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF | Business". The Guardian. ארכיון מ-2020-06-29. נבדק ב-27 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ אורי פסובסקי, ‏להתראות רייגן, שלום ביידן: הכירו את ה"ביידנומיקס", באתר גלובס, 10 באפריל 2021
  10. ^ 1 2 3 כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות, באתר הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי., ‏י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר) (ארכיון)
  11. ^ "Corporate bonds and loans are at the centre of a new financial scare". The Economist. 12 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-04-16. נבדק ב-12 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה) "April 2020 Global Debt Monitor: COVID-19 Lights a Fuse". Institute of International Finance. 7 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-2020-04-25. נבדק ב-12 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Transcript of October 2019 Global Financial Stability Report Press Briefing". International Monetary Fund (באנגלית). 16 באוקטובר 2019. ארכיון מ-2020-04-12. נבדק ב-12 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Alster, Norm (16 באפריל 2020). "Companies With High Debt Are Paying a Price". The New York Times. ארכיון מ-2020-04-26. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Lund, Susan (21 ביוני 2018). "Are we in a corporate debt bubble?". McKinsey Global Institute. אורכב מ-המקור ב-2020-04-26. נבדק ב-11 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Casselman, Ben; Chokshi, Niraj; Tankersley, Jim (22 בינואר 2020). "The Trade War, Paused for Now, Is Still Wreaking Damage". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2020-07-08. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Findings of the Investigation into China's Acts, Policies, and Practices Related to Technology Transfer, Intellectual Property, and Innovation Under Section 301 of the Trade Act of 1974". Office of the U.S. Trade Representative. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-07-05. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Long, Heather; Van Dam, Andrew. "U.S. manufacturing was in a mild recession during 2019, a sore spot for the economy". The Washington Post. ארכיון מ-2020-07-15. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Shadow of Brexit still looms over economy: experts debate the data". The Guardian. 27 בדצמבר 2019. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-06-03. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Partington, Richard (25 באוקטובר 2019). "How has Brexit vote affected the UK economy? October verdict". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-02-22. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה) Amadeo, Kimberly. "Brexit Consequences for the U.K., the EU, and the United States". The Balance. אורכב מ-המקור ב-2020-04-07. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה) "The Economic Impact of Brexit". rand.org. ארכיון מ-2020-06-30. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "The World Economy: Synchronized Slowdown, Precarious Outlook". IMF Blog. אורכב מ-המקור ב-2020-04-11. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Gurdus, Lizzy (10 באוקטובר 2019). "'Yellow flag on recession risk': Top forecaster warns of cracks in consumer spending". CNBC. ארכיון מ-2020-06-11. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Lakshman Achuthan; Anirvan Banerji. "Opinion: Here's what is really causing the global economic slowdown". CNN. ארכיון מ-2020-04-15. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Barone, Robert. "A Strange New World: Economic Slowdown, Liquidity Issues". Forbes. ארכיון מ-2020-04-29. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Chappelow, Jim. "Inverted Yield Curve Definition". Investopedia. ארכיון מ-2020-04-24. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ DeCambre, Mark. "Dow, S&P 500 set for worst May tumble in nearly 50 years amid U.S.-China trade clash". MarketWatch. ארכיון מ-2020-04-21. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Robertson, Andrew (12 בספטמבר 2019). "'How'd you go broke? Slow and then very fast': Economists warn on debt". ABC News. ארכיון מ-2020-04-04. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "What The 1918 Flu Pandemic Teaches Us About The Coronavirus Outbreak". wbur.org. ארכיון מ-2020-04-21. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "A List of What's Been Canceled Because of the Coronavirus". The New York Times. 1 באפריל 2020. ארכיון מ-2020-05-01. נבדק ב-11 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה) Scipioni, Jade (18 במרץ 2020). "Why there will soon be tons of toilet paper, and what food may be scarce, according to supply chain experts". CNBC. ארכיון מ-2020-04-24. נבדק ב-19 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Badger, Emily; Parlapiano, Alicia (2020-05-07). "Government Orders Alone Didn't Close the Economy. They Probably Can't Reopen It". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2020-07-10. נבדק ב-2020-05-08.
  30. ^ Murray, Dr. Christopher (11 במאי 2020). "Expert explains why estimated US deaths have doubled". CNN Video. ארכיון מ-2020-07-07. נבדק ב-11 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Silver, Nate (10 במאי 2020). "A lot of evidence suggests that formal re-opening policies are only loosely correlated with people's behavior". @NateSilver538 (באנגלית). ארכיון מ-2020-05-12. נבדק ב-10 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Sheppard, David; McCormick, Myles; Brower, Derek; Lockett, Hudson (20 באפריל 2020). "US oil price below zero for first time in history". Financial Times. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-20 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "World Economic Outlook, April 2020 : The Great Lockdown". IMF. ארכיון מ-2020-04-25. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "The coronavirus has destroyed the job market. See which states have been hit the hardest". NBC News. ארכיון מ-2020-06-01. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "ILO: COVID-19 causes devastating losses in working hours and employment". 7 באפריל 2020. ארכיון מ-2020-05-30. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Partington, Richard (14 באפריל 2020). "UK economy could shrink by 35% with 2m job losses, warns OBR". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-06-02. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Sullivan, Kath (13 באפריל 2020). "Unemployment forecast to soar to highest rate in almost 30 years". ABC News. ארכיון מ-2020-05-29. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Amaro, Silvia (15 באפריל 2020). "Spain's jobless rate is set to surge much more than in countries like Italy". CNBC. ארכיון מ-2020-06-10. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Covid stops many migrants sending money home". The Economist. ISSN 0013-0613. ארכיון מ-2020-06-01. נבדק ב-23 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Dan, Avi. "Consumer Attitudes And Behavior Will Change in the Recession, And Persist When It Ends". Forbes. ארכיון מ-2020-06-03. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "The $1.5 Trillion Global Tourism Industry Faces $450 Billion Collapse in Revenues, Based on Optimistic Assumptions". Wolf Street. 30 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-05-18. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ סנוב, בדיסניוורלד כבר היית? אתרי התיירות בעולם ימשיכו לכאוב את הנפילה, באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  43. ^ ""יש צורך בחברת תעופה חדשה שתמזג את פעילותן של אל על, ארקיע וישראייר"". TheMarker. ארכיון מ-2020-04-17. נבדק ב-2020-04-17.
