ארנה טיסליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנה טיסליוס
Arne Wilhelm Kaurin Tiselius
Arne Tiselius.jpg
לידה 10 באוגוסט 1902
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 1971 (בגיל 69)
שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הישן של אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט תאודור סוודברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Robert Williams עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • פרס נובל לכימיה (1948)
  • פרס ביורקן
  • מדליית אוגוסט וילהלם פון הופמן (1955)
  • מדליית פרנקלין (1955)
  • פרס הכִּירָלִיּוּת (1953)
  • דוקטור לשם כבוד (1957)
  • חבר זר של החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארנה וילהלם קאורין טיסליוס (שוודית: Arne Wilhelm Kaurin Tiselius; ‏10 באוגוסט 1902 - 29 באוקטובר 1971) היה ביוכימאי שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1948, "על מחקרו על אלקטרופורזה ואנליזת ספיחה, ובמיוחד על תגליותיו בנוגע לאופי המורכב של חלבוני סרום".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסליוס נולד בסטוקהולם. לאחר מות אביו עברה המשפחה לגטבורג, שם סיים את לימודיו בבית הספר העיוני (Realgymnasium) בשנת 1921. לאחר מכן החל בלימודי כימיה באוניברסיטת אופסלה, ממנה קיבל תואר דוקטור בשנת 1930.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיו, בשנת 1925, התמנה טיסליוס לעוזר מחקר במעבדתו של הכימאי חתן פרס נובל תאודור סוודברג. כותרת הדיסרטציה שלו הייתה "שיטת הגבול-הנע לחקר האלקטרופורזה של חלבונים".[1] לאחר קבלת תואר הדוקטור, בשנת 1930, התמנה לפרופסור משנה (Docent) בכימיה, באוניברסיטת אופסלה. בשנת 1931–1935 פרסם סדרת מחקרים על דיפוזיה וספיחה בזאוליטים, מינרלים נקבוביים. את מחקריו אלה המשיך במהלך ביקור בן שנה במעבדתו של הכימאי יו סטוט טיילור באוניברסיטת פרינסטון.

עם חזרתו לאופסלה חזר למחקר בתחום החלבונים, ובמיוחד ניסה ליישם שיטות פיזיקליות לחקר בעיות ביוכימיות. מחקרים אלה הובילו לפיתוח שיטה משופרת מאוד לביצוע אנליזה אלקטרופורטית, אותה המשיך לשפר בשנים הבאות.[2] שיטת האלקטרופורזה המשופרת ושיטת אנליזת הספיחה, סייעו רבות לחקר חלבונים, ועל תרומות אלה זכה לפרס נובל לכימיה לשנת 1948. אלקטרופורזה של חלבוני סרום איפשרה לטיסליוס לסווג אותם לארבעה סוגים, אלבומין, ושלושת סוגי הגלובולין - אלפא, בטא וגאמא.

ב-1938 קיבל מינוי מיוחד לפרופסור מחקר, במכון לכימיה פיזיקלית. ב-1946 הוקמה מחלקת הביוכימיה וטיסליוס בראשה. טיסליוס היה סגן נשיא בקרן נובל משנת 1947, ונשיא הקרן בשנים 1960–1964. כמו כן היה נשיא הארגון הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) בשנים 1951–1955, ופעל רבות לארגון מחדש של המחקר בשוודיה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. טיסליוס זכה במדליית פרנקלין ב-1955, והיה לעמית החברה המלכותית ב-1957.[3]

טיסליוס נפטר מהתקף לב בשנת 1971 באופסלה, והותיר אחריו אישה ושני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנה טיסליוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Tiselius (1930). "The moving-boundary method of studying the electrophoresis of proteins". Nova Acta Regiae Societatis Scientiarum Upsaliensis. Ser. IV, Vol. 7 (4)
  2. ^ Tiselius, A. (1937). "A new apparatus for electrophoretic analysis of colloidal mixtures". Transactions of the Faraday Society 33: 524–1933. doi:10.1039/tf9373300524
  3. ^ Kekwick, R. A.; Pedersen, K. O. (1974). "Arne Tiselius 1902-1971". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society 20: 401–428. doi:10.1098/rsbm.1974.0018. PMID 11615762