ג'וליו נטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'וליו נטה
Giulio Natta
Giulio Natta Nobel.jpg
לידה 26 בפברואר 1903
אימפריה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במאי 1979 (בגיל 76)
ברגמו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים איטליה
מקום לימודים הפוליטכניקום של מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכימיה (1963)
  • מדליית הזהב של לומונוסוב (1969)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר פולימרים כבדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וליו נטהאיטלקית: Giulio Natta; ‏26 בפברואר 1903 - 2 במאי 1979) היה כימאי איטלקי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1963, יחד עם קרל ציגלר, על עבודתם בתחום הפולימרים הכבדים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטה נולד בעיר אימפריה שבאיטליה. הוא למד הנדסה כימית בפוליטכניקו די מילאנו, וסיים בשנת 1924. ב-1927 עבר את הבחינות לקבלת תפקיד פרופסור בפוליטכניקו. ב-1933 היה לפרופסור מין המניין, ומנהל המכון לכימיה כללית באוניברסיטת פביה, שם נשאר עד 1935. בשנה זו התמנה לפרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטת רומא (לה סאפיינצה). בין 1936 ל-1938 החזיק בתפקיד פרופסור ומנהל המכון לכימיה תעשייתית בפוליטכניקו די טורינו. ב-1938 קיבל את תפקיד ראש מחלקת הנדסת כימיה בפוליטכניקו די מילאנו, לאחר שקודמו בתפקיד, מריו ג'אקומו לוי נאלץ להתפטר עקב חוקי הגזע נגד יהודים באיטליה הפאשיסטית.

עבודתו בפוליטכניקו הובילה לשיפורים של עבודתו המוקדמת יותר של ציגלר, ולפיתוח זרז ציגלר-נטה. הוא זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1963 יחד עם ציגלר, על עבודתם בתחום הפולימרים הכבדים.

נטה לקה במחלת פרקינסון ב-1956. עד שנת 1963 התדרדר מצבו במידה כזו, שבנו נאלץ לסייע לו במהלך טקס קבלת הפרס בסטוקהולם, ועמית נתן במקומו את הרצאת נובל המסורתית. נטה נפטר ב-2 במאי 1979, ונקבר בבית הקברות בברגמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • C.E.H. Bawn (1979). "Giulio Natta, 1903—1979". Nature 280: 707. doi:10.1038/280707a0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליו נטה בוויקישיתוף