  44. ^ רון שטיין, ‏הפניקס הודיעה על הפסקת מכירת ביטוח נסיעות לחו"ל לארה"ב ולקנדה, באתר גלובס, 5 במרץ 2020
  45. ^ Slotnick, David. "Many of the world's airlines could be bankrupt by May because of the COVID-19 crisis..." Business Insider. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  46. ^ כדי שיוכלו לנסוע לחו"ל: מדינות יוצרות "בועות תנועה", באתר ynet, 7 במאי 2020
  47. ^ Tomaskovic-Devey, Donald T.; Hoyt, Eric; Swerzenski, J. D.; Dominguez-Villegas, Rodrigo. "How the coronavirus recession puts service workers at risk". The Conversation. ארכיון מ-2020-07-24. נבדק ב-7 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Wayland, Michael (1 באפריל 2020). "Worst yet to come as coronavirus takes its toll on auto sales". CNBC. ארכיון מ-2020-07-08. נבדק ב-10 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Higgins-Dunn, Phil LeBeau,Noah (18 במרץ 2020). "General Motors, Ford and Fiat Chrysler to temporarily close all US factories due to the coronavirus". CNBC. ארכיון מ-2020-07-24. נבדק ב-10 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "China coronavirus adds to German automakers' woes". Deutsche Welle. 14 בפברואר 2020. ארכיון מ-2020-06-19. נבדק ב-10 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ How coronavirus plagued the UK car market in 2020, Driving.co.uk from The Sunday Times, ‏2020-12-28 (באנגלית בריטית)
  52. ^ "US oil prices turn negative as demand dries up". BBC News (באנגלית בריטית). 21 באפריל 2020. ארכיון מ-2020-05-21. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Jennings, Rebecca (19 באפריל 2020). "Nobody's buying clothes right now. So stores are filing for bankruptcy". Vox (באנגלית). ארכיון מ-2020-07-09. נבדק ב-22 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ כאן חדשות, שמיים סגורים, המרוויחים הגדולים מהמשבר..., באתר Twitter, ‏2 ביוני 2020 (ארכיון)
  55. ^ "How E-Commerce Has Been Affected By COVID-19" (PDF). Innovolo. Innovolo Consumer Insights. 19 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "ב-BDI מעריכים: ב-2020 ייסגרו בישראל 65–70 אלף עסקים". TheMarker. ארכיון מ-2020-05-15. נבדק ב-2020-05-26.
  57. ^ אדר פרימור, בניו יורק בתי הקולנוע נפתחו, באיחוד האירופי האולמות עדיין נעולים, באתר כלכליסט, 6 במרץ 2021
  58. ^ אתר למנויים בלבד קורין דגני, הישרדות או רוח מנצחת? הזינוק המפתיע בפתיחת עסקים בעולם, באתר TheMarker‏, 4 בינואר 2021
  59. ^ למעלה מ-5,300 איש בשתי אניות נצורות באסיה בגלל הקורונה, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2020
  60. ^ אופיר האוזמן, ביטולים בכל העולם: האם "ספינת הקורונה" תטביע את ענף הקרוזים?, באתר ynet, 17 בפברואר 2020
  61. ^ "The coronavirus may sink the cruise-ship business". The Economist. ISSN 0013-0613. ארכיון מ-2020-06-16. נבדק ב-7 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ 1 2 רועי ברק, גלי ההדף של הקורונה במערב מכים בעוצמה בחצר האחורית של העולם, באתר גלובס, ‏2020-05-08 (ארכיון)
  63. ^ דובי בן גדליהו, ‏וירוס הקורונה מגיע לתעשיית הרכב: יונדאי וקיה משביתות מפעלים, באתר גלובס, 4 בפברואר 2020|עדי ברק, תמר טוניק ותומר הדר, וירוס סיני בסחרור: אפקט קורונה זלג עד מפעל פיג'ו בנמיביה, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2020
  64. ^ מירב קריסטל, בעקבות איסור הטיסות מסין: צפי לעיכוב בחבילות, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2020
  65. ^ אופיר דור, ‏הקורונה שינתה סדרי עולם: בסין כבר לא בונים על הצרכן מהמערב, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2020
  66. ^ "Chart: How coronavirus is devastating the restaurant business". 16 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-19 במרץ 2020. נבדק ב-19 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Sick leave (אורכב 05.06.2020 בארכיון Wayback Machine) National Bureau of Economic Research "Coronavirus exposes sick leave gap for retail, restaurant workers". Press Enterprise. 17 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2020. נבדק ב-20 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ אתר למנויים בלבד "הוויכוח נפתר על ידי כוחות השוק": כשחסרים עובדים, שכר המינימום מטפס, באתר TheMarker‏, 10 באוגוסט 2021
