אדולף פון באייר

אדולף פון באייר
Adolf von Baeyer
	באייר, 1905
	באייר, 1905
לידה	31 באוקטובר 1835; ברלין, ממלכת פרוסיה
פטירה	20 באוגוסט 1917 (בגיל 81); שטארנברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Johann Friedrich Wilhelm Adolf von Baeyer
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום קבורה	ולדפרידהוף מינכן
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; אוניברסיטת גנט; אוניברסיטת היידלברג; אוניברסיטת מינכן; גימנסיום פרידריך-וילהלם ;
מנחה לדוקטורט	רוברט בונזן, פרידריך אוגוסט קקולה
מוסדות	אוניברסיטת מינכן; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; האוניברסיטה של שטרסבורג ;
תלמידי דוקטורט	אוטמר זיידלר, Christian Stolz, Arthur Weinberg, Carl Theodore Liebermann, ריכרד וילשטאטר, Victor Villiger, ויליאם הנרי פרקין, הרמן אמיל פישר, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו
פרסים והוקרה	אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; מדליית אליוט קרסון (1912); פרס נובל לכימיה (1905); מדליית ליביג (1903); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1891); חבר זר של החברה המלכותית (10 בדצמבר 1885); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; מדליית דייווי (1881) ;
בן או בת זוג	Adelheid Bendemann
צאצאים	אוטו פון באייר, האמס ריטר פון באייר
תרומות עיקריות
	עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות

יוהאן פרידריך וילהלם אדולף פון באייר (בגרמנית: Johann Friedrich Wilhelm Adolf von Baeyer; ‏31 באוקטובר 1835 – 20 באוגוסט 1917) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1905, "על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות". היהודי הראשון שזכה בפרס נובל.^[1]^[2] באייר היה הראשון שסינתז את דיו האינדיגו.

תולדות חייו

באייר נולד בברלין בשנת 1835, למשפחה משכילה, אביו היה נוצרי לותרני ואימו הייתה יהודייה^[3] שהמירה את דתה לנצרות. אדולף פון באייר גדל כנוצרי לותרני.^[4]^[5] אביו שירת בצבא הפרוסי. המשורר אדלברט פון צ'מיסו והאסטרונום פרידריך וילהלם בסל היו הסנדקים שלו. מקטנות התעניין בכימיה, ובגיל 12 גילה סוג חדש של מלח כפול של נחושת. כשהיה עדיין תלמיד בית ספר, המורה שלו לכימיה בגימנסיה פרידריך וילהלם מינה אותו כעוזרו. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1853, הוא נכנס לאוניברסיטת ברלין כדי ללמוד פיזיקה ומתמטיקה. תקופה מסוימת בצבא פרוסיה קטעה את לימודיו עד שנת 1856, אז חזר לאקדמיה באוניברסיטת היידלברג, בכוונתו ללמוד כימיה בפיקוחו של רוברט בונזן. לאחר ויכוח עם הכימאי הנודע, לעומת זאת, הוא שינה את חונכו לפרידריך אוגוסט קקולה. הוא המשיך לשתף פעולה עם קקולה. גם לאחר שחזר לברלין בשנת 1858 להשלמת הדוקטורט שלו בנושא ארסן מתיל כלורי, או קקודיליק. התמנה למרצה בברלין בשנת 1860 ופרופסור בשטרסבורג בשנת 1872. בשנת 1875 נתמנה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת מינכן כמחליפו של יוסטוס פון ליביג.^[6]

בשנת 1872 ערך מחקרים על הפנול והפורמלין. בשנת 1881 קיבל מדליית דייווי מהחברה המלכותית בלונדון ובשנת 1885 קיבל את תואר האצולה פון מידי לודוויג השני, מלך בוואריה. בדצמבר 1905 זכה בפרס נובל בכימיה. הוא פרש מעבודתו בשנת 1915 ומת בשנת 1917 בביתו על גדות אגם שטרנברג.

משפחתו

באייר נולד לנוצרי לתורני וליהודיה שהמירה את דתה. לבאייר היו ארבע אחיות: קלרה (נולדה בשנת 1826) אמה (נולדה בשנת 1831), ג'והאנה (ז'נט) (נולדה בשנת 1839), אדלייד (נפטרה בשנת 1843) ושני אחים: ג'ורג '(נולד ב -1829) ואדוארד (נולד ב -1832). באייר איבד את אמו בגיל צעיר בזמן שילדה את אחותו אדלייד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדולף פון באייר בוויקישיתוף

אדולף פון באייר, באתר פרס נובל (באנגלית)
אדולף פון באייר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אדולף פון באייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אדולף פון באייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אדולף פון באייר, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
אדולף פון באייר (1835-1917), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Jews and the German State: The Political History of a Minority, 1848-1933 / Peter Pulzer, Wayne State University Press (2002), ISBN 978-0814331309, p. 110
^ Jews & Sciences in German Contexts: Case Studies from the 19th & 20th Centuries / Ulrich Charpa and Ute Deichmann (Editors), Mohr Siebeck (2007), ISBN 978-3161491214, p. 121
^ אברהם שרון, חלקינו, דבר, 4 בפברואר 1936
^ Johann Jacob Baeyer (1794-1885) - Find A Grave..., www.findagrave.com (באנגלית)
^ Kirchhof Jerusalem und Neue Kirche III in Kreuzberg, Berlin - Find A Grave Cemetery, www.findagrave.com (באנגלית)
^ Laylin K. James, Nobel laureates in chemistry, 1901-1992, page 32

[1] Jews and the German State: The Political History of a Minority, 1848-1933 / Peter Pulzer, Wayne State University Press (2002), ISBN 978-0814331309, p. 110

[2] Jews & Sciences in German Contexts: Case Studies from the 19th & 20th Centuries / Ulrich Charpa and Ute Deichmann (Editors), Mohr Siebeck (2007), ISBN 978-3161491214, p. 121

[3] אברהם שרון, חלקינו, דבר, 4 בפברואר 1936

[4] Johann Jacob Baeyer (1794-1885) - Find A Grave..., www.findagrave.com (באנגלית)

[5] Kirchhof Jerusalem und Neue Kirche III in Kreuzberg, Berlin - Find A Grave Cemetery, www.findagrave.com (באנגלית)

[6] Laylin K. James, Nobel laureates in chemistry, 1901-1992, page 32

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)