פול ברג
 | |
| לידה |
30 ביוני 1926 (בן 92) ברוקלין, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| ארצות מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, אוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב, אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, בית ספר ע"ש אברהם לינקולן |
| מוסדות |
אוניברסיטת סטנפורד |
| פרסים והנצחה | חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1980 |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין | |
  | |
פול ברג (באנגלית: Paul Berg; נולד ב-30 ביוני 1926) הוא ביוכימאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1980, "על מחקריו המהותיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA משולב (רקומביננט)". ברג הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה ומנהל מכון בקמן לרפואה גנטית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פול ברג נולד בברוקלין שבניו יורק. הוא החל את לימודיו בסיטי קולג' של ניו יורק, שם למד הנדסה כימית, אך כיוון שלא נמשך ליישומים של הכימיה בתעשייה, הוא עבר ללמוד ביוכימיה באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה. תוך כדי לימודיו לתואר הראשון, הצטרף ברג למאמץ המלחמתי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה ושירת כטייס בצי. את התואר הראשון בביוכימיה הוא קיבל בשנת 1948.
במחקריו שלאחר התואר הראשון, עסק ברג בשימושם של איזוטופים רדיואקטיביים כעוקבים במערכת המטבוליזם, באמצעות איזוטופים מסוימים של פחמן או אטומים כבדים של חנקן הוא הצליח להבין איך המזון שמגיע מהדם לתא הופך לחומר התא. עבודת הדוקטורט שלו ידועה כיום כ"המרה של חומצת נמלים (חומצה פורמית), פורמלדהיד ומתנול למצב מצומצם של קבוצות המתיל במתיונין". ברג גם היה אחד הראשונים שהוכיחו שלקופקטורים של החומצה הפולית ושל ויטמין B12 יש תפקיד חשוב במטבוליזם. את הדוקטורט בנושא קיבל מאוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב קליבלנד בשנת 1952.
לאחר הדוקטורט הוא החל להתמקד באנזימים ולכן השתלם בנושא בקופנהגן ובאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. באותו זמן גילה תגליות חדשות, בהן האנזים שיוצר את הנוקלאוזיד טריפוספט עבור תרכובת חומצת הגרעין. הוא החל לעסוק פחות בביוכימיה מטבולית ויותר בביולוגיה מולקולרית - ובעיקר בפעולת הגנים ובהיווצרות החלבונים.
בשנת 1959 מונה למרצה במחלקה החדשה לביוכימיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, וכשנה לאחר מכן התמנה שם לפרופסור, בשנת 1969 מונה לראש המחלקה לביוכימיה, תפקיד שבו כיהן כחמש שנים. בשנת 1973 סטנלי כהן, פול ברג והרברט בוייר ביצעו את מה שעתיד היה להיות אחד מהניסויים הראשונים בתחום של הנדסה גנטית. בשנת 1980 חלק ברג פרס נובל לכימיה עם וולטר גילברט ופרדריק סנגר[1], בזכות תרומתם החשובה לחקר חומצות הגרעין והשחלוף .
מחקריו החדשים של ברג כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד ובמכון סאלק עוסקים (נכון ל-2003) בביולוגיה מולקולרית ושחלוף. מטרתו העיקרית היא לכוון גנים ממקור זר ללוקוס מסוים בגנום בתדירות גבוהה על מנת לתקן DNA פגום. הוא כמו כן עוסק בניסויים בתאי גזע ומעורב במחקרים על נגיף ה-HIV הגורם לאיידס.
ברג נעשה פרופסור חבר במוסדות נוספים וב-1985 התמנה לעמוד בראש מכון בקמן לרפואה גנטית. הוא כיהן במספר תפקידים בוועדה המייעצת לפרויקט הגנום האנושי (ובהם כיושב ראש), הוא היה נשיא האגודה האמריקאית לכימאים ביולוגיים ועוד. ברג היה ממארגני ועידת אסילומר לשחלוף שהתקיימה ב-1975 בפסיפיק גרוב, קליפורניה אשר עסקה ברגולציית הביוטכנולוגיה ונחשבת לאחת הוועידות החשובות ביותר שהתקיימו בנוגע לכללי הביוטכנולוגיה. ברג הוא מחשובי המדענים המשפיעים על מדיניות השיבוט ותאי הגזע בארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פול ברג ביוגרפיה באתר פרס נובל (באנגלית)
- אוטוביוגרפיה באתר קרן נובל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בריטי קיבל פרס נובל לכימיה בפעם השניה, מעריב, 15 באוקטובר 1980
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הווסי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • גיאקו (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללויר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמליי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • וורטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שאובין, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שימומורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) | |
- ביוכימאים יהודים
- טייסים יהודים אמריקאים
- ביוכימאים אמריקאים
- זוכי פרס נובל לכימיה
- זוכי פרס נובל יהודים
- סגל אוניברסיטת סטנפורד
- עמיתים זרים של החברה המלכותית
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- זוכי המדליה הלאומית למדעים
- זוכי פרס לסקר
- חברי האקדמיה הצרפתית למדעים
- ביולוגים מולקולרים
- קצינים וחוגרים יהודים בצי ארצות הברית