  69. ^ רויטרס‏, בשל התפרצות נגיף הקורונה: מקאו סוגרת את בתי הקזינו, באתר וואלה‏, 4 בפברואר 2020| חוששים מהקורונה: רשת הילטון סגרה זמנית 150 מלונות בסין, באתר כלכליסט, 13 בפברואר 2020
  70. ^ אופיר דור, בלי עבודה ושכר: העובדים הדפוקים של סין משלמים את מחיר הקורונה, באתר גלובס, ‏2020-06-04 (ארכיון)
  71. ^ Bradsher, Keith (16 באפריל 2020). "China's Economy Shrinks, Ending a Nearly Half-Century of Growth". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2020-07-16. נבדק ב-22 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ "China's Hubei, Epicentre of Coronavirus Outbreak, Posts First-Quarter GDP Slump". Reuters. ארכיון מ-2020-04-23. נבדק ב-22 באפריל 2020 – via New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ^ ג'ונתן צ'נג, ‏כמעט ללא זכר למשבר כלכלי: כלכלת סין צמחה ברבעון השלישי ב־4.9%, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2020
  74. ^ "Singapore will enter a recession this year, 'significant uncertainty' over duration and intensity: MAS". CNA (באנגלית). ארכיון מ-2020-06-20. נבדק ב-28 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Sesc Mineiro Grussaí, no Norte Fluminense, RJ, encerra atividades depois de quase 40 anos
  76. ^ "Egypt chose a looser lockdown. Its economy is still in crisis". The Economist. ISSN 0013-0613. ארכיון מ-2020-07-17. נבדק ב-2020-05-26.
  77. ^ "COVID-19 (Coronavirus) Drives Sub-Saharan Africa Toward First Recession in 25 Years". World Bank (באנגלית). ארכיון מ-2020-07-24. נבדק ב-24 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Coronavirus: World Bank predicts sub-Saharan Africa recession". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-04-09. ארכיון מ-2020-06-04. נבדק ב-2020-06-02.
  79. ^ Villamil, Justin (18 במאי 2020). "China May Agree to Delay, Not Forgive, $150 Billion Africa Debt". Yahoo Finance (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2020-06-12. נבדק ב-18 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Coronavirus: UK interest rates cut to lowest level ever". BBC News. 19 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-06-30. נבדק ב-19 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ^ "Highlights: UK's Sunak goes all out to avert economic collapse". Reuters. 20 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-05-24. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ Matt Burgess (11 במאי 2020). "When will lockdown end? The UK's new lockdown rules, explained". Wired. אורכב מ-המקור ב-2020-07-04. נבדק ב-11 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ Chris Giles (11 במאי 2020). "Coronavirus hit household spending much harder than BoE assumed". Financial Times. ארכיון מ-2020-07-07. נבדק ב-11 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ Larry Elliott (2020-05-04). "Nearly a quarter of British employees furloughed in last fortnight". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-07-13. נבדק ב-2020-06-01.
  85. ^ Butler, Ben (8 בינואר 2020). "Economic impact of Australia's bushfires set to exceed $4.4bn cost of Black Saturday". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-06-26. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ Taylor, David (4 בדצמבר 2019). "'80 per cent of the economy is going backwards', and that's likely to continue for some time". ABC News. ארכיון מ-2020-04-13. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Hutchens, Gareth (14 באפריל 2020). "IMF says Australia's economy will shrink by 6.7 per cent this year". ABC News. ארכיון מ-2020-07-23. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "Unemployment rate predicted to reach 10 per cent amid coronavirus pandemic, pushing Australia into recession". MSN. ארכיון מ-2020-07-07. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)|"Australia to see 25-year high in unemployment: Report". aa.com.tr. ארכיון מ-2020-07-08. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ מ-41 נשיאים ועד רלף לורן: אחרי 202 שנה, ענקית הביגוד פושטת רגל, באתר וואלה! עסקים וצרכנות, ‏2020-07-08 (ארכיון)
  90. ^ "ענקית נפט הפצלים צ'סאפיק אנרג'י הודיעה על פשיטת רגל". TheMarker. ארכיון מ-2020-07-10. נבדק ב-2020-07-09.
