לדלג לתוכן

ויליאם סטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם הווארד סטיין
William Howard Stein
לידה 25 ביוני 1911
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1980 (בגיל 68)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
ענף מדעי ביוכימיה
השכלה
פרסים והוקרה פרס נובל לכימיה (1972) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
הבנת הריבונוקלאז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם הווארד סטיין (באנגלית: William Howard Stein;‏ 25 ביוני 1911 – 2 בפברואר 1980) היה ביוכימאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1972 (במשותף עם סטנפורד מור ולצד כריסטיאן אנפינסן), "על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיין נולד, גדל וחי כל ימיו בניו יורק. הוא היה בנם של זוג יהודים, ביאטריס ססיליה (לבית בורג), פעילה יהודייה אמריקאית למען זכויות הילד ופרד מייקל סטיין, בנקאי יהודי אמריקאי. למד באוניברסיטת הרווארד בה סיים תואר ראשון בכימיה בשנת 1933. הוא החל את לימודיו בהרווארד לתואר שני בכימיה אורגנית אך לאחר השנה הראשונה עבר לאוניברסיטת קולומביה בה התמחה בביוכימיה.

לאחר סיום הדוקטורט המשיך במחקר במעבדתו של הכימאי מקס ברגמן באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, שם נעשה חלק ניכר מעבודתו החשובה ביותר. סטנפורד מור הצטרף למעבדה של ברגמן בשנת 1939, שם הוא ושטיין החלו במחקר שהתמקד בחומצות אמינו. לדברי מור, "במהלך השנים הראשונות של שיתוף הפעולה שלנו, שטיין ואני פיתחנו מערכת של שיתוף פעולה שנמשכה לכל החיים". עבודתם בתחום זה שובשה עם תחילת מלחמת העולם השנייה, והם נפרדו זמנית כדי לסייע למאמצי המלחמה, כאשר שטיין נשאר עם ברגמן כדי לחקור את ההשפעה בקנה מידה מולקולרי של חומרי שלפוחיות על גוף האדם. עם זאת, הם החלו לשתף פעולה שוב לאחר שברגמן נפטר בשנת 1944 וניתנה להם הזדמנות ממנהל מכון רוקפלר, הרברט ס. גאסר, להמשיך את עבודתו של ברגמן על חומצות אמינו.

שטיין ומור פיתחו שיטה לכמת ולהפריד חומצות אמינו באמצעות כרומטוגרפיית עמודות, תוך שימוש בעמילן תפוחי אדמה כפאזה נייחת. הפרקציות, שנאספו במקור באופן ידני, נאספו באספן הפרקים האוטומטי שפיתחו, וכמות כל חומצת אמינו נקבעה על ידי תגובת צבע מותאמת עם נינהידרין. הם החלו לבחון שיטות הפרדה אחרות, כגון כרומטוגרפיית חילוף יונים, כדי להפחית את זמן הניתוח, שכן ניתוח חלבון אחד באמצעות עמודות העמילן לקח שבועיים. כרומטוגרפיית חילוף יונים הפחיתה את הזמן ל-5 ימים במהלך הניסויים הראשוניים, ובסופו של דבר שטיין ומור צמצמו את התהליך עוד יותר בעזרתו של דריל ספאקמן, מה שהוביל ליצירת מכשיר הניתוח האוטומטי הראשון של חומצות אמינו. יחד עם עבודתם הידועה ברצפי חלבונים, מכשיר הניתוח האוטומטי הזה שימש גם במחקר של שטיין על חומצות אמינו בשתן אנושי ובפלזמת דם.

עם הצלחתם בשיפור זמן הניתוח של חומצות אמינו, שטיין ומור החלו לקבוע את המבנה של מולקולת חלבון שלמה, ובמיוחד ריבונוקלאז בקר, בתחילת שנות ה-50. הם קבעו את הרצף המלא של הריבונוקלאז עד 1960. רצף זה בשילוב עם ניתוח קרני רנטגן של הריבונוקלאז המגובש הוביל לקביעת האתר הפעיל של הנוקלאז. שטיין זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1972 יחד עם מור וכריסטיאן בוהמר אנפינסן, על עבודתם על ריבונוקלאז ו"על תרומתם להבנת הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925 ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950 סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975 מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000 ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויליאם_סטיין&oldid=42419644"