  91. ^ משרד החוץ, השוואת אסטרטגיות יציאה, באתר שאול אמסטרדמסקי, טוויטר. (ארכיון)
  92. ^ ראה ערכי ההתפרצויות במדינות
  93. ^ N12 - לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם, באתר N12, ‏2020-05-10 (ארכיון)
  94. ^ משבר הקורונה: עשרות אלפי משפחות מאלצות את בנותיהן להתחתן, באתר ‏מאקו‏, 2 בספטמבר 2020
  95. ^ אתר למנויים בלבד בלומברג, "אתה טיפש אם אתה לא מתמקח כרגע": שכר הדירה נופל בכל העולם, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2020
  96. ^ אסף אוני, ‏מניו זילנד ועד שבדיה, מחירי הדיור נוסקים. ואיפה ישראל ברשימה?, באתר גלובס, 24 ביוני 2021
  97. ^ אפקט הקורונה: מחירי השכירות מזנקים גם בחו"ל - mako, נבדק ב-2021-08-25
  98. ^ International Arrivals & Nights Spent in EU Plummet by 71.8% & 66.3% - Czechia’s Tourism Is Most Affected, SchengenVisaInfo.com, ‏2021-12-13 (באנגלית)
  99. ^ תני גולדשטיין, בניגוד לתחזיות: העולם מתאושש, ישראל פחות, באתר זמן ישראל, 26 ביולי 2021
  100. ^ קרן מרציאנו אלעד שמחיוף, ‏"אחד ביום": ההתפטרות הגדולה, באתר ‏מאקו‏, 5 בינואר 2022
  101. ^ סוניה גורודיסקי‏, מודל העבודה שמשלב בית ומשרד כאן כדי להישאר. עכשיו רק צריך לפתור את הבעיות, באתר וואלה‏, 23 באפריל 2021
  102. ^ פול האנון, ריאן דובי וסטלה ייפאו שי, ‏שרשראות האספקה לא עומדות בעומס, והאינפלציה עולה בכל העולם, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2021
  103. ^ אדריאן פילוט, 4 איומים על הכלכלה הגלובלית. מי יפיל את הבורסה?, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2021
  104. ^ אדריאן פילוט, התאוששות הכלכלה העולמית נחלשת, ישראל - נקודת אור, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2021
  105. ^ פול האנון, ‏תחזית האו"ם: שיקום מלא של שוק העבודה הגלובלי עלול להימשך שנים, באתר גלובס, 18 בינואר 2022
  106. ^ אתר למנויים בלבד רונית דומקה, גם בלי סגר, מסעדות בעולם נסגרות: "החרדה גבוהה ואף אחד לא רוצה לאכול", באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2021
  107. ^ שי לוי, ‏גל ביטולים ענק: חברות התעופה מתמודדות עם הדבקות הקורונה, באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2022
  108. ^ אתר למנויים בלבד תמונה נדירה: מדפים ריקים ברשתות השיווק הגדולות בארה"ב, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2022
  109. ^ אסף אוני, ‏לידיעת בנט וליברמן: בבריטניה ובצרפת מפצים בעלי עסקים שנפגעו, באתר גלובס, 11 בינואר 2022
  110. ^ "החלופה של אירופה לחל"ת הישראלי מצילה את גוש היורו מזינוק באבטלה". TheMarker. ארכיון מ-2020-05-03. נבדק ב-2020-05-03.
  111. ^ "Policy Responses to COVID19". IMF. ארכיון מ-2020-07-23. נבדק ב-9 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  112. ^ יוסף ישראל, ארה"ב: הקונגרס אישר חבילת הטבות למשק בסך שני טריליון דולר, באתר חדשות 13, ‏25 במרץ 2020
  113. ^ אתר למנויים בלבד מאוחר מדי? אחרי הקריסה בוול סטריט - חבילת תמריצים בארה"ב, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  114. ^ ויקי אוסלנדר, חבילת הסיוע של ביידן: רוכלי מזון בפנים, תאגידים בחוץ, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2021
  115. ^ צוקרברג הכריז על מהפכת עבודה מהבית. לעובדי פייסבוק חיכתה הפתעה קצ, באתר mako, ‏2020-05-24 (ארכיון)
  116. ^ טוויטר תאפשר לעבוד מהבית, פייסבוק תפצה עובדים ב-52 מיליון דולר, באתר Ice (ארכיון)
  117. ^ "גלגל את זה הלאה: כך דוחים בעולם משכנתאות, ומתי יתחיל המשבר האמיתי". TheMarker. ארכיון מ-2020-09-02. נבדק ב-2020-08-01.
  118. ^ 1 2 שירות כלכליסט, משבר הקורונה: קרן המטבע הבינלאומית תסייע לכלכלה העולמית בסכום של 50 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2020
  119. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, בלומברג, הקורונה מתפשטת - והבנקים בארה"ב מבקשים הקלות מהבנק הפדרלי, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2020
  120. ^ "Economic Stimulus Package". 12 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-03-20. נבדק ב-20 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  121. ^ Scott, Jason; Alexandra Veroude, Alexandra (11 במרץ 2020). "Australia Unveils A$17.6 Billion in Stimulus to Combat Virus". ארכיון מ-2020-03-20. נבדק ב-20 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ "Scott Morrison says JobSeeker payment will be cut after pandemic". SBS World News. 23 באפריל 2020. ארכיון מ-2020-07-09. נבדק ב-2020-06-01. {{cite news}}: (עזרה)
  123. ^ אסף אוני, כך מצליחה גרמניה להציל את הכלכלה שלה ולמנוע פיטורי עובדים, באתר גלובס, ‏2020-04-12 (ארכיון)
  124. ^ "גרמניה יורה כסף על האזרחים: תזרים עוד 130 מיליארד יורו להתאוששות". TheMarker. ארכיון מ-2020-06-04. נבדק ב-2020-06-04.
  125. ^ אסף אוני, המודל הגרמני לשיקום הכלכלה: לשפוך הרבה כסף, ובמהירות, באתר גלובס, ‏2020-06-04 (ארכיון)
  126. ^ Azerbaijan’s president allocates $1B to Cabinet of Ministers, Trend.Az, ‏2020-03-19 (באנגלית) (ארכיון)
  127. ^ 1 2 אנה גרוס, פייננשל טיימס, מדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-27 (ארכיון)
  128. ^ "בחסות הקורונה: ממשלת טורקיה משתלטת על החברות הגדולות". TheMarker. ארכיון מ-2020-05-09. נבדק ב-2020-05-13.
  129. ^ אסף אוני, ‏האיחוד האירופי מתכנן: קרן נוספת של 750 מיליארד א' למאבק בקורונה, באתר גלובס, 27 במאי 2020
  130. ^ אסף אוני, אחרי כ-3 עשורים האיחוד מסכים לראשונה להיכנס לחוב משותף, באתר גלובס, ‏2020-05-21 (ארכיון)
  131. ^ "750 מיליארד יורו: באיחוד האירופי הסכימו על חבילת תמריצים ענקית". TheMarker. ארכיון מ-2020-07-22. נבדק ב-2020-07-21.
  132. ^ "כלכלת קורונה: באירופה משקיעים בצעירים ובתשתיות, בארה"ב נופשים – ומחכים לצ'קים". TheMarker. ארכיון מ-2020-07-09. נבדק ב-2020-07-09.
  133. ^ העשירים שמבקשים: "תנו לנו לשלם יותר מסים כדי להציל את העולם מהקורונה", באתר דה מרקר, כתבה מתורגמת מהגארדיאן (ארכיון)
  134. ^ ארגנטינה תממן את המאבק בקורונה דרך מס על עשירי המדינה, באתר וואלה‏, 5 בדצמבר 2020
  135. ^ אסף אוני, ‏החשבון הגיע: בבריטניה מעלים מסים כדי לכסות את נזקי הקורונה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2021
  136. ^ מרוסיה ועד הונגריה: לא רק באנגליה מעלים ריבית, באתר כלכליסט, 17 בדצמבר 2021
  137. ^ אתר למנויים בלבד דפנה מאור, בריטניה מעלה ריבית – מה יהיה בישראל ובארה"ב?, באתר TheMarker‏, 16 בדצמבר 2021
  138. ^ אסף אוני, ‏שכר צמד למדד והפחתת מסים: כך מתמודדים באירופה עם האינפלציה, באתר גלובס, 2 בפברואר 2022
  139. ^ גד ליאור, המלחמה באינפלציה: ארה"ב העלתה את הריבית - לראשונה מאז 2018, באתר ynet, 16 במרץ 2022
  140. ^ אתר למנויים בלבד כמו בתחילת הקורונה: אלה הם 23 הצעדים של סין להצלת כלכלתה, באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2022
  141. ^ "World risks 'biblical' famines due to pandemic - UN". BBC News (באנגלית בריטית). 21 באפריל 2020. ארכיון מ-2020-05-22. נבדק ב-29 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  142. ^ 1 2 "2020 GLOBAL REPORT ON FOOD CRISES". WFP. 22 באפריל 2020. ארכיון מ-2020-07-26. {{cite web}}: (עזרה)
  143. ^ Picheta, Rob. "Coronavirus pandemic will cause global famines of 'biblical proportions,' UN warns". CNN. ארכיון מ-2020-07-12. נבדק ב-29 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  144. ^ Harvey, Fiona (9 באפריל 2020). "Coronavirus could double number of people going hungry". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-07-16. נבדק ב-29 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  145. ^ מיקי גרינפלד ושיר רייטר, בהלת הקורונה בשווקים: וול סטריט צללה ב-4.5%, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  146. ^ Wearden, Graeme; Jolly, Jasper (12 במרץ 2020). "Wall Street and FTSE 100 plunge on worst day since 1987 – as it happened". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-03-20. נבדק ב-12 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  147. ^ Smith, Elliot (28 בפברואר 2020). "Global stocks head for worst week since the financial crisis amid fears of a possible pandemic". CNBC. אורכב מ-המקור ב-28 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  148. ^ Imbert, Fred; Huang, Eustance (27 בפברואר 2020). "Dow falls 350 points Friday to cap the worst week for Wall Street since the financial crisis". CNBC. אורכב מ-המקור ב-28 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  149. ^ Smith, Elliot (28 בפברואר 2020). "European stocks fall 12% on the week as coronavirus grips markets". CNBC. אורכב מ-המקור ב-28 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  150. ^ (הקישור אינו פעיל, 2.6.2020)"Asian shares rise following stimulus-led surge on Wall St". MyNorthwest. Associated Press. 4 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2020. נבדק ב-13 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה) DeCambre, Mark (7 במרץ 2020). "Wild stock-market swings are 'emotionally and intellectually wearing' on Wall Street". MarketWatch. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2020. נבדק ב-13 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  151. ^ Partington, Richard; Wearden, Graeme (9 במרץ 2020). "Global stock markets post biggest falls since 2008 financial crisis". The Guardian. ISSN 0261-3077. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2020. נבדק ב-13 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה) Prynn, Jonathon; English, Simon; Murphy, Joe (9 במרץ 2020). "Black Monday: Fourth biggest City fall as virus panic hits markets". London Evening Standard. אורכב מ-המקור ב-11 במרץ 2020. נבדק ב-13 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  152. ^ Imbert, Fred; Franck, Thomas (12 במרץ 2020). "Dow drops more than 8%, heads for biggest one-day plunge since 1987 market crash". CNBC. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2020. נבדק ב-12 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  153. ^ שירות גלובס, מפולת בניו יורק: הדאו ג'ונס צנח 10% ביום הגרוע ביותר מאז מרץ 1987, באתר גלובס, ‏2020-03-12 (ארכיון)
  154. ^ Barnes, Brooks; Ewing, Jack; Goodman, Peter S.; Tankersley, Jim; Koblin, John; Hsu, Tiffany; Smialek, Jeanna; McKenna, Kevin; Reed, Stanley (12 במרץ 2020). "Stocks Plunge as Trump's Travel Ban Adds to Distress: Live Updates". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2020. נבדק ב-12 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  155. ^ Amaro, Silvia (12 במרץ 2020). "ECB surprises markets by not cutting rates, but announces stimulus to fight coronavirus impact". CNBC. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2020. נבדק ב-13 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  156. ^ Zabelin, Dimitri (12 במרץ 2020). "ECB rate decision, Lagarde outlook: What to expect". DailyFX. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2020. נבדק ב-13 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  157. ^ הפסקת המסחר בבורסה
  158. ^ Menton, Jessica. "Stocks poised for plunge Monday as Dow futures drop 1,000 points despite Fed rate cut to zero". USA Today. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2020. נבדק ב-16 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  159. ^ "הפאניקה בשווקים וטעות במספר החולים הפילו את הבורסה בת"א". TheMarker. ארכיון מ-2020-06-03. נבדק ב-2020-06-03.
  160. ^ שירות גלובס, שני השחור: המדדים בארה"ב נפלו 13%; טראמפ מודה באפשרות למיתון, באתר גלובס, ‏2020-03-16 (ארכיון)
  161. ^ Li, Yun; Smith, Elliot (16 במרץ 2020). "10-year Treasury yield falls below 0.8% after Fed's emergency move to cut rates to zero". CNBC. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2020. נבדק ב-16 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  162. ^ "Coronavirus: Saudi Central Bank announces 50 billion riyal package". Gulf News. Al Nisr Publishing. 14 במרץ 2020. ארכיון מ-2020-04-26. נבדק ב-15 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  163. ^ Maeko, Thando (15 במרץ 2020). "Ramaphosa pledges Covid-19 economic stimulus package". Mail & Guardian. M&G Media Ltd. ארכיון מ-2020-03-29. נבדק ב-17 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  164. ^ Liesman, Steve (15 במרץ 2020). "Federal Reserve cuts rates to zero and launches massive $700 billion quantitative easing program". CNBC. ארכיון מ-2020-04-26. נבדק ב-15 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  165. ^ מיקי גרינפלד, נועם לנדמן ושיר רייטר, עליות היסטוריות בוול סטריט: דאו ג'ונס זינק ב-21% בשלושה ימים, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-26 (ארכיון)
  166. ^ שיר רייטר, דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-31 (ארכיון)
  167. ^ מניות או לא להיות: איך יכול להיות שהבורסה מתאוששת?, באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  168. ^ ""מעולם זה לא קרה": שיא במספר המדינות שדירוג האשראי שלהן הורד במחצית הראשונה". TheMarker. ארכיון מ-2020-07-07. נבדק ב-2020-07-06.
  169. ^ "הממשלה אישרה: התקציב ההמשכי ייפרץ – בגלל המשבר". TheMarker. ארכיון מ-2020-05-03. נבדק ב-2020-06-01.
  170. ^ תומר הדר ונווית זומר, חברות התעופה ממשיכות לבטל קווים לישראל..., באתר כלכליסט, 7 במרץ 2020| תומר הדר ונווית זומר, רשות שדות התעופה מוציאה 70% מהעובדים הזמניים..., באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  171. ^ אילנה שטוטלנד, ‏היום שאחרי: איך יראה עולם התיירות הישראלי כשתיגמר הקורונה?, באתר מעריב אונליין, 12 במאי 2020
  172. ^ נווית זומר, מאיר אורבך, תומר הדר ואודי עציון, 1,368 עובדים פוטרו, 14 אלף הוצאו לחופשה: ענף התיירות בצניחה חופשית, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2020
  173. ^ אתר למנויים בלבד שגיא כהן, ...חברות ישראליות ממליצות לא להגיע למשרד, באתר TheMarker‏, 8 במרץ 2020|מאיר אורבך, בעקבות הקורונה: IBM ישראל תאפשר לעובדיה לעבוד מהבית, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2020
  174. ^ 1 2 הצעדים החדשים: המגזר הפרטי והציבורי יצומצמו, תכנית תמריצים של 5 מיליארד ש"ח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 במרץ 2020
  175. ^ 1 2 רותם שטרקמן, כתב Themarker, הגרף של בנק ישראל, באתר טוויטר, ‏5 במאי 2020 (ארכיון)
  176. ^ השפעת משבר נגיף הקורונה על ענף אולמות אירועים וסקירת כלי סיוע בישראל ובמדינות מפותחות, מאיר אזנקוט, פורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2020
  177. ^ היאלי יעקבי-הנדלסמן, 122 גני אירועים נסגרו לצמיתות ב־2020, באתר ישראל היום, ‏2021
  178. ^ 1 2 סקירת מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה, פורסם על ידי כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, 2021
  179. ^ סוף האולם: הקריסה הגדולה של תעשיית החתונות, באתר וואלה‏, 20 באפריל 2020
  180. ^ משבר הקורונה: 12 אלף מובטלים ביממה, באתר ynet, 26 באפריל 2020
  181. ^ שכחו אותם בבית: הפנים מאחורי נתוני האבטלה המבהילים, באתר ynet, 26 במאי 2020
  182. ^ יובל בגנו, ‏ניתוח נתוני האבטלה לחודש אפריל: כמה נפגעו בכל ישוב ומגזר?, באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2020
  183. ^ דנה ירקצי‏, הממשלה אישרה: עובדי המגזר הציבורי ובני 67 ומעלה ישובו הבוקר לעבודתם, באתר וואלה‏, 3 במאי 2020
  184. ^ בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר, באתר news.walla.co.il, ‏29 במאי 2020 (ארכיון)
  185. ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, באתר טוויטר, ‏29 במאי 2020 (ארכיון)
  186. ^ שני מוזס, אחרי משבר הקורונה: רשתות הקמעונאות פורשות מלשכת המסחר, באתר גלובס, ‏2020-05-12 (ארכיון)
  187. ^ ג'ון בן זקן, ‏המשק התכווץ ב-7.1%: הירידה החדה ביותר ב-20 השנים האחרונות, באתר מעריב אונליין, 25 במאי 2020
  188. ^ העסקים שלא חוזרים לפעילות: "משבר כזה טורף את הקלפים", באתר ynet, 26 במאי 2020
  189. ^ מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה, באתר ynet, 27 במאי 2020
  190. ^ 1 2 ""מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?". TheMarker. ארכיון מ-2020-06-01. נבדק ב-2020-06-01.
  191. ^ עמירם ברקת, נחשף הביצוע המביך של תוכנית החילוץ הכלכלית, באתר גלובס, ‏2020-07-07 (ארכיון)
  192. ^ עמירם ברקת, מספרי המחדל הכלכלי: תוכנית החילוץ לא יעילה, הגירעון מזנק, באתר גלובס, ‏2020-07-06 (ארכיון)
  193. ^ 1 2 3 "קורונה? נצטרך להוציא מיליארד או שניים": חזרה לשנה הכלכלית שהרגישה כמו 20, באתר ynet, 1 בינואר 2021
  194. ^ הרעב שאחרי המגפה, באתר זווית
  195. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, תחזית ה-OECD: ישראל תצא מהמשבר בקצב אטי יותר מהעולם, באתר TheMarker‏, 1 בדצמבר 2020
  196. ^ מסעדות נסגרות, הזמנות מתבטלות: "כולם בבידוד", באתר ynet, 11 בינואר 2022
  197. ^ אמיר אלון קרן מרציאנו, ‏באוצר מציגים לראשונה: פיצוי על ימי בידוד לעצמאים, שיפור המתווה לשכירים, באתר ‏מאקו‏, 11 בינואר 2022
  198. ^ עידן ארץ, ‏ישראל חזרה לרמת התעסוקה של טרום המגפה, באתר גלובס, 6 באפריל 2022
  199. ^ 1 2 שלמה טייטלבאום, קרן המטבע על הכלכלה הישראלית: להעלות את המס על בעלי ההכנסות הגבוהות, באתר כלכליסט, 6 בפברואר 2022
  200. ^ שחר אילן, נתניהו: נקדיש 10 מיליארד שקל להתמודדות עם המשבר, זו עזרה ראשונה, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-11 (ארכיון)
  201. ^ 80 מיליארד ש"ח: התכנית של משרד האוצר, באתר כיכר השבת (ארכיון)
  202. ^ N12 - תוכנית הסיוע להתמודדות עם קורונה תורחב ל-100 מיליארד שקל, באתר N12, ‏2020-05-08 (ארכיון)
  203. ^ 1 2 כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך..., באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי| עמירם ברקת, לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק, באתר גלובס, ‏23 באפריל 2020
  204. ^ N12 - התוכנית הכלכלית נחשפה | רה"מ: ההקלות היו מוקדמות, אני..., באתר N12, ‏2020-07-09 (ארכיון)
  205. ^ טל שניידר, שידור חי: נתניהו וכ"ץ מציגים תוכנית חילוץ חדשה למשק, באתר גלובס, ‏2020-07-09 (ארכיון)
  206. ^ "נתניהו מנסה להטעות את הציבור: העצמאים לא עמדו בכללים שהוא עצמו קבע". TheMarker. ארכיון מ-2020-07-11. נבדק ב-2020-07-11.
  207. ^ אתר למנויים בלבד נתניהו וכ"ץ: מענקים לפני החגים במאות מיליונים לבעלי הכנסות נמוכות ולעסקים קטנים, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2020
  208. ^ כסף עכשיו במקום ביוני: כך תעבוד תוכנית המענקים החדשה, באתר ynet, 6 בינואר 2021
  209. ^ אמיר אלון, משבר הקורונה: מי זכאי לדמי אבטלה? מדריך לעובד בחל"ת, באתר ynet, 11 במרץ 2020|כל הנחיות הביטוח הלאומי בעקבות הקורונה, באתר המוסד לביטוח לאומי
  210. ^ משרד עורכי דין עינב זוסים, חופשה ללא תשלום בעקבות הקורונה, באתר LawGuide, ‏19 למרץ 2020
  211. ^ אדריאן פילוט, גובשה חבילת הסיוע למשק: תקציב הבריאות יזנק בעד 10 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2020|שחר אילן ועמרי מילמן, באיחור גדול: הממשלה אישרה את ההקלות בביטוח הלאומי, באתר ynet, 27 במרץ 2020|אושר הסיוע לעסקים ולעצמאים; מענק נוסף לבני 67 ומעלה שפוטרו, באתר חדשות 13
  212. ^ תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד ש"ח לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק, באתר GOV.IL (ארכיון)
  213. ^ אתר למנויים בלבד סיון קלינגבייל, המענק שנתניהו הבטיח מתעכב - והמעסיקים לא ממהרים להחזיר את העובדים לפעילות מלאה, באתר TheMarker‏, 19 במאי 2020
  214. ^ הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, באתר הכנסת
  215. ^ נועה רויכמן, ‏מענקי האבטלה החדשים מוזרמים לחשבונות: כל מה שרציתם לדעת, באתר ‏מאקו‏, 26 באוקטובר 2020
  216. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, נתניהו וכ"ץ חגגו — אבל העצמאים עדיין רודפים אחרי קבלת "דמי אבטלה", באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2021
  217. ^ עמרי מילמן, נתניהו הכריז על הקמת קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020| עמרי מילמן, האוצר יקצה 2.5 מיליארד שקל לעסקים שנפגעו..., באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  218. ^ יונתן קירשנבוים, ‏נגיד בנק ישראל: "ההתמודדות עם הנגיף צריכה להיות בהגדלת התקציב", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 במרץ 2020
  219. ^ נתונים מעוותים והאשמת פקידים: מה מדברי רה"מ אמש - לא מדויק?, באתר חדשות 13 (ארכיון)
  220. ^ הסיוע לעצמאים: הכסף עכשיו, ההתחשבנות אחר כך, באתר ynet, 4 במאי 2020
  221. ^ מכה קשה לעצמאים: לא תהיה פעימה נוספת במענק משרד האוצר, באתר חדשות 13 (ארכיון)
  222. ^ בר לביא, דרעי חתם על תקנות שיאפשרו פטור מארנונה לעסקים. מי זכאי ומי לא?, באתר גלובס, ‏2020-04-21 (ארכיון)
  223. ^ N12 - עימות בממשלה | כ"ץ לפרץ: אין שר אוצר חלופי - אני מחליט..., באתר N12, ‏2020-05-31 (ארכיון)
  224. ^ "אחרי המאבקים והביקורת: כך יחולק הכסף לעסקים שיחזירו עובדים לעבודה". TheMarker. ארכיון מ-2020-06-01. נבדק ב-2020-05-31.
  225. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, בחסות הקורונה: כך השחילו מתנה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2020
  226. ^ יקי אדמקר, דנה ירקצי‏, אחרי העיכוב: הכנסת אישרה מענקים בסך 500 שקלים להורים ומקבלי קצבאות, באתר וואלה‏, 7 באפריל 2020
  227. ^ "יו"ר ועד הרשויות הערביות: "הממשלה מקצה מיליארדים לרשויות חזקות, אנחנו לקראת קריסה"". TheMarker. ארכיון מ-2020-05-11. נבדק ב-2020-05-04.
  228. ^ סיוע של 160 מיליון ש"ח יועבר לרשויות המוחלשות, בהן הערביות והדרוזיות, עקב משבר הקורונה, באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  229. ^ בנק ישראל מאפשר את דחיית תשלומי המשכנתא עד סוף 2020, באתר finance.walla.co.il (ארכיון)
  230. ^ סוכם מתווה לתוכנית המענקים: כמה בדיוק יקבל כל אזרח, וכמה על כל ילד?, באתר ynet, 28 ביולי 2020
  231. ^ N12 - הביטוח הלאומי: מענק הקורונה ישולם ביום ראשון למשפחות - ..., באתר N12, ‏2020-07-29 (ארכיון)
  232. ^ יקי אדמקר‏, הכנסת אישרה: חיילים שהשתחררו ב-2020 יקבלו מענקים לסיוע במשבר הקורונה, באתר וואלה‏, 21 בדצמבר 2020
  233. ^ מיליונים לעסקי התיירות שנפגעו בשל הנגיף, באתר כיכר השבת
  234. ^ דסק כלכלה, ‏מענקי קורונה: עסקים יוכלו לקבל פיצוי נוסף על הוצאות שכירות, באתר ‏מאקו‏, 7 בנובמבר 2021
  235. ^ זמן ישראל, בעקבות לחץ ישראלי הקפיא ממשל ביידן את היוזמה לפתוח מחדש את הקונסוליה בירושלים, באתר זמן ישראל, 15 בדצמבר 2021
  236. ^ אחרי המחאה: ליברמן וטרופר סיכמו על חבילת סיוע לענף התרבות, באתר וואלה‏, 19 בינואר 2022
  237. ^ ליברמן על התו הירוק: "אני אתנגד להארכה אפילו לשנייה אחת", באתר זמן ישראל, 29 בינואר 2022
  238. ^ אלה לוי-וינריב, ‏הפיצוי לעצמאים: אגף התקציבים התנגד, ברשות המסים הופתעו, באתר גלובס, 1 במרץ 2022